תיקוני הזוהר שיעור 11 – הקדמה -עמוד י
תיקוני זוהר כצפור נודדת מן קנה שעור 11
אשרי הם בעלי ישיבה, בעלי מדרש, בעלי תורה. שגם צפור מצאה בית. היינו בית אשר נשמעים בו דברי תורה. כי במקום אשר יש שם תורה שהיא עמוד האמצעי, שם גם צפור מצאה בית. ומשום זה בארו החכמים את הכתוב (איוב כ') כל חשך טמון לצפוניו וגו' כמו האור כך גם החושך, מי שהולך בדרך לא טובה החושך מוכן לו, אשר כל בית שאין נשמעים בו דברי תורה לסוף תחרב.
פירוש, כי בזמן שב׳ הקוין הם במחלוקת כל אחד רוצה לבטל שליטת חברו ולקיים שליטתו לבדו קו ימין רוצה רק ימין, מפני שכך לא נפגם. השמאל אומר שכך לא מגיעים לשלמות, רק עם אמונה בלי הרצון לקבל לא מגיעים לתכלית, ומכאן המחלוקת מכיון שיש לכל אחד מעלה מיוחדת שאינה בחברו, כי לקו ימין יש מעלה שהוא כולו אור, היינו שמאיר בחסדים בזווג דלא פסיק, ורוצה לבטל את קו השמאל שהוא חשך. ולקו השמאל יש מעלה, להיותו אור חכמה הגבוה הרבה מאור החסדים אשר בימין ורוצה לבטל הארת הימין, והם מטולטלין מרחמים לדין ומדין לרחמים, כי פעם נצח השמאל שהוא השתוקקות עצמית המושכת אור גדול וכל הקומה מאירה בבחינת דין שהוא חשך. ופעם נצח הימין וכל הקומה מאירה ברחמים שהוא אור. ואחר יציאת קומת החסדים על קו האמצע שהוא תפארת הנקרא תורה, קומה זאת נכנסת בין הימין לשמאל ומכריעה בחסדים שלה את קו השמאל שיתלבש בימין, ועל ידי זה הסירה את המחלוקת.
התורה משלבת בין ימין לשמאל, בין נברא לבורא, כי קו האמצע מקיים הארת שניהם, אשר הימין מאיר ממעלה למטה, כלומר לקבל במקום להשפיע בהארת ג״ר. והשמאל מאיר ממטה למעלה שלא כטבעו, והארת שניהם מתקיימת. כל אחד צריך לפעול הפוך מטבעו כדי לתקן. זיווג דהכאה שכל אחד מכה בטבע הפרטי שלו בכדי לבנות את היחד
הבית הוא ליבו של האדם, שיוכל לקבל עונג רק כשהוא בנוי מבעל ישיבה ובעל מדרש, מקטנות וגדלות, נקודת האיזון שנותנת הכוח לקבלת חכמה.
ואותם הבתים אשר נשמעים בהם דברי תורה נקראים: ביצים, אפרוחים. בנים. ומבאר, ביצים הם, בעלי מקרא. אפרוחים, הם בעלי משנה. בנים, הם בעלי קבלה. אמנם אדם מתחיל דרכו כעבד השם, אך המטרה להגיע למדרגת בן, ולכך יש ללמוד פנימיות התורה. מדרגת יראה אינה המטרה אלא אהבה. לכן אומר רבי חיים ויטאל שהאדם לא לבא לעולם אלא כדי ללמוד קבלה.
פירוש. ביצים הם מארי מקרא, שה״ס אור הנפש, שאין להם התפתחות מצד עצמם והיינו כמו ביצה שעוד לא מגולה בה החיות, אלא שהחיות עתידה לבוא. מדרגת הנפש היא מדרגת הדומם שפועלת על פי הכלל בלי תנועה עצמית.
אפרוחים הם מארי משנה שה״ס אור הרוח יש להם צמיחה מצד עצמם, וכבר יש להם גילוי לרצון פרטי אך יכולים לפעול אותו רק במקומם, שכבר נתגלה בהם החיות, ועדיין הם קטנים.
