נקודת המסך המפרידה היא גם נקודת החיבור, וכך היה אדם הראשון לבוש בבחינה שנק' ציפורן שהיא מקום ההפרדה אשר בקדושה באה ממנה הארה ובטומאה היא מקום האחיזה לס"א.
כשמסתכלים בהבדלה על האור דרך הציפורניים בכפיפת האצבעות, אנו מבקשים למשוך מאור השבת אותו מבטא הנר, לנקודה הפנימית כשאנו יודעים שישנה פרסה מבדילה בין כלי שבת לכלי יום חול.
לבושים הראשונים, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, נקראים לבושי ציפורן, מכאן שציפורן זה דבר טוב, אלא שיש בה שאריות של קדושה אותם רוצה הקליפה לחמוס, לכן מצד אחד הם מכילים קדושה ומצד שני הם מקום אחיזת הקליפות ולכן נוהגים זהירות עם הציפורניים.
ומשום זה אין צריך האדם לגדל הציפורניים שיש בהם זוהמה. כי כמו שהם גדלים, כך גדל עליו כוח הדין, מכוח הקליפות היונקים מציפורניים העודפים על הבשר. וידאג ע"ז כל יום, וצריך לחתוך אותם. ולא ישליך אותם, כדי שלא לנהוג ביזיון במקום ההוא, היות ששורשם ממקום גבוה, כי אדם ההוא יכול להיות ניזוק מזה. ראוי לקבור את הציפורניים או להשליך אותם שלא במקום ישוב בני אדם. שהרי אישה הרה עלולה להפיל את הוולד עם תדרוך על ציפורניים.
לאדם יש נשמה יתרה בשבת, והוא צריך לעשות פעולת הרחה כנגד החיסרון בהסתלקותה במוצ"ש, וע"י הבשמים שהם בחינת ההשפעה ובמיוחד עם הדס שהוא בחינת ג האבות, האמונה, אך כל ריח נעים אחר מועיל בהוצאת האדם מהתפיסה הגשמית לרוחנית ובכך יוכל להתקשר למציאות שמעבר לחומר.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
את השבת יש לקדש ברצון הלב וכך לכוון. בהבדלה מברכים בורא מאורי האש, לשון בריאה. האור שהאיר בשבת שונה מאור של יום רגיל והוא אור של קו אמצעי, דהיינו המכליל את השמאל בכפיפות לימין. הארת מלכות זו של קו אמצעי היא כדבר חדש אשר לא היה בימי המעשה, ולכן הוא נבחן כבריאה חדשה.
בשבת מתבטלת הפרסה המפרידה מהאורות העליונים ואז כשרוצים למשוך מאורות אלו לימות השבוע, עושים זאת דרך הסתכלות באור נר ההבדלה דרך אדמומיות הבשר הקרוב לציפורניים, בכפיפת האצבעות, בביטול ואמונה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הטהרה, השמחה היא המאפשרת לקבל את האור המיוחד בשבת, אור שהוא אש הטובה ומועילה לעולם. אור שבא על בחינת הנקבה, על בחינת הרצון לקבל שבאדם נק' אש, וכאן ישנה הבחנה ברורה במקור האש. אש השבת היא הארה של שלום בית, של שלמות, וכשיוצאת השבת מגיעים סוגי אש ממקורות אחרים, שלא מהקו האמצעי העושה שלום בין ב הקווים. את האש הטובה הזו אנו רוצים להמשיך במהלך כל השבוע. האש הגשמי כשהיא מתוקנת כראוי אין דבר טוב מזה, אך כאשר פועלים את האש, הרצון לקבל משמאל המבקש לקבל לפרטיות, אש זו שורפת. לכן בהבדלה כאשר מברכים על מאורי האש, מכופפים את ארבע אצבעות יד הימין כדי לבטא רצון שנשכיל להשתמש בכוח הפנימי שלנו המבטא ארבעה מלאכים ממונים, ובכפיפה אנו מבטאים את רצוננו לפעול בענווה מעל טעם ודעת
רנז) אחר שיצא השבת, צריך האדם להבדיל בין קודש לחול, משום שניתנה רשות לממונים שלמטה לשלוט על העולם, ובכל מעשה העולם. וצריכים להראות הייחוד במקום קדוש בקדושה העליונה, השבת, ולהבדיל את התחתונים מייחוד העליון, ולברך על מאור האש שהם שונים ממאורי האור. בזמן ההבדלה מחדשים את האש שנגנזה בכניסת השבת ועתה חוזרת לשלוט בעולם. ההבדלה מדגישה את הקדושה ששלטה בשבת, לבין מאורי האש השולטים בימות החול.
רנח) משום שכל אש אחרת נסתרת ונגנזת ביום השבת, חוץ מאש אחת שבקדושה עליונה, שמתגלה ממסך דחיריק שבקו אמצעי דבינה שחזרה לחכמה, ונכללת בקדושת השבת, שהיא המלכות המלבישה את הבינה. וכשאש הזאת מתגלה, כל אִשות אחרות נסתרות ונגנזות לפניו. ואש ההיא של עקידת יצחק, של קו אמצעי, העוקד וקושר את קו השמאל, יצחק, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה, כדי שיכלול בימין. שהיא מתלהטת על המזבח ביום השבת. כלומר, שאש המזבח, הבוער גם בשבת, הוא נמשך מאש של קו האמצעי למלכות, הנקראת מזבח. ומשום זה צריך לברך על מאור האש במוצאי שבת. ואש הזו אין הכוונה על אש של חול, אלא על אש של שבת, שאש הזאת היא אש היוצאת מאש של מעלה, שנמשך מקו אמצעי אל המזבח, המלכות.
רנט) וזוהי אש הסובלת אש, האש שבמלכות. וכיוון שאש זה היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, מתברך בברכת האור, אז כל שאר האִשות האחרות יוצאות ומתמנות במקומן. כלומר, שניתנה להם רשות להאיר מה היא המציאות הזו שלאחר שעשינו הבדלה בתפילה, צריכים להבדיל על האש כדי שנוכל מעתה להשתמש באש אחרת, ומסביר.
הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש. כמו אש הגשמי, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין לך דבר טוב בעולם, יותר ממנה לקיום כל המציאות. כמו אור השמש, החימום, הבישול שאפשר בניית כלים וכדומה ואם אינה מתוקנת כראוי, אין לך משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום המציאות הרוחנית תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין כמו כעס תלמידי חכמים הכופים על תלמידיהם קדושה. נמצא גורם בזה להארת החכמה, אשר אינה מאירה כלל בלי חסדים שבימין. והארת החכמה היא מקור כל המוחין דגדלות שבפרצופים העליונים. הרי שכל השלמות תלויה בדינים המתוקנים ההם. ואם הדינים העליונים אינם מתוקנים, כל העונשים וכל הסתלקות האורות מעליונים באים מהם. ובזה נבין הברכה, בורא מאורי האש, שמברכים במוצאי שבת, שהוא על האש המתוקן הזה שבמלכות, היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, ואז נעשה בזה תיקון לכל אשות, היוצאות ממלכות שיכלו להאיר, כגון ארבעת מלאכי המרכבה דמלכות, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם מאירים, שאז הארת החכמה שבמלכות הרוכבת עליהם, מתגלה אנו רוצים למשוך את כוח האש החיובי מהשבת, מקו אמצע, להמשך ימות השבוע, כדי שלא תהיה אש שמזיקה, דינים שבאים ממעלה למטה, ואש השבת באה מקו אמצעי.
רס) באותה שעה שאנו מברכים על האש, מזדמנים ארבע מרכבות, ארבע מחנות למטה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממונה על מחנה מלאכים. ומאירים מאש שבמלכות שהתברכה, והם נקראים מאורי האש. משום שהארתם נמשכת מאש של המלכות שהתברכה. משום זה צריכים לָכוֹף ארבע אצבעות של יד ימין לרמוז שאנו ממעטים את האש, הדינים, הרצון לקבל, להיות אש של קו אמצעי, ולהאיר אותם מתוך אור הנר, שמתברך. כי זה רומז, אשר אש הזאת המתברכת, הנמשכת מאש של מעלה, קו האמצעי, גורמת למיעוט הג"ר שבהארת החכמה שבשמאל. וכפיפת אצבעות רומזת למיעוט הג"ר.
רסא) ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש, לארבע מרכבות, שמאירים ושולטים מתוך אור הנר שהתברכה. ומשום שהן מדרגות שלמטה, לכן, כשהאדם מראה אצבעותיו לפני אור הנר, צריך לכוף אותן לפניו, משום שהאור הזה שולט עליהן והן מאירות ממנו. הארת החכמה שבמלכות מכונה מאור האש, מטעם, כי אין הארת חכמה יוצאת אלא מקו שמאל. ואין קו שמאל יכול להאיר, אלא ע"י הכרעת קו האמצעי במסך דחיריק שלו, שזה אש. הרי שהארת החכמה אינה מאירה זולת ע"י האש דקו האמצעי. וע"כ מכונה חכמה זו בשם מאור האש. ונודע, שאין החכמה מאירה אלא במלכות. ע"כ מכונה המלכות מאור האש או אור הנר.
ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, הם ג' קווים נה"י ומלכות, המקבלת אותם בעת שהם עולים ומלבישים נהי"מ של המלכות. ואז מתגלה עליהם המלכות בהארת חכמה שלה, כמו המלך המתגלה לעם במרכבה שלו. ולפיכך הם נקראים מרכבה של המלכות. ונאמר, ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש. שארבע אצבעותיו של אדם מצד אחוריהן, שבמקום הציפורניים, רומזות לאלו ארבעה מלאכים מרכבת המלכות, שעליהם מתגלה הארת החכמה שבמלכות. כמ"ש: וראיתָ את אחוריי ופניי לא יֵיראו.
ונאמר, צריך לכוף אותן לפניו, הרומז על מיעוט הג"ר שבהארת החכמה המתגלה על האצבעות. כי להיות המלכות בבחינת מאור האש, זה גורם להם כפיפה, מיעוט הג"ר. משום שהאור הזה שולט עליהן, חכמה שבמלכות מכונה מאור האש, משום שאינה מאירה זולתו. וא"כ היא מוכרחה להאיר כהכרעת קו האמצעי רק בו"ק דג"ר, רק מלמטה למעלה, בכפיפת אצבעות. ולא מלמעלה למטה, ג"ר דג"ר, בזקיפת האצבעות.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל פב-פד
1. מדוע צריך במוצ"ש להבדיל בין קודש לוחול?
2. מה ההבדל בין אש של יום השבת לכל סוגי האש האחרים של יום חול?
3. מהו היחס בין אש מתוקנת לשאינה מתוקנת ואיך זה מתבטא בגשמיות?
4. על מה אנו מברכים בורא מאורי האש במוצ"ש? – על איזו אש ומדוע?
5. מדוע במאורי האש אנו מכופפים את האצבעות? מדוע רק של יד ימין? מדוע ארבע ולא חמש?
6. מדוע בשונה ממאורי האש שאר הברכות כגון ברכת כהנים צריכים לזקוף את האצבעות?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הטהרה, השמחה היא המאפשרת לקבל את האור המיוחד לשבת, אור שהוא אש הטובה ומועילה לעולם. אור שבא על בחינת הנקבה, על בחינת הרצון לקבל שבאדם נק' אש, וכאן ישנה הבחנה ברורה במקור האש. אש השבת היא הארה של שלום בית, של שלמות, וכשיוצאת השבת מגיעים סוגי אש ממקורות אחרים, שלא מהקו האמצעי העושה שלום בין ב הקווים. את האש הטובה הזו אנו רוצים להמשיך במהלך כל השבוע. האש הגשמי כשהיא מתוקנת כראוי אין דבר טוב מזה, אך כאשר פועלים את האש, הרצון לקבל משמאל המבקש לקבל לפרטיות, אש זו שורפת. לכן בהבדלה כאשר מברכים על מאורי האש, מכופפים את ארבע אצבעות יד הימין כדי לבטא רצון שנשכיל להשתמש בכוח הפנימי שלנו המבטא ארבעה מלאכים ממונים, ובכפיפה אנו מבטאים את רצוננו לפעול בענווה מעל טעם ודעת
מה היא המציאות הזו שלאחר שעשינו הבדלה בתפילה, צריכים להבדיל על האש כדי שנוכל מעתה להשתמש באש אחרת, ומסביר.
הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש. כמו אש הגשמי, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין לך דבר טוב בעולם, יותר ממנה לקיום כל המציאות. כמו אור השמש, החימום, הבישול שאפשר בניית כלים וכדומה ואם אינה מתוקנת כראוי, אין לך משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום המציאות הרוחנית תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין כמו כעס תלמידי חכמים הכופים על תלמידיהם קדושה.
אנו רוצים למשוך את כוח האש החיובי מהשבת, מקו אמצע, להמשך ימות השבוע, כדי שלא תהיה אש שמזיקה, דינים שבאים ממעלה למטה, ואש השבת באה מקו אמצעי.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
החיבור לקב"ה בזמן ע"י כך שלא עוברים יותר משלשה ימים בלי שקוראים בפרשה, ומבחינת המקום שאין לצאת יותר מאלפים אמה מעיבורה של עיר בשבת.
רמג כשיצא השבת צריכים ישראל שלמטה להתעכב דהיינו להוסיף מחול על הקודש כי יום גדול עליון הוא וביום הזה אורח גדול ויקר שורה עליו שהוא נשמה היתרה, משום זה צריך להתעכב ולהראות שאין דוחקים האורח הקדוש להוציאו. אז פותחים ישראל ואומרים, והוא רחום יכפר עון וגו' שהוא תקון יפה בלילה הזה, כיון שהדין חוזר למקומו מה שלא היה נראה בביאת השבת שהדין אז מסתלק ולא נמצא.
רמד) בשעה שפותחים ישראל ואומרים ויה נועם, וקדושא דסדרא דהיינו ואתה קדוש וכו כל אלו רשעים שבגיהנם פותחים ואומרים אשריכם ישראל עם קדוש, אשריכם צדיקים השומרים מצות התורה אוי להם לרשעים שלא זכו לשמור התורה, אז מקדים דומה וכרוז מתעורר ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלקים. ואל אלו גדודים מלאכי חבלה מענים אותם בגיהנם ואין מי שירחם עליהם, אשריהם כל שומרי שבת בעולם הזה ומענים ענג ההוא השורה מלמעלה דהיינו רוח העליון כמו שאמרנו. היציאה משבת בקדושה, ולשמור קדושה זו שומרת על האדם גם לימי החול
רמה) מי ששורה בתענית בשבת שנים מתעוררים עליו לפני מלך הקדוש, אחד הוא רוח העליון הקדוש הנשמה היתרה שצריכים לענגו ולא נתענג ואחד הוא ממונה ההוא העומד על מי ששורה בתענית ושמו סנגריה ועולים לפני המלך הקדוש והם מעוררים ומקטרגים עליו.
