הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת לך לך ז-ט| השקפה| שיעור 3

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ ז – ט שעור 3

פתחי לי פתח של תשובה

א"ר שמעון ראה רחמיו של הקב"ה לכנסת ישראל, ז"ש פתחי לי פתח תשובה למען תזכי לכל טוב שבעולם. מראש העולם ועד קצהו מילאתי כל טוב בשבילך ולא פתחת לי באותו זמן ולאחר כך כשהציק לה כתוב קמתי אני לפתוח לדודי ודודי חמק עבר. משמע שיש זמן שצריך לחזור בתשובה כדי לא לאחר. אומר לחזור מפני שהנשמה טרם ירידתה לעולם הייתה כבר בדבקות עם הקב"ה.

קמתי אני לפתוח לדודי זוהי הנשמה אצל הגוף, הרצון לקבל שלוקח את השליטה. הנשמה היא חלק אלוקה ממעל והיא הרוצה לחזור בתשובה, בעוד שהנשמה בגוף אינם רוצים להעיר דרכי התשובה. א"ר פנחס בשעה שהנשמה רוצה לצאת מהגוף מתחרטת למה לא שבה בתשובה עד שיצאה מהגוף ונשאר הגוף ככלי אין חפץ בו. הנשמה שלמה, אך החרטה של האדם היא על זה שלא נתן לה את השליטה.

דע לך בעוד שהנשמה בגוף והגוף עומד בכח מתנגד, היא תשובה מעולה ולא בשעה שלא יכול. לכן יש למהר בתשובה בימי הבחרות כשהתאוות והרצונות גדולים, שאז ההתגברות ודחיית הסיפוקים, הם המאפשרים קבלה בצורת השפעה.

כך הוא האדם בעה"ז הולך בהבליו רעב לאכול ולהרויח ממון, בא העני שהוא היצר הטוב ושאל ממנו, מהיצר הרע בבקשה שיחזור בתשובה ולעסוק בתורה ואינו רוצה מפני שהוא רעב יותר להרוויח ממון. כאן על האדם לבחור מעל טעם ודעת ללכת בדרכי הנשמה, למרות התנגדות הגוף. התשובה המעולה היא כשאדם בוחר לוותר על הרצונות, ולא ממתין עד שמגיע למצב של אין ברירה, מפני שוויתור על הרצון הוא תחילת בניית הכלי לאהבה. הבורא נותן לאדם את הרצון, ואת הרצון עליו להחזיר, ולא להמתין עד שמאבד את החשק והרצון, שאז אין לו מה להשיב

לאחר זמן תופסים אותו בקולר, כשרואה שאינו יכול להרוויח יותר אומר אחזור בתשובה, שמא יתנו לו שעה לכך, או שמא לא יתנו לו, א"ל הקב"ה, שוטה, עכשיו שאינך יכול עוד להרוויח יותר, את אומר אחזור בתשובה דאלו היית יכול להרוויח עוד לא היית חוזר בתשובה, בעודו כך יוצאת נשמתו.

וישמע אברם כי נשבה אחיו

וישמע אברם כי נשבה אחיו, רבי אבא פתח כנגד יצר הרע, שלמדנו כיון שנפרד יצר הרע מהגוף של צדיק לאיזה מקום הולך, למקום הרשעים שלא יקטרגו. מי שנכנע לתאוותיו הפרטיות, ילך לגור במקום של פורקי עול מצוות כדי שלא יוכחו אותו.

כיון שרואה הצדיק שהרשע נעזב ונלכד בעוונותיו, הולך לאחוז בו אולי יחזירהו בתשובה ומקרבו ומלמדו. שכתוב וירדוף עד דן, עד עיקר דינו רודף להצילו מדינה של גיהינום. הצדיק יודע לזהות את נקודת נפשו של האדם בה הוא חוטא, ורודף את הנקודה הזו עד שמשיגה.

וירדפם עד חובה, מודיעים להם רעתם ורודפים אחריהם עד שמגלים להם רעתם ורשעתם למען יבושו ממעשיהם. וזהו וירדפם עד חובה, עד החוב שלהם, נקודת הגאווה. הנשמה עושה כך, ומודיעה להם דרכם הרעה וזהו עד חובה, ואיך הם הולכים לשמאל לרצון לקבל לעצמם ולא לימין.

וישב את כל הרכוש וגם את ללוט, א"ר אבהו בעל כרחם הם חוזרים בתשובה, שכתוב וגם את לוט אחיו ורכושו השיב, ואפילו יצה"ר בעל כורחו שב בתשובה. וא"ר אבהו, בא וראה כמה שכרו של אדם העושה לאחרים לחזור בתשובה שכתוב אחריו, ומלכי צדק מלך שלם.

בשעה שנשמת הצדיק המחזיר בתשובה לאחרים, יוצאת הנשמה מהגוף, מיכאל שר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו, הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק, שנאמר ומלכי צדק ראש שומרי שערי צדק. מלך שלם זו ירושלים של מעלה, הוציא לחם ויין שמקדים ויוצא לקראתו ואומר לו שלום בואך נשמת הצדיק.

שאלות חזרה בזוהר חדש לך לך ז-ט
1.מתי לא ניתן לעשות תשובה ואיך זה מסתדר עם מה שלמדנו שאין דבר העומד בפני התשובה?
2. כיצד נוהג רשע כאשר מוכיחים אותו ואינו רוצה לחזור בתשובה?
3. כיצד נוהג צדיק ששומע שהרשע זקוק לעזרתו ומה שכרו על כך?