הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 38 |...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 38 | השקפה| קיב-קיד

זוהר חדש יתרו  קיב – קיד  שיעור 38

פני אדם

 

מלמד כאן מה זה אומר שדמות החיות שהתכללו זה בזה הם פני אדם.

דמות פניהם פני אדם, דמות היא אותה צורה שלמעלה שמצטיירת בציור גנוז.

הוקשה לו הלשון הכפולה ודמות פניהם, שהיה מספיק שיאמר ופניהם פני אדם, ולמה אומר ודמות. ונותן על זה ב' ביאורים.

א' שדמות מורה על ציור גנוז. כי דמות הוא מלשון דום ודממה, ולפי שפני אדם הוא קו אמצעי הממעט את הג"ר של החכמה, ע"י מסך דחיריק שבו. פני אדם מבטא שאורות הג"ר גנוזים בפנימיותו ואינם באים לידי גילוי.

אבל הוא גנוז רק בשביל הצדיקים, כאשר לרשעים הבאים למשוך החכמה ממעלה למטה הוא מתגלה ופוגע בהם. הוא גנוז רק בשביל הצדיקים ומאפשר לרשעים למשוך אותו ולפגוע בעצמם.

שהוא נמצא ואינו נמצא, כי לרשעים הוא נמצא, והרי כאן בדיוק המקום שיש למנוע קבלת האור. וכל האור מסתלק בסבתו. בגלל האור הגנוז בתוך החשמל, הרשעים מתבלבלים ולא יכולים בכלל להבין מה קורה, ולצדיקים הוא גנוז היינו שיש להם את הכח לגנוז אותו, לפעול את המנעולא שבנפש.

דמות לשון דממה, היא דוממת רק לצדיקים, שבגבורה דוחים קבלת ג"ר. הרשעים מושכים למעלה מחזה, הם רוצים לקבל את האור שבמנעולא, ועל ידי זה הם פוגמים.

קו אמצעי בנוי גם למעלה מחזה וגם מתחת. גם ביראה וגם באהבה. בדמות, אהבה זו חלקית ולא שלמה, ולכן נקראת דמות. למטה מחזה אומר אהבה שהיא קצת דוממת, לשון דמות. היא מדוממת את הג"ר, האהבה המתפרצת ושמה אותה במינון שיש כוח בזמן תיקון לעמוד בפני אהבה כזו גדולה, כלומר קבלת אור חכמה הנקרא ג"ר.

לצדיקים יש יראה כלומר הם יודעים שהם כלום, ולא מגיע להם כלום עד גמר תיקון, ולכן מוכנים לוותר על המקום הפרטי שלהם לגמרי. דממה מוחלטת. רק לרשעים את האור הזה שמפיל אותם.

 

הרוח הוא האור של קו אמצעי, אחוז בכמה גוונים באחדות, קו אמצעי ייחוד למטה ולמעלה.

מתוך מחלוקת אפשר לייצר את האחדות. אם לא יפזרו את הפאזל לחלקים, כיצד נלמד לחבר. זכר ונקבה יורדים לעולם נפרדים, כדי ללמוד להתחבר.

אחד הדברים המפריעים לחבר, הוא הרצון לג"ר דחכמה, או אלו שמבקשים בטעות רק להשפיע בלי לקבל, כלומר בלי ביטוי האני.

את הצדיקים המחלוקת מביאה לרצון לשלום, ואצל הרשעים בא רצון להביס את הצד השני במקום להשלים אתו.

 

מי שרוצה שיהיה לו פן, צד של אדם, צריך לשאוף לפעול רק קו אמצעי.

כאן הוא פוגש מקרה חיצוני, ומבין שיש פה תהליך, שמשהו מתנוצץ אליו, ועליו לדעת כיצד לעבד ולפעול רק בקו אמצעי. מסתכל על המציאות דרך הימין ההשפעה, או דרך השמאל שהוא רצון לקבל לעצמו, שזו בחינת אש לוהטת. כאן עליו לחבר שמאל כפוף לימין.

אדם ישר עם עצמו אינו פוחד ממחלוקת, אלא מביא אותה לקו אמצעי, להיות מחלוקת לשם שמים. מחלוקת היא אמצעי לבוא ליחד.

מי שפועל קו אמצעי, פוגש בחיות שבנפש, וכולן נראות צורותהן מתדבקות זו בזו, וזו כלולה בזו, כל אחת כלולה בחברתה וחברתה בה. וזה משכלל כל דמות,

הגם שמסתכלים על העולם דרך הפרטים שבו, הוא כוללני. העולם פועל לפי חוקי הכלל העליון.