רמו) ורוח ההוא הסתלק בחסרון מתענוג והנאה ההיא שלמטה וכשרוח הזה אינו נשלם למטה, רוח אחר עליון לא נשלם. כיון שלא נשלם למעלה ולמטה, אז ראוי איש ההוא להתקלל ולהיות נענש, אלא כיון שנשלם בזמן אחר, ע"י אותו אדם, וממונה ההוא שנתמנה על עינוי ותענית הוא נשלם בין ממונים אחרים בתענוג העליון, ע"כ קורעים לו כל גזר דין שנגזר מאלו ע' שנים עליונים שהם חג"ת נהי"מ לכן מי שהתענה בשבת צריך להשלים, דהיינו להוסיף תענית על התענית שעשה. תענית עושה אדם כדי לצער נפשו ולכוון ולהתמקד בעבודת השם, ואך מאחר ובשבת אין להתענות, אז כאשר מתענה בתענית מותרת כמו תענית חלום למשל, עליו להתענות ולכפר על עצם העינוי בשבת. עונג של יום חול הוא קטן מעונג שבת אז אם ישלם בעונג חול שהוא פחות מעונג שבת, יראה בכך שאינו מזלזל בעונג שבת.
רמז בדומה למלך השמח במשתה שלו וכל בני אדם שמחים עמו, ראה איש אחד יושב אסור בכבלים פקד עליו והתירוהו כדי שימצאו כולם בשמחה.
רמח ולאחר כך חוזרים אלו הממונים המענישים בני אדם ונפרעים מהאדם על מה שנמצא בשבילו חסרון למעלה ולמטה, מחמת שלא התענג בשבת. מהו התקנה שלו, הוא שישב תענית על תעניתו שבשבת כי זה ביטל עונג שבת יבטל משום זה עונג חול.
רמט) ואם הוא מבטל עונג שבת ומתענג בחול, הוא דומה כמי שמחשיב דבר אחר יותר ממה שמחשיב לקב"ה כי רוח העליון קדש קדשים השורה עליו לא העניגו וביטל אותו ממנו ורוח אחר של חול, השורה אח"כ על העולם הוא מחשיב ומענג אותו אז חוזרים ונפרעים ממנו בעולם הזה ובעולם הבא. כמו אחד שאומר שאין לו זמן ללמוד, ולאחר מכן מבזבז זמנו בהבלים. אם אין לו זמן למלך, הוא למעשה גזלן שאינו מתחשב, ודאי שיפרעו ממנו.
רנ) משום זה צריך תענית אחר ביום ראשון מימות החול בשעה ששורה על העולם הרוח של חול ובזה יש לו רפואה כיון שלא החשיב את הרוח של חול יותר משל שבת, וסימנך והשיב את הגזלה אשר גזל. גזלן אינו מתחשב עם הקב"ה ואינו מתחשב עם בני אדם לכן בא בסתר, ע"כ אין עונשו גדול כגנב, המחשיב בני אדם יותר מהקב"ה, יש לו עונש בעולם הזה ובעולם הבא אשרי הוא מי שמשלים למטה את עונג השבת העליון ההוא כראוי.
רנא) יום הזה מתעטר בע' עטרות כי הוא יום השביעי שנשלמו והתעטרו בו חג"ת נהי"ם שכל אחד כולל עשרה והם ע עטרות ושם העליון הקדוש שהוא בינה נשלם מכל הצדדים דהיינו ג קווים שה"ס האבות, והאירו כל המדרגות וכולן בשמחת הברכות ובקדושה על קדושה ותוספת קדשה. הברכות נמשכות מבינה והקדושות מחכמה מראה את גדולת השבת.
רנב) הקדושה של כניסת השבת שהיא המלכות זו היא הקדושה של שבת בראשית שה"ס בינה שה"ס ל"ב אלקים דמעשה בראשית שהתקדשו מל"ב שבילין שבחכמה וכן התקשה המלכות מל"ב שבילי החכמה וגק מדרגות של תפוחים הקדשים שה"ס ג קווים שבהם ג גווני התפוח לבן אדום ירוק הממשיכים חכמה שה"ס קדושה. וע"כ נק' תפוחים קדושים ומלכות מקבלתם נק' תפוחים קדושים. ומלכות מקבלתם נק' חקל תפוחים קדישין וצריכים להזכיר על קדושה זו הכלל של מעשה בראשית, והמנוחה שביום השביעי בסוד ל"ב שבילי החכמה וג מדרגות התפוחים הנכללים בהם שה"ס העדות שבמעשה בראשית דהיינו ויכלו השמי והארץ וכל צבאם. ויכל אלקים וגו, שיש בעדות הזו ל"ה תבות כנגד ל"ב שבילים ושלוש מדרגות תפוחים הקדושים.
רנג) ג מדרגות שהן שביעי שביעי שביעי שיש בויכלו שמים יש בהם סוד עולם העליון שהוא בינה הנק' שביעי ממטה למעלה כשמתחילים למנות מיסוד, וסוד עולם התחתון שהוא מלכות הנק' שביעי, כשמתחילים מחסד וסוד של כל האמונה שהיא עטרת יסוד דז"א, שהיא בחינת מלכות דז"א הנק' אלקים ואחד פחד יצחק שהוא גבורה דז"א הנק' אלקים. ואחד עולם העליון הקדוש קודש קדשים ואחד עולם העליון הקדוש קודש קדשים שהיא בינה הנק' אלקים וצריך האדם להעיד עדות זו בשמחה ברצון הלב להעיד לפני אדון האמונה וכל מי שמעיד זה ומשים לבו ורצונו לזה מכפר זה על כל עונותיו. לכן מי שמקדש בשבת ומכוון כראי, מעיד הוא בנפשו ובכך מכפר על עוונותיו. לכאורה קשה, מה מספיק לעשות קידוש, אלא מדובר על מדרגה של שבת, למי שמגיע למדרגת שבת ועושה קידוש כראוי.
רנד) ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו, קידש ז הוא במשקל אחד נגד עדות האמונה דהיינו ויכולו השמים והם ל"ה תיבות אחרות כמו שיש בויכולו הכל ביחד עולה ע' תבות לעטר בהם את השבת של כניסת השבת שהיא המלכות. אשרי חלקו של אדם המכוון רצונו לדברים אלו לכבוד רבונו אדם צריך ויכול לכוון את רצונו, זהו כיוון הלב ולישרו.
רנה) קידוש של יום שהוא בורא פרי הגפן ולא יותר. כי היום שהוא ז"א עומד לקדש את המלכות שה"ס כוס של קידוש. כי ביום עולים זו"ן עד או"א שה"ס קדש ומתקדשים על ידיהם. מה שאן כן בלילה שאנו צריכים לקדש את המלכות באלו הדברים כמו שהעמדנו דהיינו ע תיבות והלילה הזה שהיא המלכות אינה מתקדשת אלא ע"י עם הקדוש למטה בשעה ששורה עליהם רוח העליון שהוא תוספת נשמה, ואנו צריכים לקדש אותם ברצון הלב ולכוון הדעת לכך. כי בלילה עוד לא עלו אלא עד ישסו"ת וצריכים להמשיך הקדושה. אשכנזים נוהגים לקדש בישיבה
רנו) והיום שבת שה"ס ז"א שעלה לאו"א עלאין ונעשה קדש כמהם הוא מקדש את המלכות שנק' כוס ולא אנו. וישראל שע"י התפלות שחרית ומוסף וחזרת הש"ץ אנו מעלים את זו"ן עד או"א ביום הזה. אשריהם ישראל עם קדוש שירשו יום הזה ירושת עולם.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל עט-פא
1. מדוע צריכים ישראל להוסיף במוצ"ש מחול על קודש, דהיינו לאחר את יציאת השבת?
2. במה עוזרת לעם ישראל האמירה של "ויהי נועם" לפני צאת השבת?
3. מה דינו של מי ששורה בתענית של שבת? מהו תיקונו ומדוע הוא כזה?
4. דינו של מי יותר חמור גנב או גזלן? הסבר ונמק.
5. מה היא החשיבות של הזכרת שבת בראשית בקידוש ליל שבת?
6. על מה מצביעים שלושים וחמש התיבות שבכל אחת יש שתי הברכות של קידוש ליל שבת? על מה מצביע היותם יחד שהיא בינה?
7. מה הינך מבין לענין עבודת ה' מהכתוב שצריכים לקדש את המלכות ברצון הלב ולכוון הדעת לכך?
8. מיהו המקדש את המלכות בליל שבת ומיהו המקדשה ביום השבת?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקידוש בליל שבת הוא העדות של האדם באמונה בבריאת העולם ובכך מביע את רצונו להיות שותף לתכלית של חיבור שמים וארץ. אשרי חלקו של אדם המכוון רצונו לדברים אלו לכבוד ריבונו.
וצריך האדם להעיד עדות זו בשמחה ברצון הלב וכל מי שמעיד זה ומשים לבו ורצונו לזה, מכפר זה על כל עונותיו. לכאורה קשה, האם מספיק לעשות קידוש גם למי שאינו הולך בדיוק בדרך השם, אלא מדובר על מדרגה של שבת, למי שמגיע למדרגת שבת ועושה קידוש כראוי.
מבחינת הזמן החיבור לקב"ה בא לידי ביטוי בכך שלא עוברים יותר משלשה ימים בלי שקוראים בפרשה, ומבחינת המקום שאין לצאת יותר מאלפים אמה מעיבורה של עיר בשבת.
כשיצא השבת צריכים ישראל להתעכב ולהוסיף מחול על הקודש כי יום גדול עליון הוא וביום הזה אורח גדול ויקר שורה עליו שהוא נשמה היתרה.
היציאה משבת בקדושה, שומרת על האדם גם לימי החול.
יש ואדם עושה תענית כדי לצער נפשו ובכך לכוון ולהתמקד בעבודת השם. אך מאחר ובשבת אין להתענות, אז כאשר מתענה בתענית מותרת כמו למשל תענית חלום, עליו להתענות ולכפר על עצם העינוי בשבת. עונג של יום חול הוא קטן מעונג שבת אז אם ישלם בעונג חול שהוא פחות מעונג שבת, יוכל להראות בכך שנאלץ להתענות ואינו מזלזל חלילה בעונג שבת.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
רלד) ב פעמים קוראים בתורה בשבת, בבוקר ובמנחה, בשעה שהדין תלוי בימות החול, לעת ערב בשבת ישנם הרחמים. כי צריכים לכלול השמאל בימין, כי התורה ניתנה משני הצדדים, כמ"ש: מִימִינוֹ, אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הרי שהתורה היא אש, שמאל, ומימינו. כלומר, ימין ושמאל. וע"כ קוראים בה בבוקר, שהוא ימין, ובמנחה, שהיא שמאל. וע"כ ספר תורה במנחה היא בעשרה פסוקים או יותר. אבל לא פרשה שלמה, כי פרשה שלמה אינה אלא בימין, והימין תלוי מטרם שעת המנחה. אבל במנחה היא שמאל.
רלה) בשני בשבוע ובחמישי בשבוע, משום שהמדרגות יורדות למטה, כי בימות החול משמשים יעקב ורחל במקום זו"ן הגדולים, שהם מלבישים מחזה ולמטה דז"א, שהם כלל התורה. כי יעקב בחינת תורה, כמו ז"א. והרי נביאים נבדלו למטה? כלומר, שיעקב מלביש רק נה"י דז"א, שהם בחינת נביאים ולא תורה, כי תורה היא בחינת חג"ת, וא"כ למה קוראים בתורה? אלא ודאי שיעקב מלביש על נה"י דז"א. אבל ט"ס של יעקב, כולם הם כלל התורה. כלומר שיעקב בכללו הוא בחינת חג"ת, תורה, כמו ז"א. וכל ספירה וספירה כלולה מכל ספירה וספירה. וכיוון שכלולים זו מזו הרי יש בכל אחת חג"ת שהוא תורה.
רלו) מדרגות העליונות, שבע ספירות חג"ת נה"י דז"א, הן נקראות פרשת השבוע. ואח"כ יוצאות מהן תשע מדרגות המאוחדות יחד, ט"ס דיעקב, ובגלל זה קוראים ט' אנשים, ג' בשבת במנחה, נגד חב"ד דיעקב. וג' ביום השני נגד חג"ת דיעקב. וג' ביום החמישי נגד נה"י דיעקב. הרי תשעה. ט"ס נכללות זו מזו, וע"כ יש בכל אחת חג"ת, תורה, ואפילו בנה"י הקריאה בתורה מתחלקת לשלושה, ליום שני חג"ת, חמישי נה"י ושבת חב"ד. יש לקרא בתורה לפחות כל שלשה ימים כדי שהימים יהיו בחינת לבוד ולא מנותקים במרחק. לכאורה לא צריך קריאה במנחה בשבת לאחר שקוראים בבוקר, אך נדרש הקשר וההמשך לפרשה הבאה.
רלז) בספרו של רבי ייבא סבא כתוב שבמנחה בשבת מתעורר השמאל, ונקודה תחתונה, המלכות, מקבלת בצד שמאל ההוא את התורה. אז בשעה ההיא המלכות נוסעת מצד שמאל, ומצידו אנו קוראים בתורה. כלומר, אע"פ שהמלכות בעצמה אינה בחינת תושב"כ, כיוון שמקבלת מצד שמאל דז"א בחינת התושב"כ, ע"כ אנו קוראים בתורה.
רלח) כי המלכות עומדת בט"ס, וע"כ קוראים אנו תשעה אנשים, שהם שישה אנשים, חג"ת נה"י שלה בחול, בשני ובחמישי, ושלושה אנשים, ג"ר שלה. בשעה שמתעורר השמאל במנחה בשבת, לכלול כולם כאחד. והיא מתעטרת בהם בג' צדדים, ימין שמאל אמצע, כמו ג' צדדים עליונים, חג"ת, שהם בכלל הפרשה של שבת, שאנו קוראים בבוקר בשבת קוראים פרשה שלמה הכוללת חב"ד חג"ת נה"י. אע"פ שבמנחה של שבת המלכות מקבלת משמאל, מקבלת מכל ג' הקווים בשליטת השמאל. אשרי חלקו מי שזכה לכבודו של שבת, אשרי הוא בב' עולמות, בעוה"ז ובעוה"ב.
רלט) כתוב, אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, שואל מהו מקומו, ומשיב פירושו ממקום ההוא הראוי ללכת דהיינו מחוץ לכל העיר ואלפים אמה שלה וסוד הדבר שכתוב: ברוך כבוד ה' ממקומו, וזהו מקום. וזה סוד שכתוב כי המקום אשר אתה עומד עליו, כי מקום יש למעלה שהוא המלכות וקוראים לו מקום שנודע בו כבוד עליון של מעלה שהיא המלכות, וע"כ אזהרה היא לאדם המתעטר בעטרה הקדושה שלמעלה שלא יצא מהמקום שאם יצא הוא מחלל שבת ולא בידיו בעבודה ולא ברגליו ללכת חוץ מב אלפים אמה.
רמ) אל יצא איש ממקומו, זהו הוא מקום כבוד הקדוש דהיינו המלכות כי מחוץ ממנו הוא מקום של אלקים אחרים. ברוך כבוד ה' ממקומו, כבוד ה' הוא כבוד שלמעלה שהיא בינה. ממקומו זהו כבוד שלמטה שהוא המלכות וזה סוד העטרה של שבת ועל כן אל יצא איש ממקומו, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים. אדם צריך להישאר במקום שהוא רשות היחיד. ברגע שיוצא ממקומו בשבת, הוא למעשה יוצא להביא עוד חומר גלם, דהיינו רצונות, והרי בשבת הכל מוכן ולא חסר כלום.
