הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 50 | מתקדמים | קמח-קנ

זוהר חדש יתרו ​​ קמח - קנ ​​ שיעור 50

הכנפיים

למי שמשיג, המצוות כבר נק' פיקודין, היינו שבכל מצווה יש את האור השייך לה בהארה מיוחדת.

תעב ארבעים ושמונה מרכבות המכוסות בעצמן שהן מכוסות מצד האדם היושב על הכסא שהוא ז"א בסוד מ"ח אותיות. ומאתיים אחרות חקוקות בעצמן שביחד הן רמ"ח כנגד רמ"ח אברי הגוף כולן שולטות על הכסא למטה שה"ס המלכות כחשבון רמ"ח מצוות עשה שבתורה בסוד זכור.

48 מרכבות מכוסות מהאדם ז"א שיושב על הכסא על כסא של תבונה עליונה הנק' בינה. מצד הספירות הוא ז"א. מ"ח אותיות ועוד מאתיים. זה רמ"ח אברים ורמ"ח מצות.

שנים עשר צירופים לשם הויה.

שעומדים על קיומם, אינם נוסעים לגלות את החכמה, יש להם את השלווה של ג' האבות, ובאמונה שלמה זו יש שמות.

הטבע של הנברא לקבל חכמה, והחכמה מתגלית רק בזמן התנועה. הנברא לא יכול להשאר במקום, אך אל לו לבקש את כל האור, הוא יישרף. עליו לגלות רק חלק, ולשם כך הוא משתמש בשמות של העליון, והוא רק בכינויים.

תעג האדם ההוא היושב על הכסא ז"א לקח לכל רמ"ח מצוות אלו ולכול סודות האלו של רמ"ח אברי הגוף, והושיב את סודם לתוך הכסא הקדוש, ובהם התעלה הכסא בשס"ה מצוות אחרות, של אל תעשה בסוד שמור. זה מה שמחזיק את הזכור והשמור יחד.

סוד רמ"ח מצוות עשה הם ממשיכים חסדים מכוסים, מפני שהם באים מחג"ת דז"א, שהם חסדים מכוסים. ונחלקים לפי ג קווים שבז"א, אשר ב' הספירות חסד וגבורה, שה"ס ב קווים ימין ושמאל הנמשכים לו מבינה, הם מאתים, כי ספירות הבינה הן בסוד מאות, וספירת ת"ת שהיא הקו האמצעי שהוא בחינת ז"א עצמו, המתקן ב הקווים דבינה נבחן לארבעים ושמונה, כי יש בו בקו אמצעי בת"ת  ​​​​ י"ב צירופי הויה שבכל אחת ד' אותיות הם מ"ח. ומכאן יצא המספר רמ"ח מאתים מחסד וגבורה ומ"ח מת"ת, ומכונים ג"כ רמ"ח אברי הגוף ונקראים מידת ההשפעה כי ז"א נק גוף שעיקרו הוא ג ספירות חג"ת שבהם רמ"ח בחינות.

מ"ח מרכבות המכוסות בעצמן, מכוסות מצד האדם, ז"א שיושב על הכסא, ובו שולטים חסדים מכוסים. ​​ כלומר שהחכמה מכוסה ונעלמת בהן שהן מכוסות מצד האדם הזה היושב על הכסא שה"ס ז"א שהוא הקו האמצעי ובו שולטים חסדים מכוסים שהן סוד מ"ח אותיות מי"ב צירופי הויה שבקו אמצעי שהם מחסד וגובורה שהם ב קווים שבז"א שלוקח מבינה, שכל אחד מהם הוא במספר מאה והם מאתים שביחד הם רמ"ח והם לקבלת שייפין דגופא זה היופי של הגוף היינו כנגד רמ"ח אברי הגוף.

וכולם שולטים למטה על המלכות שנק כסא

כסא שלמעלה הוא של בינה, וכסא שלמטה מלכות, הרמ"ח שולטות על המלכות

היינו ששולטים למעט הג"ר דחכמה שבמלכות, שלא תרצה לשלוט ממעלה למטה, שלא תאיר אלא ממטה למעלה שה"ס ו"ק דחכמה. ובעת הזווג שולטים עליה לגמרי שמחזירים את המלכות להיות חסדים מכוסים, כמו המספר של מצוות התורה, בסוד זכור.

זכור עם ו"ה = רמ"ח, שמור עם י"ה = שס"ה

​​ היינו כרמ"ח מצוות עשה שהן בסוד זכור, כי ז"א ה"ס זכור והמלכות ה"ס שמור. ורמ"ח מצוות עשה שהן להמשיך חסדים מכוסים, הן מסוד ז"א שה"ס זכור.

חייבת המלכות לפעול בהתמסרות מלאה ולא לפעל את עצמה, ולא תעבור על שס"ה מצוות לא תעשה, שאם חלילה תעשה, תמשוך ג"ר.

מלכות עומדת בחזה דז"א .

