הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית ריא-ריג| מתקדמים | שיעור 71
בראשית זוהר חדש ריא - ריג שעור 71
נעשֶׂה אדם
יש ואדם שואל עצמו ואומר, אני יודע את האמת, אז למה אינני הולך בה. עונה רבי שמעון, כי אתה עיוור, וממחיש זאת ואומר.
תרסז כשברא הקב"ה את העולם, היה עיקר הכול מים. וממים שתל כל העולם. ועשה הקב"ה שלושה אומנים, שיעשו אומנותו בעוה"ז: שמיים ארץ מים. וע"י אלו נברא כל מה שיש בעוה"ז.
תרסח והזמין אלו השלושה, שכל אחד מהם יוציא בריות הצריכות אל העולם לכל אחד תפקיד מיוחד. הזמין המים. אמר להם, אתם הוציאו את הארץ שמתחתיכם, ואתם תלכו ותיקוו למקום אחד. והמים עשו כך. כמ"ש, ייקוו המים.
תרסט קרא לארץ, אמר לה, את תוציאי ממך בריות, בהמות וחיות. מיד עשתה כך. כמ"ש, ויאמר אלקים, תוצֵא הארץ נפש חיה למינה. לא כתוב במקום זה ויפח באפיו נשמת חיים. נפש חיה היא צד הגוי שבאדם.
תרע קרא לשמיים, אמר להם, אתם תבדילו בין מים למים. עשו כך. כמ"ש, ויעש אלקים את הרקיע. שמים עשו הבדלה בין מים עליונים ומים תחתונים. אור הוא חַיּוּת של המוחין, מים חַיּוּת של הגוף כפי הסימן שבמוח האור הוא חשמלי, ובגוף הוא זרימת הדם. מאחר והאדם הוא עולם קטן, מלמד בריאת העולם על בריאת האדם.
קרא לארץ, אמר לה, הוציאי דשאים ועשבים ויבולים ועץ השדה. מיד, ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע לאכלה.
תרעא קרא לשמיים, אמר להם, יהיו בכם אורות ונרות להאיר על הארץ. כמ"ש, יהי מאורות ברקיע השמיים. קרא למים, אמר להם, אתם הוציאו רמשׂ דגים ועופות וכדומה להם. כמ"ש, ישרצו המים שרץ נפש חיה. ועל ידיהם של אלו השלושה נעשו כל מעשי בראשית, כל אחד למינו כל אחד ממלא תפקידו.
תרעב כשבא היום השישי, שבו נברא האדם, היו כולם מוכנים לברוא כבשאר הימים. אמר להם הקב"ה, אף לא אחד מכם יכול לברוא ברייה זו לבדו, כשאר כל הבריות שהיו עד כאן. אלא כולכם תתחברו יחד, ואני עימכם, ונעשה את האדם. כי אתם לא תוכלו לעשות אותו לבדכם. אבל הגוף יהיה שלכם שלושתכם, והנשמה שלי. נעשה אדם נאמר בלשון רבים, ואין כאן בכלל התיעצות, אלא מודיע להם, תפקידכם הוא בחלק הגוף, ואני יפח באפיו נשמת חיים. יש באדם את צד הגוף, זו הארץ, היינו הרצון לקבל שבו. השמים הם סימן לתכלית, והמים, הם החסדים שמאפשרים את החיבור בין תחתון לעליון, בין הגוף לנשמה. צד נשמתי באדם שרוצה להתחבר למקור, לקב"ה, וצד ארצי של עמי ארצות שפועלים רצונות ארציים גופניים.
תרעג ולפיכך קרא להם הקב"ה, ואמר להם, נעשה אדם אני ואתם, אני הנשמה, ואתם הגוף. וכך הוא, שהגוף הוא משלושתם, שהיו אומנים בשאר מעשה בראשית, והנשמה נתן אותה הקב"ה, שהשתתף עימהם בה.
תרעד בצלמנו כדמותנו. כמו שראוי לנו, אשר הגוף שנלקח מכם יידע ויידמה לכם, כאותה שנלקחה ממני, שהיא הנשמה. יידמה לי, שייפרד מדברי העולם, וחשקו ורצונו יהיו לעליונים הקדושים. אם תרצה לדעת אם פעלת עם צד הנשמה שבך, תרגיש שהבלי העולם הזה אינו מעניין אותך, אחרת זו פעולה של צד הגוף. כדי להבין את פנימיות התורה יש להקשיב באוזן של נשמה ולא באוזן של גוף. בתודעה הגשמים הדברים מבולבלים, וישנם זמנים שמקשיבים לנשמה, וזמנים שהולכים לפי תודעת הגוף.