רמא מקום אתי ודאי, זה הוא מקום נסתר וגנוז שלא נודע כלל שהוא בינה. זה משמע משכתוב אתי, יורה שהוא מקום שלא נגלה ועומד בסתר וזה הוא מקום עליון למעלה למעלה דהיינו היכל העליון הנסתר והגנוז שהיא בינה עלאה ששם נוהגים חסדים מכוסים, אבל מקום זה שכאן הוא מקום שלמטה דהיינו המלכות. וזה הוא מקום שמתפרש למעלה בבינה ומתפרש למטה במלכות וע"כ אל יצא איש ממקומו ביום השביעי שביום זה המקום עם הקב"ה וצריך להיות איתו ולא לצאת למקום ע.ז.
רמב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו, אבל אלפים אמה הוא משום שהמלכות המכונה עיר ירשה ב צדדים שהם ימין ושמאל, שהחכמה מלובשת בחסדים והחסדים בחכמה והם ב אלפים כי ספירות החכמה הן בסוד אלף והמלכות מתעטרת תמיד בב צדדים בין למעלה ובין למטה וסימנך שהשכינה אינה שורה חוץ מתחום הראוי לה שהוא ב קווים. שבת היא בחינת שלום שלמות, ומחוץ לעיר אין את בחינת היחד.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל עו-עח
א. באילו ב' זמנים קוראים בתורה בשבת ומדוע?
ב. הקריאה בשבת במנחה היא בחינת דין וחלקיות ואין קוראים פרשה שלמה כיצד משלימים את הבחינות של קריאה זו, וכיצד נעשית ההשלמה?
ג. אם מנחה תיקון המלכות , ומלכות היא תורה שבעל פה, אם כך מדוע קוראים תורה שבכתב במנחת השבת?
ד. עד היכן מותר לצאת מחוץ לעיר בשבת ומדוע?
ה. מהי הכוונה בכתוב "הנה מקום אתי"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
יש לקרא בתורה לפחות כל שלשה ימים כדי שהימים יהיו בחינת לבוד ולא מנותקים במרחק הזמן. לכאורה לא צריך קריאה במנחה בשבת לאחר שקוראים בבוקר, אך נדרש הקשר וההמשך לפרשה הבאה.
בנוסף לאיסור עשיית מלאכה בשבת, כתוב אל יצא איש ממקומו, זהו הוא מקום כבוד הקדוש דהיינו המלכות כי מחוץ ממנו הוא מקום של אלקים אחרים. אדם צריך להישאר במקום שהוא רשות היחיד. ברגע שיוצא ממקומו בשבת, הוא למעשה יוצא להביא עוד חומר גלם, דהיינו רצונות, והרי בשבת הכל מוכן ולא חסר כלום. שבת היא בחינת שלום שלמות, ומחוץ לעיר אין את בחינת היחד.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מעמד הוצאת ספר תורה קדוש, מעין מעמד הר סיני, ואין לדבר אפילו בדברי תורה. כפי שמחולקים פרשיות התורה כך גם נפשו של האדם.
רכד) כשמוציאים התורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי השמיים של רחמים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך.
רכה) ברוך שמו של ריבון העולם. ברוך כִתרך ומקומך כתר תורה, ומקומו מלא עולם . יהי רצונך עם עמך ישראל לעולם, שגאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך גאולה מצד ימין בדרך חסדים ולא דינים משמאל, ולהשפיע לנו ממיטב אורך, ולקבל תפילותינו כעם אחד ברחמים. יהי רצון מלפניך שתאריך לנו חיים במסגרת בטוב, ושאני עבדך יהיה נפקד בין הצדיקים, לרחם עלי, ולשמור אותי ואת כל אשר לי, ואשר לעמך ישראל. אתה הוא הזָן את הכול ומפרנס את הכול. אתה הוא השולט על הכול. אתה הוא השולט על מלכים, והמלכות שלך הוא. אני עבד הקב"ה, שאני משתחווה לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל עת ועת. לא על אדם אני בוטח, ולא על בני אלקים אני סומך, אלא על אלקים שבשמיים, שהוא אלקים אמת, ותורתו אמת, ונביאיו אמת, ומרבה לעשות חסד ואמת. בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והנכבד אני אומר תשבחות. יהי רצון מלפניך, שתפתח ליבי בתורתך זה הדבר הגדול, ותיתן לי בנים זכרים משפיעים עושי רצונך, ותמלא משאלות ליבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום, אמן.
רכו) ואסור לקרוא בספר התורה, אלא רק אחד לבד, וכולם מקשיבים ושותקים, כדי שישמעו דבריו מפיו, כאילו קיבלו אותה עתה מהר סיני. ומי שקורא בתורה, יהיה אחד עומד עליו, העולה לתורה, ושותק, שלא יישמע אלא רק דיבור אחד בלבד ולא שני דיבורים. לשון קודש צריך להיות קורא אחד, והוא אחד ולא שני דיבורים, ואם נמצאים שניים בספר תורה, הוא גירעון האמונה, וגירעון כבוד התורה נמצא בספר תורה. שצריכים רק קול אחד. וכן צריך להיות מתרגם אחד, שזה קליפה ומוח. כי המתרגם הוא בחינת קליפה, והקורא בלשון הקודש הוא מוח. ואין מוח בלי קליפה.
רכז) הכול שותקים ואחד קורא. כמ"ש: ידַבֵּר אֱלֹקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הוא למעלה בראש ההר, וכל העם למטה. כמ"ש: וְיִתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וכתוב: ומשה עלה אל האלקים. הרי שהיה קורא אחד, ועולה לתורה אחד, למעלה בראש ההר. וכל העם בתחתית ההר מקשיבים ושותקים. וכך צריך להיות בספר תורה.
רכח) הקורא בתורה צריך לשים ליבו ורצונו לאלו הדברים שקורא. כי הוא שליח אדונו בסדר דברים להשמיע לכל העם, שהרי הוא עומד כדמיון עליון, כמו הקב"ה במתן תורה. משום זה מי שעולה לקרוא בתורה, צריך לסדר הדברים תחילה בביתו. ואם לא סידר, לא יקרא בתורה. מאין לנו? מאותו דיבור של הקב"ה, מטרם שהשמיע התורה לעם הקדוש. כתוב: אז ראהּ ויספרהּ הכינהּ וגם חקרהּ. ואח"כ כתוב: וַיֹּאמֶר, לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה. הרי שמטרם שהשמיע אותה לאדם, סידר כל דיבור בפני עצמו. וכך מחויב כל קורא בתורה לעשות.
רכט) אסור למי שקורא בתורה להפסיק פרשה או אפילו מילה אחת, אלא במקום שפסק משה הפרשה לעם הקדוש, יפסיק. ולא יפסיק דברי הפרשה של השבת הזו בפרשה של שבת אחרת. נוהגים לפי המסורת במקום בו נגמרת כל פרשה
רל) כי בשעה שהפסיקו חילקו הפרשיות, כל אחת ואחת התעטרה ועמדה לפני הקב"ה. כיוון שהשלימו להפסיק הפרשיות של כל השנה, התעטרו לפני הקב"ה ואמרו, אני משבת פלוני, אני משבת פלוני.
רלא) בשעה ההיא קרא הקב"ה ליופיאל הממונה העליון, ול-53 מרכבות הקדושות שתחת ידו, כנגד 53 פרשיות שבתורה, שהתמנו בשימוש לתורה. וכל מרכבה ומרכבה התמנתה. מרכבה זו, על פרשה פלונית שבשבת פלוני, ומרכבה פלונית, על פרשה פלונית שבשבת פלוני. וכל אחת ואחת משמשת אל התורה של השבת שלה, ואסור לנו לערב אלו באלו ולא להכניס מרכבה במרכבה אחרת אפילו כמלוא שׂערה, ואפילו במילה אחת, או אפילו באות אחת. אלא כל אחת ואחת, כמו שפסק אותם הקב"ה, כמו שהתעטרו לפניו. וכמו שהפקיד את המרכבות על הפרשיות האלו, כל אחת ואחת על המשמרת שלה.
רלב) וע"כ כשמתעטר פרשה זו, עולות המילים של הפרשה ההיא שנשלמה בציבור, ומקבלת אותן מרכבה ההיא הממונה על הפרשה ההיא, ומעלה אותן לפני הקב"ה. ואלו המילים ממש עומדות לפניו, ואומרות, אני פרשה פלונית שהשלימו אותי ציבור פלוני, כך וכך. כלומר, אם כהלכתה או שלא כהלכתה.
רלג) אם נשלמה הפרשה כראוי לה על פי המסורת ודקדקו בכל מילה, עולות מילים אלו ומתעטרות על כיסא הקדוש, המלכות, ומרכבה ההיא משמשת לפניה, כל מרכבה ומרכבה משמשת לפרשה של כל שבת ושבת, כל מרכבה לפרשה שלה. וכולן מתעטרות בתוך כיסא הקדוש, ועימהן הוא עולה להתייחד למעלה למעלה, לז"א. ונעשה, הפרשה והכיסא וז"א, כלל אחד. חובת קריאת הפרשה היא על הציבור ולא על היחיד. ועדיין צריך כל אחד להנפיש את הדברים ולנסות ולהעלותם בכוחו בכוונה גדולה
משום זה אשרי חלקו מי שמשלים הפרשה כל שבת ושבת כראוי, כמו שהפסיקו אותה למעלה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל עג-עה
1. מדוע לדעתך נפתחים שערי שמיים לרחמים כאשר מוציאים את ספר התורה לקרוא?
2. הסבר את הברכה הנאמרת בהוצאת ספר התורה (בריך שמיה דמארי עלמא)?
3. מדוע צריך לקרוא רק אחד בספה"ת?
4. הראה בעזרת פס' כיצד הוצאת ספה"ת דומה למעמד הר סיני?
5. מהיכן אנו לומדים שצריכה להיות הכנה לקריאה בתורה?
6. מה קורה עם הפרשה ועם מילותיה לאחר קריאתה וכיצד זה מוכיח לנו שצריך לשמור על כל פרשה במקומה בלי לשנות או להעביר מילה ואף לא אות מפרשה לפרשה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מעמד הוצאת ספר תורה קדוש, מעין מעמד הר סיני, ואין לדבר אפילו בדברי תורה. כפי שמחולקים פרשיות התורה כך גם נפשו של האדם.
אמנם חובת קריאת הפרשה היא על הציבור ולא על היחיד. ועדיין צריך כל אחד להנפיש את הדברים ולנסות ולהעלותם בכוחו בכוונה גדולה, ומשום זה אשרי חלקו מי שמשלים הפרשה כל שבת ושבת כראוי.
כשמוציאים התורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי השמיים של רחמים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לברך את שמו של ריבון העולם. בין השאר מבקשים: גאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך, דהיינו גאולה מצד ימין בדרך חסדים ולא דינים משמאל, שתאריך לנו חיים במסגרת בטוב, שתפתח ליבי בתורתך שזה הדבר הגדול מאד, ותיתן לי בנים זכרים משפיעים עושי רצונך, דהיינו הבנות שכליות של השפעה. ותמלא משאלות ליבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום, אמן.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
רטז) כיוון שהתחברו יחד, צריך האדם לכלול בשמחה ההוא את עם הקדוש, ולומר, ישמחו במלכותך שומרי שבת
סוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה [רזא דספר תורה]
עם הוצאת ספר תורה אין לדבר אפילו בדברי תורה.
התיבה אליה עולים כדי לקרא בתורה היא מעין כסא הכבוד, אשר בו שש מעלות, והוצאת ספר היא מעין מעמד הר סיני המחייב את העם לסדר ולהכין עצמו ולכוון הלב. לקבל את התורה ביראת הרוממות.
מסביר כאן מדוע ספר התורה אינו כתוב עם הסודות שבו, דהיינו הפיסוק הטעמים והתגים שבו, סודות שנמסרו למשה בסיני, ואנו כותבים ספר תורה נקי מכל אלו הסימנים. תורה שבכתב היא צד הזכר המשפיע, וזו שבעל פה היא צד הנקבה, ועלינו לחברם כמו בזיווג, בו נצרכת צניעות וקדושה, אף כאן ראוי שהתורה שבכתב תישאר במצב ניסתר.
בשבת עולים לתורה שבעה אנשים, בכיפור שישה, ביום טוב חמישה, בראש חודש ארבעה, ובמהלך השבוע שלשה. הכל על פי התורה שבכתב, בחינת הזכר.
ריז) סוד ספר התורה ביום הזה. כמ"ש: ויקראו בספר בתורת האלקים מפורש, ושֹוֹם שֶכל ויבינו במקרא. שהסוד של הפסק הטעמים והמסורת וכל אלו הדיוקים, וסודות עליונים, הכול נמסר למשה מסיני. אם התורה נמסרה למשה בכל אלו הדיוקים, למה ספר תורה, שהוא בכל הקדושות האלו, חסר מכל אלו התיקונים והסודות שנמסרו למשה בתורה?
ריח) אלא כשהכיסא הקדוש, המלכות, מתעטר ונכלל בתושב"כ, ת"ת, אז כל אלו הצורות וכל אלו טעמים ומסורות, כולם נכנסים גנוזים ונרשמים בתוך כיסא הקדוש מהת"ת. ואלו הצורות שהכניס תושב"כ, ת"ת, בתשבע"פ, המלכות, היא מתעברת מהם, כאישה המתעברת מזכר. ונשארו אותיות עליונות שבתושב"כ לבדן בקדושתן בלי שום צורה. ולהראות בבית הכנסת, כי הכיסא, המלכות, מתברכת ומתעטרת מתושב"כ ובמלכות הכניס כל אלו הצורות הטעמים והמסורות, והיא מתקדשת ממנו. וצריך להראות באותיות לבדן כראוי התורה שבכתב היא בחינת הזכר המשפיע, והתורה שבעל פה היא המלכות. מלמד שאין הטעמים והתגים כתובים בתורה שבכתב, בה האותיות חייבות להיות נקיות מפני שזו בחינת הזכר שצריך להזריע בנקיות, כך התורה שבכתב מזריעה לתורה שבעל פה. כאשר אדם מביא דבר חדש לכאורה בתורה, עליו להביא את המקור עליו הוא מסתמך, אחרת דבריו וידיעתו מעורערים ואינם מתקבלים.
ריט) ואז מתקדש הכול בקדושה העליונה כראוי. כש"כ ביום שבת. ביום הזה צריכים לעלות לתורה שבעה אנשים כנגד שבעה קולות, חג"ת נהי"מ דז"א, שהם סוד התורה, ז"א. ובזמנים ובמועדים צריכים לעלות חמישה אנשים בתוך סוד הזה. כי עיקרם של שבע ספירות חמש, חג"ת נ"ה, ויסוד הוא כולל שלהם מצד המשפיע, והמלכות כוללת אותם מצד המקבל, וביוה"כ שישה אנשים בתוך סוד העליון הזה, חג"ת נה"י דז"א. כבוד התורה בא לידי ביטוי במספר האושפיזין, האורחים שעולים לעלות ולקרא בתורה, ובשבת לפחות שבעה עולים להראות חשיבות היום.
