008- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – כה-כז (שיעור השקפה)

008- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – כה-כז (שיעור השקפה)

שיעור  שמע:

MP3-הורד6

וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים

 הגם שהזוהר הקדוש לוקח פסוקים בפשט, ההתייחסות היא רחבה ביותר ונוגעת בעיקר לנפש האדם מעבר לזמן ומקום, בכדי ללמד כיצד לתקן את הלב לקבלת מלוא ההטבה. וכך למשל ארץ מצרים אומר רצונות במקום הצר שבנפש – בגלות, שבאים לביטוי בנפש כאשר כועסים וכדומה. שורש כל הגאווה והאנוכיות – מצרים, לעומת רצונות של גאולה הנק'  ישר-אל.

לכאורה מספר על שני בני יוסף, אך למעשה מדובר בכלל בני ישראל שנמצאים במצרים, ועל ביאת המשיח. גם אלו שנולדו בגלות, לשון פריה ורביה – אפרים, וגם אלו שנשכחו בגלות, לשון נשיה – מנשה, כולם בניו של הקב"ה ועליהם הוא יתברך שומר. מרגיע השם יתברך את יעקב שבנפש האדם, שהוא יגאל את כל הרצונות החבויים ומעיקים, ויביאם לגאולה.

 

וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי-הֵם אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ-לִי. זהו ישראל למטה שמקומם בגלות, והם בניו של הקב"ה הנולדים בין העמים. כי ארץ מצרים כולל לכל הגלויות. אמר רבי יוסי: ישראל שהיו בארץ הקדושה, יושבים באר בעת שיבא המשיח, יהיו עם אחיהם במקומם, כי לא נקרא גלות אלא למי שהוא יושב בארץ נכריה והם נקראים גולים. אבל אלו שיושבים בארץ ישראל אינם נק' גולים אפילו מטרם שיבא המשיח.

וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב: האות וו של יעקב יתירה וזה יורה שתבוא האות וו שנסתלקה כשנחרב הבית ותהיה עזרה ליעקב בעת הגאולה, ותהיה לבן הקדוש יעקב, ארץ אחוזת עולם, ויהיו בניו בארצם שגרו בה מקודם לכן, אשרי חלקם.

עתה בנים, שהוגלו לחוץ לארץ ונשכחו, בחינת מנשה (שכחה, נשיה), ופרו ורבו, בחינת אפרים, ויאמר יעקב העליון, ז"א, לזה שלמטה, הבנים שלך, שבחוץ לארץ, שנולדו בגלות בכל ארץ וארץ, מטרם שבאתי למצרים ועשיתי בהם דין על עוונותיהם, אין אני מחשיב לבניך כל אותם הנבראים בגלות בחוץ לארץ בארץ נוכריה. ואע"פ שהם רבים, בחינת אפרים, ונשכחו, בחינת מנשה, בנים שלי הם, וכשראיתי גלות הזה שלהם, ריפאתי את מכאוביהם ושמעתי תפילתם כמ"ש: עד בואי אליך מצרימה לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. ראובן, כי ראה ה' את עוֹני. שמעון, כי שמע ה' כי שׂנואה אנוכי. אפרים ומנשה, שפָרוּ בגלות ונשכחו בגלות, כראובן ושמעון יהיו לי, שיראה את עוניָם, וישמע את תפילתם ויגאלם, כהוראת השמות ראובן ושמעון. וחשוב בליבך כאילו הם לפני, וכשנחזור ממצרים, הכוללת כל הגלויות, אחר שיעשה בהם הדין, נוציא אותם מארץ גלותם. גם את אותם רצונות נשכחים, יוציא הקב"ה.

 

רבי אבא אמר: מכאן נשמע שאחר שיעשה דין במצרים, הכולל כל הגוים, יגאלו ישראל מגלות. שנאמר וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה. הכתוב: רוצה לומר כשיהיה הקב"ה בדין במצרים דהיינו בכל האומות, בעת ההוא יביאו כל העמים מנחה, כאשר שמעו שמועה של הקב"ה, ונהרו אליו כל הגויים.

אמר רבי שמעון: עתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק וצדיק חופה בירושלים (בנקודת השלמות) כמ"ש: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, שזה יהיה כאשר תשוב השכינה אל המלך ויעשה לה אירוסין. וזהו שכתוב: צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ (מתן תורה) וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ (בניית בית הקדש). ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימנו. חתן הוא בחינת הזכר לימוד תורה, ובית צד הנקבה – לב, בית המקדש.

 

וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם זה ישראל למטה שיולדו לאחר הגאולה אל האבות שהם מרכבות, יהיו שמותיהם בסוד שנולדו לאחר הגאולה. ע"ש אחיהם יקָראו בנחלתם.

אמר רבי שמעון וּמוֹלַדְתְּךָ זהו ירושלים של מטה דהיינו מולדת שלך. כי הכתוב: מולדת בית בפרשת עריות הוא ירושלים של מטה ושיעור הכתוב: הוא האנשים אשר יולדו בירושלים הזו לאחר מכאן שישובו (יתגיירו) העולם לאדון השמים, כי יתגיירו לאחר הגאולה, לא יקראו על שם אבותיהם, כגון גר מקפוטקיא, אלא בשם ישראל.

לְךָ יִהְיוּ רוצה לומר על שמותם של ישראל יקראו, עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם, וכאשר ישובו ינחלו עם ישראל בארץ, ויקח כל שבט את שלו, גם בשביל אנשים משלהם, מהגרים, וכל אחד ינחל מן הארץ לפי מניניו. כולל גרי צדק.

אין תגובות

להגיב