הדף היומי בזוהר חדש הסולם – כי תשא| שיעור 8 | מתקדמים | כב-כד

כי תישא  כב – כד שעור 8

שלש רגלים וראש השנה

מצווה היא מלכות שהיא בחינת אור חוזר. כאשר המצווה מחוברת לתורה שבכתב, שהיא בחינת זעיר אנפין שורה על המלכות, אז היא מאירה ונקראת מצווה ברה. 

כשאדם מקיים מצווה, יכולה היא להאיר בנפשו, או שלא תאיר לו כאשר הוא מחובר לרצון הפרטי ולא לחסד. כאן סכנה שאדם עושה מצווה ונחשב לו קללה, שלמשמאלים בה נעשית סם המוות

בין הנברא לבורא חייב להיות קישור. המחבר אלו החסדים. כדי להתחבר לחסדים שיאפשרו למצווה להאיר בנפש, פועלים את בחינת שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני. לשם כך יש להיכנס לנקודה הפנימית כפי שעושים ביום הכיפורים, בכח זה בונים את הסוכה, שהיא בחינת חסדים פנימיים דאמא.   

עא מצות ה' ברה, אז כשהמלכות מתחברת בז"א היא נעשית מצוה ברה. בתחילה היתה נק מצוה ועתה שתורה שבכתב שהוא ז"א שורה עליה היא נק מצוה ברה. כמש"א ברה חכמה. וצדי וצדק שהם יסוד ומלכות הם במשקל אחד. ביום הרביעי לבריאה הייתה מציאות שללבנה היה אור חוכמה, הנק ים קפוא, חכמה בלי חסדים, לכן לא האירה ונקרא מארה, חסר יוד, לשון קללה. 

עב מאירת עינים הוא כמ"ש עיני ה' המה משוטטים שה"ס החכמה הנק עינים. שואל מה הטעם שהיא מאירת עינים, ומשיב בתחילה כתוב על המלכות מארת חסר ו שמורה לשון קללה שכתוב יהי מארת ברקיע השמים. וכשרקיע השמים הזה שהוא יסוד דז"א מאיר למלכות, היא מאירת עם י שהתווספה בה הארת הצדיק שהוא יסוד דז"א הנק י ופרשת השלום שלו. אז המלכות היא בגדלות רבה, ומתי היא ברה, היי כשנכללים זכר ונקבה.

עג יראת ה' טהורה היא שבח של כנסת ישראל שהיא המלכות שהיא בטהרה כשהוא ז"א מאיר לה פנים, עומדת לעד, היי שהיא עומדת תמיד כחומה גבוהה וחזקה על בניה. מתי, הוא כאשר משפטי ה' מאירים בה ממקום אמת שהוא ז"א הנק אמת, וזה שכתוב, צדקו יחדיו, היי כשהם ז"א ומלכות יחד, בצד הזה שהוא שם המלכות ושניהם לוקחים את השם שלה שהוא צדק, ז"ש צדקו יחדיו. שהשם צדק סובב על שניהם והיא המלכות לוקחת השם שלו שז"א נק משפט היי משפטי ה' שהשם משפט סובב על שניהם. ז"א נק צדיק והמלכות נק צדק שזה דין. ז"א נק משפט, כלומר לא רק דין אלא מתחשב בנסיבות ויש בו רחמים. 

עד פקודי ה' פירוש אחר, פיקודי ה' הם נצח והוד שהם נק למודי ה' משמחי לב, זהו אתרוג הדומה ללב, שנצח והוד משמחים אותו בהשפעתם. האתרוג הוא המלכות של ז"א מצות ה' זהו אתרוג שהוא עטרת יסוד. יראת ה' הוא כמו שאתה אומר, אשה יראת ה' היא תתהלל עושה את המצוות בגין דהיו רב ושליט, עושה את המצוות כי זה רצון השם היי המלכות, מהו הטעם תתהלל, מפני שהיא טהורה. משפטי ה' אמת אלו הם ששה בנים חג"ת נה"י הכלולים ביעקב שהוא ת"ת הנק משפט והוא נק אמת. צדקו יחדיו היי ביחוד השלם ביראת ה' שהיא טהורה. טהרה של אישה היא יכולת הוויתור שלה, היכולת להתכלל בזכר ולעשות את עבודת השם. 

