תיקוני הזוהר – עמוד קל"ה-קל"ו | שיעור 121

בראשית ברית אש 120 - 121

רלה) ומיד דאיהו תפיס וכו': ומיד שהוא תופס את יצר הרע שהוא שד, בה היינו בי׳ של שדי, לוקח האדם חרב שנאמר בה רוממות אל בגרונם, היינו שממשיך קומת חסדים על המסך, שנקראת הוי״ה, כי י' של הוי״ה היא ראש החרב. ו׳ של הוי״ה, גוף החרב. ה״ה של הוי״ה, שתי פיפיות של החרב, ושוחט אותו. ובשבילו אמרו הבא להרגך השכם להרגהו בתפלה שנאמר בה וישכם אברהם בבוקר.

לשמור על ברית-אש אומר לשמור לא לקבל את האור בבחינת ג"ר דחכמה. לאחר השבירה נעשה תיקון גניזו באו"א, ובעולם התיקון באצילות אפשר לקבל את אור החכמה דרך ל"ב נתיבות החכמה, ו"ק דחכמה ממטה למעלה. אור זה משמש עד גמר תיקון.

הכח נגד יצר הרע הוא הכח הנפשי הנקרא מנעולא, היינו דחיית האור, קביעה שהמקרה החיצוני לא קובע, ומפתחא שאומר קבלה מבוקרת, זהו המסך דחיריק שהוא כחרב נגד היצר הרע.

למרות החשק והרצון הגדול של אברהם ביצחק שבקו שמאל, וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, מבין שהקם להרגך השכם להורגו, האמונה אצלו גוברת על הרצונות הפרטיים.

רלו) ועוד ק״ש איהי וכו': ועוד, בנוסף לחרב קריאת שמע היא רומח, כלומר, מוסיף על מה שאמר מקודם ענין החרב, מוסיף גם ענין רומח. כלולה מששת המלות של היחוד דהיינו: שמע, ישראל, ה', אלקינו, ה', אחד. ומרמ״ח מלים של כל קריאת שמע, עם ה׳ אלקיכם אמת. שביחד הם רומ״ח. והיא קלע, והרי למדנו (בזהר עקב אות כ״ז) קירטא דא ק״ש, חמש אבנים, שהן שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ הן ה׳ של השם שנעשו אבן אחת במלת אחד, באות י׳ של השם, והורג בה ליצר הרע.

בשכמל"ו היא בחינת המלכות, הצנועה שנגנזה ברדלא ולא יכולה להתגלות לחיצונים פרט ליום הכיפורים שלא פוחדים מיצר הרע.

אין לפחד מהיצר הרע כשבאים בשם השם.

רלז) ובאן אתר איהי וכו': שואל באיזה מקום מרומז הוא הקלע גם בתפילין, ומשיב, חוט של הקלע כרוך ביד, זהו הרצועה מן תפילין של יד, כחוט של זרקא. וגם קריאת שמע היא קשת הזורקת חצים מבחינת ה׳ תתאה מלכות מברוך שם כבוד מלכותו וברכות לראש צדיק, שהוא קשת הברית. רומ"ח של התפילין זה עמוד האמצעי, תפארת ו׳ של השם, עם חמש אצבעות של יד ימין המקשרת את התפילין שהיא ה׳ תחתונה של השם, והיא לימין שהוא חסד מדרגת אברהם, שחשבונו רמ״ח, ועם ו׳ של עמוד האמצעי נעשה רומ״ח. קלע הוא ה׳ עליונה של השם, לשמאל. י׳ של השם היא האבן של הקלע, והם י״ה משם הוי״ה של התפילין. וכל שמות הוי״ה מתחלקים י״ה עם שמ״י הרומזים לשס״ה מצוות לא תעשה בסוד זה שמי לעלם. זכרי עם ו״ה רמ״ח מצוות עשה, בסוד זה זכרי לדור דור.

רלח) ומאן דאיהו נטיר וכו': ומי שהוא שומר ברית שהיא אות י׳ בח׳ ימי מילה, ושומר אות שבת בשמונת אלפים אמה תחום שבת. ושומר אות תפילין בשמונה פרשיות של תפילין, ד׳ של ראש וד' של יד. הוא נשמר מכל המזיקים שמתחת ידו של יצר הרע, שהוא ממונה על ששים רבוא חיילות מזיקים. כש״כ מי שקושר אותו בשלשלאות והורג אותו.