תרעה עוד פירוש, בצלמנו כדמותנו. שהגוף שנלקח מכם לא יהיה בקיום לנצח, בסיבתכם כמו הגוף כשאר הבריות, שהוא כמו אלו הבריות שהוצאתם, משום שהוא עפר כשאר כל הבריות. והנשמה הקדושה, שאני נתתי בו, יהיה לה קיום לעולם, שאינה גוף, ותידמה אליי בקיום תמידי.
תרעו התירוץ הזה הוא בירורו של הדבר, משום שנמצא במעשה בראשית, שהיו אלו השלושה, שמיים וארץ ומים. ע"כ ייתכן שאמר להם הקב"ה, נעשה אדם, שהשתתף עימהם.
תערז רבי אלעזר בן רבי שמעון אמר יפה הוא, אבל יש לי עוד שאלה, הארץ לבדה לקחה כוח שלושתם, עד שהיו נמצאים בה ארבעה יסודות, אש רוח מים עפר. מהשמיים לקחה שניים, אש רוח. ומהמים אחד, מים.
ואחד שבה, עפר, הארץ, הוציאה הגולם של האדם, והקב"ה נתן בו הנשמה. כמ"ש, ויִיצֶר ה׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת חיים. הרי ששניהם, הארץ והקב"ה, השתתפו יחד לעשות אותו. ובגלל זה אמר, נעשה אדם. שהקב"ה אמר לה, עשי אֶת הגוף, ואני הנשמה. אמר רבי יצחק, כל הספק הזה שהיה לי בכתוב, עבר ממנו. רבי אלעזר מוסיף שהאדם נברא מכל היסודות, גם מהשמימיים. הרצון הוא זה שנברא, ומכל הבחינות של היש מאין, הרצון עשה את הגוף, מבחינת כתר ושורש עשה מהשמים.
תרעח עוד אמר רבי אלעזר, כעין זה שיתף הקב"ה את בני העולם בבריאת האנשים. כי שלושה שותפים באדם, האיש ואשתו והקב"ה. כעין זה, היו בבריאת אדה"ר, שמיים וארץ והקב"ה. שמיים כנגד איש, ארץ כנגד אשתו. ולעולם הקב"ה שותף עימהם. וע"כ כתוב, נעשה אדם, בלשון שותפות. ואין הקב"ה שותף עם שום ברייה שבעולם, זולת עם האדם. שנתן בו הנשמה. לאדם צד שותפות עם הקב"ה עם החלק הנשמתי שבו. המטרה היא דבקות בהשם, ואין דבקות אלא עם צד הנשמה שנתן הקב"ה. את הגוף נתנו השליחים של הבורא.
תרעט אמר רבי יוסי, ובשאר הבריות מי שותף עימהם, שהרי יש להם נפש חיה? אמר רבי שמעון, כוח האדמה, שהיא נפש חיה לכן גם לבעלי חיים ישנה הרגשה. אבל הקב"ה שותף עם האדם בלבד.
תרפ אמר רבי יהודה, אוי להם לרשעים, שאינם רוצים להידבק בשותפותו של הקב"ה, שאינם רוצים להידבק באותה הנשמה שנתן, אלא הולך ודבק בכוח הבהמות. כמ"ש, ואדם בִּיקָר בל ילין עיקר היא הנשמה, נמשל כבהמות נִדְמו. בל ילין, כלומר שלא רצה לעמוד באותו יְקָר ותפארת של הנשמה. אבל חטאתו שעשה, הוא שנמשל כבהמות, באותו הכוח שלהם. נדמו, כלומר הנִכְרת והנדמֶה מְהֵרה, ולא מתעלה למעלה. אומרים לאדם, בוא ללמוד על הנשמה, והוא בדמיון שלו מזהה את האני הבהמי שבו, אומר שאין לו זמן, ואינו מוכן לשלם ולתת יגיעה לאני הנשמתי האמיתי שלו. אדם כי יקריב מכם, יקריב את הצד דומם צומח חי שבו, לטובת צד האדם, שיכול להיות דומה לבורא.
