009- הדף היומי בזוהר הסולם – ויגש – כח-ל (שיעור השקפה)

009- הדף היומי בזוהר הסולם – ויגש – כח-ל (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

MP3-הורד6

אל מקום שישנה קדושה, צריך הסתרה ושמירה.

 אל אומות העולם רודפים את ישראל על הצוואר, על בית המקדש שהוא היופי של העולם. הקליפה ניזונת דווקא ממקום היופי של הקדושה, שברצונה לשלוט במקום, וממנו לינוק. לכן עד גמר תיקון: עד אשר יתקיים קו אמצעי המכליל את שני הקווים, את שני הבתים שלא שרדו.

בית המקדש, הצוואר הוא המקום הרגיש ביותר, בו נמצא פוטנציאל הקשר לעליונים, וכאשר חלילה ניתק הקשר, נחשך העולם ומסתפק רק באור קיומי שאינו מספיק לשכלול.

תפקיד הצוואר לקשר בין הגוף שטבעו מוות, לבין המאציל הנצחי. הצוואר הוא מדרגת בינה שיכולה להיות משויכת גם לראש (ג"ר דבינה) וגם לגוף (ז"ת דבינה). לכן קשר חוכמה זה – הצוואר-בית המקדש,  יכול להתקיים רק במסגרת החסדים, אחרת יווצר פגם. זהו המקום, המרכז הכי קרוב לשמים שיכול לחבר ארץ לרוחניות.

 

וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ, וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל-צַוָּארָיו. רבי יצחק אמר: בכה על מקדש ראשון ועל מקדש שני, שיבנו בחלקו של בנימין, ויחָרבו. כיצד בוכה יוסף מראש, לפני חורבן הבתים, הרי עוד לא נוצר מצב עתידי של שנאת חינם –האם יש מקום לבחירה חופשית? אלא אפשר לומר שהבכי עצמו הוא בחינת העלאת מ"ן – ביקוש, על המציאות שחייבת להיות בחלקה כנסתרת, שהרי הירידה היא חלק מהמורכבות של השלם בבריאה. בחלקי הבריאה ישנו חיוב ושלילה – כאשר את מצבי הירידה אין לאהוב ולהסכים להם, בהם יש להעלות מ"ן –לבוא ולהתאחד שוב עם הימין. כאשר מתגלה הרצון הגדול, האם כאן פועלים את היחד, הכלל – או חלילה עובדים עבודה זרה לתכלית. חורבן הוא קו שמאל שעומד לעצמו, אך כאשר כפוף הוא לימין, אז זו בחינה של בנייה. ובזמן ירידה יש לעלות ביקוש (מ"ן, בכי) לחיבור, לקשר.

 

פתח: כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת; אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים. מגדל דוד נמצא בירושלים. ודאי שבנה אותו דוד ועומד בתוך ירושלים. אלא כְּמִגְדַּל דָּוִיד שאומר הכתוב, אינו מגדל דוד הזה, אלא זה הוא ירושלים של מעלה, הנוקבא, שכתוב בו: מִגְדַּל-עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ-יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. שואל על מי סובב נשגב על הצדיק או על המגדל? ועונה שהמגדל נשגב, משום שבו ירוץ צדיק, יסוד. כלומר שהמגדל נשגב כאשר הצדיק רץ בתוך מדרגות העלייה הרוחנית.

צַוָּארֵךְ, היינו בית המקדש של מטה, דומה למגדל דוד, הנוקבא. הוא נמצא בתיקון היופי. כמו הצוואר, שהוא היופי של הגוף, כן בית המקדש הוא היופי של כל העולם.

בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, הוא תל, שכל בני העולם מסתכלים בו, לשַבח ולהתפלל. תלפיות, אותיות תל פיות, תל שכל פיות העולם משבחים ומתפללים אליו.

אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, הוא אלף תיקונים המתוקנים בו. הארת החכמה המרומזת במספר אלף. כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, הוא שכולם באים מצד הדין הקשה, ע"כ נקראים גיבורים. הארת חכמה נמשכת מבינה שחזרה להיות חכמה, ומקו שמאל שלה, שנקרא יצחק, דין קשה.

מה צוואר, כל תיקוני האישה תלויים בו, כך בית המקדש, כל תיקוני העולם תלויים ושורים בו. על בית המקדש, צוואר והיופי של כל העולם כתוב: עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ לא הוּנַח לָנוּ. יגענו ולא הונח לנו, שיגענו לבנות אותו שתי פעמים, בית מקדש ראשון והשני. ולא הונח לנו, כי לא הניחו אותנו, ונחרבו, ולא נבנו אחר כך.

מה צוואר כיוון שנשחת, נשחת עימו כל הגוף, כך בית המקדש, כיוון שהוא נשחת ונחשך, נחשך ג"כ כל העולם, והשמש אינו מאיר, ולא שמים וארץ והכוכבים. כדאי לעולם שבית במקדש יבנה באופן הראוי.

משום כך בכה יוסף על זה, על ב' מקדשים שנחרבו, ואחר שבכה על זה, בכה על השבטים שהוגלוּ. כשנחרב בית המקדש, נגלו מיד כל השבטים, ונתפזרו בין העמים. וכמ"ש: וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם, על שנגלו. בכל מקום שמופיע צרה יש לעלות מ"ן – בכי לביקוש קשר ואחדות.

על כולם בכה. על בית המקדש שנחרב ב' פעמים. ועל אחיו, שהם עשרת השבטים שיצאו בגלות, ונתפזרו בין העמים. ואחרי כן דיברו אחיו איתו. ולא כתוב בהם, ויבכו. כי הוא בכה משום שהופיעה עליו רוח הקודש, וראה את כל זה. והם לא בכו, כי לא שׁרה עליהם רוח הקודש, ולא ראו את זה.

אין תגובות

להגיב