רכ) חמישה של מועדים הם חמש מדרגות חג"ת נ"ה, למטה ממדרגת אור הראשון, שהיא בינה וג"ר, אלא למטה בז"א, והם סוד התורה, כי ז"א נקרא תורה. שישה דיוה"כ, הם ו"ק, שמחשבים גם את הכולל שלהם, יסוד. ואין כאן תוספת על ה"ס העיקריות. שבעה של יום השבת, הם שבעה קולות, שמחשבים גם את הכולל השני, מלכות. והכול מרמזים על ספירות ז"א.
רכא) על שלושה שבימות החול, הרומזים על חג"ת דז"א, בר"ח התווסף אחד כנגד המלכות, משום שהשמש, ז"א, מאיר בזמן ההוא ללבנה, מלכות. וזה המוסף שבר"ח, נגד התוספת האמורה. בספר תורה צריך להישמע רק קול ודיבור אחד.
רכב) הסידור שעם הקדוש צריך לסדר ביום הזה, ובשאר ימים שיש קריאת ספר תורה, הוא שצריכים לסדר ולתקן תיקון בכיסא אחד, הנקרא תיבה. כיסא צריך להיות בשש מדרגות חג"ת נה"י דמלכות, לעלות עליהם ולא יותר. שכתוב: ושש מעלות לכיסא, המלכות. ומדרגה אחת למעלה, כנגד החכמה שבה, היא התיבה, לשים עליה ספר התורה ולהראות אותה לכל. כי התיבה, חכמה דמלכות, נותנת ראייה לספר התורה, ז"א. שאין ראייה אלא במלכות שהמלכות מושכת חוכמה, היא בחינת הראיה, וכאן נחשבת המלכות ראיה.
רכג) כשעולה שָם ספר התורה, אז צריכים כל העם לסדר את עצמם למטה, באימה וביראה ברְתֵת ובזיע, ולכוון את ליבם, כמו שהיו עומדים עתה על הר סיני לקבל התורה, ויהיו מקשיבים ויטו אוזניהם. ואין רשות לעם לפתוח פיהם אפילו בדברי תורה, וכש"כ בדברים אחרים. אלא כולם באימה, כמי שאין לו פה. כמ"ש: וכְפִתחוֹ עמדו כל העם. וכתוב: וְאָזְנֵי כָּל הָעָם אַל סֵפֶר הַתּוֹרָה.
סוד מספר העליות לתורה:
כל העליות לתורה באים לבטא את ספירת ז"א, ומספר העליות לתורה תלויות בהתאם למצבו / גודלו של ז"א החל ממצב קטנותו – כמו בימי החול – (כנגד חסד, גבורה ת"ת) שאז ישנם שלושה עולים לתורה , ועד למצב של גדלות ושלמות התפתחותו- בשבת- שאז ישנם שבעה עולים (כנגד חג"ת נהי"מ) . ויש את מצבי הביניים כמו בראשי חודשים והחגים שאז ישנם 4- 6 עולים לתורה)
יום שבת– שבעה עולים לתורה – כנגד חג"ת נה"ימ של ז"א
יום הכיפורים– ששה עולים לתורה, כנגד 6 קצוות- של ז"א- בגלל הכולל של ספירת היסוד. יום כיפור נקרא גם שת שבתון- כי היסוד מחליף בצימצום ב' את המלכות. יסוד הוא מקום הזווג, והמלכות היא נסתרת- שהיא המקום הפנימי כמו שבת
חגים/ ימים טובים– חמשה עולים לתורה. – מדרגת נשמה- אין את מדרגת המלכות שמושכת את החוכמה= יש חג"ת נ"ה (חסד, גבורה, תת"ת, נצח הוד) אבל אין את היסוד שהוא הכולל- מצד הזכר ואין הכולל מצד הנקבה של המלכות שהם יסוד ומלכות, ולכן עולים רק חמישה .
ראש חודש- ארבעה עולים לתורה. מה התוספת לעומת יום חול? המוסף, שזו השמש שהוא ז"א שמאיר ללבנה, ולכן יש עולה אחד נוסף (לעומת יום חול)
ימי חול- יש רק שלושה עולים. כי עיקר הז"א הוא החג"ת (חסד גבורה ת"ת). ונה"ימ (נצח הוד יסוד ומלכות) נמסרו למלכות. והיות ועיקר הז"א הוא רק חג"ת, לכן עולים ביום חול רק שלושה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל ע-עב
1. אם התורה נמסרה למשה בכל הדיוקים למה אין התורה כתובה עם כל הסימנים והניקוד ושאר התיקונים?
2. מהי תורה שהיא שטוקית ומהי תורה שהיא אסופית?
3. כמה אנשים עולים לתורה בשבת, יום הכיפורים, יום טוב, ר"ח ושני וחמישי בימי החול? ומה הם מייצגים?
4. מה מציינת המסורת לקרוא את ספר התורה על התיבה? כמה מעלות צריכות להיות לתיבה זו ומדוע?
5. כיצד צריך להתנהג העם הנמצאים בבית הכנסת כאשר ספר תורה עולה להיכל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כשמוציאים ספר התורה, אז צריכים כל העם לסדר את עצמם למטה, באימה וביראה ברְתֵת ובזיע, ולכוון את ליבם, כמו שהיו עומדים עתה על הר סיני לקבל התורה, ויהיו מקשיבים ויטו אוזניהם. ואין רשות לעם לפתוח פיהם אפילו בדברי תורה, וכש"כ בדברים אחרים. אלא כולם באימה, כמי שאין לו פה כמ"ש: וכְפִתחוֹ עמדו כל העם. וכתוב: וְאָזְנֵי כָּל הָעָם אַל סֵפֶר הַתּוֹרָה.
התיבה אליה עולים כדי לקרא בתורה היא מעין כסא הכבוד, אשר בו שש מעלות, והוצאת ספר היא מעין מעמד הר סיני המחייב את העם לסדר ולהכין עצמו ולכוון הלב. לקבל את התורה ביראת הרוממות.
מסביר כאן מדוע ספר התורה אינו כתוב עם הסודות שבו, דהיינו הפיסוק הטעמים והתגים שבו, סודות שנמסרו למשה בסיני, ואנו כותבים ספר תורה נקי מכל אלו הסימנים. תורה שבכתב היא צד הזכר המשפיע, וזו שבעל פה היא צד הנקבה, ועלינו לחברם כמו בזיווג, בו נצרכת צניעות וקדושה, אף כאן ראוי שהתורה שבכתב תישאר במצב ניסתר.
סוד מספר העליות לתורה:
כל העליות לתורה באים לבטא את ז"א, ומספר העליות לתורה תלויות במצבו של ז"א החל ממצב קטנותו – כמו בימי החול – שאז ישנם שלושה עולים לתורה (כנגד חג"ת) ועד לגדלות ושלמות התפתחותו- בשבת- שאז שבעה עולים (כנגד חג"ת נהי"מ) . ויש את מצבי הביניים כמו בראשי חודשים והחגים שאז ישנם 4- 6 עולים לתורה)
יום שבת– שבעה עולים לתורה – כנגד חג"ת נה"ימ של ז"א
יום הכיפורים– ששה עולים לתורה, כנגד 6 קצוות- של ז"א- בגלל הכולל של ספירת היסוד. יום כיפור נקרא גם שת שבתון- כי היסוד מחליף בצימצום ב' את המלכות. יסוד הוא מקום הזווג, והמלכות היא נסתרת- שהיא המקום הפנימי כמו שבת
חגים/ ימים טובים– חמשה עולים לתורה. – מדרגת נשמה- אין את מדרגת המלכות שמושכת את החוכמה= יש חג"ת נ"ה (חסד, גבורה, תת"ת, נצח הוד) אבל אין את היסוד שהוא הכולל- מצד הזכר ואין הכולל מצד הנקבה של המלכות שהם יסוד ומלכות, ולכן עולים רק חמישה .
ראש חודש- ארבעה עולים לתורה. מה התוספת לעומת יום חול? המוסף, שזו השמש שהוא ז"א שמאיר ללבנה, ולכן יש עולה אחד נוסף (לעומת יום חול)
ימי חול- יש רק שלושה עולים. כי עיקר הז"א הוא החג"ת (חסד גבורה ת"ת). ונה"ימ נמסרו למלכות. והיות ועיקר הז"א הוא רק חג"ת, לכן עולים ביום חול רק שלושה.
כל העליות לתורה באים לבטא את ז"א
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בשבת יש לחפש את מנוחת הנשמה ולאו דווקא את מנוחת הגוף.
זהו יום של הנשמה בו צריך ייחוד גדול ולכן גם קוראים בו פרשה שלמה בתורה. עיקר עבודת הגוף היא בכוח הגבורה, בכוח החיצון ובשבת יש לפעול ולשבח בשמחה מטעם הנשמה היתרה, בעונג. את השמירה בשבת מבססים ע"י ג שירות ותשבחות.
קצח) כיוון שרוח הזה הנשמה היתרה שקיבל היהודי ששמר שבת שורה על העולם, כל רוחות הרעות וכל מקטרגים הרעים מסתלקים מן העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על השמירה, משום שישראל הם שמורים ברוח ההוא, וסוכת שלום, המלכות, פורשׂת כנפיה עליהם, והם נשמרים מכל.
קצט) הרי לומדים, שלא ייצא אדם יחידי לא בליל רביעי של השבוע, ולא בליל שבת, והאם האדם צריך להישמר? והרי נאמר, שבליל שבת שמורים בני אדם מכל מקטרגי העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על שמירה?
ר) ליל רביעי שבשבוע צריכים להישמר מס"א, משום שכתוב: מאֹרֹת חסר ו' שזו לשון קללה, שביום הרביעי עדיין לא ברא את האדם והעולם היה בדין, לכן אמר ללבנה מעטי עצמך, התכללי בהשפעה, עד שנגיע לגמר תיקון. עד אז במקום של חוכמה בלי חסדים על האדם להיזהר, שדווקא כשאדם מנסה להשפיע, מתגבר כוח הס"א, הרומז על מיעוט הלבנה, שמשום שהלבנה, המלכות, חסרה האמונה וודאי שצריך זהירות, כמה מחנות רוחות נכללו במאֹרֹת הזה. קללות ומאֹרֹת הם במיעוטה של הלבנה, וכולם שולטים בלילה ההוא, וע"כ אסור לצאת יחידי.
רא) בליל שבת, כיוון שכל המזיקים מתפזרים להיכנס בנקב העפר ובדרכם יכולים להזיק, אז כדי שלא יוכלו לשלוט ולהזיק ואדם יחיד . משמע שמטרם שנכנסים בנקב העפר, הם יכולים להזיק. לפיכך צריך אדם יחיד להיזהר שלא ייצא יחידי. כי יוכלו להזיק לו בעודם בדרכם, בטרם ייכנסו לנקב העפר. ועוד, אע"פ שאינם יכולים לשלוט, הם יכולים להיראות לפעמים, ואדם יחיד צריך לשמור את עצמו שלא יראה אותם. שיכול להינזק ע"י הראייה.
רב) אם אדם אסור לצאת בליל שבת יחידי, הרי הוא חיסרון של השמירה? אבל בשבת נמצא שמירה לעם הקדוש. והקב"ה, כשנכנס השבת הוא מעטר לכל אחד ואחד מישראל בנשמה יתרה. וצריכים לשמור לאותה עטרה הקדושה שהתעטרו בהם. ואע"פ שהמזיקים אינם נמצאים במקום יישוב, עכ"ז לפעמים הם נראים לאדם יחידי, ונחלש מזלו. וצריך האדם להתעטר בעטרה הקדושה ולשמור אותה אמנם ישנה שמירה אך אינה מלאה.
רג) סוף סוף, שמירה נמצאת לעם הקדוש, משום שסוכת שלום, בינה קודם אמר שהיא מלכות, אלא מלכות מתכללת בבינה היא סוכת שלום, פרושׂה על העם דהינו אמונה הנק' צילה דמהמנותא. כי בכל מקום שסוכת שלום נמצאת, הס"א אינו נמצא שם. וע"כ היא שמירה, והשמירה נמצאת.
רד) יום השבת הוא שמחה לכל, והכול נשמר למעלה ולמטה. ונקודה התחתונה, המלכות, מאירה לעלות למעלה לאו"א ביופי ע' (70) עטרות, שמקבלת מז"ת דאו"א ישסו"ת שמקבלת מאו"א והם עולים לראש דאריך אנפין , שכל אחד כלול מעשר, שהם חלקים יתרים מבליל שבת. והזקן מכל הזקנים, הכתר, מתעורר להשפיע אליה.
רה) כשעולה האור, עם הקדוש מקדימים לבית הכנסת בלבוש כבוד, בשמחה, ומתעטרים בעטרה הקדושה שלמעלה. וברוח הזה, שהוא הנשמה היתרה, העומד עליהם למטה, משבחים בשירות ותשבחות. והתשבחות עולות למעלה, ועליונים ותחתונים כולם הם בשמחה, ומתעטרים כולם יחד. פותחים העליונים ואומרים, אשריכם עם קדוש בארץ, שאדוניכם מתעטר עליכם, וכל הצבאות הקדושים מתעטרים בשבילכם.
רו) היום הזה הוא יום של הנשמות, ואינו יום הגוף אין הכוונה שהגוף אינו שותף, אלא יום של שליטת הנשמות והגוף שותף בביטול, עובדים דרך הנשמה והגוף מצטרף. משום שהוא שליטת צרור הנשמות, הבינה. ועומדים עליונים ותחתונים כולם בזיווג אחד, בעטרה של רוח יתרה העליון הקדוש דווקא ביום הזה יש יותר כח לצרף את צד הנקבה.
רז) תפילת השבת של עם הקדוש. ג' תפילות נמצאים ביום הזה כנגד ג' שבתות, בינה ז"א ומלכות, השולטים ביחד. וכולם אחד. וכיוון שבאו העם הקדוש לבית הכנסת, אסור לעסוק אפילו בצורכי בית הכנסת אלא בדברי תשבחות, תפילה ותורה.
תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת [צלותא דשבתא]
רח) ומי שעוסק בדברים אחרים ובדברי העולם, זהו אדם שמחלל שבת, אין לו חלק בעם ישראל. שני מלאכים ממונים ע"ז ביום השבת, והם שׂמים ידיהם על ראשו, ואומרים, אוי לפלוני, שאין לו חלק בהקב"ה. וע"כ צריכים להשתדל בתפילות ושירות ותשבחות לאדונם, ולעסוק בתורה.
רט) היום הזה הוא יום של הנשמות, שמתעטר צרור של הנשמות, הבינה. וע"כ משבחים בתשבחות התשבחה של הנשמה, נשמת כל חי תברך את שִמך ה' אלקינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרךָ. ואין תשבחה אלא מצד הנשמה והרוח. והיום הזה עומד ברוח ובנשמה, ואינו של הגוף.
