תיקוני הזוהר -הקדמה | עמוד פ"ה |שיעור 67

סוד בניין יחקזאל בסוד דנקודי שיעור 67

אות היא חיסרון, ולכאורה האותיות צריכות היו להתחיל מאות יוד שהיא נקודה ראשונה שמופיעה על הדף כאשר מתחילים לכתוב. אך נקודה היא חיסרון, ואין העולם יכול להתקיים על דין, לכן שיתוף מידת הרחמים בדין, באה לידי ביטוי באות א.

א היא ראש האותיות שהיא מבטאת את השיתוף ע"י הקו האלכסוני שבה.

כדי למנוע שבירה, יש לבנות את הרצון עם המלכות הכלולה בבינה, מלכות היא החיסרון בשיתוף עם האידיאה שהיא בינה, אז החיסרון הוא אמיתי המאפשר חיבור לבורא.

קמו) ועוד רקיע דא וכו': ועוד יש לפרש, רקיע זה עמוד האמצע, היינו ז״א הכולל שם הוי״ה. והוא כולל שש ספירות חג״ת נה״י, באמצע כי הוא העולה ומכריע בין ימין ושמאל דישסו״ת בסוד תלת נפקי מחד. שעליו נאמר נטוי על ראשיהם מלמעלה. ועליו נאמר נוטה שמים כיריעה. כעין זה באמצע א. נוטה שמים לבדי. מי נטה אותו. עלת על הכל לבדו. יחיד ואין שני לעזור לו.
פירוש. מקודם ביאר ב׳ הנקודות של א׳ בסוד הפסוקים וממעל לרקיע אשר על ראשם. ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. מעל הרקיע, אלכסון האות א אות יוד למעלה, והאות יוד למטה.

וכאן הוא מבאר את הרקיע עצמו, שהוא הקו המושכב באלכסון בתוך הא' ומאחד את ב׳ הנקודות בסוד הפרסא המפסיק בין עילא ותתא, ושאיב מעילא ויהיב לתתא, לוקח מהעליון ונותן לתחתון ולהיותו כלול משניהם הוא מכריע ביניהם, ומקבל הארת שניהם וזה אמרו רקיע דא עמודא דאמצעיתא היינו ז״א דכליל שם הוי"ה כי להיותו מכריע בין חו״ב דישסו״ת בסוד תלת נפקי מחד, אז הוא מקבל את שניהם בסוד חד בתלת קיימא ז"א קיים בזכות ג קווים, שאחרי שהעלה ביקוש ב הקווים מולידים את ז"א ויש לו ג"ר ומוחין ואיהו כליל שית ספירן באמצעיתא כי הוא סוד דעת הכולל ו״ק ומכריע בין ימין ושמאל של ג״ר. ומתפשט ויורד וממלא את ו״ק.
ומ״ש נוטה שמים לבדי וכו', משמיענו אשר הגם כי הוא כולל ב׳ הנקודות חסד ודין, עכ״ז כח אחד פועל את כל אלה, ולפעמים מתגלה מדת הדין, ולפעמים מדת הרחמים. תלוי במעשי התחתונים.

המראה הראשון מראה שכך שהמבנה של החסרונות בנוי ג' קווים, ימין שמאל וקו אמצעי שמכריע בינהם. כך בנויה האות א.

בעבודת הנפש יש לראות שבחיסרון פועלים גם את צד האידיה וגם את החיסרון העצמי, וקו שיכול להכריע בינהם.

קמז) תניינא ועל דמות וגו': מראה ב׳ היא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. זה הוא יוד הא ואו הא. ז"א עצמו, שם הויה במילוי אלפין גימטרייה אדם = מה. גם עולם אצילות נקרא מ"ה. ז"א מייצג את עולם אצילות.

כולל תשע נקודות, ועשירית היא השכינה מלכות כלולה מכולם.
פירוש. מקודם ביאר מראה הראשונה והיא א של ואו דס״ג, צמצום ב שנעשה בנקודות דס"ג תחת הטבור בסוד השורש אל הוי״ה של מילוי אלפין שהוא מ״ה, ואח״כ מבאר השם מ״ה עצמו, היינו התפשטות של עולם התקון אחר השיתוף של מדת הרחמים בדין, והיא מראה ב׳ כמראה אדם שבגימטריא מ״ה וכולל תשע הנקודות שה״ס הארת חכמה. ומלכות היא הוי״ה בלי נקוד, כי לית לה מגרמה כלום והיא מקבלת מכולם.

מלמד על השורש. בישסו"ת כשיצאו ג קווים, זה סוד האות א. הרקיע בין מים עליונים לתחתונים.

כאשר אדם מתחיל לבנות את עולמו, עליו לראות שהבחינה העצמית שלו היא אני רוצה. זה לא שורש לצד האדם. "בא לי" זה צד הבהמה שלא קשור לבורא.

רכישת אמונה מאפשר לאדם לקשור עצמו לבורא, כאשר בא בביטול ומבין שיש משהו מעליו, ישנה האות יוד שמעל הרקיע, מעל הקו האלכסוני בצורת האות אלף.

יוד זו נקראת חולם. הרקיע שמבדיל גם יכול לחבר בין היוד שלמעלה, לבין הרצון העצמי, הרצון לקבל.

ההשבה אל הלב, ההבנות שאני מקבל שיש עליון מעלי, וגם רצון פרטי, וכאשר הבנה נכונה, החיבור נקרא בן. כל התיקון מרומז באות א, הלבשת חכמה בחסדים, חיבור בין חסד לבין רצון לקבל.

שאם רץ לבך להמשיך החכמה מלמעלה למטה שוב לאחור

אל תהיה נתון ללבך כמו הרשע. צדיק ליבו ברשותו. שוב לאחור ועורר המסך דחיריק. קודם מנעולה, ולאחר מכן קו אמצעי במפתחא.