הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שלד-שלו | השקפה | שיעור 112

פנחס שלד-שלו שעור  112

קריאת שמע ותפילין

אָדָם יָכוֹל לייצר קֶשֶׁר להשם לְפִי כַּמָּה שׁמשָׁעֶר בּלִיבּוֹ.
החוויות הרשומות בְּנֶפֶשׁ, הֵן הסיבות לָמָּה שקורה לְאַחֵר מִכֵּן.
אֵין לשאוף להארה אֶלָּא לֶקְשר.

שמע ישראל הוא אותיות שם ע גדולה עם ד גדולה דאחד היינו עד. מחלק את המילה שמע לאות ע ולאותיות שם, במילה אחד מחלק האות ד מאותיות אח. יש בכך ביטוי לתנועה וקשר עם הבורא ע"י אותיות ע-ד שזו עדות שאנו פועלים את הקשר. מיתר האותיות ש מ א ח בונה את המילה אשמח, שאמר דוד אנכי אשמח בה'. שהחיבור בקדושה של זכר ונקבה מביא שמחה.

התפילין הם אור מקיף שמנחה את האדם לנקודת השאיפה, למוחין של י-ה-ו-ה, שאיפה להיות אדם. בהנחת התפילין יש לכוון לשאיפה לקשר עם הקב"ה. גבר נשוי מניח גם תפילין של רש"י וגם של רבינו תם, כדי לבטא את הקשר דרך הצד המופשט שבו, ואת הצד הפרקטי.

ישנה באדם מחשבה מופשטת כנגד זיווג של זכר, ומחשבה פרקטית כנגד זיווג של נקבה, תכונות אלו ייחודיות לכל אחד ברמות שונות, ונכון לאפשר לכל אחד את המקום שלו בתרומה לכלל.

ק"ש היא אהבה, חסד השקולה לתורה שניתנה מימין. התפילין נק' עז והם משמאל שהוא גבורה, עמוד האמצעי שההוא ת"ת כולל הכל שכולל חסד וגבורה כנפי מצווה שהם ציצית שבהם תכלת ולבן הם נצח והוד. מזוזה שבה רשום השם שד"י הוא צדיק דהיינו יסוד והשכינה היא השער שבו המזוזה שעליה כתוב זה השער לה' שזו בחינת המלכות. יש לאדם שער בליבו, כפי שהוא משער בליבו, ודרכו הוא נכנס מעוטר בתפילין שהם הכתר לראשו. המזוזה מתארת את הפנימיות והחיצוניות, שבפנים שם הויה, ובחוץ הגבול עם שם שד"י.

כל חוויה משאירה רושם בנפש, וכפי הרשמים שבו, על פי זה הוא חושב. בקיום מעשי המצוות, מגלים בצורה מאוזנת ונכונה את צד הנשמה.

כ ספירות  דאור ישר ואור חוזר הם סוד והמים אשר מעל השמים שהם מים עליונים זכרים דהיינו עשר ספירות אור ישר, המים אשר מתחת לרקיע הם מים תחתונים נקבות דהיינו ע"ס דאור חוזר ועליהם אמר ר עקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שי טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנו בנפשכם. למעשה מלמד רבי עקיבא לתלמידיו, כאשר מגיעים לתוצאה, אין לומר ולשמוח שפעלנו כדי לקבל את האור, לא לבקש החַיּוּת שמקבלים מלמעלה, אלא וותרו על האור כסיבה, למרות התענוג שהגיע. הסיבה לפעולה היא יצירת אמונה וחסדים. השמחה מהתענוג מסוכנת כאשר לא דוחים את האור כדי ליצור קשר. זו הסיבה שמוסתר מאתנו האור שבמצוות, כדי שלא נתרגל לפעול מטעם קבלת התענוג, אלא מטעם הרצון לדבקות בהשם יתברך.