את הנה"י שלו מחזה ולמטה. נצח הוד יסוד כל אחד מאה עולה האות ש. נ היא חצי מאה מאחר ות"ת אינה מדרגה שלמה. וכל אחת מהן בסוד מאה, סוד שס"ה לא תעשה, הן שס"ה תקונים להעלים הג"ר דחכמה משמאל. לפיכך הם במספר שס"ה כי שלוש ספירות וחצי שהן חצי ת"ת ונה"י יש מחזה ולמטה שכל אחת מהן בסוד מאה והם ש"נ בחינות, ולהיותן תקון החכמה שה"ס ג"ר, י"ה ע"כ התווסף עליהם ט"ו, שבגי י"ה והם שס"ה בחינות של המלכות.

אמנם כל כוחם של שס"ה תקונים אלו להעלים החכמה שממעלה למטה ולהמשיכה רק בדרך עליה, באים מחג"ת דז"א ששם הקו האמצעי הפועל כל אלה וכן החסדים המרובים.

ההוא אדם שמקיים כל המצוות, פקודי שהן רמ"ח מצוות עשה, וכל אלו הסודות דשייפין דגופא שהם רמ"ח אברים. שמושיב הארתם בתוך המלכות הנק כסא. ובהו בהארת רמ"ח החסדים שהכסא מקבל, מתעלה הכסא למעלה בשס"ה מצוות לא תעשה, היינו שהארת הכסא שהוא המלכות מתקנת להאיר בדרך עליה ממטה למעלה בשס"ה דרכים ותקונים שה"ס שס"ה מצוות ל"ת.

בסוד שמור ששס"ה מצוות ל"ת ה"ס שמור שה"ס המלכות כי רמ"ח צוות עשה שהם חסדים מכוסים מקומם בחג"ת, שה"ס גוף החיות המקבלים מחג"ת דז"א למעלה מחזה שה"ס חסדים מכוסים, וע"כ הם בסוד זכור, שהוא ז"א ושס"ה מצוות ל"ת שהם בהארת חכמה, מקומם במלכות יש חשש מהמזיקים ויש לשמור עליהם כי אין הארת החכמה מגולה, אלא במלכות או בתהי"מ שמחזה ולמטה דז"א, שהם שייכים למלכות וע"כ הם בסוד שמור שהוא מלכות. זכור למעלה מחזה חסדים מכוסים, השפעה גדולה. ושמור למטה מחזה, חסדים מגולים שצריך בהם שמירה מהתפיסות הנמוכות.

ואין לשאול הרי בכמה מקומות בזהר אומר ששס"ה הוא בג"ר ורמ"ח הוא בו"ק בסו"ה שמי עם י"ה הם בגימרטריה שה"ס, זכרי עם ו"ה הם בגימטריה שס"ה זכרי עם ו"ה הם בגימרטיה רמ"ח.

לכאורה היינו חושבים לייחס את רמ"ח לו"ק ואת השס"ה לג"ר.

​​ הרי ששס"ה הוא בסוד י"ה שהם ג"ר ורמ"ח הם בסוד ו"ה שהם ו"ק העניין הוא כי שס"ה לאווין הם תקוני החכמה שה"ס ג"ר, מתקנים את המקום שרוצה חכמה, שזה ג"ר. וע"כ הם בסוד י"ה, ורמ"ח הם תקוני החסדים שהם ז"א וע"כ הם ו"ה אמנם מקום הארתם הוא בהיפך, שרמ"ח שהם חסדים מכוסים מאירים בחג"ת שהוא בחינת ז"א וג"ר דגוף חג"ת ושס"ה שהם תקוני חכמה אינם מאירים אלא בתה"י דז"א ובמלכות שהם ו"ק דגוף.

למרות ששס"ה, קבלת חכמה היא צריך להיות ג"ר, אך הם מאירים רק בו"ק דגוף.

תעד הכסא העליון שהוא בינה, הוציא כל אלו תרי"ג אורות מתוך מבוע אחד גנוז שנגנז השולט עליו. המבוע ההוא, אין מי שיודע אותו, ואין מי שיסתכל בו, עליו כתוב ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה.

כי כל הגורם והמתקן את ג' הקווים הוא המסך דחירק של הקו אמצעי, שהוא הממעט את הג"ר דחכמה והוא המיחד הימין והשמאל המגלים החסדים סוד רמ"ח והחכמה בסוד שס"ה. את התיקון עושה קו אמצעי.

והמסך הזה שואב כחו ממלכות דמדת הדין הנגנזת באמא עלאה, שה"ס המסך דחיריק שבקו אמצעי שכוחו נגנז באו"א עלאין ולפיכך אין מי שיודע במבוע ההוא כי נגנז באו"א עלאין. אי אפשר עד גמר תיקון לקבל ג"ר דחכמה.

