015- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – נב-נד – למתקדמים

015- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – נב-נד – למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה זהר שמות נב-נד
1. מהם הבלים ומדוע הם 7 וכיצד הם יוצאים מהפסוק': "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"?
2. אלו 7 רקיעים יש כנגד ההבלים?
3. מדוע גם לנוקבא יש 7 רקיעים?
4. על אלו ב' דברים הצדיקים מסתלקים מהעולם מטרם שמגיע זמנם?
5. מה עונה ר' יוסי בן ר' יעקב לר' יוסי על שאלתו לגבי הייסורים של צדיקים כגון עשרת הרוגי מלכות?
6. מי הם הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ועומדים על קיומם?
7. מי הם הרשעים אשר מגיע להם כמעשה הצדיקים?
8. מדוע מתכבד הקב"ה למעשה הרשעים שעושים מעשה טוב?
9. הסבר מהו יש צדיק אובד בצידקו ויש רשע מאריך ברעתו?

שְׁמוֹת נב-נד

צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים

לְעִתִּים הַקַּב"הַ מַגְבִּיר אֶת הָרֶשָׁע, בִּכְדִי לְאַמֵּן אֶת הָצַדִיק.

יש וצדיקים מסתלקים מהעולם בגין חטאי הדור, כשהם כחלק מהכלל, אין באפשרותם לתקן,  ויש שהשם לוקח אותם כדי שלא יחטאו.

שאל רבי יוסי לגבי עשרת הרוגי מלכות, כיצד רואים דבר זה שתורה מבטיחה טוב לצדיקים? עונה לו רבי מאיר: יש רשעים שמגיע אֲליהם כמעשה הצדיקים, וכן להיפך. יש והשם מאריך אפו בכדי לאפשר לרשע לחזור בתשובה, או לבניהם.

רשעים רגילים לעשות עברות, וכשלצדיק מגיעה "הזדמנות" כזו, מתגבר  ולא נופל, שהרי גיבור הוא הכובש את יצרו, כוח זה מחזיק אותו ואת העולם כולו.

הבל הוא כוח של אור חוזר, דהיינו התגברות בדחיית התגובה, ואפשרות לפעול כצדיק בשמירה על הברית.  ישנם באדם צדדים של רשע וצדיק, ועליו להתמודד עם שני הכיוונים, לא להגיב באופן ספונטאני על כל מקרה, אלא לפעול כראוי בהתאם לברית – להתחייבות למסגרת ולחוקים העליונים.

פתח רבי אלעזר: יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים. יש הבל, הוא כי שלמה המלך עשה את ספר הזה (קוהלת), ויסד אותו על שבעה הבלים, שהם ז"ס דז"א, אור הרוח המכונה הבלים. אשר העולם, הנוקבא, עומד עליהם. שז"ס שלה מתקיימות מן ז"ס חג"ת נהי"מ דז"א. כי הנוקבא, דיבור, ואין דיבור בלי הבל, המכה על ה' מוצאות הפה.

הדיבור יוצא למעשה מהכאה.

ואלו ז' הבלים הם נקראים שבעה עמודים הסומכים את העולם, הנוקבא. והם כנגד ז' רקיעים. רקיע, הפרסא דז"א, והוא כולל בתוכו ז' רקיעים, כנגד ז"ס חג"ת נהי"מ שבפרסא. ואלו הם: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, עֲרָבוֹת.

וכנגדם, הבל הבלים, אמר קוהלת, הבל הבלים, הכל הבל. שיש כאן ז' הבלים. כי הבל הבלים הם ג', ועוד פעם, הבל הבלים הם שישה, והבל שבסוף הפסוק הם שבעה.

כמו שאלו הם ז' רקיעים, ויש רקיעים אחרים, הדבקים בהם ומתפשטים ויוצאים מהם, שהם ז' רקיעים שבנוקבא. כן יש הבלים אחרים של הנוקבא, המתפשטים ויוצאים מאלו ז' הבלים דז"א. וכולם אמר שלמה בקוהלת.

בכתוב, יש הבל, היסוד שבהבלים, שיש בו סוד החכמה, שיוצא מאלו הבלים עליונים, שהעולם, הנוקבא, עומד עליו. וכמ"ש: נַעֲשָׂה על הארץ, על הנוקבא. נעשה, שהיסוד מתקיים בקיומו, ומתחזק בתוקפו, בעובדי הארץ, הצדיקים. ובעליית מ"ן שלהם העולים מן הארץ, וזה, היסוד, נתמנה להשפיע אל הארץ. וכל תוקפו וקיומו הוא בנשמות הצדיקים, שנלקטו מן הארץ, שמתו טרם שחטאו, בעוד שנתנו ריח טוב. כגון חנוך, כמ"ש, ואיננו כי לקח אותו אלקים. שלְקָחוֹ מטרם שהגיע זמנו למות, והשתעשע בו. וכן שאר צדיקי העולם.

על שני דברים הצדיקים מסתלקים מן העולם מטרם שמגיע זמנם:

א. על חטאי הדור, כי כשמתרבים רשעים בעולם, הצדיקים הנמצאים ביניהם, נתפסים בעוונותיהם.

ב. כאשר גלוי לפני הקב"ה שיחטאו אח"כ, מעביר אותם מן העולם מטרם שיגיע זמנם  כמ"ש, אשר יש צדיקים אשר מגיע אֲליהם כמעשה הרשעים, שמגיע אֲליהם הדין שלמעלה, כאילו עשו עבירות ומעשה הרשעים.