בנים, הם בעלי קבלה, שה״ס מוחין גמורים בגדלות. דהיינו בנים גדולים כל צרכם.
רק מדרגת מדבר יכול לפעול מחוץ לעצמו. חכמת הקבלה מגדירה את האפשרות להגיע לדרגת בנים. ישנם רמות של אנשים, ובתוך המשכילים ישנם רמות של השכלה, הגבוהה ביותר היא שיחה עם הקב"ה על מחשבת הבריאה, שזה הדבר המשותף, הלימוד כיצד נברא האדם ומהו תפקידו. ומחשבת הבריאה היא הנקודה הקרובה ביותר האפשרית לאדם להתקרב לבורא, ולהגיע להשוואת צורה.
תורת הקבלה היא נשמת התורה, וכך בפנימיות האדם, הרגש לא מספיק, אלא נדרשת מוכנות לשלם ולתת יגיעה נכונה. מוכנות להכות באגו הפרטי, לתת לכלל את הרצון הפרטי.
תיקוני זוהר כצפור נודדת מן קנה שעור 11
טו) זכאה איהו מארי מתיבתא. מארי מדרש. מארי תורה. דגם צפור מצאה בית. בית דנשמעין ביה פתגמי אורייתא, דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא, גם צפור מצאה בית תמן. ובגין דא אוקמוה רבנן כל בית שאין נשמעין בו דברי תורה לסוף תחרב.
פירוש מעלות הסולם
טו) זכאה איהו מארי וכו': אשרי הם בעלי ישיבה, בעלי מדרש, בעלי תורה. שגם צפור מצאה בית. היינו בית אשר נשמעים בו דברי תורה. כי במקום אשר יש שם תורה שהיא עמוד האמצעי, שם גם צפור מצאה בית. ומשום זה בארו החכמים את הכתוב (איוב כ') כל חשך טמון לצפוניו וגו' כמו האור כך גם החושך, מי שהולך בדרך לא טובה החושך מוכן לו אשר כל בית שאין נשמעין בו דברי תורה לסוף תחרב.
פירוש, כי בזמן שב׳ הקוין הם במחלוקת כל אחד רוצה לבטל שליטת חברו ולקיים שליטתו לבדו קו ימין רוצה רק ימין, מפני שכך לא נפגם. השמאל אומר שכך לא מגיעים לשלמות, רק עם אמונה בלי הצרון לקבל לא מגיעים לתכלית, ומכאן המחלוקת מכיון שיש לכל אחד מעלה מיוחדת שאינה בחברו, כי לקו ימין יש מעלה שהוא כולו אור, היינו שמאיר בחסדים בזווג דלא פסיק, ורוצה לבטל את קו השמאל שהוא חשך. ולקו השמאל יש מעלה, להיותו אור חכמה הגבוה הרבה מאור החסדים אשר בימין ורוצה לבטל הארת הימין, והם מטולטלין מרחמים לדין ומדין לרחמים, כי פעם נצח השמאל שהוא השתוקקות עצמית המושכת אור גדול וכל הקומה מאירה בבחינת דין שהוא חשך. ופעם נצח הימין וכל הקומה מאירה ברחמים שהוא אור. ואחר יציאת קומת החסדים על קו האמצע שהוא תפארת הנקרא תורה, קומה זאת נכנסת בין הימין לשמאל ומכריעה בהחסדים שלה את קו השמאל שיתלבש בהימין, ועל ידי זה הסירה את המחלוקת התורה משלבת בין ימין לשמאל, בין נברא לבורא, כי קו האמצע מקיים הארת שניהם, אשר הימין מאיר ממעלה למטה, כלומר לקבל במקום להשפיע בהארת ג״ר. והשמאל מאיר ממטה למעלה שלא כטבעו, והארת שניהם מתקיימת. כל אחד צריך לפעול הפוך מטבעו כדי לתקן. זיווג דהכאה שכל אחד מכה בטבע הפרטי שלו בכדי לבנות את היחד
ועיין בזהר חדש שה״ש ובהסלם אות מ״ב כתוב שם ובחד היכלא מנייהו אית אתר טמיר וגניז מהכל, והיא היכל החכמה, כי החכמה מכוסה מכל הספירות. ולית מאן דידע בההוא אתר בר חד צפור
, שהיא מלכות שרק במלכות לבדה מתגלית חכמה. בלי שימוש במלכות אין גילוי לחכמה דאתי בכל יומא תלת זמנין היינו שמקבלת ג׳ קוין מז״א ומצפצפא בגו אילני דגינתא ואמר גם צפור מצאה בית, כי בית ה״ס חכמה בסו"ה בחכמה יבנה בית, והצפור שהיא מלכות מצאה והשיגה הבית שהוא חכמה. וז״א זכאה וכו' דגם צפור מצאה בית וכו׳ דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא המכריע בין הקוין גם צפור מצאה בית תמן. ומתגלה החכמה שבה ממטה למעלה.
