087- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רנג-רנה – השקפה
שיעור שמע:
וַיְחִי רנג-רנה
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף
הַכְלָלַת הַשְּׂמֹאל בְיָמִין, חִצוֹנִיוּת בָּפְּנִמיוּת – הִיא הַקֶּשֶׁר הַנִשְגַב שֶׁיָּכוֹל
הַנִּבְרָא לְהַקְדִּישׁ.
יש בנפש האדם מקום בו הוא יכול לעקוד ולהקריב את התאוות שלו להשם, ובכוח זה יוכל לפרנס את שאר רצונותיו לאחר מכן.
מדמה את בנימין לזאב מפני שבשטחו המזבח שטורף את הקורבנות, פירוש נוסף בנימין מפרנס את המקטרגים שיאכלו את קורבנות הבשר ויניחו לישראל לעשות עבודתם.
קורבן הוא ויתור על צד הדומם צומח חי שבאדם, בתמורה לצד האדם שבו, ועצם ההקרבה של הצדדים הללו באדם, מקרבת אותו להשם יתברך.
במדרגת החסד של הבוקר, ישנו ייחוד בשלמות בזיווג של זכר ונקבה, החסדים עם החוכמה – וזו בחינת היין המשמח, אשר ללא חסדים הופך ליין המשכר. כאן יש להקדים ולברך להשם יתברך, ורק לאחר מכן לברך אחרים שכתוב: בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל (לכולם).
כאשר אדם בונה עצמו בנקודת הקשר בין האני שלו לבין הקב"ה, במדרגת החסד, שמקדים ומברך להשם שהוא מקור הברכה, אז יוכל לחלק בעצמו ברכות לאחרים. זו התפיסה האמונית שהשם הוא גדול, הוא הכלל היא האמונה הבסיסית הראשונית – ולו יתברך נותנים את הקורבן.
