הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית ז-ט | מתקדמים | שיעור 3

יוד דהויה ​​ ז - ט ​​ שעור 3

מלמד כאן על החלק הנסתר שבאותיות.

השלמות נמצאת בהסתרה כדי לאפשר לנו לגלות אותה. אותיות התורה מסתירים שלמות, וכך בכל מפגש עם החיים יש לגלות את הבורא שמדבר איתנו דרך הבריאה, למרות שראייתנו חלקית, ואין אנו מסוגלים לפרש כל מציאות כראוי.

​​ 

היצר הרע מתערב ומבלבל לנו את האותיות שהן חסרונות, ועלינו לפרש את המציאות באמונה מעל טעם ודעת. צדיק מפרש נכון את סודות התורה הפנימיים, ואת המציאות, מאחר והוא מצדיק תמיד את הבורא.

בלימוד על האות א, מראה שישנה הפרדה בין היוד התחתונה לבין היוד שמעל האלכסון. ובמצב קטנות י תחתונה אינה יכולה לקבל אור. באצילות, עולם התיקון, ניתן החיבור בין עליון לתחתון בצורה מתוקנת.

בזמן תיקון, האות א מצביעה על שלמות חלקית, היינו שלמות שבדרך. כאן ישנה שמירה שלא להיכנס לגאווה, מאחר וכן מקבלים חלק מהאור.

ישנם חסרונות באדם אותם יש למלא ע"י המחשבה. במחשבה יש צד ניסתר, מעין תת מודע עליון ואת החוקים העליונים יש לקבל באמונה בלי הבנה.

יג ר"ח היה יושב לפני ר שמעון אמר לו, אור הזה יצא ביום הראשון וביום השני יצא החשך היי קו שמאל שמטרם שנכלל בימין הוא חשך וכן נעשתה בו התחלקות המים והיתה בו מחלוקת. למה לא נשלם כל זה ביום הראשון אלא ביום השלישי, הרי יום ראשון שהוא ימין כולל את השמאל, כלומר כיון שאור הימין יצא קודם השמאל, נמצא שאור הימין הוא שורש ואור שמאל הוא ענף, וכל שורש כולל בתוכו הענפים שלו ומתקן אום וא"כ היה לו ליום א שהוא ימין לתקן את אור השמאל שביום ב. אמר לו ר שמעון, הלא על זה היתה המחלוקת, כלומר שיום ב שהוא שמאל לא נכנע ליום ראשון כענף לשורש, אלא היה חולק עליו ורצה לבטלו, עד שיום השלישי שהוא קו אמצעי היה צריך להכניס את עצמו ביניהם להכריע המחלוקת ולהרבות בהם השלום.

סתרי תורה י דהויה ז - ט שעור 3

יד ר שמעון פתח, מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו וגו' מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה וגו' באותיות הרשומות כמו אותיות שבשמות הקדושים וכדומה. הנכתבות על צד הסתר השלמות היי שרומזות על סודות העליונים שכל לבוש מסתיר וגם מגלה כפי שהאות מסתירה את הרקע הלבן שבספר, ובכך מגלה, עולות לתוכן מרכבות במרכבות הקדושות. כל מרכבה ומרכבה עולה לתוך אות ידועה כשנרשמת האות על בוריה היי שהמרכבה שלה עלתה ובאה בתוכה. כל אות ואות עומדת על שלמותה של המרכבה הראויה אליה. מכאן יצא הדבר, לבאר כל אות ואות בסוד המרכבה הקדושה שלה שהיא בסוד ד רוחות העולם שהם חו"ג תו"מ. אות היא חיסרון, ובלימוד באים לבדוק כל חיסרון כיצד הוא מקשר לרעיון שבעולם העליון.

טו הסוד של האות הראשונה של אלף בית שהיא א עולה בהארת אור חוזר ויורדת בהארת אור ישר ומקבלת ו"ק שהם חג"ת נה"י ואח"כ עולה האות לקבל העטרות שלה, היי הג"ר שהם חב"ד ועולה אל מאה עולמות היי שעולה לבינה שספירותיה הן בחשבון מאה ומשם מקבלת את הג"ר שלה כנגד א הזו. היא אות י שבתחילת השם הויה שהיא עולה ברצון המחשבה היי לחכמה ונסתמת ואינה נודעת.

