תיקוני הזוהר – עמוד קיג-קיד | שיעור 97

אחרי שאדם מוותר על הרצון לקבל לעצמו ובא להיות משפיע, עליו לחזור ולהשתמש שוב ברצון, הרי הבורא לא ברא סתם רצונות, אלא בתחילה רצונות אלו מעורבים בקליפות, הוויתור נותן את הכוח לנהל כראוי את הרצונות במסגרת האמונה.

כשישראל בגלות כתוב: בכל צרתם לו (לקב"ה) צר. על מצב השכינה בגלות, כתוב לו באות ו ובזמן ההוא שעם ישראל מחוברים ועושים מצוות ומעלים מ"ן, לא צר ודאי. כאשר ישראל מעלים ביקוש בתפילה, שאז הקב"ה הוא ז"א דאצילות מחובר למלכות דאצילות. ואין צר אלא יצר הרע, שכתוב הזר הקרב יומת.

מי שבא לעבוד עם הרצון לקבל לעצמו, זו בחינת היצר הרע. אדם אוהב את היצר הרע מפני שאינו יודע בצורה ברורה ובשאיפה חזקה לקשר עם הבורא, אז יכול להבין שהיצר הרע מפריע לקשר. לכן צריך האדם להגדיר את המטרה, לשאוף אליה, ואז יראה שהיצר הרע הוא הכן רע. לא צר לקב"ה כאשר האדם מעריך ומעלה את הערך של היחד, של השכינה הקדושה.

כשאדם מניח תפילין על ראשו, התפילין גורמים לכל עמי הארץ, לכל הבריות. ארץ היא ארציות, ועם זו בחינת הנפש, כלומר כל הרגשות הארציים יראים מפני מי שהולך עם תפילין ויודע לכוון ולשים את התפילין כפאר על ראשו.

אל לו לאדם לנסות לבדוק האם צר לבורא או לא, אלא מבחינת תפיסת הבורא שבנברא, עליו לבחון כיצד נכון לפרש את המציאות כדי להגיע למקום טוב, למטרה, לדבקות בהשם. בדומה לילד קטן שמביא ציור סתמי, לא אומרים לו שזה מכוער, אלא יש לתת לו מוטיבציה לפתח את הביטחון העצמי, לא מחפשים את האמת אלא באים להפעים את רצונו להתחזק.

על האדם לפתח סדר נכון לחשוב, וההשגחה לא מראה לו את האמת דווקא, אלא את הטוב בשבילו לראות כדי להתקדם. יש להחזיק בתפיסה שמשרתת את הבחירה ביתר דבקות, ובדרך זו לחשוב. יש לחשוב מחשבות שחז"ל לימדו כדי לעורר את הרצונות הנכונים.

כל הלימוד הוא לחשוב לפי הסדר המדויק בעולמות העליונים, לא חיפוש מהי האמת, אלא מהו סדר המחשבות של מחשבת הבריאה.

כל סדר ההיגיון נלקח מתלמוד עשר ספירות, לצורך בניית האני האמיתי, לפי סדר בניית העולמות העליונים.

לתפילין כח להוציא את האדם מבית האסורים, הנמצאים בלב האדם כאשר אינו מכוון נכון, רצונותיו מבולבלים וסותרים, שאז האדם רחוק מהמטרה. המחשבה צריכה לתפקד כך שתגרום לאדם להרגיש נכון.