בעלי ישיבה צד ימין מצב הקטנות, בעלי מדרש שמאל, שדורשים את האושר המלא. בעלי תורה קו אמצעי תורה, שהם באים מבעלי ישיבה ומבעלי מדרש, ימין ושמאל של האמצע, אז גם ציפור מצאה בית, גם המלכות תזכה לחכמה.
הבית הוא ליבו של האדם, שיוכל לקבל עונג רק כשהוא בנוי מבעל ישיבה ובעל מדרש, מקטנות וגדלות, נקודת האיזון שנותנת הכוח לקבלת חכמה.
טז) ואלין דנשמעין דברי וכו': ואותם הבתים אשר נשמעים בהם דברי תורה נקראים: ביצים, אפרוחים. בנים. ומבאר, ביצים הם, בעלי מקרא. אפרוחים, הם בעלי משנה. בנים, הם בעלי קבלה. אמנם אדם מתחיל דרכו כעבד השם, אך המטרה להגיע למדרגת בן, ולכך יש ללמוד פנימיות התורה. מדרגת יראה אינה המטרה אלא אהבה. לכן אומר רבי חיים ויטאל שהאדם לא לבא לעולם אלא כדי ללמוד קבלה.
פירוש. ביצים הם מארי מקרא, שה״ס אור הנפש, שאין להם התפתחות מצד עצמם והיינו כמו ביצה שעוד לא מגולה בה החיות, אלא שהחיות עתידה לבוא. מדרגת הנפש היא מדרגת הדומם שפועלת על פי הכלל בלי תנועה עצמית. אפרוחים הם מארי משנה שה״ס אור הרוח יש להם צמיחה מצד עצמם, וכבר יש להם גילוי לרצון פרטי אך יכולים לפעול אותו רק במקומם, שכבר נתגלה בהם החיות, ועדיין הם קטנים, היינו שהם במוחין דקטנות חסרי ג׳ ראשונות, הנקראות גדלות. בנים, הם בעלי קבלה, שה״ס מוחין גמורים בגדלות. דהיינו בנים גדולים כל צרכם. רק מדרגת מדבר יכול לפעול מחוץ לעצמו.
חכמת הקבלה מגדירה את האפשרות להגיע לדרגת בנים. ישנם רמות של אנשים, ובתוך המשכילים ישנם רמות של השכלה, הגבוהה ביותר היא שיחה עם הקב"ה על מחשבת הבריאה, שזה הדבר המשותף, הלימוד כיצד נברא האדם ומהו תפקידו. ומחשבת הבריאה היא הנקודה הקרובה ביותר האפשרית לאדם להתקרב לבורא, ולהגיע לשוואת צורה.
תורת הקבלה היא נשמת התורה, וכך בפנימיות האדם, הרגש לא מספיק, אלא נדרשת מוכנות לשלם ולתת יגיעה נכונה. מוכנות להכות באגו הפרטי, לתת לכלל את הרצון הפרטי.
