הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קנז-קנט | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קנז-קנט | השקפה | שיעור 53

פנחס קנז- קנט שעור 53

אברים פנימיים

מראות הסולם

 

לֵב טוֹב יוֹדֵעַ לֶבָרֶר בֵּין טוֹב לָרֵע.
לֵב שמתערבב עִם היצרים מהכבד, הוּא לֵב לֹא טוֹב.
מוות, הוּא שְׂמֹאל בְּלִי יָמִין.
אֵצֶל אָדָם שֶׁלּא זיִכֵּך עַצְמוֹ חֲלוֹמוֹת שווא יְדַבֵּרוּ

 

מהות האכילה היא להפוך כל מה שנצרך מבחוץ, כדי להיות אדם. הכבד שמסמל את עשיו הרשע, צורך הכל בלי הבחנה, ועוד בהלעטה. הלב שהוא בחינת ישראל מברר, מה יכול הוא לצרוך כדי לבנות את האדם שבו, ולא רק מזון, אלא כל חוויה ורגש או ידיעה שצורכים מבחוץ.

על האדם לבדוק האם יש לו לב טוב או לא. כמו שהכליות מבטאות במרכבת הגוף את בחינת היצרים של האדם, וכשהם מתערבבים עם בחינת הריאות, שהם החסדים אז אינן עושות את עבודתן של בירור הנוזלים העכורים. וכך גם רעב וסקרנות לדברים רוחניים טוב בתנאי שזה רעב לדברים הראויים.

ולפיכך בעת שהכבד שהוא דרגת עשיו מקבץ דם הטמא ודם הטהור ונותנם אל הלב, הוא אומר, ויאכל מציד בנו, היינו שיקבל תפלות עניים אלו, עניים בדעת, ויתן להם מבוקשם. בדרך שרוצה אדם לילך, מוליכין אותו. מבקש בתפילה עושר גשמי לרצון לקבל, עשיו אומר תנו לו, אך כמובן זה לרעתו.

וז"ש יצחק שהוא השכינה בצער ויגון שאינם יודעים לכוון תפלתם לקו אמצעי. כמו שהעניים מוכרחים לקבל מבוקשם מהכבד שהוא שרו של עשו, מחמת השכינה לא תוכל לתת להם מבוקשם מחמת שהוא דם טמא, כן ישראל בגלות, שאינם דבקים בקו אמצע י, אלא שהם תחת רשות השמאל, מחוייבים ג"כ לקבל מבוקשם משרי האומות שהוא מאותו הטעם האמור אצל העניים. אדם המבקש לקבל השפע לפרטיות, נמצא מבחינה נפשית בגלות, ואז הגויים שבנפש מזינים אותו, כמו מסומם שלוקח דברים שיודע שמזיקים לו, כך הכבד שהוא בחינת עשיו, לוקח מכל הבא ליד.

ומשום זה מצד עץ הדעת טוב ורע, שהם לבינונים, יש בקיבה ב מדרגות טוב ורע, כי כך העמידו חכמים קיבה ישנה, ויש שינה שהיא אחת משישים במוות, ויש שינה שהיא אחת משישים בנבואה, ומשום זה העמידו ראשי הישיבה שכתוב, החלמות שוא ידברו. והרי כתוב בחלום אדבר בו. אין קושיה, כאן על ידי שד דהיינו הס"א שהוא מצד הרע שבשינת האדם וכאן על ידי מלאך שהוא מצד הטוב שבשינת האדם. חלום ע"י מלאך הוא אחד משישים בנבואה. חלום ע"י שד הוא שווא מצד המוות והוא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אצל אדם שלא זיכך עצמו חלומות שווא ידברו. שווא היא קליפת הגאווה, ואצל הרשע החלום מגביר את גאוותו.