הכח הגדול שיש לאדם הוא המניעה לא לקבל את ההארה, הויתור על החשק. הרומח הנפשי הוא ק"ש, היינו קבלת עול מלכות שמים, היכולת לאסוף את כל ההבנות והרצונות לאחד, כדי להתגבר על היצר הרע. חמש בשמע ישראל הם 5 אבנים של כף הקלע שיכולה להרוג את היצר. הרומח הוא הבחינה שמאפשרת להכליל את הרצון הפרטי עם מידת ההשפעה. כך ניצח דוד המלך את גוליית המלחמה של רות בעורפה שהיא מלכות שלא התכללה בבינה ממנה יצא גוליית.

מלחמה זו של דוד שבא בשם הויה לבין גוליית שבא עם חרב וברזל. כשאדם פועל בבחינת עול מלכות שמים יכול הוא לנצח.

קבלת עול מלכות שמים אומר שאדם מחליט שמה שמוליך אותו היא התכלית, ולא מלכות הארץ. בכח זה יכול הוא לוותר על כל מפריע.

ביאור המאמר, הנה זו״ן מצד אצילותם מזמן הקביעות שלהם, קטנות באצילות אינם ראוים למוחין, מפני שמלכות מצמצום א׳ רובצת עליהם שאינה ראויה לקבל אור, ובאפן זה לא היה קיום לזו״ן ולכל העולמות התחתונים, ובכדי שהעולם יוכל להתקיים, העלה המאציל את מלכות לבינה, ונעשית אחד עם בינה, ואז נעשו זו״ן ראוים למוחין. וכל זה הוא בעת שהתחתונים הולכים בדרך הישר וכך אצל האדם, כח הדין עובד וזה החוק שמתגלה כעת לתחתונים. אבל אם התחתונים חוטאים הם פוגמים בזו״ן, ויש רשות אל הסטרא אחרא להתדבק בזו״ן ולגלות את מלכות של צמצום א', שישנה בכלים של זו"ן, ומסתלקים כל האורות, וכל זמן שהסט״א דבוק במלכות זו, ויונקת מן מקום החסרון שבזו״ן, אין שום תקוה שזו״ן יוכלו לקבל מוחין להשפיע אל העולמות.
ולפיכך אין שום עצה אלא להמית את הסטרא אחרא, ואז אפשר שזו״ן ישפיעו שוב חיים אל העולמות כאשר הכח החיובי של התחתונים שולט, ושני אלה באים כאחד, כי עם תקון זו״ן שימשיכו אור החיים, מתים הסט״א, כדי להמית את הס"א יש למשוך את אור החיים אמנם להמית הסט״א ולהמשיך אורות החיים צריכים כמה מיני דינים המכונים כלי מלחמה, כדי לגרש החיצונים שלא יטו שפע הקדושה לצדם ויחריבו מקורות השפע, ומקורם של אלו כלי מלחמה יוצאים במדרגות הקדושה עצמן, ומשם נמשכים למטה להכניע ולהרחיק את החיצונים והקליפות מן שפע הקדושה עד השמדם לעד.

הס"א מציע לאדם ללמוד תורה, ולקחת את האור, הכבוד, השכר לפרטיות. העיקר שמחזיק את המצוות היא הברית.

האישה שבאה מהצלע, אינה צריכה לעשות ברית מיוחדת, שיש בה שורש התמסרות וזו מעלתה. הזכר בא להשפיע, ועלול לבוא בגאווה, לכן עליו לשמור על הברית, בזכות הכוח והרצון להיות מוביל, והרי הקב"ה מוביל.

ומחלק את כלי המלחמה בשם הוי״ה בסוד מ״ש בזהר שופטים (אות ו') שמא דהוי״ה מיתה לסמאל ונחש, וחיים לישראל. וכלי המלחמה הם: חרב, רומח, קלע שזורק אבנים, קשת שיורה חצים, ופירושה של חרב נתבאר לעיל (אות קפ״א) בסוד חרב פיפיות אשר קו האמצעי משמש בה בכדי למעט ג״ר של קו שמאל, שמהם יונקים החיצונים, ועל ידי הדינים שבקו האמצעי הוא מכניע את קו השמאל להכלל בימין, וב׳ ההי״ן של השם מאירות יחד בשוה, והן ב' פיות החרב. ו׳ היא קו האמצעי גופא דחרבא, וי' היא השורש רישא דחרבא.

השומר על הברית בבחינת שמונה יכול להילחם להמית את יצר הרע, ע"י כך שמגדיל את הקדושה. הכלים הנפשיים למלחמה ביצר הם קלע, רומח חרב וקשת