תיקוני הזוהר שיעור 50 – הקדמה -עמוד ס
תורת של בריאה ותורת אצילות שעור 50
בנים אתם להשם אלוקיכם, באצילות כולם נקראים בנים, בתורת אצילות הכל שמותיו של הקב"ה, כל השמות בתורה בעולם אצילות מתלבנים ומקבלים את הפירוש האמיתי.
מלמד כאן על המסך הפריד בין אצילות לעולם בריאה, ובנפש האדם המסך בין ההכרה העליונה שהיא באצילות, לבין התודעה הגשמית הנמצאת בעולם בריאה שבנפש.
בינה דאצילות, מקום ההכרה הגבוה מתרחקת עצמה מחכמה/אור/שפע, ובוחרת רק בחסדים בסוה״כ כי חפץ חסד הוא, אין זה גורם לה שום מעוט וצמצום על אור החכמה, משום שהיא עשתה זאת מתוך חשק ולא מתוך איזה עכוב. חשק אומר בחירה. אין מדובר על חשק גופני.
במדרגת הבינה יש שם חכמה והיא לא לוקחת לעצמה. בדומה לאדם היושב ליד שולחן מלא כל טוב ובוחר לא לאכול, לעומת אדם שיושב מול שולחן ריק, ולא אוכל.
בעולם הבריאה אין את האוכל הזה שנקרא חכמה על השולחן, אך באצילות יש והיא בינה מחליטה לא לאכול.
אם אדם יקח את זה למקום של עבודת נפש ויאמר לעצמו, אני רוצה לחיות כמו בעולם אצילות.
אני רוצה להיות אדם. אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרוים אדם.
אז הוא יפסיק להגיד שהוא לא יכול, ויראה שהוא כן יכול לחיות בעולם שהכל מונח לפניו.
אם הוא חי חיים פנימיים הוא יכול לבחור, שהרי מבחינה חיצונית הוא לא יכול לקחת מה שהוא רוצה, ונכנע להרגשה שאינו מסוגל.
זהו פלא איך אדם שם את מחשבתו, את עצמו במקום של הסבל הזה, בו הוא מרגיש מרוחק ממקור החיים.
הפחד בתודעה של העולמות הנמוכים, שאם אתן יגיעה ואזכה להגיע להכרה גבוה של אצילות, ואז מה יהיה עם הרצון הפרטי, הרצון לקבל עליו עלי לוותר. פחד להיפרד מהרע.
יודע גם אדם מבוגר שגולות זה משחק ילדים, כאשר הוא עצמו לא מפסיק לשחק במשחקי כלום.
מי שחי חיים פנימיים הכל מונח לפניו, הקב"ה לא מסתיר ממנו כלום.
