073- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – ריא-ריג שיעור השקפה

073- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – ריא-ריג שיעור השקפה

 שיעור שמע:

MP3-הורד

וַיְחִי ריא-ריג

וַיְחִי ריא-ריג

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן

מי שמפרנס לבעל תורה, מקבל ברכות ממעלה ומלמטה.

בזמן תיקון מסחר חשוב יותר מתורה, זבולון מיששכר, לב חשוב ממוח, אישה מאיש – זהו מסחר המאפשר המרה של רצונות לקבל – להשפעה. כמובן שבגמר תיקון התכלית היא דבקות ואהבה, אך בסדר העבודה הנפשית עולם הזה הוא קודם – שמור ולאחר מכן זכור, לכן יש לנצל את הפרוזדור החשוב בכדי להגיע מוכנים לטרקלין.

בים ישנם דגים – לשון דאגות, הם הרצונות השונים שבנפש, הם חומרי הגלם לעבודה ובהם עושים מסחר – דהיינו החלפת הרצונות אותם דוֹלֵה זבולון, בכדי לתקנם ע"י כך שיששכר שבאדם, אשר ימיר אותם ליראת הרוממות בדרכי התורה. זבולון שבנפש מביא את החומר, ויששכר נותן ברצונות צורה ראויה.

 

מלח הוא בחינת הרצון לקבל שנמצא במקום הנמוך ביותר, הוא דין שאין בו שום חיוּת ולכן הוא משמר. הדין שומר בעצם הידיעה מהו הגבול, עד היכן מותר לפעול רצון מסוים. הדינים משמשים לבניית היראה לעבודת "סור מרע" – ע"י המלח שבכוחו לדחות, להוציא את הדם הבלוע, את הדינים, ולשטוף אותם החוצה. הכרת הרע ודחייתו היא פעולת היראה, שתאפשר להגיע לאמונה ואהבה.

אדם הבורח מתפקידו, מעבודה נפשית, מחפש סוכר ומתיקות מזויפת. "הזייפנים" מתעסקים ברדידות בדגים קטנים – בדאגות ורצונות קטנים, אך האדם הרציני מחפש את הרצונות הגדולים, את הדגים במעמקי הים הנפשי בכדי לתקן ולהשתכלל – עד גמר תיקון באכילת הלוויתן הגדול.

 

כאשר מזמנים תענוג לאדם, ע"י המלחה יוכל לזהות את הרע, את גבולות המותר, ויפעל בהתאם. ללא הכרת הרע לא ניתן לשמור על ברית המלח. מוכרח קשר רציף בין יראה לאהבה. הגוף מעורר חסרונות, דאגות, שאלות – הראש צריך לתת להם צורה של יראת השם. רק כאשר לומד אדם לוותר, למסור ולעקוד את הרצון לקבל – שזוהי היראה, יוכל לזכות באהבה.

 

מי שמפרנס לבעל תורה, מקבל ברכות ממעלה ומלמטה.

בזמן תיקון מסחר חשוב יותר מתורה, זבולון מיששכר, לב חשוב ממוח, אישה מאיש – זהו מסחר המאפשר המרה של רצונות לקבל – להשפעה. כמובן שבגמר תיקון התכלית היא דבקות ואהבה, אך בסדר העבודה הנפשית עולם הזה הוא קודם – שמור ולאחר מכן זכור, לכן יש לנצל את הפרוזדור החשוב בכדי להגיע מוכנים לטרקלין.

בים ישנם דגים – לשון דאגות, הם הרצונות השונים שבנפש, הם חומרי הגלם לעבודה ובהם עושים מסחר – דהיינו החלפת הרצונות אותם דוֹלֵה זבולון, בכדי לתקנם ע"י כך שיששכר שבאדם, אשר ימיר אותם ליראת הרוממות בדרכי התורה. זבולון שבנפש מביא את החומר, ויששכר נותן ברצונות צורה ראויה.

 

מלח הוא בחינת הרצון לקבל שנמצא במקום הנמוך ביותר, הוא דין שאין בו שום חיוּת ולכן הוא משמר. הדין שומר בעצם הידיעה מהו הגבול, עד היכן מותר לפעול רצון מסוים. הדינים משמשים לבניית היראה לעבודת "סור מרע" – ע"י המלח שבכוחו לדחות, להוציא את הדם הבלוע, את הדינים, ולשטוף אותם החוצה. הכרת הרע ודחייתו היא פעולת היראה, שתאפשר להגיע לאמונה ואהבה.

אדם הבורח מתפקידו, מעבודה נפשית, מחפש סוכר ומתיקות מזויפת. "הזייפנים" מתעסקים ברדידות בדגים קטנים – בדאגות ורצונות קטנים, אך האדם הרציני מחפש את הרצונות הגדולים, את הדגים במעמקי הים הנפשי בכדי לתקן ולהשתכלל – עד גמר תיקון באכילת הלוויתן הגדול.

 

כאשר מזמנים תענוג לאדם, ע"י המלחה יוכל לזהות את הרע, את גבולות המותר, ויפעל בהתאם. ללא הכרת הרע לא ניתן לשמור על ברית המלח. מוכרח קשר רציף בין יראה לאהבה. הגוף מעורר חסרונות, דאגות, שאלות – הראש צריך לתת להם צורה של יראת השם. רק כאשר לומד אדם לוותר, למסור ולעקוד את הרצון לקבל – שזוהי היראה, יוכל לזכות באהבה.

 

אין תגובות

להגיב