רי) התשבחה של מדרגה אחרת עליונה, שהוא יום, השמש הקדוש, ז"א, אור של יום, היא ברכת יוצר אור, אור המאיר, שממנו ניזונים ומאירים כל הצבאות והמרכבות וכוכבים ומזלות, וכל אלו השולטים על העולם.
ריא) השבח של עוה"ב, בינה, ביום הזה, אל אדון על כל המעשים. והשבח הוא בכ"ב (22) אותיות עליונות הקדושות, המתעטרות באבות, חג"ת, ובמרכבה העליונה הקדושה, בינה.
ריב) אותיות קטנות הן כ"ב אותיות של עולם התחתון, מלכות, שהם, אל ברוך גדול דֵעה. ואין בין מילה למילה רווח אחר, אלא רק אות אחת מכ"ב אותיות רשומה בכל מילה: אל ברוך גדול דעה. ובעולם העליון, בינה, יש רווח וצדדים קדושים בין אות לאות. כי בא' יש חמש מילים, אל אדון על כל המעשים. ובב' יש חמש מילים, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה. ובג' יש ארבע מילים, גודלו וטובו מלא עולם. וזהו שבח על התשבחות, שאותיות עליונות של יום השביעי, בינה, משבח ואומר למלך העליון יוצר בראשית, חכמה.
ריג) כששבח הזה עולה למעלה, שישים מרכבות עליונות שבגן עדן מזדווגים ולוקחים השבח ההוא מעם הקדוש, ומעלים אותה להתעטר בה בכמה מרכבות עליונות, שהממונים וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מתעטרים בשבח הזה, וכל אלו המרכבות, וכל אלו נשמות הצדיקים, כולם עולים בשבח הזה עד הכיסא, המלכות.
ריד) כשהשבח מגיע למלכות, הנה השבח הזה שאומרים כל ישראל, עומד שם, עד הזמן שאומרים ישראל קדושה עליונה של מוסף: כתר ייתנו לך. ואז יש עליה לאלו שלמטה לעלות למעלה, שמלכות עולה לאמא, בינה, וז"א עולה לאבא, נקודה עילאה, כדי שהכול יתאחד למעלה באו"א, להיות כולם אחד. ואז נמצא שהשבח הזה, אל אדון, שכבר עלה עם המלכות לבינה, אומרת אותו הבינה למלך העליון, חכמה. זוהי תשבחה העולה על כל התשבחות וזה עיקר השבת שעולים להיכל או"א.
רטו) מכאן והלאה הוא סדר התפילה כמו בשאר הימים. עד, ישמח משה שהוא פנימיות ת"ת. שמחת מדרגה עליונה, ת"ת, הנקרא משה, והוא יעקב, עיקר האבות, קו המכריע המייחד חו"ג, אברהם ויצחק. שהוא שמח בחלקו, במלכות. כשהכיסא, המלכות, עולה אליו ולוקח אותה, ומתחברים יחד. וזהו שמחת תורה שלמעלה, תושב"כ, ת"ת, השמח בתורה שלמטה, תשבע"פ, המלכות, ומתחברים זה בזה.
רטז) כיוון שהתחברו יחד, צריך האדם לכלול בשמחה ההוא את עם הקדוש, ולומר, ישמחו במלכותך שומרי שבת
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל סז-זט
1. האם צריכים להתפלל על שמירה ביום השבת? הסבר ונמק.
2. למדנו שלא יצא אדם יחידי לא ביום ד ולא בליל שבת, מהו ההסבר לסכנות בימים אלו וכיצד זה מתיישב עם כך שאמר שישראל שמורים ברוח ההוא?
3. מהי סוכת שלום וכיצד היא שומרת על עם ישראל?
4. כיצד על האדם לבוא לבית הכנסת לקראת שבת?
5. האם יום השבת הוא יום של הנשמות או של הגוף? הסבר ונמק.
6. מהם ג' התפילות של יום השבת וכיצד הן נוהגות?
7. מדוע אסור להתעסק בדברי העולם ובדברים אחרים בשבת? מה קורה לאדם שעושה כן ח"ו?
8. מה ההבדל בין האותיות של עולם התחתון המתבארים בתפילה ב "א-ל גדול גדול דעה וכו'" לבין הכ"ב אותיות של עולם העליון המתבטאים ב "א-ל עליון וגו' ברוך ומבורך וגו'"?
9. מהי קדושה עליונה של מוסף וכיצד היא מוסיפה עוד על קדושת יום השבת?
10. מהו שאנו אומירם בתפילת שבת בוקר "ישמח משה במתנת חלקו" וכן מצרפים את עם ישראל- "ישמחו במלכותך וגו'".אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בשבת יש לחפש את מנוחת הנשמה ולאו דווקא את מנוחת הגוף.
זהו יום של הנשמה בו צריך ייחוד גדול ולכן גם קוראים בו פרשה שלמה בתורה. עיקר עבודת הגוף היא בכוח הגבורה, בכוח החיצון ובשבת יש לפעול ולשבח בשמחה מטעם הנשמה היתרה, בעונג. את השמירה בשבת מבססים ע"י ג שירות ותשבחות.
כיוון שרוח הזה הנשמה היתרה שקיבל היהודי ששמר שבת שורה על העולם, כל רוחות הרעות וכל מקטרגים הרעים מסתלקים מן העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על השמירה, משום שישראל הם שמורים ברוח ההוא, וסוכת שלום, המלכות, פורשׂת כנפיה עליהם, והם נשמרים מכל.
הרי לומדים, שלא ייצא אדם יחידי לא בליל רביעי של השבוע, ולא בליל שבת, והאם האדם צריך להישמר? והרי נאמר, שבליל שבת שמורים בני אדם מכל מקטרגי העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על שמירה?
ליל רביעי שבשבוע צריכים להישמר מס"א, משום שכתוב: מאֹרֹת חסר ו' שזו לשון קללה, שביום הרביעי עדיין לא ברא את האדם והעולם היה בדין, לכן אמר ללבנה מעטי עצמך, התכללי בהשפעה, עד שנגיע לגמר תיקון. עד אז במקום של חוכמה בלי חסדים על האדם להיזהר, שדווקא כשאדם מנסה להשפיע, מתגבר כוח הס"א.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ברגע שאדם זוכה להרגיש נשמה יתרה זו שבשבת, מרגיש הוא שמחה, ובכלל ישראל זו שמירה לעם. הביטוי לרוח היתרה בא בעונג של הידור כלים לבוש וארוחות, ובנוסף לתענוג הגוף, יש את התענוג הרוחני, השמחה לנשמה. יש לאמן ולתרגל את הנפש שזו התכלית שהשבת היא מעין עולם הבא. וכך בכל פעולה המסמלת על המטרה, יש לכבד ולהדר.
קפח) רוח הזה נהנה כל ששת הימים מרוח עליון של העתיק. וביום השבת, כיוון שירד ורחץ בגן עדן בלילה, הוא מתענג מתענוג הגוף בסעודת האמונה, ומתעטר רוח הזה מלמעלה ע"י עתיקא קדישא ומלמטה ע"י עם ישראל בשלוש סעודות, ומקומו בכל הצדדים, בחכמה היא האור שמתקבל ברצון לקבל ובחסדים האור המתקבל ברצון להשפיע, בעטרה של מעלה, חסדים, ובעטרה של מטה, חכמה. בשבת מותר להשתמש ברצון לקבל, לכן נחשבת השבת למעין גמר תיקון. במהלך השבוע אין לנו מסוגלות להשתמש באור של מטרת הבריאה, אלא בתיקון בלבד.
קפט) וכיוון שנמצא עם האדם הרוח של הנשמה היתרה, צריכים לשמור אותו, וע"כ כתוב: ושמרו בני ישראל את השבת. שבת, נקודה תחתונה, מלכות. אֶת, רוח, התפשטות של הנקודה ההיא הגנוזה ברדלא. כאשר התווסף קדושה וברכות מלמעלה על נקודה ההיא הואר הכול. וההתפשטות נעשה רוח המאיר מכל הצדדים, חציו מתחלק למעלה ומאיר. וחציו מתחלק למטה ומאיר. כמ"ש: ביני ובין בני ישראל. שהרוח מתחלק בינו לבין ישראל, חלק ונחלה יש לנו יחד. המקום שמקבל הארה זו הוא היחד, מקום שהוא ביני ובין ישראל, שם נמצאת הנשמה היתרה, וזו רשות היחיד. כאשר הכלל מקבל עונג אזי גם כל אחד מהפרטים, חלק שלמעלה וחלק שלמטה גם מקבלים תענוג. הכלל מזין את פרטיו כשמתקיים היחד.
קצ) החלק של מעלה, התעטר ביום ההוא מעונג העליון הקדוש. ונהנה מזיו העליון של עתיק, כתר. חלק התחתון מתעטר ביום ההוא מעונג של מטה, שנהנה באלו הסעודות שעושים ישראל. וע"כ צריכים לענג אותו במאכל ובמשתה, בלבושי כבוד, וברוב שמחה.
קצא) וכשמתעטר חלק שלמטה, ונשמר כמו שצריך, הוא עולה למעלה, ומתחבר בחלק האחר העליון. והנקודה הזו, מלכות, לוקחת הכול מהרוח, מחלק שלמעלה ומחלק שלמטה, ונכללת מכל הצדדים. ומשום שמתעטרת בשבת מלמעלה ומלמטה, כל שאר הימים, חג"ת נה"י, נותנים כוח לכל, וניתנה למלכות שליטה, מלמעלה ומלמטה. ובספרו של שלמה המלך נמצא עניין הזה, וביאר אותו רבי שמעון. אשרי חלקם של ישראל.
קצב) כתוב: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. וינפש, פירושו, אוי שאבדה הנפש. א"כ, היה צריך לומר, אוי לגוף, שממנו אבדה הנפש. ולמה בכתוב: וינפש, נזכרה רק הנפש? אלא באדם יש נפש, שמקבלת ומושכת אליה רוח מערב שבת. ורוח הזה שורה בתוך הנפש ההיא ושוכן בה כל יום השבת. ואז הנפש ההיא בגדלות ותועלת יתרה ממה שהייתה.
קצג) כל נפשות ישראל מתעטרות ביום השבת, והעטרה שלהם היא רוח השוכן בתוכם. כיוון שיוצא השבת ורוח עולה למעלה, אז אוי לנפש שאיבדה מה שאיבדה, עטרה העליונה ההיא וכוח הקדוש שהיה בה. וזהו כמ"ש: וַיִּנָּפַשׁ, שפירושו, אוי לנפש, שאיבדה מה שאיבדה את בחינתה עצמה, כמו שאומרים לאדם בכדי לקנות מדרגה רוחנית עליך לאבד את המדרגה הקודמת, בבחינת ההעדר קודם להויה.
קצד) עונתם זיווגם של החכמים, היודעים סודות עליונים, מליל שבת לליל שבת. אבל אנו רואים שכתר התחתון, מלכות, מקבלת מז"א בזיווג של יום, ובלילה היא נותנת מזון לכל צבאותיה, כמ"ש: ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. לוקחת בזיווג של יום, ונותנת בלילה. הרי שאין זיווג בלילה. ואיך נאמר, שזיווג נמצא בלילה של שבת?
קצה) לילה של שבת הוא המלכות, המחלקת נשמות לכל אלו החכמים היודעים החכמה. ולא נמצא זיווג ביום אחר בשמחה שלמה בלי עירוב אחר מס"א, כמו בלילה הזה, משום שהיא מחלקת אלו הנשמות בחכמים, בצדיקים, בחסידים, כראוי. וכן בכל לילה, בחצות לילה, נמצא זיווג ז"א עם המלכות. אבל אינו שלם בכל הצדדים כזיווג של ליל שבת. לכן ראוי זיווג דווקא בחצות לילה של כל יום, ומלמד שבחצות לילה יש רק מעט עירוב של הס"א, ולכן צריך זיווג בהצנע ועדיף זיווג בליל שבת. זהו זמן מסוגל להורים לכוון נפשם יותר במתן כוח לבן הנולד להיות בעל אמונה.
קצו) ומשום זה החכמים, שיודעים סודות, צריכים לסדר השימוש שלהם בלילה הזה, משום שבכל ימי השבת יש לנו רוח אחר, השורה על העולם. ובלילה הזה, יש לנו רוח אחר קדוש, עליון, היורד לבנים הקדושים. ורוח ההוא נושב מעתיק, הכתר, ויורד לנקודה התחתונה, לתת בה מנוחה לכל. ורוח הזה נחלק לכל הצדדים למעלה ולמטה, כמ"ש: ביני ובין בני ישראל.
קצז) וכשאֵלו החכמים יושבים ברוח הקדוש העליון ההוא, צריכים לשמש מיטתם. כי רוח הזה ממשיך אחריו למטה, כל אלו נשמות הקדושות וקדושים העליונים יורשים ברוח הזה, נשמות קדושות לבניהם כראוי.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא, לְעֹלָם. שהרוח מתחלק בינו לבין ישראל, חלק ונחלה יש לנו יחד. המקום שמקבל הארה זו הוא היחד, שם נמצאת הנשמה היתרה, וזו רשות היחיד. כאשר הכלל מקבל עונג אזי גם כל אחד מהפרטים, חלק שלמעלה וחלק שלמטה גם מקבלים תענוג.
ברגע שאדם זוכה להרגיש נשמה יתרה בשבת, מרגיש הוא שמחה, ובכלל ישראל זו שמירה לעם. הביטוי לרוח היתרה בא בעונג של הידור כלים לבוש וארוחות, ובנוסף לתענוג הגוף, יש את התענוג הרוחני, השמחה לנשמה. יש לאמן ולתרגל את הנפש שזו התכלית שהשבת היא מעין עולם הבא. וכך בכל פעולה המסמלת על המטרה, יש לכבד ולהדר.
בשבת מותר להשתמש ברצון לקבל, לכן נחשבת השבת למעין גמר תיקון. במהלך השבוע אין לנו מסוגלות להשתמש באור של מטרת הבריאה, אלא בתיקון בלבד.
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. וַיִּנָּפַשׁ, שפירושו, אוי לנפש, שאיבדה מה שאיבדה את בחינתה עצמה, כמו שאומרים לאדם בכדי לקנות מדרגה רוחנית עליך לאבד את המדרגה הקודמת, בבחינת ההעדר קודם להויה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
רוח סערה היא הקליפה הקשה ביותר משלוש הקליפות הטמאות והיא כנגד המלכות של המלכות, נקודת המוות שאסור להשתמש בה, היא הקליפה שהפילה את חווה בגן עדן. ענן גדול כנגד ז"א, ואש מתלקחת כנגד הבינה אשר הדינים שבה הם בגין המלכות שעלתה אליה, אלו הקליפות מטעם התאווה, הייאוש והמיעוט. אש מתלקחת זו היא המוקש לקליפות מפני שכאשר הן באות לינוק מהקדושה ניתן לפדות מהן את הקדושה, דהיינו דרך קליפה זו ניתן לעבוד בדרך שלא לשמה, אך לאחר השגת הפרי ניתן לזרוק את הקליפה.
קליפת נוגה טוב ורע מפרידה בין היסוד לבין המלכות ע"י זה שהיא חותכת את הקליפות הטמאות.