עה הנחמדים מזהר ומפז רב, מצד זהב שהוא שמאל הוא שבחו של יצחק כמש"א שמאלו תחת לראשי ומפז זהו אברהם וזהו ימינו תחבקני. רב זהו יעקב ומתוקים מדבש, דבש זה תמר הכלול מזכר ונקבה שה"ס ז"א ומלכות. ומשום זה מתי הם מתוקים, הוא כשהתחברו ויוצא מהם דבש שה"ס הארת חכמה. 

עו ונופת צופים, הוא כש"א נופת תטופנה שפתותיך כלה, שהיא המלכות ונק צופים משום שכל מי שרוצה להביט ולהסתכל במראה הזו שהיא המלכות כשהיא בבחינת חכמה הנק ראיה, מסתכל.

אור החכמה נק ראיה, והסתכלות היא כשבמלכות יש חכמה. 

כש"א צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר, ודאי שהמקום הזה, מלכות נק פתח האמונה וכתוב, ואראה מראות אלקים שה"ס מלכות. מכאן ולמעלה אין רשות להסתכל וע"כ יונקים ממנה אלו למודי ה' היי הנביאים הנק צופים כמש"א ונופת צופים. 

עז פירוש אחר, צופים הם למודי ה' שהם נצח והוד המאירים בה במלכות, ומשם מנו"ה יונקים הנביאים חוץ ממשה שהסתלק למעלה לדעת, ובעת ההיא שכלולים כולם באחד במלכות הם נחמדים.

חוץ ממשה הנביאים מנבאים ממדרגת נצח הוד.

עח פירוש אחר יראת ה' טהורה עומדת לעד. אם אדם משתדל תחילה במקום הזה שנק יראת ה' אז תורתו עומדת לעד משום שמכאן יבא לאמונה, ממלכות זו שהיא פתח לכל. וכשהוא מתירא מהמקום הזה שהוא מלכות, מתגדל המקום הזה ויושבת באור עם המלך שהוא ז"א משום שהוציאה לעולם בן טוב.

היראה נדרשת, מפני שאם הוא מחוסר אמונה, כל החכמה, כל הידע ילך לפרטיות. 

עט וע"כ אמר שלמה סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא. סוף הזה הוא סוף של המדרגות, היי מלות, הוא ס גדולה, כי המילה סוף כתובה באות ס גדולה משום שאותו מקום שהוא מלכות נק מסך. משעה שבאה האשה באה ס שכתוב ויסגור בשר תחתנה, כי קודם לכן לא כתוב ס בתורה. ס היא בחינת חב"ד חג"ת דאו"א שהם סומכים את הנופלים בחסדים מכוסים, בחינת סומך השם לכל הנופלים ומתי היא המלכות בשלמות ובגדלות רבה, הוא כשהאדם ירא ממנה מהמלכות שה"ס אמו בתחילה, ואח"כ עושה מצות אביו היי אביו שבשמים שהוא ז"א

פ ז"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור, וע"כ כתוב איש אמו ואביו תיראו, הקדים אמו תחילה שהיא מלכות ביראה, ואת מצותיו שמור, היי מצות ה' שהוא אביו. מי עושה את השם הקדוש למעלה, מי שעושה זה ז"ש כי זה כל האדם, כי אז נשלם האדם למעלה. כאשר עושה את עבודת היראה, פועל ממטה למעלה. 

פא פו"א ירא את ה' בני מלך היי לחבר היראה בקב"ה היי לחבר המלכות הנק ראה בה' שהוא ז"א. בני ומלך היי להמשיך האור מאמא עלאה שהיא בינה הנק מלך, אל בן הבכור הזה שהוא ז"א להכנס ממטה למעלה, כלומר שז"א יעלה וילביש את הבינה ממטה למעלה. פירוש אחר, בני מלך היי שתמשוך אור מהבן שהוא ז"א לבת שהיא המלכות שנק מלך מפרש המלך בשתי צורות או בינה ממנה נמשך אור לז"א שנק בן או המלכות הקשורה לז"א.