נודע שב' זמנים קטנות וגדלות נתקנו בסבת עלית המלכות לבינה, ומתחילה בעת שהמלכות עלתה לבינה, סיימה המדרגה תחת החכמה, וסיום הזה שנתתקן תחת החכמה נקרא פרסא. ומשום זה נשארו במדרגה רק כתר וחכמה ובינה ותו"מ יצאו ממדרגה למדרגה שתחתיה. וכיון שאין שם אל ב כלים במצב הקטנות כו"ח אן שם רק ב אורות רוח נפש וחסרה ג"ר שהם נשמה חיה יחידה, מטעם חסרון ג הכלים בינה ותו"מ. וזהו זמן הקטנות ואח"כ בזמן הגדלות יורדת המלכות ממקום בינה כמו אלכסון א היי מהפרסא למקומה עצמה ואז עולים ג הכלים אח"פ דעליה בצמצום ב בינה ותו"מ ומתברים במדרגה וכיון שבר יש ה כלים חוזרים ומתלבשים כל ה האורות נרנח"י ואז יש ג"ר במדרגה.

ועל זה רומזת צורת האות א כי י עליונה של א ה"ס כתר וחכמה שנשארו במדרגה בזמן הקטנות וקו שמתחת י העליונה ה"ס הפרסא המסיימת המדרגה תחת כתר וחכמה. וזהו זמן הקטנות ובזמן הגדלות שהמלכות יורדת מפרסא למקומה ובינה ותו"מ חוזרים ומתדבקים במדרגה, אז מתחברת י התחתונה אל א שהיא מורה על בינה ותו"מ שחזרו והתדבקו באפן י העליונה רומזת על כו"ח ואות י תחתונה רומזת על בינה ותו"מ והקו שבינהם רומז על הפרסה שה"ס הסיום שנעשה בעת הקטנות תחת הכתר וחכמה. עדיין נשארת השאלה למה הקו המפריד באות א שהרי אור ע"ב ס"ג הוריד ה תתאה.

פרצוף עתיק מחבר בין קטנות לגדלות שנק גדלות של אח"פ דעליה. ס"ג ראש השערות מחבר בין צמצום א לצמצום ב.

טז ​​ נתכסה תחתיה דהינו שהופרש תחת האות י אגוז אחד שמכזה בהסתר שבהסתר והיא מרכבה העומדת תחת סוד ההסתר וגו

אות א בנויה מיוד עליונה אלכסון ויוד תחתונה.

האלכסון הוא בחינת האגוז, לשון אקצוץ, שקוצץ את המדרגה.

הפרסה אינה מתבטלת לגמרי, אלא מאפשרת שיהיה אח"פ דעליה, ולא חוזרת למקומה ממש. וגם אם מקבלים ג"ר, זה למעשה ו"ק של אותו ג"ר.

האות א דומה לאגוז שיש י ואגוז אלכסון תחתיה, ופרסה זו מאפשרת שישמר צמצום ב וגדלות המדרגה תהיה ו"ק, ואותה י שהיא כמו מלכות עולה לבינה ולא מאפשרת לצאת כחוכמה גלויה.

יש תת מודע שלא ניתן לחדור אליו, ואין אפשרות להגיע לשם לטובתנו כדי שלא נקבל וניזוק.  ​​​​ 

יז ​​ מצד אות י זו יוצאת מרכבה אחת קדושה והיא מרכבה נעלמת ואינה מגולה, לבד בשעה שמאירה ההארה של אגוז ההוא הנסתר, אז מתגלה מרכבה ההיא ולפיכך מרכבה ההיא היא נעלמת וגלויה שמטרם הארת האגוז היא נעלמת ואחר הארת האגוז היא גלויה.

כאן מתאר את האות י שתחת האלכסון באות א. על הפרסה לא מקבלים ג"ר, אך יוד זו כן מקבלת מעין שלמות שבדרך, ג"ר המתאים לתחתון. השמירה על צמצום ב נשמרת תמיד.

למרות שנעשתה פרסה, כרומה דאיתכפיא, שלא נותנת לחכמה לרדת מהמדרגה, מאחר והבינה שעלתה ממילא אינה רוצה חוכמה, שחפץ חסד הוא, ולא מפריע לה, אלא ז"ת דבינה מרגישה חיסרון ורוצה חכמה.

לאו"א יש חכמה שאינה מאירה, והתענוג שלהם דווקא מחסדים.