כאן בא לברר איזו קליפה גרמה לפיתוי חווה בחטא העץ. אמנם קליפת ענן גדול פיתה את חווה, ע"י קליפת נוגה שהיא קו אמצעי, אך בקבלת החוכמה בכיוון הלא נכון. קליפת נוגה היא הנפש הבהמית של היהודי, שיכולה להיות טובה או רעה, תלוי למה הוא מחבר אותה.
קעא) בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה, חוה, לקחת אור. וע"כ כתוב: וחָלק משמן חיכָּהּ שיש בו כוח פיתוי חזק, כי שם האור הזה כנגד הברית, ומשום זה פיתה אותה ולקחה אורו. וזהו הפיתוי שפיתה את האישה, כמ"ש: נופת תיטופנה שִׂפתֵי זרה.
הקליפה דענן גדול פיתה את חוה לעצה"ד. שנאמר, ומשום שידע לפתות את חוה, הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב. וכאן נאמר, בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה. אמנם אין הפירוש, שנוגה פיתה אותה, אלא הקליפה דענן גדול, הנחש, הוא שפיתה אותה. באיזה אור וכיצד פיתה אותה? פיתה אותה להמשיך ולקחת אור הנוגה הזה. שהראה לה איך הנוגה הזה מאיר על הברית, ומפריד ומבריח כל הקליפות, ומבער כל הרע, להיותו הארת החכמה. ומחמת זה היה כוחו של הנחש יפה, לפתות אותה לקחת אור הזה. אמנם כשהנוגה מאיר בעניין הברית, הוא מאיר מלמטה למעלה, כדרך קו האמצעי, שהוא הברית, יסוד.
הנחש פיתה אותה ע"י קליפת נוגה שהיא טוב ורע, אך אחריה הסתתרה קליפת ענן גדול ומבקש להמשיך האור ממעלה למטה. אם משתמשים בקליפת נוגה בדרך של קדושה מצליחים, ואם בדרך טומאה, היא מתדבקת לקליפות הטמאות.
אבל הנחש, הקליפה דענן גדול, פיתה אותה להמשיך אור נוגה הזה מלמעלה למטה, בדרך הענן הגדול. ובזה הכשיל אותה. ולומדים, שחטא עצה"ד היה שסחטה ענבים, שהמשיכה הארת חכמה מלמעלה למטה, כדרך הקליפה דענן גדול. וזהו שהנוגה חציו קדושה וחציו קליפה:
א. אם דבוק בברית קודש, שמאיר רק מלמטה למעלה, הוא החצי דו"ק דג"ר, קדושה גדולה,
ב. אם הקליפות מתקרבים למשוך ממנו חציו השני, ג"ר דג"ר, הנמשך מלמעלה למטה, אז היא קליפה טמאה, ענן גדול.
קעב) ביום השישי, שהיא מדרגת היסוד, כשמגיע עת הערב, בסיומו, מדלג מדורת אש רוח סערה לפנים שהיא הקליפה הקשה, ועולה למעלה להיכנס תוך הגוונים. אז מיתקנים ישראל למטה, ומסדרים סעודות, ועורכים שולחנות, כל אחד ואחד שולחנו. אז יוצא שלהבת אחת, הדינים דמלכות הממותקת בבינה, ומכה במדורת אש, שמתחבר עימו. כיוון שהיכה בו והתחברו, מתגלגלים יחד שלהבת ומדורה, ונכנסים בנקב תהום הגדול, ונסתרים ויושבים שם.
אחר ששלהבת מצד מלכות הממותקת בבינה, היכה והתחברה עם מדורת האש, שהוא רוח סערה ממסך המלכות דמידת דין הקשה, אז קיבלה המדורה דינים הממותקים בבינה מהשלהבת, ודיניה עצמה הקשים התבטלו, וע"כ התגלגלו שניהם לתהום הגדול, ששם מקום דינים דבינה. כי מקום דינים דמלכות נקראים תהום הקטן. וכיוון שהתבטלו דינים הקשים של מדורת האש, אז יכלו להתגלות אורות השבת בזכות ישראל שעורכים ומסדרים שולחן לשבת, ובמיוחד בזמן זה יש להיזהר מכל מחלוקת או מריבה. וכן במוצאי שבת לי להיזהר בהבדלה, שאז ישנו קטרוג גדול על האדם שנהנה בשבת וכאן הוא נבדק.
קעג) ואותה השלהבת היא מצד ימין, נקודת החולם, שבה עלתה המלכות לבינה ונמתקה. ומשום שהיא מצד ימין, העביר הדינים של אותה המדורה, והכניס אותה לנקב תהום הגדול, מטעם כי הקליפה רוצה להיאחז תמיד במקום יותר עליון.
וע"כ כיוון שניתן מקום לקליפה של מדורת האש להיאחז בבינה, ע"י החיבור שלה עם השלהבת, תכף עזבה הדינים של המלכות, ועלתה לדינים דשלהבת של אש מתלקחת, שהם נאחזים בבינה שהתמעטה ממלכות שעלתה אליה, והתחברה עימה. ויושבת שם בתהום הגדול עד שיוצא השבת. כיוון שיוצא השבת, צריכים עם ישראל לברך על האש. וע"י הברכה מלמטה יוצא השלהבת, ויוצא ושולט על מדורה כל לילה של מוצאי שבת. ומדורה נכנע, שכוחה נגנז.
קעד) כיוון שנכנס השבת ומדורה ההיא הסתתרה בתהום הגדול, אז כל האִשוֹת דאש קשה הסתתרו ונכנעו שהם בטלים בפני רוח סערה האש של מלכות דמלכות שנכנסה בתהומה רבה, אז קל וחומר שאש מסוג אחר צריכה להעלם, כי המדורה, רוח סערה, היא שורש כל הדינים הקשים. ואפילו האש של גיהינום, והרשעים שבגיהינום, יש להם מנוחה, והכול שלמעלה ושלמטה יש להם מנוחה. כשיוצא השבת, וישראל מברכים על האש, אז יוצאות כל האשות שהסתתרו, כל אחת ואחת למקומה. וכדי שלא לעורר אש אחרת מאלו שהסתתרו כתוב: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת מאחר והאש של . אם אש מעוררת את הדינים, אז למה מותר להקריב קורבנות ביום השבת
מַהוּ שַׁבָּת
קעה) וכשנכנס השבת, הכרוז קורא בכל הרקיעים, היתקנו המרכבות, היתקנו המחנות, לפני אדוניכם. אז יוצא רוח אחד מצד דרום, אור החסד, ורוח ההוא נפרשׂ על כל אלו הצבאות והמחנות שבצד ימין, ומתלבשים בו. ורוח ההוא נקרא, לבוש כבוד של שבת. אז השולחנות שבני אדם עורכים בעוה"ז, מיתקנים בהיכל אחד, המלכות. אשרי חלקו של אדם, שעריכת שולחנו נראה שם כראוי, והכול נמצא מתוקן בלי בושה, איש לפי כוחו שולחן השבת הוא למקום האהבה ויש להשתדל להדר בו.
קעו) כשבא השבת, צריכים עם קדוש לרחוץ עצמם במקווה משימוש של חול ומכוונים לקבל לבושי השבת, משום שבחול רוח אחר הולך ומשוטט ושורה על העם, וכשאדם רוצה לצאת מרוח ההוא, ולבוא ברוח אחר קדוש עליון, הוא צריך לרחוץ עצמו, שיִשרה עליו רוח עליון הקדוש ההוא.
קעז) כל אלו שישה ימים, חג"ת נה"י דז"א, מתאחדים בנקודה אחת קדושה, המלכות, וכל הימים התאחדו בה. ויש ימים אחרים, העומדים בחוץ בס"א, חג"ת נה"י דקליפות. ויש ימים אחרים, העומדים בפנים מעיגול הקדוש, חג"ת נה"י דמלכות, ומתאחדים בנקודה הקדושה, המלכות דמלכות. גם ביום השבת יש את ששת ימי המעשה מפני שהשבת היא הכלל והיא מתקנת גם אותה, מכאן שכל הימים באים לכבוד השבת.
קעח) וישראל הקדושים, וכל אלו העוסקים בקדושה, בכל ימי השבת, מתאחדים כל אלו ששת הימים שלהם, באלו ששת ימים שבפנים, חג"ת נה"י דמלכות, המתאחדים בנקודת המלכות דמלכות, ומתאחדים בה כדי לשמור אותה זו היראה שבאהבה. וכל אלו ששת ימי השבת, הם של נקודה הנסתרת, חג"ת נה"י דמלכות. כיוון שבא השבת, אז עולה הנקודה, המלכות דמלכות, ומתעטרת ומתאחדת למעלה, וכולם נסתרים בה.
המלכות, שנקראת נקודה, מקבלת מז"א ששת ימים שבו, חג"ת נה"י. וא"כ יש בה ב' בחינות: חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, ובחינתה עצמה. וההפרש ביניהם הוא, כי חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, הוא אור החסדים. ובחינתה עצמה, הנקראת נקודה, הוא אור החכמה. ולפיכך ששת ימי המעשה, הם חג"ת נה"י דמלכות, שקיבלה מז"א. ושבת היא בחינת שליטת הנקודה שלה עצמה. ובחינת ששת ימי המעשה, חג"ת נה"י שלה, הם נסתרים בה, שאינם שולטים ואינם נראים, ורק המלכות מבחינתה עצמה, היא השולטת ונראית בכל מדרגה יש עצם כמו המלכות דמלכות, ויש התכללות – החג"ת שקיבלה מז"א. וזהו חוק שעצם גדול מהתכללות. כאשר אדם מבקש לפעול את הנקודה הפנימית האמיתי שבתוכו, וניתקל בכוח התנגדות מהסביבה, שהיא התכללות חזק ממנו, אזי הוא מאבד את האני שלו. ההתכללות – הסביבה רק צריכה לעזור לו אך לא לבלוע את האני שלו. בדרך כלל אין האנשים חיים את האני האמיתי שלהם . אם אדם מחשיב את זמן ההכנה, ששת ימי המעשה יותר מהתכלית מהמטרה שהיא השבת, אז הוא פוגע בעצמו. בערב שבת לאחר הטבילה והתפילה, דוחים את קבלת התענוג עד כניסת השבת, תוך שמירה שלא לעורר רוגז.
קעט) יש ימי חול, חג"ת נה"י דס"א, עומדים לחוץ אל העמים. ימי השבת, שהם ששת ימי השבוע, עומדים לישראל ימי השבת הכוונה הימים המכינים לקראת השבת, ואצל גוי שאסור לו לשבות לכן השביתה היא רק לעם ישראל, מכאן הימים של ישראל הם המכינים לשבת ולא אלו של הס"א, שהם חג"ת נה"י דמלכות. וכשעולה הנקודה, מלכות דמלכות, כלומר, המלכות מבחינתה עצמה, הכול נגנז, כל ו"ס חג"ת נה"י שבה נגנזות והיא עולה. כיוון שהיא עולה, נקראת שבת.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל נח-ס
1. מי פיתה את חווה האם קליפת נגה או ענן גדול ? הסבר ונמק.
2. באיזה עוד צורה פיתתה הקליפה את חווה ומה עלינו ללמוד מכך? ומדוע מופיע ש"סחטה ענבים"?
3. במה מתבטא שקליפת נגה חציה קדושה וחציה קליפה?
4. מדוע יש איסור להדליק אש בשבת? אגב כך הסבר מדוע עושים הבדלה על אש?
5. מדוע צריכים עם ישראל לרחוץ עצמם לכבוד השבת ?
6. מה ההבדל בין ששת ימי השבוע של אומות העולם לבין אלו של ישראל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אם אדם מחשיב את זמן ההכנה, ששת ימי המעשה יותר מהתכלית מהמטרה שהיא השבת, אז הוא פוגע בעצמו.
בכל מדרגה יש עצם ויש התכללות , וזהו חוק שעצם גדול מהתכללות. כאשר אדם מבקש לפעול את הנקודה הפנימית האמיתי שבתוכו, וניתקל בכוח התנגדות מהסביבה, שהיא התכללות, אזי הוא עלול לאבד את האני שלו. ההתכללות – הסביבה רק צריכה לעזור לו אך לא לבלוע את האני שלו
בערב שבת לאחר הטבילה והתפילה, דוחים את קבלת התענוג עד כניסת השבת, תוך שמירה שלא לעורר רוגז. ימי השבת כוללים את ששת ימי המעשה ובאים לתקנם. גוי אסור לו לשבות לכן השביתה היא רק לעם ישראל, מכאן הימים של ישראל הם המכינים לשבת ולא אלו של הס"א.
רוח סערה היא הקליפה הקשה ביותר משלוש הקליפות הטמאות והיא כנגד המלכות של המלכות, נקודת המוות שאסור להשתמש בה, היא הקליפה שהפילה את חווה בגן עדן. ענן גדול כנגד ז"א, ואש מתלקחת כנגד הבינה אשר הדינים שבה הם בגין המלכות שעלתה אליה, אלו הקליפות מטעם התאווה, הייאוש והמיעוט. אש מתלקחת זו היא המוקש לקליפות מפני שכאשר הן באות לינוק מהקדושה ניתן לפדות מהן את הקדושה, דהיינו דרך קליפה זו ניתן לעבוד בדרך שלא לשמה, אך לאחר השגת הפרי ניתן לזרוק את הקליפה.
כאן בא לברר הזוהר איזו קליפה גרמה לפיתוי חווה בחטא העץ. הנחש פיתה את חווה ע"י קליפת נוגה שהיא טוב ורע, אך אחריה הסתתרה קליפת ענן גדול המבקשת להמשיך האור ממעלה למטה. אם משתמשים בקליפת נוגה בדרך של קדושה מצליחים, ואם בדרך טומאה, היא מתדבקת לקליפות הטמאות.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
השבת היא המלכות, הנקודה הנפשית לרצון לקבל חוכמה/עונג יכולה לעלות ולהתגלות. ישנה עליה בה אמנם מקבלים חוכמה אך ללא תענוג, אלא לצורך בנייה והשלמת כלים, ואין זה נק' שבת מפני שזה גילוי ההשתוקקות ללא חסדים. במצב ב כשהיא עולה אמנם מוקטנת, אך כאן כבר מקבלת חוכמה של קו אמצעי הנק' ל"ב נתיבות החוכמה, דהיינו ישנה קבלה, אך היא כוללת השפעה ולא רק ניסיון למשיכת האור לפרטיות.
קפ) למה נקראת בשם שבת? האם משום השביתה, כמ"ש: כי בו שבת מכל מלאכתו? אלא כיוון שעלתה נקודה זו ואורה מאיר, אז היא מתעטרת באבות, חג"ת דז"א, ואז מתחברת ומתאחדת בהם להיות אחד, ונקרא הכול שבת. כלומר, המלכות עם האבות ביחד נקראים שבת. שבת אותיות ש' בת. ש' שלושה אבות, המתאחדים בבת יחידה, המלכות. כי ג' אותיות ו' שבאות ש' רומזים על ג' אבות, חג"ת. ובת מתעטרת בהם מקבלת כתרים. ואבות מתעטרים בעוה"ב, בינה. וזהו ש' בת, שיהיו הכול אחד. אין המלכות מקבלת חכמה אלא בעלייתה מחזה ולמעלה דז"א, ששם חג"ת שלו. ויש בזה ב' מצבים:
א. כשהוא בעניין שני מאורות הגדולים. שאז קומתם שווה, באופן שאין זה צריך לזה, ואין מקבלים זה מזה, חג"ת דז"א מקבלים מקו ימין דאמא חסדים. והמלכות מקבלת מקו שמאל דאמא חכמה לצורך השלמת כלים ואינה יכולה להשתמש בחוכמה זו מפני שאין לה חסדים, ועל זה קטרגה. ומצב הזה נבחן לאחוריים. כי החכמה להיותה לבדה בלי חסדים, אינה מאירה.