פעם אחת שאל רבי יוסי איש כפר אונו את רבי מאיר: בזמן שרבי עקיבא וחבריו נסתלקו מן העולם, שנהרגו ע"י המלכות. וכי כתוב בכל התורה, שיגיע לצדיקים ייסורים כאלו? לא כתוב כזה. והרי אמר שלמה, אשר יש צדיקים אשר מגיע אֲליהם כמעשה הרשעים, שמגיע אֲליהם הדין מלמעלה כאילו עשו עבירות ומעשים של רשעים. וכמ"ש: יש רשעים שמגיע אֲליהם כמעשה הצדיקים, שיושבים בשקט ושלום בעולם הזה, והדין לא הגיע אֲליהם, כאילו עשו מעשים של צדיקים.

למה מגיע להם כצדיקים? או משום שגלוי לפני הקב"ה, שישובו בתשובה. או שיֵצֵא מהם זרע, שיהיה צדיק בעולם. כמו תרח, שיצא ממנו זרע אמת, אברהם. ואחז, שיצא ממנו חזקיהו. וכן שאר הרשעים שבעולם. ומשום זה, בצד זה ובצד זה, הן בצדיקים והן ברשעים, נעשה הבל שאמרנו ומתחזק על הארץ כמו שאמרנו.

פתח רבי אלעזר: יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל-הָאָרֶץ. שהוא מתחזק בעולם  במה? משום  יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, כמעשה של עוברי עבירה, בת עובד עבודה זרה, או מעשה אחר מאלו המעשים, שהם מעשים של רשעים. ועומדים על קיומם ואינם חוטאים, מפחד ריבונם, ואינם רוצים להטמא. כמו כמה צדיקי אמת, שהגיע לידיהם כמעשים האלו, והם גבורי כוח, שעשו רצונו של אדונם, ולא חטאו  כמ"ש, הבל נעשה על הארץ, ונתחזק בתוקפו.

ויש רשעים שמגיע אֲליהם כמעשה הצדיקים. כשמגיע להם מצווה אחת, שהיא מעשה הצדיקים, וזוכים בה ועושים אותה. כמו שהיה ליסטים רוצח יהודי, נמצא בהרים עם ליסטים עובדי עבודה זרה, וכשיהודי היה עובר שם, היה מציל אותו ושומר אותו מהם. והיה רבי עקיבא קורא עליו, יש רשעים אשר מגיע אֲליהם כמעשה הצדיקים.

למרות שהוא בין הליסטים, ולכאורה בא המעשה לידיו, אך הוא מתגבר ומציל יהודים.

וכמו אותו רשע שהיה שכנו של רבי חייא, שלילה אחד פגש באישה שהייתה הולכת לבית בִתה. רצה לאנוס אותה, אמרה לו בבקשה ממך, תכבד את אדונך ואל תחטא עימי, עזָבָהּ ולא חטא בה. גם זה הבל, שכמו שהבל ההוא מתחזק אצל הצדיקים, שמגיע אֲליהם מעשה הרשעים, ואינם חוטאים. אף כן מתחזק אצל הרשעים, שמגיעים אֲליהם מעשים של צדיקים, ועושים אותם. לכתחילה מה פתאום בא לעשות עבירה, אך עצם זה שהתגבר – זה מעשה של צדיק.

עשה הקב"ה צדיקים ורשעים בעולם. וכמו שהוא מתכבד בעולם במעשה הצדיקים, כן הוא מתכבד ברשעים כשעושים מעשה טוב בעולם  כמ"ש: אֶת-הַכֹּל עָשָׂה, יָפֶה בְעִתּוֹ. אוי לרשע, כשעושה רעה לעצמו ומתחזק בחטאיו.

פתח ואמר: אֶת-הַכֹּל רָאִיתִי, בִּימֵי הֶבְלִי, יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו. כשניתנה חכמה לשלמה, ראה הכל, בזמן ששלטה הלבנה, הנוקבא, בעת שהיא במילואה, מפני ששלמה היה מקבל ממנה. יש צדיק, זהו עמוד העולם, יסוד, שהעולם עומד עליו. אובד, כמ"ש, הצדיק אבד, שהוא בזמן הגלות, שאין לו למי להשפיע, ונחשב כנאבד. בצדקו, הנוקבא, שנקראת צדק, משום שהיא שוכבת לעפר, אז אין לצדיק למי להשפיע, וע"כ הוא אובד בצדקו. צדק זה, כל זמן שישראל בגלות, היא עימהם בגלות. ומשום זה, צדיק אובד בצדקו, כי הברכות העליונות אינן מגיעות אליו. המלכות נק' צדק כל זמן שישראל בגלות.

וְיֵשׁ רָשָׁע, מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ. זהו ס"מ, שמאריך השקט והשלווה לאדום. ועושה זאת ע"י אשתו, כי הוא נק' רע, ואשתו נקראת רעה, שהיא נחש חזק. כי אינם מקבלים שקט ושלוה, אלא משום שסמאל נתדבק בנוקבא ההיא, והנוקבא שלו משפיע להם זה. כעין זה, הוא משפיע לשאר המלכים, שישראל אצלם בגלות. עד שהקב"ה יקים מעפר אותה, סוכת דוד הנופלת, שהיא הנוקבא הנופלת בזמן הגלות, כמ"ש, בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת.

אין תגובות

להגיב