012- הדף היומי בזהר הסולם – צו לז-לט שיעור השקפה
צַו יג – טו
עוֹלָה חַטָאת ואָשָם
אמר רבי שמעון: בתחילה נראה למשה מראֶה הזה, שהיא לו המראֶה הגדול בסנה, ולא בחידות, שהם הלבושים. שאר הנביאים היו מסתכלים במראה שאינה מאירה, בלבושים שלה הנקראים חידות ולא ראו אותה בלי לבושים אלו, אלא ראו בתודעה של העולם הזה.
הסנה הוא קו ימין, והאש שמאל, והאש לא אוכלת את הסנה, דהיינו שהימין יכול להתגבר על השמאל. בסנה נתגלתה מציאות של ב' הפכים בנושא אחד. וכך זכה משה לראייה שלמה בפנימיות כל התורה, לעומת שאר הנביאים שראו בחידות.
בגמר תיקון שנעבר העירוב הרע, הערב רב, שהם קושיא רעה דהיינו שאלה שבאה מתוך גאווה ולא בכדי לברר את האמת, כלומר דינים רעים, מן העולם. לכן משה בכלל לא עונה לקורח ועדתו, שהשאלות הרעות שלהם באים רק כדי ליצור מחלוקת ולהכשיל את משה. אומר רבי שמעון שהוא משה המרכבה המחברת בין ישראל לאביהם שבשמים, וזו בחינת האמונה שבנפש כל יהודי.
לז-לט
א. מה עונה רבי חייא לרבי יוסי על שאלתו, ואם יש טומאה למעלה? ומה ההסבר?
ב. כיצד נמנים ד' המינים לשבע ומה תפקידם?
ג. מדוע מקיפים את המזבח עם ד' המינים ומדוע בהושענא רבא שבע פעמים?
ד. מדוע צריכים כל ד' המינים להיות לחים ולא יבשים?
ה. כיצד אנו רואים בנטילת המינים והקפת המזבח אחריות כלקטיבית?
ו. אלו שבעה קולות תלויים בדיבורי הפה בכל ימות השנה ולמי מיוחס כל קול?