ב. כשכבר ירדה המלכות מחזה ולמטה דז"א, שאז מקבלת חסדים, ואחר שיש לה חסדים, הז"א מעלה אותה לחג"ת שלו, ששם מאיר השם ע"ב כמ"ש: וייסע ויבוא וַיֵט, ומקבלת מהם חכמה. ומצב זה נבחן למוחין דפב"פ חוכמה נחשבת לפנים מפני שאפשר לקבל אותה ונק' ל"ב נתיבות החכמה.
וכיוון שעלתה נקודה זו ואורה מאיר, כי עולה לחג"ת אחר שאור החסדים מאיר בה, במצב ב' דפב"פ, אז היא מתעטרת באבות, חג"ת דז"א, שמקבלת מהם חכמה מהשם ע"ב שבהם. אז היא מתחברת ומתאחדת בהם להיות אחד, לא כמצב הא' דאחוריים, שהיו נפרדים זה מזה, שחג"ת היו מקבלים חסדים מקו ימין דאמא, והמלכות הייתה מקבלת חכמה מקו שמאל דאמא. אלא עתה במצב הב', היא מתחברת ומתאחדת עם החג"ת, להיות עימהם אחד.
ועתה אין המלכות עצמה מקבלת החכמה מעוה"ב, מבינה, כמו במצב הא', אלא המלכות מקבלת החכמה מחג"ת דז"א. והחג"ת מקבלים החכמה מעוה"ב, ומשפיעים למלכות. ולכן נאמר, שזהו ש' בת, שיהיו הכול אחד. שהאבות ש', והמלכות בת, מרומזים בשם אחד שבת, להורות, שהם עתה במצב הב', אחד, ולא נפרדים במצב הא'. וזהו שבת.
קפא) שבת הגדול, בינה, והיא למעלה, ששם החכמה נסתרת ואינה מגולה. למה נקראת שבת? כי נקודה, שיש בה חכמה, המכונה עיניים, נקראת בת, משום שהיא העיקר של כל העין. ג' גוונים חג"ת יש בעין. וגוון הרביעי נקודה שחורה, המלכות, ובה לבד מתגלה החכמה, הנקראת עין. ע"כ היא העיקר של כל גווני העין היא העיקר, היא בת העין שעלתה לבינה.
קפב) עוה"ב, בינה, היא היכל לנקודה העליונה, לחכמה העליונה. וכשהיא עומדת ולוקחת בכנפיה את האבות, לעטר אותם למעלה, אז נקראים הכול שבת. באופן, כשהאבות מתעטרים למעלה בנקודה העליונה, נקראים שבת. וכשהנקודה התחתונה, מלכות, מתעטרת באבות, נקראת שבת. נקודה רומזת תמיד על חכמה. והרמז הוא על נקודה השחורה שבעין, הנקראת ג"כ בת עין, שהיא העיקר הראויה להיקרא בשם עין, חכמה. משום ששאר ג' גוונים שבעין, הם חג"ת, שאין החכמה, המכונה ראייה, מתגלה בהם. לפיכך יש בפרצופי אצילות ב' פרצופים המכונים בשם נקודה:
א. חכמה עילאה, או"א,
ב. חכמה תתאה, המלכות.
אמנם אע"פ שאו"א הם חכמה עילאה, אינם מגלים החכמה בפרצופם עצמם, אלא בפרצוף ישסו"ת, שנקרא בינה.
הבינה, ישסו"ת, היכל לנקודה העליונה, או"א. שאין או"א מגלים החכמה שבהם, אלא בהיכל, בינה. אמנם גם בבינה אין החכמה מתגלה, אלא על ג' קווים חג"ת, המכונים אבות שרק ע"י עליית ז"א דהיינו חג"ת מתגלה החכמה בבינה, היות ואז עולה למקום או"א משם מקבלת בכפיפת ראש מאו"א שעלו לראש דאריך ונמצא שנקודה עליונה אינה מגלה החכמה שבה אלא לבינה, כשהיא מעטרת ומשפיעה חכמה בג' קווים שלה, האבות.
הבינה מקבלת ג' קווים, האבות, לעטר אותם בחכמה עליונה, אז נקראים הכול שבת. כי נקודה עליונה, חכמה עליונה, המתגלה על האבות, נקראת בת. והאבות עצמם נקראים ש', וביחד הם שבת. ונמצא, כשהאבות מתעטרים למעלה בנקודה העליונה, נקראים שבת. וכשהנקודה התחתונה, מלכות, מתעטרת באבות, שמקבלת חכמה, נקראת שבת. כי שבת, כולל בתוכה הארת החכמה, הנקראת בת, והארת האבות, הנקראת ש', שזה נוהג הן בבינה והן במלכות. וע"כ נקראים שניהם שבת.
קפג) נקודה התחתונה הזו, מלכות, כשעולה ונראית, כשמקבלת חכמה, הנקראת ראייה, ומתקשטת במוחין העליונים, אז כל חדווה נמצאת למעלה ולמטה, והעולמות כולם הם בשמחה. ובלילה הזה של שבת, מתפשטת הנקודה הזו באורותיה, ופורשת כנפיה על העולם, וכל השליטים האחרים עוברים, ושמירה נמצאת על העולם.
נָשְׁמָה יִתְרָה
מתנה גדולה נתן הקב"ה לעם ישראל, השבת בה ניתן לטעום מהאור העצום של גמר תיקון. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, המילה את באה לרבות, להוסיף ולהיפתח לרוח, הרוח המתווסף על נשמת ישראל בשבת, דומה לעיבור נשמת צדיק באדם ראוי, דהיינו תוספת לנשמה. כאן זוכה הוא להארה גבוהה יותר, דהיינו יכולת מוגברת להתחברות לבורא ולקבלת העונג, יש לו יותר כלים להשפעה להביא לידי ביטוי את כישרונו. על האדם להתמזג ולהסכים למהלך הקוסמי ולפעול לפי החוקים העליונים, וככול שיעשה זאת ייטב לו, שהרי ממילא לא יוכל ללכת נגד החוקים העליונים, כמו למשל הזמן המסוגל של השבת, שעליו לענג עצמו בשלוש סעודות.
קפד) ואז מתווסף רוח הנשמה בישראל על כל אחד ואחד, ובנשמה יתרה ההוא שוכחים כל עצב וחֵמה, ולא נמצא למעלה ולמטה אלא רק שמחה אנשים לא מרגישים נשמה יתרה זו מפני שאינם מחוברים מספיק.
רוח ההוא שירד והתווסף בבני העולם, כשיורד, הוא מתרחץ בבשמים של גן העדן בושם הוא עניין של השפעה, ויורד ושורה על עם הקדוש, אשריהם כשהרוח ההוא מתעורר.
קפה) בשעה שרוח יורד, יורדים עימו לגן עדן, שישים מרכבות המתעטרים לו"ק, חג"ת נה"י. שכל אחד כולל עשר, הם שישים. וכשמגיע לגן עדן, אז כל אלו רוחות ונשמות שבגן עדן מתעטרים ברוח ההוא. הכרוז קורא ואומר, אשריכם ישראל עם קדוש, שרצון אדונכם מתעורר אליכם שהשליטה על שאר אומות העולם היא דרך שליחים, מלאכים אחרים ועל ישראל הקב"ה משגיח ישירות
קפו) סוד הסודות הוא ליודעי החכמה. אשריהם כשרוח הזה מתעורר. רוח הזה הוא התפשטות של נקודה הזו, מלכות, ויוצא ממנה ומתפשט בעולם. ורוח ההוא, סוד השבת השורה למטה. וע"כ כתוב בו שמירה, ושמרו בני ישראל את השבת. כתוב: את השבת, לרבות רוח ההוא השורה על הכול. וצריכים לשמור אותו, משום שנמצא עם האדם. וע"כ כתוב: כל שומר שבת מֵחַללוֹ.
קפז) יש סוד אחר, רוח הזה, נהנה ביום הזה מההנאות של ישראל, ומתענוגיהם. ומשום זה צריכים לתת לו עונג במאכל ובמשתה ג"פ בג' סעודות של ג' מדרגות האמונה. ורוח הזה מקבל שמחה ותענוג באלו הסעודות של ישראל. רק עם ישראל יכול להתענג באמת על השבת, לכן חשוב ויש לקיים שלוש ארוחות בשבת
קפח) רוח הזה נהנה כל ששת הימים מרוח עליון של העתיק. וביום השבת, כיוון שירד ורחץ בגן עדן בלילה, הוא מתענג מתענוג הגוף בסעודת האמונה, ומתעטר רוח הזה מלמעלה ומלמטה, ומקומו בכל הצדדים, בחכמה ובחסדים, בעטרה של מעלה, חסדים, ובעטרה של מטה, חכמה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל סא-סג
1. מהו שבת ומדוע היא נקראת ככה?
2. מהם ב' המצבים בהם מקבלת המלכות חכמה ומדוע רק במצב ה- ב' נקראת שבת?
3. מה ההבדל ומה הדימיון בכך שגם בינה – שבת הגדול, נקראת שבת כמו המלכות?
4. מהי הנשמה היתרה שמקבלים בני ישראל בשבת? וכיצד צריך להתנהג עמה?
5. מדוע מצווה גדולה וחשובה להתענג ב- ג' סעודות שבת?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
השבת היא המלכות, הנקודה הנפשית לרצון לקבל חוכמה/עונג היכולה לעלות ולהתגלות. ישנה עליה בה אמנם מקבלים חוכמה אך ללא תענוג, אלא לצורך בנייה והשלמת כלים, ואין זה נק' שבת מפני שזה גילוי ההשתוקקות ללא חסדים. במצב ב כשהיא עולה אמנם מוקטנת, אך כאן כבר מקבלת חוכמה של קו אמצעי הנק' ל"ב נתיבות החוכמה, דהיינו ישנה קבלה, אך היא כוללת השפעה ולא רק ניסיון למשיכת האור לפרטיות.
נָשְׁמָה יִתְרָה
מתנה גדולה נתן הקב"ה לעם ישראל, השבת בה ניתן לטעום מהאור העצום של גמר תיקון. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, המילה את באה לרבות, להוסיף ולהיפתח לרוח, הרוח המתווסף על נשמת ישראל בשבת, שדומה לעיבור נשמת צדיק באדם ראוי, דהיינו תוספת לנשמה. כאן זוכה הוא להארה גבוהה יותר, דהיינו יכולת מוגברת להתחברות לבורא ולקבלת העונג, יש לו יותר כלים להשפעה להביא לידי ביטוי את כישרונו. על האדם להתמזג ולהסכים למהלך הקוסמי ולפעול לפי החוקים העליונים, וככול שיעשה זאת ייטב לו, שהרי ממילא לא יוכל ללכת נגד החוקים העליונים, כמו למשל הזמן המסוגל של השבת, שעליו לענג עצמו בשלוש סעודות.
ואז מתווסף רוח הנשמה בישראל על כל אחד ואחד, ובנשמה יתרה ההוא שוכחים כל עצב וחֵמה, ולא נמצא למעלה ולמטה אלא רק שמחה. אנשים לא מרגישים נשמה יתרה זו מפני שאינם מחוברים מספיק.
הכרוז קורא ואומר, אשריכם ישראל עם קדוש, שרצון אדונכם מתעורר אליכם שהשליטה על שאר אומות העולם היא דרך שליחים, מלאכים אחרים ועל ישראל הקב"ה משגיח ישירות.
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקליפה הנק' רוח סערה פעולת בעיקר בליל שבת. הכוכב של התאווה הגדולה, אשר כל הכוחות המתחברים אליו נק' חבר מרעים, נעשה למדורת אש, דין קשה. וכשמופיעים דינים אלו מסתלקים כל האורות ומבחינה נפשית מופיע הכעס. רוח הסערה היא בחינת פסולת הזהב, מצד הגבורה. ענן גדול היא קליפה המביאה ליאוש, להבדיל מענן שמייצר אמונה, קליפה זו יוצרת ריקנות.
קסג) ונקרא סערה, משום שסוער הכול למעלה ולמטה, ואין מי שיעמוד לפניו. באה מן הצפון, כי כמ"ש: מצפון תיפתח הרעה. הוא עצמו דינים קשים של המסך דמלכות דמדה"ד, אבל בא מן הצפון, למשוך חכמה מקו שמאל, כדרך כל הקליפות. כי כמה בחינות אחרות חוץ מצפון, נאחזים ברוח סערה ההוא. וע"כ, יוצא מן הצפון, שקיבל גם דינים דצפון.
קסד) הקליפה השנייה שביחזקאל, נקראת ענן גדול, משום שהוא פסולת הזהב. ונאחזת בצד צפון, בקו שמאל, אשר למרות שהיא נקודה האמצעית אינה מתוקנת מפני שהעומדת במקומות החרבים. ומשום שידע לפתות את חוה, הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב, חוץ מארץ ישראל. בזמן שישראל שרו בתוכה, לא שלטה עליה. ואח"כ כשחטאו ישראל, שלטה גם על ארץ הקדושה. כמ"ש: השיב אחור ימינוֹ מפני אויב.
הקליפה, הנקראת ענן, היא פסולת הזהב, מקו שמאל ממש. כשהארת החכמה מקו שמאל, המכונה זהב, מאיר מלמטה למעלה, אז הוא זהב טוב. וכשהארת החכמה נמשכת מלמעלה למטה, אז הוא נעשה פסולת הזהב. הרי שענן גדול, פסולת הזהב, היא מעצם קו השמאל ממש.
אבל רוח סערה היא מבחינת דינים דנוקבא, ממסך דמלכות, אלא שבא מן הצפון. והיא נקראת נקודת החורבן. ומשום שפיתה את חוה להמשיך מלמעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד. משום זה הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב, נאחז במלכות, נקודת היישוב. וכן על ארץ ישראל אחר החורבן. כי היא שולטת בכל מקומות החורבן.
קסה) ענן גדול. ענן של חושך, שהחשיך כל העולם. כמ"ש: וענן ה' עליהם יומם. וכתוב: ועננךָ עומד עליהם, זהו ענן המאיר ומזהיר, וכל האורות נראים בתוך ענן ההוא. אבל ענן זה דקליפות, הוא ענן חושך, שאינו מאיר כלום, אבל מונע כל האורות, שאינם יכולים להיראות מפניו. ענן שיוצר כיסוי וכך מאיר חסדים מכוסים, הוא אור האמונה. אך כאשר בא מצד הקליפה הוא מסתיר את האור
קסו) ענן גדול. אם הוא חושך, למה נקרא גדול, והרי קטן הוא? אלא הוא גדול, משום ששולט, כלומר, שהוא גדול בשליטה, להיותו נמשך מהחכמה שבקו שמאל. ועוד, נקרא גדול, משום שהחושך שבו הוא גדול, כיוון שמכסה כל האורות ואינם נראים לפניו. והוא גדול, מכל הדברים הנעשים בעולם. חושך של צל, המאפשר הארה הוא טוב ומביא לאמונה, אך חושך רע מונע הארה.