תעה וכתוב שש מעלות לכסא, שהם חג"ת ונה"י הכוללים בחג"ת, שהם מחזה ולמעלה אלו הם ששה צדדים למטה במלכות שהיא הכסא התחתון, כעין ששה צדדים שלמעלה בבינה שהיא הכסא העליון, כי יש שש מעלות לכסא העליון שהן חג"ת דז"א ונה"י הכולולים בחג"ת ושש מעלות לכסא התחתון שהן חג"ת דחיות שבמלכות, ונה"י הכלולים בחג"ת אלו. אלו ואלו שש של הכסא העליון ושש של הכסא התחתון אינן יכולות להסתכל לדעת את כבוד הכסא השורה עליהן, כל שכן את מי ששורה על הכסא, שעל הכסא העליון שורה חכמה, ועל התחתון שורה ז"א. התחתון לא יכול לגלות את העליון הזה

וכולן באימה וביראה עומדות תחת הכסא, נושאות עליהן את הכסא, ואינן יודעות לאיזה מקום מתחברים הגופים. כש"א חוברות אשה אל אחותה כנפיהם, כדי להעלות את הכסא ואז כל הכינויים המכסים את שמות הקודש שולטים על שמותיהם והקב"ה נק' בכינוי.

גופי החיות הנושאות את הכסא, הן גופי החיות הנושאות את הכסא העליון שהוא בינה שהן חג"ת דז"א והן גופי החיות הנושאות את הכסא התחתון שהוא מלכות, בדומה לבינה הן כולן בחסדים מכוסים מחכמה, ורק ברגלי החיות גם העליונות וגם בתחתונות שה"ס תנה"י או בכנפיהם שם הג"כ בחינת תנה"י בהם מתגלה החכמה, ואע"פ שאנו אומרים שגופי החיות הם סוד חג"ת בלבד, עכ"ז נה"י כלולים בהם נה"י עלו לחג"ת והם שש ספירות חג"ת נה"י, אלא שהן כולן למעלה מחזה וע"כ כולן בחסדים מכוסים.

שש מעלות לכסא העליון שהן חג"ת נה"י שבגח"ת דחיות דז"א שש מעלות לכסא תחתון שהן חג"ת נה"י שבחג"ת דחיות דמלכות, אלו ואלו אינם יכולים להסתכל ולדעת, את הכבוד של היושב על הכסא. מפני שהם בחסדים מכוסים מחכמה, שהם ביראה ובפחד מלגלות החכמה מפני שחג"ת הם ג"ר דגוף כאן אסור לגלות החכמה, יש תיקון גניזו דאו"א ואם היתה החכמה מתגלה בהם, היו מתגלות הג"ר דחכמה, ועל זה אין מסך. זה מה שגרם לחטא אדם הראשון.

אשר המסך דחיריק דקו אמצעי מטיל אימה לגלותם. האימה שלו נקראת מנעולא. הוא בא מציב תנאי ואומר או שמקבלים הכל או כלום, ומנעולא נעלה את החכמה.

והנה ימין ושמאל דגוף כשהם מתחברים לגוף אחד הם מגלות החכמה כמ"ש בסו"ה לאיש שתים חוברות לאיש, שהחיות אינן יודעות לחבר הגופים ולגלות החכמה,

כי רק הכנפים מתחברות אשה אל אחותה, כדי שהחכמה תאיר בדרך עליה, שה"ס כינויים ולא שמות הקודש, אבל הגופות שה"ס השמות הקדושים, אינם יודעים לחברם ולגלות חכמה, מפני שגופי החיות הם בחסדים מכוסים. מצד הגופים זה שמות, ומחזה ולמעלה כינויים.

בזמן הארת החכמה נמצאים הכינויים המגלים חכמה שולטים על השמות הקדושים, שהם בחסדים מכוסים, כלומר שההנהגה היא על פי הכינויים ולא על פי השמות הקדושים. בזמן הארת החכמה נק' הקב"ה בכינוי ולא בשם משום שאז הכינויים שולטים ופועלים ולא השמות הקדושים בזמן הארת החכמה.

תעו כשהכסא עומד בכינוי של שמחה שאור החכמה כבר יכול היה להתפשט, כלומר אחר שהכסא קבל הכינוי המגלה חכמה, במקום שצריכים, היינו שבאה לזווג עם ז"א, שאז חוזרת המלכות שהיא הכסא לבחינת חסדים מכוסים כמו ז"א. ולפיכך, החיות מרפים כנפיהן אז שאינן שולטות עוד באלו הכינויים והכנפים המגלות חכמה, והשמחה שלהם באותו זמן הזווג היא שהכינויים האלו תרפינה כנפיהם, היינו שלא ישלטו לגלות החכמה כדי שלא יפריעו את הזווג דז"א ומלכות, כי אז נק' הקב"ה בשמות הקדושים האחרים העליונים, כי השמות הקדושים פועלים אז ולא הכינויים.

תעז בעמדם פירושו בעמדם על קיומם, שאינן נוסעות לגלות חכמה, כי אין החכמה מתגלה אלא רק בזמן הנסיעה, שפירושו בהופעת ג קווים זה אחר זה, אלא שעומדים ושמחים משמחת הקדושה ומאירים מאור החסדים שלוקחים מהכסא שהוא המלכות, שהיא אז בזווג עם ז"א. ע"כ כתוב תרפינה כנפיהם ושולטים השמות העליונים הקדושים האחרים היינו אל אלקים הויה שהקב"ה נק אז בהם ולא בכינויים