קסז) ואש מתלקחת. האש של דין קשה אינה עוזבת אותו לעולם. הקליפה עצמה אינה אש, שאינה דין קשה, אלא שהאש עלתה מלמטה מרוח סערה, והתלקחה בה ואינה עוזבת אותה לעולם.
ונוגה אור לו סביב. אע"פ שכל זה נמצא בקליפה דאש מתלקחת, מ"מ נוגה לו סביב. אע"פ שצד הזה טומאה, נוגה לו סביב, שיש נוגה והארת הקדושה מסביב, וע"כ אין האדם צריך לדחות אותו לחוץ, משום שנוגה לו סביב, שיש לו צד קדושה של האמונה, ואין צריך לנהוג בו ביזיון, וע"כ צריך לתת לו חלק בצד הקדושה של האמונה.
כי ג' קליפות נגד הדינים שבמלכות, ז"א, ובינה:
א. רוח סערה, נגד הדין קשה שבמלכות,
ב. ענן גדול, נגד הדין קשה שבגבורה דז"א,
ג. אש מתלקחת, נגד הדינים שבבינה שהמלכות עלתה בה.
ועל הקליפה השלישית הזו כתוב: ונוגה לו סביב. שהיא קרובה לקדושה, כי היא נמשכת מהמוקש ששמים על פני התנין, כדי שלא יקטרג בזנב שלו. ונמצא שהוא משמש לקדושה כמ"ש: ונוגה לו סביב. וע"כ אין צריך לנהוג בקליפה זו ביזיון, אלא לתת לו חלק בקדושה, שמניחים אותה להיאחז בבינה, אע"פ שבבינה עצמה אין דינים כלל. אלא שהוא מחמת המלכות שעלתה שמה. כי זה בחינת מוקש לקליפות כלומר כשהקליפות יבואו לבינה יתקלו במוקש. לכאורה יחשבו שהכל בסדר, אך אז אפשר יהיה לפדות מהן את ניצוץ הקדושה שהקליפות מחזיקות.
קסח) אמר רב המנונא סבא, וכי נוגה לו סביב, כתוב בדרך תמיהה. ע"כ צריך לנהוג ביזיון באש מתלקחת. כי נוגה בפנים, ואינו עומד מחוץ ומסביב לאש מתלקחת. ומשום שנוגה בפנים, כתוב: ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. מתוכה של נוגה ההוא. כעין החשמל, אותיות חש מל, חיוֹת אש ממללות.
ע"כ צריכים לנהוג ביזיון בקליפה אש מתלקחת, אע"פ שמשמשות לקדושה, כי הקדושה אינה מחוץ לקליפה, כלומר, שאין הקדושה מתגלה, אלא אחר שהתבטלה הקליפה ונדחית, שזה נחשב שהקדושה היא בפנימיות הקליפה, והקליפה שומרת וסובבת אותה בחוץ. ע"כ צריכים להנהיג בה ביזיון ולדחות אותה, כדי שתתגלה הקדושה.
ונאמר, מתוכה של נוגה ההוא, שהחשמל אינו מתוך אש המתלקחת. ונאמר, שחיות אש ממללות, שנמשך הארתם מזיווג קול ודיבור, שהם זו"ן.
קסט) כשהעורלה שורה על ברית הקדוש, לטמא את המקדש, כלומר העטרה, המלכות, אז המקדש מתעכב מלגלות אות ברית, אורות חסדים המגולים בהארת חכמה, מתוך העורלה. וכשנוגה נכנס בפנים, ומפריד בין העורלה ובין המקדש, אז נקרא חשמל, שפירושו חש ומתגלה. כתוב גם מל בחשמל, הרומז על אות הברית, שמתעכב מלגלות אורותיו מחמת העורלה. ועתה, כיוון שכבר מל התגלה, יהיה פירושו, חש לגלות משום שכבר מל העורלה. העורלה כוללת ג' קליפות: רוּחַ סְעָרָה, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. וכשהיא קרובה ליסוד, ורוצה לינוק משם, אז כל האורות נסתמים. ונוגה, הארת חכמה, כשנכנס לפנים אל היסוד מבטל ומפריד כל הקליפות. והן בורחות, כמו שהחושך בורח מפני האור. ואז מתגלים החסדים המגולים מהיסוד, קו האמצעי. ונקרא האור חשמל, מחמת שחש להתגלות, בשעה שמל את העורלה. החשמל הוא סוג של תיקון אך רק בקדושה, אחרת יחזק הקליפות ולכן הוא מעין קו אמצעי.
קע) האור של הקליפות היו נראים ואינם נראים, שעוד הייתה בהם נר דקיק, שהייתה נראית פעם. וכאשר התגלה החשמל, עבר האור שלהם לגמרי.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל נה-נז
1. כנגד מה היא קליפת ענן גדול? במה שונה מרוח סערה הקודמת לה? למה זה שמה ולמה גדול?
2. מהי קליפת אש מתלקחת? האם צריך לבזותה או לכבדה? הבא את דעותיהם של רבי יוסי ורב המנונא סבא.
3. כנגד אילו דינים וכנגד איזה ספירות הם ג' הקליפות: רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת ומדוע?
4. מדוע כאשר הנגה נכנס לפנים ומפריד בין הערלה ובין המקדש אז נקרא חשמל? הבא ב' טעמים.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקליפה הנק' רוח סערה פעולת בעיקר בליל שבת. הכוכב של התאווה הגדולה, אשר כל הכוחות המתחברים אליו נק' חבר מרעים, נעשה למדורת אש, דין קשה. וכשמופיעים דינים אלו מסתלקים כל האורות ומבחינה נפשית מופיע הכעס. רוח הסערה היא בחינת פסולת הזהב, מצד הגבורה. ענן גדול היא קליפה המביאה לייאוש, להבדיל מענן שמייצר אמונה, קליפה זו יוצרת ריקנות.
ועל הקליפה השלישית כתוב: ונוגה לו סביב. שהיא קרובה לקדושה, וכשמתקרבת לבינה לינוק מהקדושה, מחכה לה שם מוקש, כלומר כשהקליפות יבואו לבינה יתקלו במוקש, שלכאורה תחשוב הקליפה שהכל בסדר, אך אז אפשר יהיה לפדות ממנה את ניצוץ הקדושה בו היא מחזיקה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
עד כה לימד על שש מאות מצוות הצריכות מעשה וכוונת הלב, כנגד שש המצוות המובאות כאן, ולכאורה חסרות י"ג מצוות להשלמת תרי"ג מצוות. אלא שמצוות אלו הן כנגד ששת ימי היגיעה, אותם יש לקשר לתכלית, שצריך לחפש את האהבה שהיא גימ' י"ג. כמו כן י"ג מידות הרחמים כוללות הכול, הם הצינור דרכו מתקשרים לקב"ה. וזה בדיוק המאמץ של הס"א להפריד את הפרטים, ששת ימי המעשה, מהכלל היא השבת. הס"א מציאה תחליף מזויף לשבת, להשתמש בכוח התאווה והפרטיות להנאה עצמית, שאלו דינים קשים ששורפים הכל. הסיסמא שלהם: "אם אתה תרצה מאד, תקבל, והעיקר שאתה נהנה מזה", דהיינו בלי קשר לתכלית שהיא ביטול הגאווה והפניית ההשתוקקות לקשר עם השם יתברך. בדיוק בנקודת המפגש עם ההשתוקקות העצמית, יש להתגבר על הנחש הנפשי ולוותר על האור. עיקר הסכנה לפני כניסת השבת.
קנו) אשרי חלקו מי שיָשׂים ליבו ורצונו לזה, ולהשלים אותם בכל יום. ובאלו תלויים דברים אחרים רבים. אבל כשמגיע האדם למקומות אלו, צריך לכוון ליבו ורצונו להשלים מצווה התלויה במילה. ואז מכריזים עליו ואומרים, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר. בא רבי אבא ונשקו.
קנז) פתח רבי יצחק: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. הקהיל אותם, כדי למסור להם שבת כמקודם. כי מקודם שעשו ישראל את העגל, מסר להם את השבת. וזו היא שלא שמרו הערב רב. כיוון ששמעו, ביני ובין בני ישראל והיו מחוץ לענן, אמרו, ואנו, נמנע ממנו דבר הזה. מיד כתוב: ויקהל העם על אהרון, לעשות העגל, ונמשכו אחריהם רבים. ואחר שמֵתו אלו מעובדי העגל, הקהיל משה את בני ישראל בלבד, ונתן להם השבת כמקודם. כמ"ש: ששת ימים תעשה מלאכה. גם השבת היא סוג של הקהל, להביא הקהל לדבר אחד.
קנח) לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. סוד זה נמסר לחכמים העליונים, כי שבת סוד עליון הוא כלומר אין מדובר רק על שמירת שבת בחיצוניות.
קנט) בשעה שהגיע יום השישי לעת ערב, אז כוכב אחד מצד צפון מאיר, ועימו שבעים כוכבים אחרים, וכוכב ההוא מכה באלו שבעים כוכבים האחרים, ונכללו כולם בכוכב ההוא, ונעשו בו כל השבעים אחד. וכוכב ההוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים. אז מתפשט מדורה ההיא סביב אלף הרים, ועומדת עליהם, כמו חוט אחד המקיף אותם.
ששת ימים חג"ת נה"י, יום השישי יסוד. לעת ערב, בסיום היסוד, כשהעורלה, ג' קליפות, מתגברת בשליטה שלה להפריד הזיווג במלכות, שהיא השבת ביום השישי ישנה אפשרות, או שמסירים את העורלה ועושה ברית לחבר את יסוד, ששת הימים עם השבת, שאז יהיה ייחוד בין היסוד למלכות או אם יש את ג הקליפות הטמאות, אז השבת לכאורה כמו עוד יום אחד, ולא שקבלה את כל ששת הימים. וכוכב, הוא קליפת רוח סערה, שיש בו דינים קשים ממסך דמלכות של מדה"ד, מתגבר להאיר מצד צפון, מקו שמאל, להמשיך משם החכמה מלמעלה למטה דבר שאסור לעשות, כדרך כל הקליפות, ועימו שבעים כוכבים אחרים, שבעים שרים הנמשכים מהארת השמאל. ואין בהם מידת דין הקשה של רוח סערה, אלא כוכב ההוא מכה באלו שבעים כוכבים האחרים, כלומר, שהזדווג עימהם. ונכללו כולם בכוכב ההוא, שמידת דין הקשה שבכוכב מתפשט בכולם שזה חבר מרעים, המשתתפים לטובתם האישית. ונעשו בו כל השבעים אחד. וכוכב ההוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים, שבחיבור עם שבעים כוכבים נעשה למדורת אש, דין קשה, הלוהט ושורף לכל הצדדים. כי דינים אלו קשים וחזקים מאוד, ואין מי שיעמוד בפניהם, ואין לו תיקון אלא גניזה. נה"י מכונים הרים. וכשממשיכים חכמה הם אלף הרים, כי אלף כינוי לחכמה. ושנאמר, אז מתפשט מדורה ההיא סביב אלף הרים. כלומר, שהמדורה מתפשט מסביב לנה"י, כדי לינוק מהם מתאר כאן את מה שקורה בגרמי השמים כהתגברות הס"א בבחינת ג הקליפות הטמאות, כאשר כאן רוח הסערה כוללת אותם כדי למנוע את זיווג היסוד עם המלכות שהיא השבת, דהיינו השכינה הקדושה.
קס) ומדורת אש מושך אצלו גוונים אחרים, מנה"י, שהם בפנימיות מהגוון שלו, גוון ראשון ירוק, הארת קו אמצעי. כיוון שכבר עומד הגוון הזה, עולה מדורת האש ומדלג למעלה על הגוון הירוק הזה ונכנס לפנים ממנו, ומשליך את הגוון הירוק לחוץ. ועומד הגוון הירוק לחוץ, ומדורת האש של הכוכב, הכלול משבעים כוכבים, עומד בפנים. כלומר, שביטל הארת קו אמצעי, ודחה אותה, ושלט במקומה, מטעם שבכל מקום שמתדבקים הדינים דמידת דין הקשה, תכף מסתלקים משם האורות.
קסא) אח"כ המשיך אחריו גוון שני, לבן, הארה מקו ימין, והאיר בפנימיות. כיוון שכבר עמד הגוון ההוא, עלה מדורת האש הזו של הכוכב, והשליך את גוון הלבן לחוץ, והוא נכנס בפנימיות. וכן כל שאר הגוונים, השליך אותם לחוץ, והוא נכנס בפנים וקרב אל הנקודה הנסתרת המלכות הקדושה, עטרת יסוד, לקבל אור. כי אם היה קרב, היה האור מסתלק מהיסוד, והוא היה מקבל אותו. אמנם נעשה תיקון שלא יוכל להתקרב. למעשה מזהיר כאן שהס"א מנסה להשתלט על הקדושה, בעיקר בערב שבת, לבוא ולינוק את אור הקדושה
קסב) ואֵרֶא, והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. יחזקאל ראה מראה ההוא, בתיקון שאינו עומד, אלא בשעה שכוכב ההוא רוח סערה שולט. כי אינו שולט תמיד, כי נגנז. התבאר, שרוח סערה בא לכבוש כל העולם לפני נבוכדנצר. אבל רוח סערה הוא כוכב שבלע שבעים כוכבים אחרים. וזהו רוח סערה שראה אליהו, שכתוב עליו, מפרק הרים ומשבר סלעים, כי אין כוח שיעמוד לפניו. וזהו העומד תמיד לפני כל הקליפות מבחוץ, כדי לשמור אותם שמבפנים ממנו, כקליפה השומרת המוח. שאע"פ שנגנז, נמצא כוחו תמיד מחוץ כל הדינים, כדי לשמור אותם, מטעם היותו שורש כל הדינים. ואם היה מתבטל, היו מתבטלים עימו כל הדינים.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל נב-נד
1. אמר לנו ששש מצוות העומדות בתפילה עולות נכנג 600 מצוות התורה, והרי יש תרי"ג מצוות בתורה. היכן עוד י"ג?
2. מדוע הקהיל משה את העם מיד אחרי חטא העגל וכיצד זה קשור לשבת והערב רב?
3. תאר עפ"י חכמת הקבלה ופנימיות התורה את המראה שכוכב אחד נמצא בצפון מכה ב-ע' כוכבים שבאים עמו וכולם נכללים בו והוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים ומתפשטת מדורה ההיא סביב אלף הרים ועומדת עליהם כמו חוט אחד המקיף אותם.
4. כיצד קשורה רוח סערה זו לנבוכדנצר וכיצד לרוח סערה שראה אליהו? מה תפקידה כלפי הקליפות נגד הקדושה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקודם