עמוד 1605

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא כז- כח

פרק שלישי

כשהכלל שולט זו קדושה וכשהפרט שולט זו טומאה.

באדם הפרט הוא הרצון לקבל, והכלל הוא הימין, האמונה. נצרכים זהירות ובדיקה מה שולט אצלו בחיים, האם הרצון הפרטי או שהרצון הכללי הוא ששולט על הרצונות הפרטיים. בעם ישראל רצון הכלל שולט.

ישנה תנועה נפשית טבעית של השתוקקות ומשיכה של אור/שפע ממעלה למטה, וזו בדיוק הסכנה של סיפוק הפרטיות. כאשר מקבלים תענוג גדול שלא ניתן לעמוד בו הופכים להיות נצרכים לו כמו נרקומנים, אפילו כשהדבר נוגד את הקדושה על האדם לרכוש טבע שני, ולפעול בכוח דוחה, דהיינו ממטה למעלה שאז הוא פועל את הימין, האמונה, החסדים, ואז תפילתו מתקבלת. התנאי המקדים הוא הסכמה להתבטל מהגשמיות לגמרי, להקריב את צד הבהמה, הרגשות שבו – שזו עבודת היראה המוטלת על האדם, ולאחר מכן ניתן להגיע לאהבה. להסכים שהוא פרט בתוך הכלל הגדול, הבורא יתברך.

לפני שבא לבקש בתפילה, עליו לעשות מאמץ גדול מצד עצמו כפי הכתוב: כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה. יבקש רק על מה שניסה ולא הצליח.

מה) הזכר שה"ס קו ימין שעקרו חסדים ע"כ הדינים של הזכר חזקים בראש בג"ר מפני שאין החכמה מתגלה שם יש רצון לחוכמה ולא ניתן לגלות אותו ונוחים בסוף בנה"י שלו ששם מקום גילוי החסדים בחכמה. ושל הנקבה הוא בהיפך כי להיותה קו שמאל בבחינת חכמה בלי חסדים שהוא חשך ואינו מאיר ונמצא שבראשה שאין גילוי חכמה ואין הדינים דשמאל קשים כל כך, אבל בנה"י שלה ששם מקום גילוי החכמה שהוא קו שמאל, הם דינים חזקים. וי"ה דינים קשים של עשן שקועים בחיקה, דהיינו בנה"י של הנוקבא שיש בהם ג"פ ה' גבורות בנצח וה' גבורות בהוד, וה' גבורות ביסוד, שה"ס י"ה גבורות, י' קטנה נמצאת בתוכה שה"ס חכמה תתאה הנק' י' ולהיותה במלכות היא קטנה.

דינים קשים או קליפות קשות מלשון קטרונים שפירושו אגוזים שקליפתם קשה. קיטורא פירושו עשן מלשון כקיטור הכבשן, בעטפוי פירושו בחיקו כי תגום בחיכך בעטפך.

מו) רצה עתיקא לראות אם היתבסמו דינים נמתקו ע"י חסדים דנוקבא, נתדבקו אדם ואשתו זה בזה ובא הנחש על חוה בפתוי של עץ שתקבל אור גדול ואז תיפקחנה העיניים ואפשר יהיה לראות את האמת הדעת וקן של זוהמא נתתקן בתוכה במלכות בנוקבא ונעשה מדור הרע שכתוב: ותהר ותלד את קין שפירושו, קן ומדור של רוחות רעות סערות ומזיקים. עלעולין פירושו סערות, כי על יקם סערה תרגום יקום עלעולא קטפורין פירושו מזיקים מכים מלשון קטיף מהדין גיסא

מז) התקין באדם הזה כתרים בכלל ופרט, ונכללו בפרט וכלל דהיינו השוקים והזרועות שהם ימין ושמאל דהיינו כלל ופרט בזרועות פרט וכלל בשוקים שהימין בחינת הכלל והשמאל הפרטים. הימין הופך להיות כלל רק כאשר השמאל משמש אותו בקו אמצעי הכולל את ב' הצדדים. קו אמצעי ה"ס כלל כי כולל ב' צדדים ימין ושמאל בתוכו שהם חכמה וחסדים, והוא גוף האדם שהוא ת"ת הכולל חסד וגבורה, וב' הזרועות הם פרט וכן בשוקים היסוד הוא כלל ושוקים פרט, כי בימין הוא חסדים לבדם ובשמאל הארת חכמה לבדה. וכלל ופרט פירושו שכלל שולט על הפרט ופרט וכלל פירושו שהפרט שולט על הכלל שזו מדרגת טומאה. בזרועות שולט הכלל שהוא קו אמצעי על הפרט וע"כ החכמה מכוסה ש ובשוקיים שוט הפרט על הכל וע"כ החכמה מתגלית שם.

מח) כשקו אמצעי מתחלק בצדדיו דיינו לצד ימין ולצד שמאל, מתתקן זכר ונקבה בסוד יה"ו שי' שהוא צד ימין זכר, הה' שמאל נקבה. הו' בה כתוב זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא שמם אדם, שהצורה והפרצוף של אדם יושב על הכסא שהוא הנוקבא שכתוב: ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, נמצא שהו' כולל זכר ונקבה יחד בסוד אדם היושב על הכסא רק הקו האמצעי יכול לקבל את הארה כראוי, ולכן רק ביחד, צד הזכר והנקבה מאפשר את החיבור לאהבה. כאשר קו שמאל שולט, צד הנקבה זהו מצב של דינים ושליטה לס"א בו הנקבה שולטת על הזכר. בקדושה הזכר שולט על הנקבה אך לא שליטה של רודנות אלא הנהגה.

בכל אופני התפילה צריכים כוונה גדולה בעיקר כשעונים אמן שהוא גימטרייה הויה אדני שהוא כנגד המוח, דהיינו לעבוד למעלה מהדעת, הויה אלקים כנגד הגוף, עבודה במוחא וליבא.

פרק רביעי

מט) עתיקא שהו הכתר מכוסה וסתום ז"א מגולה ואינו מגולה כלומר שבו מתחיל ההתגלות במלכות, מגולה שהוא ז"א, כתוב באותיות דהיינו שמפורש באותיות השם שנק' הויה שפירושו היה הווה ויהיה שהכל מתגלה בו. המכוסה שהוא עתיקא סתום באותיות שהוא מכונה אהיה לשון עתיד שפירושו שאינו מתיישב במקומו אלא במקום אחר משום שהוא שלא נתישבו בו עליונים ותחתונים שאפילו העליונים אינם משיגים אותו. את הסדר המגולה פוגשים בשם הויה ואת הסדר הסתום העתידי בשם אהיה

נ) ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש היינו שכתוב אדם ובהמה תושיע ה' אחד בכלל האחר נמצא דהיינו הבהמה בכלל האדם כמ"ש אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו' שהוא מועיל לו משום שהבהמה נכללה בסוד אדם. בתוך האדם יש את כל הדצח"ם כאשר צד הבהמה הוא עולמו הנפשי, הרגשי. וכאשר רוצים להקריב קורבן אמיתי שבא להגדיל את צד האדם, מקריבים את צד הבהמה. רק מי ששואף לדרגת אדם רשאי לאכול בהמה, ולא מי שבא להזין את הבהמה שבו דהיינו את עולם הרגשות הפרטיים שבו.

נא) כשירד אדם שלמטה בצורה העליונה דהיינו בצלם ודמות, נמצאו ב' רוחות משני צדדים שלו כי האדם כולל ימין ושמאל, ימין היא הנשמה הקדושה ושמאל היא נפש חיה. האדם ה"ס קו אמצעי המיחד ימין ושמאל שאז הארת הימין מתפשטת ממעלה למטה והארת השמאל רק ממטה למעלה. בניגוד לטבע האדם, דרוש הכוח לוותר על הקבלה ולומר הפרטיות שלי מטה בחשיבות והעליון וודאי מעלי בחשיבות, אז הימין, ההשפעה מתפשט ממעלה למטה, וממעלה למטה נבחן לג"ר שהיא נשמה וממטה למעלה נבחן כו"ק שהוא נפש חיה ונק' חיה משום שבה הארת החכמה הנק' חיה משום שבה הארת החכמה הנק' אור החיה. כשחטא האדם התפשט השמאל ממעלה למטה שזה היה חטא עצה"ד שמשך הארת השמאל שהוא חכמה ממעלה למטה ואז התפשטו אלו שהם בלי גוף של קדושה, דהיינו שהתגלה כח המלכות ממדת הדין בסוד לא זכי הא רע שממנה נמשכים רוחות בלי גוף מתוקן, כלומר ישנה השתוקקות אך אין גוף, כלי ראוי לקבלת השפע.

נב) מסיים כאן לפרש המאמר שאומר שז"א נגלה ואינו נגלה ומפרש כשנדבקו הימין והשמאל דבינה זה בזה נולדו כחיה הזו שמולידה הרבה בבת אחת, כ"ב אותיות סתומות שהם כללות האורות דז"א שה"ס ימין, וכ"ב אותיות מתגלות שהם כללות האורות דנוקא דז"א שהם סוד ב' יודין שבראש וסוף של יאהדונהי שהוא צירוף הויה אדני שהם זו"ן אשר י' שבראש שהיא יוד דהויה שהוא ז"א היא סתומה שאין בהארת החכמה מתגלה בה והי' שבסוף שהיא של אדני מתגלית שהארת חכמה מתגלה בה, סתום וגלוי שהם ימין ושמאל נשקלו במאזני המטפסים כלומר שכפות המאזניים מטפסים ועולים מטפסים ויורדים שה"ס קו אמצעי שהמשווה ב' האורות ימין ושמאל שישקלו בשווה והתיחדו זב"ז, לפיכך אפשר לומר שהחכמה נגלית ע"י ז"א שהוא קו אמצעי ואפשר לומר שלא נגלה בו להיותו בחינת כ"ב אותיות סתומות. אמנם בו התחיל הגילוי בוד קו אמצעי והגילוי עצמו הוא במלכות שה"ס כ"ב אותיות הנגלות, וע"כ אומר עליו נגלה ולא נגלה.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

סיפרא דצניעותא כז- כח

פרק שלישי

כשהכלל שולט זו קדושה וכשהפרט שולט זו טומאה.

באדם הפרט הוא הרצון לקבל, והכלל הוא הימין, האמונה. נצרכת בדיקה זהירה מה שולט אצלו בחיים, האם הרצון הפרטי או שהרצון הכללי הוא ששולט על הרצונות הפרטיים. בעם ישראל רצון הכלל שולט.

ישנה תנועה נפשית טבעית של השתוקקות ומשיכה של אור/שפע ממעלה למטה, וזו בדיוק הסכנה של סיפוק הפרטיות. כאשר מקבלים תענוג גדול שלא ניתן לעמוד בו הופכים להיות נצרכים לו כמו נרקומנים, אפילו כשהדבר נוגד את הקדושה על האדם לרכוש טבע שני, ולפעול בכוח דוחה, דהיינו ממטה למעלה שאז הוא פועל את הימין, האמונה, החסדים, ואז תפילתו מתקבלת. התנאי המקדים הוא הסכמה להתבטל מהגשמיות לגמרי, להקריב את צד הבהמה, הרגשות שבו – שזו עבודת היראה המוטלת על האדם, ולאחר מכן ניתן להגיע לאהבה. להסכים שהוא פרט בתוך הכלל הגדול, הבורא יתברך.

לפני שבא לבקש בתפילה, עליו לעשות מאמץ גדול מצד עצמו כפי הכתוב: כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה. יבקש רק על מה שניסה ולא הצליח.

בניגוד לטבע האדם, דרוש הכוח לוותר על הקבלה ולומר הפרטיות שלי מטה בחשיבות והעליון וודאי מעלי בחשיבות, אז הימין, ההשפעה מתפשט ממעלה למטה

רק הקו האמצעי יכול לקבל את הארה כראוי, ולכן רק ביחד, צד הזכר והנקבה מאפשר את החיבור לאהבה. כאשר קו שמאל שולט, צד הנקבה זהו מצב של דינים ושליטה לס"א בו הנקבה שולטת על הזכר. בקדושה הזכר שולט על הנקבה אך לא שליטה של רודנות אלא הנהגה.

בכל אופני התפילה צריכים כוונה גדולה בעיקר כשעונים אמן שהוא גימטרייה הויה אדני שהוא כנגד המוח, דהיינו לעבוד למעלה מהדעת, הויה אלקים כנגד הגוף, עבודה במוח ולב.

בתוך האדם יש את כל הדצח"ם כאשר צד הבהמה הוא עולמו הנפשי, הרגשי. וכאשר רוצים להקריב קורבן אמיתי שבא להגדיל את צד האדם, מקריבים את צד הבהמה. רק מי ששואף לדרגת אדם רשאי לאכול בהמה, ולא מי שבא להזין את הבהמה שבו דהיינו את עולם הרגשות הפרטיים שבו.


אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא כד- כה

פרק שלישי

אדם הוא מי שאינו נכנע לדאגות.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם דהיינו בכל הדאגות שיש ברצונות במצבם הגולמי, וכאן נבחן האדם האם יודע לכוון לדבר הנכון, אז הוא רודה בדאגות ולא הדאגות מובילות אותו, ואם קשה לו מהטרדות, עליו לכוון ולנתב את המחשבות אחרת, תוך הבנה שמציאות אינה נגדו אלא היא רחמים. כל העבודה היא פירוש נכון וכוונה כיצד להתייחס לסובב אותו.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. זהו תיקון שורשי לייחד צלם ודמות, להביאם למקום אמוני, תיקון המשפיע על כל הפרטים ועל כל מי שנק' אדם, ומי שרואה עצמו כאדם חייב לקבל על עצמו תיקון זה, דהיינו לא להיות מודאג, עליו לנהל נכון את פירושו למציאות, ולהבין שבהשגחה כל דבר הנראה לו כדין, הוא למעשה רחמים.

עיקר התפילה היא הכוונה, ללא כוונת הלב התפילה היא ביזיון לקב"ה, יש לדעת לקבל גם את הדינים בהבנה שהם למעשה רחמים. הכוונה גדולה יותר אף מידיעת התורה, רחמנא ליבא באיי.

על הפסוק ירחשו המים מלמד אלו השפתיים המתנועעות בתפילה הצריכה להיות בנקיות וזכות הדעת, דהיינו להעלות מודעות בקשר אמונה לכל המדרגות עד הבינה.

מ) והתפלה שיש לאדם לבקש מאדונו היא מסודרת בט' אפנים. א) יש שהתפלה מסודרת בסדר אלף בית ב) ויש שמודרת בהזכרת מדות הקב"ה, רחום וחנון וכו' ג) ויש שמסודרת בשמות היקרים של הקב"ה דהיינו אהיה יה יהו אל אלקים והיה צבאות שדי אדני ד) ויש שמסודרת בעשר ספירות שהם מלכות יסוד הוד נצח ת"ת גבורה חסד בינה חכמה כתר ה) ויש בהזכרת הצדיקים דהיינו האבות והנביאים והמלכים ו) ויש בשירות ותשבחות שיש בהם קבלה אמיתית ז) ולמעלה מהם, מי שיודע לתקן תיקונים לאדונו כראוי ח) ויש בידיעה להעלות מטה למעלה ט) ויש מי שיודע להמשיך שפע ממעלה למטה.

מא) ובכל ט' אופני תפלה אלו צריכים כוונה גדולה ואם לא, עליו המקרא שכתוב ובוזי יקלו, ובכוונת אמן צריך לכוון שהוא כולל ב' שמות הויה אדני שהם בגי' צ"א וגם אמר בגי' צ"א ושם האחד שהוא הויה, ז"א גונז טובו וברכותיו באוצר הנק' היכל שהוא אדני, מלכות. וזה מרומז בפסוק והויה בהיכל קדשו הס מפניו. ולזה רמזו רז"ל כל טוב האדם בביתו כי אדם בג' מ"ה שהוא שם הויה דאלפין וכל טובו בביתו שהוא אדני, מלכות שאמר בכל ביתי נאמן.

מב) ואם מכוון אכבדו בעולם הזה דהיינו ברצון לקבל לקיים ולעשות כל צרכיו ויראו כל עמי הארץ כי שם הויה נק' עליו ויראו ממנו ובעולם הבא יזכה לעמוד במחיצת חסידים דהיינו במחלקת החסדים אע"פ שלא קרא בתורה כל צרכו, כיון שזכה להסתכל בידיעת אדונו וכיוון בו כראוי.

מג) מהו ובוזי יקלו, זה הוא מי שאינו יודע ליחד את השם הקדוש ולקשר קשר האמונה ולהמשיך למקום שצריך ולכבד שם אדונו, טוב לו שלא נברא וכל שכן מי שאינו מכוון באמן, וע"כ כל מי שמרחיש בשפתיו בנקיון הלב במים המנקים כתוב עליו: ויאמר אלקים נעשה אדם כלומר בשביל אדם היודע ליחד צלם ודמות שהם ז"א המכונה צלם והנוקבא המכונה דמות כראוי וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם

מד) ויאמר אלקים נעשה אדם: האדם לא כתוב שהיה משמעו על אדם הראשון בלבד, אלא אדם סתם, היינו להוציא ולהשלים גם אדם של מעלה שהם זו"ן הנק' אדם, שנעשה עתה בשם שלם הויה אלקים, כי כאשר נשלם זה נשלם זה דהיינו כשנשלם אדם התחתון נשלם העליון, שנשלם זכר ונקבה להשלים את הכל הויה נק' בחינת הזכר שהוא ז"א אלקים נק' בחינת הנקבה שהיא מלכות. באפן שהשם הויה אלקים הוא שם מלא. התפשט הזכר שהוא ז"א ונתקן בתקוניו כאמא בפי האמה, דהיינו בעטרת היסוד ששם מתגלים החסדים דאמא להיותו קו אמצעי דנו"ה. המלכם שהתבטלו דהיינו ז' מלכים דנקודים נתקימו כאן ע"י יסוד דז"א שהוא קו אמצעי.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא כד-כה
1. אילו ט' סוגי תפילות ישנן?
2.על מי נאמר ובוזי יכלו?
3. מה צריך לכוון בכוונת "אמן"?
4. מה השכר של מי שמכוון בכל אחד ואחד מ-ט' אופני התפילה?
5. מהו 'ובוזי יכלו' על מי מדובר?
6. מהו מבחינת נפשית וירדו בדגת הים ומהו הסימן אם זה לא מתקיים באדם?
7. מהי הכוונה בשם השלם הוי"ה-אלוקים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———————-

 

סיפרא דצניעותא כד- כה

פרק שלישי

אדם, הוא מי שאינו נכנע לדאגות.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם דהיינו בכל הדאגות שיש ברצונות במצבם הגולמי, וכאן נבחן האדם האם יודע לכוון לדבר הנכון, אז הוא רודה בדאגות ולא הדאגות מובילות אותו, ואם קשה לו מהטרדות, עליו לכוון ולנתב את המחשבות אחרת, תוך הבנה שמציאות אינה נגדו אלא היא רחמים. כל העבודה היא פירוש נכון וכוונה כיצד להתייחס לסובב אותו.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. זהו תיקון שורשי לייחד צלם ודמות, להביאם למקום אמוני, תיקון המשפיע על כל הפרטים ועל כל מי שנק' אדם, ומי שרואה עצמו כאדם חייב לקבל על עצמו תיקון זה, דהיינו לא להיות מודאג, עליו לנהל נכון את פירושו למציאות, ולהבין שבהשגחה כל דבר הנראה לו כדין, הוא למעשה רחמים.

עיקר התפילה היא הכוונה, ללא כוונת הלב התפילה היא ביזיון לקב"ה, יש לדעת לקבל גם את הדינים בהבנה שהם למעשה רחמים. הכוונה גדולה יותר אף מידיעת התורה, רחמנא ליבא באיי.

על הפסוק ירחשו המים מלמד אלו השפתיים המתנועעות בתפילה הצריכה להיות בנקיות וזכות הדעת, דהיינו להעלות מודעות בקשר אמונה לכל המדרגות עד הבינה.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

סיפרא דצניעותא כב- כג

פרק שלישי

שלשת התיקונים בזעיר אנפין שהוא המודל לפיו על האדם לפעול, דומים לתיקונים בשורש העליון – אריך אנפין.

  • תקון ראשון חומר הגלם שבא מהסימן של שערות האוזניים,
  • השני השפה העליונה, היא הבינה, מידת ההשפעה,
  • מהשלישי הדרך הפנויה משערות.

אדם לא נולד עם יכולת עצמאית לנהל את המחשבות כראוי לכן עליו לתקן ולרכוש יכולות חדשות. סידור וארגון כל הידיעות והמחשבות דורש תבנית אמונית מסודרת, כפי שנראית "צורת" המחשבה בעולמות העליונים. שערות (ובנפש-סערות)  הנפש מגיעות לאדם כמקרים ורשמים מבחוץ, ועליו ללמוד לפרש ולסדר אותם בהתאם לתבנית העליונה.

אין לכוון רק לסימנים, שאז עושים טעות בשורשים. כפי שבחלום רואים רק סימן, יש לבוא בביטול לעליון בקשר אמיתי.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא כב- כג

לא) המשמעות של ג' אותיות הו"א על פי מה שאמר לעלי שה"ס ואו"א וישסו"ת נק' כל אחד הוא, ואומר אות ה  של הוא כולל ו בצורת האות יש ד ויש וו והו' כולל א' של הוא, ואינו כולל ה' של הוא, אלף הולכת לי' י' הולכת לי' הסתומה מכל סתימין שאין מחוברות בו ו"ד של מילוי יוד, אוי כשהי' אינה מאירה לו"ד.

ה' דהו" היא בינה כשהיא בשמאל טרם היחוד דוא אמצעי, ו' דהו"א הוא ז"א שבעת שבינה מחזרת הבינה ותו"מ שלה לבחינת קו שמאל עולה עמהם גם ז"א לבינה ונעשה שם בצורת א' דהו"א שהוא ציור אותיות י' ו' ד' שהו' דהו"א שהוא ציור קו אמצעי וי' עליונה שעליו הוא ימין דבינה הכלול בז"א והד' שמתחתיו הוא שמאל דבינה הכלול בז"א.

וזה אמרו ה' כלול ו' שבעת יציאת השמאל דבינה כבר הבינה כוללת בתוכה הו' שהוא ז"א כמו עובר הנמצא בבטן שעלה עם הבינה ותו"מ דבינה ביחד, והו' כליל א' שהוא סוד הו' שבאמצע הא' הכלול מב' קוים דבינה שהם י"ד אבל ולא כליל ה' כי הו' עוד לא הכריע בין ימין ושמאל של הה' וע"כ אינו כולל אותה וע"כ א' אזיל לי' כלומר שההארה של ז"א שהוא א' אינה מאירה רק בי' עליונה שלה שהיא ימין כי השמאל שבה שהוא ד' עוד אינו מאיר להיותו לפני ההכרעה של קו אמצעי. וע"כ נק' ישסו"ת הוא שהאורות נסתרים מן התחתונים ונבחן בזה שהא' הולכת לי' שהוא או"א עלאין וגורמת בהם שגם הי שהוא אבא תפרד מ וו ד שהיא אמא ואז גם אורותיהם נסתרים ונק' הוא. הי' דאו"א אזיל לי' דסתים מכל סתימין והי' שהוא או"א הולכת לחכמה סתימאה דא"א שהוא סתום מכל סתומים דלא מתחברן ביה ו"ד שגורמת שאינו משפיע לנוקבא הנק' דמילוי יוד דהינו הבינה שחזרה לראשו וע"כ קרא גם הוא וע"כ אבא שהוא י' אינו מאיר לאמא שהוא ו"ד דמילוי י' וכיון שאמא שהיא ו"ד אינה מאירה נמצא שישסו"ת שהיא ה' דהויה ודאי שאינם מאירים כי הם מקבלים מאמא עלאה שהיא ו"ד וז"ש ווי כד לא נהיר י' בו"ד שאז נעשה פירוד גם בין י' לה' ג' תיקונים ראשונים בסוד הוא, הנסתר ומה שמראה בתיקון ז"א את בחינות הדין במצב הקנטות

לב) כשהסתלקה י' מ ו"ד מחמת עונות העולם התגלתה ערוה של כולם כי הו"ד היא אמא עלאה שכל פרצופי אצילות ובי"ע מקבלים ממנו והיא נחשכה, על זה כתוב ערות אביך לא תגלה דהיינו או"א עלאין שהם יוד שנק' שניהם בשם אבא. וכשהסתלקה היוד מה' שאחר שו"ד נחשכו אין הי' מן ה' שאחר שו"ד נחשכו אין הי' יכולה להשפיע לה' שהיא ישסו"ת, ע"ז כתוב וערות אמך לא תגלה אמך היא לא תגלה ערותה, כי ישסו"ת נק' שניהם בשם אמא, אמך היא ודאי כמו שכתוב כי אם לבינה תקרא הרי שיסו"ת שהם בינה מכונים אם. שאי אפשר שיהיה זיווג בין י שהוא אבא לבין וד שהיא אמא. הדינים במדרגה במצב הקטנות אינם מאירים, שמדובר כאן על מדרגת נשמה שאינה מספקת את ישסו"ת

פרק שלישי

 שלשת התיקונים בזעיר אנפין שהוא המודל לפיו על האדם לפעול, דומים לתיקונים בשורש העליון – אריך אנפין. תקון ראשון חומר הגלם שבא מהסימן של שערות האוזניים, השני השפה העליונה, היא הבינה, מידת ההשפעה, מהשלישי הדרך הפנויה משערות.

אדם לא נולד עם יכולת עצמאית לנהל את המחשבות כראוי לכן עליו לתקן ולרכוש יכולות חדשות. סידור וארגון כל הידיעות והמחשבות דורש תבנית אמונית מסודרת, כפי שנראית "צורת" המחשבה בעולמות העליונים.

שערות הנפש מגיעות לאדם כמקרים ורשמים מבחוץ, ועליו ללמוד לפרש ולסדר אותם בהתאם לתבנית העליונה.

שלב ראשון לזהות את התמורה הנפשית שמחולל המקרה החיצוני, לאחר מכן יש להעלות אותו למקום הפנימי העליון, ואז לעבד את הרצון לפי השלמות הפוטנציאלית שיכולה להתקיים לעתיד לבוא, דהיינו להנפיש נכון את המצב על ידי התקשרות לעליון. וכך יוכל האדם להוליד משערות הנפש את צד האדם שבו תוך כדי העברת כל הרצונות במסגרת האמונה.

לג) תשעה תיקונים יקרים נמסרו לזקן. כל מה שהתכסה ולא נגלה נמצא עליון ויקר, והדיקנא הרי גנזו הכתוב, שלא נמצא שום כתוב שידבר דמיקנא כמ"ש עיני ה' אזני ה' וכן לחייו ערוגת הבושם, ואין זכר לדיקנא והוא משום שהוא עליון ויקר לכן בחוכמה הפנימית לומדים אותו.

לד) תקון הראשון של הזקן שערות על שערות יוצאות כנגד פתח האזניים עד ראש הפה כלומר עד שפה עלאה. תקון שני נמצא מראש הזה של השפה עד ראש האחר של השפה העליונה. תקון שלישי ארח הנמצא תחת ב' נקבי החוטם והוא מלא שערות עד שאינו נראה. תקון רביעי הלחיים מתכסים בשערות מצד זה ומצד זה. תקון החמישי בהם נראים ב' תפוחי הפנים האדומים כוורד. תקון השישי בחוט אחד תלויות שערות שחורות תקיפות עד החזה. תקון השביעי השפתיים נפנו משערות והם אדומים כוורד.

לה) תקון שמיני שערות קצרות יורדות על הגרון ומכסות העורף. תקון תשיעי שערות גדולות וקטנות קשים כגידים יורדות בשווה דהיינו שמתערבות אלו באלו והן שוות. באלו ט' תיקונים נמצא גיבור ותקיף מי שנמצא דהיינו ז"א

ט תקוני דיקנא דז"א נמשכים מי"ג תקוני דיקנא דא"א שהתבארו היטב לעיל ש 8 תיקונים נמשכים מחכמה סתימאה וה' תיקונים מלגלתא ואלו המשכחים מח"ס הן ג"פ נרנח"י דנפש ודרוח ודנשמה, ע"ש. ההפרש הוא כי י"ג תיקונים הם בחי' ג"ר ממש אבל ט' תיקונים הם בחי' ו"ק דג"ר. וע"ז תבין שתקון ראשון הוא שורש הדיקנא כמו תיקון א' די"ג ת"ד דא"א וכן תקון הב' היא בחינת עבור בלחי העליון והוא ו"ק דנפש. תקון ג' הוא ג"ר דנפש ובתקון ד' יש שינוי כי תקון ד די"ג ת"ד דא"א הוא שערות שפה תחתונה ותיקון ה' הוא אורחא שבשערות שפה תחתונה שהם ו"ק דרו חוג"ר דרוח, אבל כאן אין אורחא בשפה תתאה דז,א משום שגם ארוא דשפה עלאה אינו מאיר כל כך משום שמלא עם שערות. וע"כ נתקנו כאן במקומם לו"ק דרוח עלעין אתחפיין מהאי גיסא ומהאי גיסא. וג"ר דרוח הוא תקון ה' בהו אתחזיין תפוחין סומקין כורדא וכיון שג"ר דרוח הן בח' אחורים ע"כ הם אדומים, ותיקון השיש כאן הוא כללות הדיקנא שהו"ק דרוח שבפנים נמשכים למקומם למטה בלחי התחתון ותיקון שביעי שפוון סומקין כרודא אתפנון, שהם ג"ר דרוח הנמשכים מב' תפוחין למטה. תקון שמיני זעירין נחתין בגרונא נמשך מתקון ט והי' די"ג ת"ד דא"א ותיקון הט' נמשך מתקון י"א שביגת"ד דא"א. ג תיקונים ראשונים כנגד עיבור, תיקון ד יש שינוי מתיקון באריך אנפין, כאן בז"א התיקון שערות השפה תתאה. אופי התיקונים בז"א הוא עם יותר דינים מאחר ושייכים לבחור ולא לזקן דהיינו קטנות.

לו) כתוב: מן המצר קראתי יה, ט' אמר דוד עד כל גוים סבבוני כדי לסבב עצמו בהם ולהגן עליו שהם כנגד ט' תקוני דיקנא דז"א. א) מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ ב) עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ ג) ה' לי לא אירא ד) ה' לי בעוזרי ו) טוב לחסות בה' הב' ועם ג"פ אדם שיש בהם הרומזים לג' תיקונים הם 9 ואלו ט' תיקונים הם בסוד הכתוב: ותוצא הארץ דשא, עשב, מזריע, זרע, למינהו, ועץ, עוש פרי אשר זרעו בו למינהו. תשעה תקוני דיקנא אלו תעקרו משם שלם דהיינו מי"ג תי"ד דא"א ובאו באותו שהוא עליון דהיינו דא"א התחתון שהוא ז"א נראים בט' תקוני דיקנא וי"ג וט' הם כ"ב שהם כ"ב אותיות שנחקו מחמתם.

לז) על כן אם ראה בחלום שאוחז בידו זקן של אדם חשוב הוא שלם עם אדונו שונאיו יכנעו תחתיו, כל שכן זקן העליון דא"א המאיר לזקן התחתון דז"א כי זקן העליון נק' רב חסד ובז"א נק' חסד סתם, וכשהוא צריך לאור מאיר לו זקן עליון ונק' גם הוא רב חסד. כשאדם מכוון בחיים רק לסימנים, עושה הוא טעות בשורשים. בחלום רואים רק בסימן, לכן על האדם לקבל את השורשים העליונים תוך ביטול, כאשר ע"י דמיון מודרך ניתן להחזיק תודעה בחלום, אך אין זו אמת, אלא רק כאשר באים בקשר אמיתי לפנימיות, לעליון.

לח) ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה, כלומה ח"י י"ה כי בחיה יש אותיות ח"י י"ה חי היינו היסוד של ז"א. י"ה היינו או"א. וישרצו המים פירוש שיתפשט אור של זה בזה דהיינו שיתפשט אור י"ה בח"י שהוא יסוד דז"א ותצא נפש חיה שהיא הנוקבא וכן נשפו של אדם הראשון מכוון כאן ללידה של זו"ן ושל אדם ראשון ושל הנקבות. הכל שרץ בזמן אחד, מים טובים דקדושה מים הרעים דס"א וכיון שאמר ישרצו נכללו זה בזה ויצא חיה עלאה דהיינו הנוקבא, חיה תתאה דהיינו נפשו של אדם הראשון. חיה טוב שהיא הנוקבא, חיה רעה שהיא לילית כי נפש חיה הרומשת זו לילית

לט) דבר אחר, ישרצו המים תרגומו ירחשון כלומר כשמרחשין שפתיו דהיינו כשמתנועעות שפתיו דברי תפלה בזכות ובנקיות הדעת ובמים המנקים ומטהרים, רוחש נפש חיה, כי כשאדם רוצה לסדר תפלתו לאדונו שפתותיו מרחשות באופן הזה ממטה למעלה ולהעלות כבוד אדונו למקום השקיו של באר עמוק שהיא בינה, ואח"כ להמשיך ממעלה למטה מאותו שקיו של הנחל שהיא בינה לכל מדרגה ומדרגה עד מדרגה אחרונה שהיא מלכות להמשיך נדבה לכל ממעלה למטה. ואח"כ צריך לקשר קשר בכלא דהיינו שייחד כל המדרגות בא"א ב"ה קשר דכוונה של האמונה ויעשו כל משאלותיו בין משאלות הצבור בין משאלות יחיד. יבקש תפילה בזכות הדעת

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא כב-כג
1. מדוע לא נזכר הזקן בז"א?
2. מהם ט' התיקונים בזקן הז"א?
3. השווה ובאר את ההבדלים בין ט' תיקוני הזקן דז"א ל-י"ג תיקוני הזקן דא"א.
4. כיצד אנו רואים את ט' התיקונים בסוד הכ' "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו"?
5. כיצד צריכים לנוע שפתיו של אדם בדברי תפילה כדי שעשו כל משאלותיו, בין משאלות הציבור ובין משאלות היחיד? הסבר ונמק.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———————-

 

סיפרא דצניעותא כ- כא

פרק שני

את המחשבות יש לנהל.

ישנה המחשבה של הנברא ויש את שורש המחשבה. זעיר אנפין מייצג את האדם  ואריך אנפין השורש. בכדי ללמוד כיצד לנהל מחשבות ורצונות כראוי, יש ללמוד בשורש, כיצד מנהל הדבר בעולמות העליונים, כדי לא לערב גחמות פרטיות במחשבה טהורה.

רק אצל התחתון ישנו מושג של סתימת אוזניים, וכאן על הנברא לעשות תיקונים כדי שכל תהליך המחשבה ירד משורשה עד הלב.

התיקון הראשון הוא של האות ם מהמילה צלם, זהו סימן של מקום סגור בו האמונה שלמה שלא מקבלת חוכמה/אור. תיקון שני האות ל הוא הדעת, החיבור של ימין לשמאל – אמונה לרצון. כאן מתקבלת רק חוכמה חלקית, בה ניתן להתמודד מעבר למה שבא לי, אלא על מה שנכון.

אם הרצון של האדם נובע ממנו עצמו ללא קשר לרצון המאציל, אזי ימשוך עליו דינים, אך אם ישכיל לקיים: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ ההשגחה תהיה ברחמים. גם לבחינת העיניים יש תיקון שכאשר קשורים לעליון שזו גדלות, החסדים רוחצים את הדינים.

כאשר מתקנים את בחינת שערות האוזניים, ניתן לשמוע ולהבחין בין טוב לרע, אחרת שערות הנפש ינהלו את האדם.

לכתחילה המחשבה של התחתון אינה נכונה והיא דין, ואותה יש לתקן על ידי התקשרות למחשבה עליונה יותר.

מפרש את הפסוק: אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן, שיש כאן לשון גלוי, נוכח – אני ולשון נסתר – הוא. אני הוא שם המלכות, הלב – והוא מבטא את שם החוכמה, וצריך לחבר ביניהם, וכדי לייצר מחשבה שלמה יש להיות מקושרים לנסתר ולנגלה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא כ- כא

פרק שני

את המחשבות יש לנהל.

תיקון א' של ם' דצלם מאשר סגירה ממוחין דחוכמה להיכנס,

תיקון ב' ל' דצלם בו יש דעת המכריע בו חסדים וגבורות באים יחד.

תקון ג':

  •  בקטנות– הוא שערות שחורות כעורב שהם נמשכים מהדינים שבג' מוחין חב"ד שבתקון הב' וע"כ הם סותמים האזניים שלא תבחנה מטוב לרע ואין תפלות התחתונים מתקבלות. וזהו בעת קטנות,
  • אבל בגדלות מתקנות שערות אלו בסוד ם' דצלם דנה"י ואז מסתלקות מעל האזניים והן נפךתחות כמ"ש בתקון הז' ויש על גלגלתא דז"א קו חלק במקום שהשערות נחלקות לימין ושמאל שהוא נק' אורחא דפלגותא דשערי, ששם אין שערות ודינים כלל ,אלא להיפך שהוא חסד נפלא, וע"כ הוא לבן. וזסו"ה וְאֹרַח צַדִּיקִים, כְּאוֹר נֹגַהּ:    הוֹלֵךְ וָאוֹר, עַד-נְכוֹן הַיּוֹם שנאמר על אורחא דפלגותא דשעי שבגלגלתא דא"א ומארח של א"א נמשך לארחא דפגותא דשערי דז"א שעליו נאמר כל ארחות ה' חסד ואמת. וסוד הדברים הוא כי בשערות של ימין מתגלים על ידיהם חסדים לעובדי ה' ובשערות של שמאל מתגלים על ידיהם עונשים לרשעים שאינם עובדים את ה' וכשמגיע זה לתחתונים הם מכירים את ההבדל שה"ס אורחא דפלגותא דשערי בין עובד ה' ללא עבדו, שע"י הכרה זו זוכים לדבקות השלם בקב"ה ואז כל אורחות ה' חסד ואמת.

ישנה המחשבה של הנברא ויש את שורש המחשבה.

  • זעיר אנפין מייצג את האדם
  •   ואריך אנפין השורש.

בכדי ללמוד כיצד לנהל מחשבות ורצונות כראוי, יש ללמוד בשורש, כיצד מנהל הדבר בעולמות העליונים, כדי לא לערב גחמות פרטיות במחשבה טהורה.

רק אצל התחתון ישנו מושג של סתימת אוזניים, וכאן על הנברא לעשות תיקונים כדי שכל תהליך המחשבה ירד משורשה עד הלב.

התיקון הראשון הוא של האות ם' מהמילה צלם, זהו סימן של מקום סגור בו האמונה שלמה שלא מקבלת חוכמה/אור. תיקון שני האות ל' הוא הדעת, החיבור של ימין לשמאל – אמונה לרצון. כאן מתקבלת רק חוכמה חלקית, בה ניתן להתמודד מעבר למה שבא לי, אלא על מה שנכון.

אם הרצון של האדם נובע ממנו עצמו ללא קשר לרצון המאציל, אזי ימשוך עליו דינים, אך אם ישכיל לקיים: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ ההשגחה תהיה ברחמים. גם לבחינת העיניים יש תיקון שכאשר קשורים לעליון שזו גדלות, החסדים רוחצים את הדינים.

כאשר מתקנים את בחינת שערות האוזניים, ניתן לשמוע ולהבחין בין טוב לרע, אחרת סערות הנפש ינהלו את האדם.

לכתחילה ,המחשבה של התחתון אינה נכונה והיא דין, ואותה יש לתקן על ידי התקשרות למחשבה עליונה יותר.

מפרש את הפסוק: אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן, שיש כאן לשון גלוי, נוכח – אני ולשון נסתר – הוא. אני הוא שם המלכות, הלב – והוא מבטא את שם החוכמה, וצריך לחבר ביניהם, וכדי לייצר מחשבה שלמה יש להיות מקושרים לנסתר ולנגלה.

כח) מצחא דלא נהרי, תקון רביעי הוא מצח שאינו מאיר שנמשך ממנו דין ומריבה לעולם שמצח הוא עניין של רצון, וכשבא ליידי קיום הוא יכול להאיר, אך כשאינו בא ליידי מימוש נוצר סוג של עיקשות חוץ במעת הגדלות כאשר רצון דמצח דא,א משגיח במצד דז"א והסימן שאינו יכול להתקבל, שהוא חוץ למצח כמו התפילין. תקון החמישי הוא עיניים בג' גוונים שהם שחור אדום ירוק ליראה מפניהם, כי כל גוונים אלו רומזים לדינים כי אדום הוא שמאל וירוק הוא קו אמצעי ושחור היא המלכות ובגדלות הן רוחצות בחלב המאיר שה"ס החסד הנמשך מעתיקא שכתוב: עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן דהינו בלי שום דין, וכתוב: צדק ילין בה, הרי שיש בה דין הנק' צדק ומשיב, נוה שאנן נאמר בשעה שעינו של עתיק הסתים מאיר בס"ה רוחצות בחלב כי עינך כתוב בלי יוד דלשון רבים כי בעתיקא אין שמאל וב' עינים נחשבים לעין ימין. אין הכוונה שבעתיק אין עין שמאל, אלא שעין הטובה הימנית היא מייצגת את עתיק

כט) תקון שישי הוא חוטם הפרצוף שהוא קצר להכרה. שבחוטם ניכר הפרצוף כמ"ש ז"ל אין מעידים אלא עד שיהיה פרצוף פנים עם החוטם. ג' שלהבות שורפות בנקביו שהן ג' בחינו דין הנשמך מבינה ומלכות מקו שמאל. תקון ז' הוא מדרגה עקומה, לשמוע טוב ורע, דהיינו האזניים בעת הגדלות שהסתלקו מהם השערות שסתמו אותם, שאז נפתחו לשמוע טוב ורע ולהטיב לטובים ולהעניש הרעים ולקבל תפלות התחתונים.

והתבררו ז' תקוני גלגלתא דא"א אשר גלגלתא וד' סטרין שבה ה"ס ם דצלם וג' חללי גלגלתא ה"ס ל דצלם, והשערות וב' אוזניים ה"ס נו"ה הנסתרים ומצחא ה"ס יסוד שבהם. וב' עיניים ה"ס נו"ה הנגלים וחוטמא היא יסוד ומלכות שבהם והספרא דבנעותא מפרש כאן בעיקר בחינות דין שבהם בעת קטנות. והבחינות מל"צ דצלם נאמר בעיקר לעת גדלות כמ"ש לעיל בז' תקוני גלגלתא דא"א. את בחינות הגדלות צ מצלם אינו מפרש כאן

ל) כתוב: אני הויה הוא שמי שאומר לשון נגלה, אני ולשון נסתר הוא ואומר אותם במשיכה את שהיה לו לומר אני הויה שמי למה הוסיף הוא, ואומר שאני והוא הם ב' שמות שכתוב אני אמית ואחיה וכתוב ואני אשא ואני אסבול, הרי שאני הוא שם היינו שם המלכות וגם הו"א שם. שכתוב הוא שענו ולו אנחנו וכן הוא באחד מי ישיבנו, הרי שנק' ג"כ בזם הו"א כי הו"א נק' מי שסתום ואינו נמצא דהינו חכמה סתימאה דא"א שנסתם ואינו נפתח עד גמן התקון, הוא נק' מי שאינו מזדמן לעין, דהיינו שאינו מזדמן לקבלת החכמה המכונה עין. דהיינו או"א עלאין שהם חסדים מכוסים ואינם מקבלים חכמה לעולם, שעליהם נאמר כי חפץ חסד הוא הו"א נק' מי שלא נקרא בשם דהיינו הבינה שהיא ישסו"ת שיצאה בה קו שמאל ומטרם שקו אמצעי הכריע בין ימין ושמאל להלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין אינה נק' בשם כי היא סתומה ואינה מאירה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא יח- יט

פרק שני

תיקוני הראש של זעיר אנפין שהוא השורש לכל אחד מנשמת היהודי, מהם לומדים כיצד לבנות מחשבה מהרהור נכונים, כאשר מעל הכל ניצבת האמונה.

תיקון הראשון בכתר מופיע בארבע צדדיו, חכמה בינה חסד וגבורה, זהו השורש למחשבה, הוא מקום סגור כעין האות ם מהמילה צלם, מקום טהור בלי כניסה לחיצונים והפנימיות שמורה.

בהמשך לאחר שהמחשבה מתבררת כשלמה, ניתן להתחיל ולפרוט אותה לחלקים פרקטיים. כאן כבר יכולה החוכמה להתגלות, ותיקון זה מייצג את האות ל במילה צלם.

בתיקון השלישי ישנם דינים שלא מאפשרים קבלה מלא של החוכמה/אור והוא בחינת וְאֹרַח צַדִּיקִים, כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר, עַד-נְכוֹן הַיּוֹם. הסימן הוא כשביל בשער הראש המאפשר קבלה בחסדים.

כג) יוד דעתיקא סתים, היוד דהוי"ה שבעתיק סתום בעטרותיו שהמלכות אינה יוצאת מבינה שלו וסותמת אותו משום שהשמאל נמצא שאין לו תקון אלא בתמקלא והמתקלא מחויב לתלות בראש עתיק שהיא המלכות שסותמת אותו. וכן הוא בכל הראשים הי' היא תמיד בחינת ראש. ה"ה נפתחת בה' האחרת דהיינו בה' של ז"א שבו מקום הגילוי. וע"כ אות המילוי של ה' הוא ג"כ ה דהיינו ה"ה והיא מנוקבת בב' נקבות כי גם ה' אחרונה שהיא המלכות נכללה בה ונמצאת בתקונים שלעת גדלות יורדת ממנה המלכות. והיא מתגלית בחכמה ולא בה עצמה אלא בז"א. ו"ו נפתחה בו' אחרת שבז"א שכתוב: הולך לדודי למישרים שהתקונים שלמעלה הולכים לדודי שהוא ז"א שבו ניצוץ הקשה שהוא מסך דחיריק כדי לכסות הפתח של אמא. וע"כ אות המילוי של ו' הוא ו' אחרת כזה וו

כד) ו' לעילא ו' לתתא, נמצא שיש ו' למעלה בראש ויש ו' למטה בז"א יש ה' למעלה ויש למטה בז"א, שמשום זה הן נכפלות במילוי, כי למעלה הן נסתרות ולמטה מתגלות י' למעלה ובה לא השתתף י' אחרת כמו באותיות ה ו ואינה עולה עמה במבטא חוץ מרמז שנרמז כי המילוי ו"ד שביוד היא גימטרייה י' שהיא רמז שיש בכלל גם י' שניה למטה. היינו כשנתגלו בי' שנים שהם או"א עלאין ומתחברים במדרגה אחת דהינו בשביל שאבא ששם דעת הנעלם. בהתרגשות אחת כדי להפרד מן השמאל, וזהו ו"ד הכלולות ביוד שהי' הוא אבא עלאה והו"ד הן אמא עלאה, אוי כהסתלק אבא שהוא י' והו"ד מתגלית ו"ד זה השמאל ואם היוד נעלם זה דין. מלמד כאן על התיקונים המתגלים בראש דז"א כמו שמתגלים בראש שאריך אנפין, אותם תיקונים צריך לעבור ז"א כדי להתכלל בעליון.

כה) אלו הבשמים דהיינו הארות החכמה שנ' בשמים וריח של החקיקות האדומות שהם כל הבחינות של קו שמאל שהם אדומות שעוברים להעיר, אינן מתערבות במקום אלא שתיכף חוזרים למקומם כדי שלא להאיר למטה ככתוב: והחיות רצוא ושוב. שתיכף שבים למקומם וכן ברח לך אל מקומך דהינו שממהר לשוב בחזרה למקומו. וזסו"ה אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים תשים קנך, דהיינו שתרצה להמשיך החכמה ולעכבה, אומר הכתוב: משם אורידך. אלא שהמשכת החכמה צריכה להיות בדרך הכתוב: והחיות רצו ואוש, שיחזירה תיכף ומיד למקומה, דהיינו ממטה למעלה ועי באדרא שעל ארחא דתחות חוטמא שמשם מאיר החכמה ואמר שהוא אורחא דרך לאעברה ביה, דהיינו ג"ג שלא לעכב ההארה אלא להחזירו תיכף למקומו. טיפסא  פירושו דפוס וחקיקה כי על ויצר אוו בחרט מתרגם בטופסא. שריקין פירושו אדומים מלשון לא תעבור שקר על פניה. יש להיזהר כשרוצים להאיר את החוכמה שלא ברצוא ושוב, דהיינו בקבלה ונתינה לא תגיע למקומה ויהיה דין במדרגה, וכמובן שצריך את הנוקבה לקבל ולהשפיע לתחתונים

כו) ותוצא הארץ דשא: מתי נעשה זה, כאשר השם שהוא הנוקבא ניטעה, דהינו אחר שנבנה המנוקבא מבחינת מחזה ולמטה שאז מה דהוית יבשה וכו' כנ"ל וכה יצא מאבא ואמא אויר שהוא אור חסדים מאבא וניצוץ שהוא אור הגבורות מאמא וכנחברו האוי והניצוץ יחדיו התפשט המם גלגלתא אחת שהוא כתר דז"א בצדדיו דהיינו ד' צדדים חו"ב וחו"ג דדעת והם בחינת או"א עלאין שבראש ז"א והם סוד ם דצלם עליה על הגלגלתא היא נמלאה טל מב' גוונים דהיינו לבן ואדום בסו"ה טל אורות טלך שהם אור חסד ואור גבורה וזהו תקון ראשון דז' תקוני גלגלתא דא"א בחינת חסדים מכוסים והוא שמור שהחוכמה תידחה ולא תתקבל רק ברצוא.

כז) תלת חללין דאתוון, תקון ב' ג' חללים של אותיות הרשומות דהיינו יה"ו שהם חכמה בינה דעת נתגלו בו, וה"ס ל דצלם שבראש ז"א שרק ממנו ניתן לקבל חוכמה במדרגה בתנאי שיש את התיקון הראשון קודם שלא מאפשר ג"ר במדרגה, זוהי האות ל מצלם. תקון השלישי שערות שחורות בסוד איש ולא זקן כעורב תלויות על נקבי האזנים העמוקות ואינו יכול לשמוע ימין ושמאל, כי השערות שהם הדינים הסותמים אותם. ובגדלות מסתלקים השערות מעל האזנים כמ"ש בתקון הז' כאן בשערות שעל הגלגלתא דז"א יש למעלה ארח אחד דק דהינו הארח שבאמצע הראש ששם מתחלקים השערות לימין ושמאל.

גם ז' תיקוני גלגלתא דז"א מתחלקים על ג' בחינות מל"צ דצלם כמו ז' תקוני גלגלתא דא"א, אלא בדרך אחר, כי חסר כאן התקון דקרומא דאוירא ונתווסף כאן תקון באזניים אשר בקטנות השערות סותמות האוזניים שזהו תקון ג' ובגדלות מסתלקות השערות מאזניים שזהו תקון ז' ואז התפלות מתקבלות מהתחתונים, וכן נתקנה הגלגלת בד' מוחין חכמה בינה חסד וגבורה דדעת, ועל שם ד' מוחין אלו נק' ם דצלם כי כל מוח כלול מעשר ספירות, והם ם בחינות ויורה שבקו אמצעי שהוא דעת אינו מיחד ימין ושמאל להלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין החיבור. שזה נעשה בכח הדין שבקו אמצעי, וע"כ הדין נהפך לחסד ושניהם בחינה אחת וע"כ הם ל': ג' בחינות ע"ס שהן חב"ד אבל בם' דצלם שה"ס וא"א עלאין אינם מקבלים חכמה לעולם ואין צורך להכרעת קו אמצעי, ומשום זה החסד והדין שבגו אמצעי נבדלים זה מזה, כי הדין שבקו אמצעי אינו נהפך כאן להיות חסד משום שאינו גורם היחוד דימין ושמאל ונבחנים החסד והדין שבדעת לב' בחינות עשר ספירות נבדלות וע"כ יש ד' מוחין, והם ם. וזהו תקון הא' והתקון הב' הם המוחין דישסו"ת שבז"א שה"ס ל דצלם שבראש ז"א שבהם הדעת מכריע בין ימין ושמאל שהם חכמה ובינה, בכח הדין שבו שהוא מסך דחיריק וע"כ נהפך הדין להיות חסד ואין כאל אלא ג' בחינות של עשר ספירות שהם ל' וזהו תקון הב'

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———————-

סיפרא דצניעותא יח- יט

פרק שני

תיקוני הראש של זעיר אנפין שהוא השורש לכל אחד מנשמת היהודי, מהם לומדים כיצד לבנות מחשבה מהרהור נכונים, כאשר מעל הכל ניצבת האמונה.

תיקון הראשון בכתר מופיע בארבע צדדיו, חכמה בינה חסד וגבורה, זהו השורש למחשבה, הוא מקום סגור כעין האות ם מהמילה צלם, מקום טהור בלי כניסה לחיצונים והפנימיות שמורה.

בהמשך לאחר שהמחשבה מתבררת כשלמה, ניתן להתחיל ולפרוט אותה לחלקים פרקטיים. כאן כבר יכולה החוכמה להתגלות, ותיקון זה מייצג את האות ל במילה צלם.

בתיקון השלישי ישנם דינים שלא מאפשרים קבלה מלא של החוכמה/אור והוא בחינת וְאֹרַח צַדִּיקִים, כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר, עַד-נְכוֹן הַיּוֹם. הסימן הוא כשביל בשער הראש המאפשר קבלה בחסדים.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא טז- יז

פרק שני

אין חוכמה בלי צד הנקבה.

שלמות היא מצב בו מקבלים את החוכמה/השפע, אך לא ניתן לקבל זאת רק מצד ההשתוקקות שבשמאל ללא חסדים מימין דהיינו השפעה. ביקוש מצד שמאל בלבד, מהרצון לקבל תביא לחורבן. אמנם עם צד הזכר בלבד ניתן רק קיום, אך לצורך שיכלול ולמימוש העצמי להגעה לתכלית צריך את צד הזכר וצד הנקבה.

ההשתוקקות העצמית משמאל רוצה את כל האור, והחסד מימין רוצה להשפיע, המחלוקת נפתרת שמקבלים במסגרת החסדים רק חלק מהאור, כמו יעקב שמכריע בין אברהם ליצחק. קו אמצעי מכריע ביניהם בתהליך שמתחיל בביקוש שמעלים נשמות הצדיקים, אז גם הם יוצאים נשכרים מהזיווג בעליון.

גם השכל הישר ביותר לא יועיל אם הוא לא נובע משורש האמונה. עד הקב"ה תמיד ימצא עליון על האדם, ועליו להתבטל כלפיו.

כ) יהי דשא ועשב לא כתוב כאן, שאנו קורי בו י' עליונה וי' תחתונה בסו"ה וייצר עם ב' יודין שי' עליונה הוא חכמה עלאה וי' תחתונה הוא חכמה תתאה דהיינו הנוקבא שה"ס ב' יודין דראש וסוף של הצירוף יאהדונה"י ע"ש יה"י יש בו י' עליונה וי' תתונה, ה' בינים שה' ה"ס בינה אשר י' תונה מקבלת ממנה חכמה. וזהו כלל של שלימות כי אז מקבלת חכמה שהיא שלמה ולא לכל צד, אלא רק משמאל לבד. וע"כ נעקר שם הזה דהיינו הנוקבא המכונה שם, ונשתל באחר דהיינו שנעקרה מלמעלה מחזה דז"א מהמקום שמקבלת רק משמאל דאמא אל למטה מחזה דז"א לקבל ממנו חסדים, שכתוב: ויטע ה' אלקים גן דהיינו שנטעו במקום למטה מחזה דז"א.

כא) ה' בין יוד ליוד וכו, דרך אחר הה' הכתובה בין י לי' דיה"י רומזת על נשיבת רוח חכמה מחוטם דא"א לז"א ואע"פ שז"א הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה אומר תמיד מפני שמחזה ולמטה מיוצגת הנוקבא עכ"ז בלא רוח חכמה אינו מתקיים כי כל עוד אין בו חכמה הוא ו"ק בלי ראש בקביעות. בה' זו הרומזת לחוטם דא"א השתכללו ה' עליונה דשם הויה וה' תחתונה דהיינו שה' עליונה שהיא בינה מקבלת חכמה בקו שמאל שלה, מחוטם דא"א ומשפעת לה' תחתונה שהיא הנוקבא. ואז ב' ההין הן ביחד שכתוב, אהה אדני אלקים שרומז שבכל מקום שב' ההין הם יחדיו דהיינו שה' תחתונה מקבלת חכמה מקו שמאל דה' עליונה נאמר עליה אהה שהוא רומז לעת צרה כי הנוקבא היא אז בצרה שהיא חרבה ויבשה משום שזה חוכמה בלי חסדים וזה נחשב לחשכות.

כב) בקטפוי דקטפין ברוחא, באשכול האשכולות ברוח של המאזנים שהוא ז"א שבו המתקלא ונק' אשכול כמ"ש: אשכול הכופר דודי לי יש יה"ו ומפרש י' עליונה שהיא או"א שנק' אבא התעטרה בקשר עתיק שהוא קרום העליון דאזדכך וסתים דהינו תקון ג' דז' תקוני גלגלתא דא"א שעתיק מתקן את ראש דא"א בשבעה תקונים כדי שראש המחשבה יהיה מתוקן לפי האמונה דעתיק. ה' עליונה שהיא ישסו"ת שנק' אמא התעטרה ברוח של ב' נוקבי דפרדשקא בנחיריים שיצא להחיות דהיינו להשפיע חכמה הנק חיים שהוא תקון ז' דז' תקוני גלגלתא דא"א ותקוני הראש ו' עליונה שהוא קו אמצעי ודעת שבו ניצוץ הקשה דהיינו המסך דחיריק שהתעטר בצדדיו דהיינו שמכריע משקל בין בין צדדים ימין ושמאל שבאמא שההשתוקקות העצמית משמאל רוצה את כל האור, והחסד מימין רוצה להשפיע, המחלוקת נפתרת שמקבלים במסגרת החסדים רק חלק מהאור, כמו יעקב שמכריע בין אברהם ליצחק ומקבל משם ג"ר המכונים עטרה. מתפשטים האותיות יה"ו אחר כך ונכללים בז"א בסוד תלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא כמו שהי"ו שורים בגלגלתא דא"א נמצאים מתפשטים בכל גוף דא"א סהינו ז"ת חג"ת נהי"ם שלו לשכלל הכל, כי עליהם מלביש וא"א וישסו"ת וזו"ן. כאשר אלו האותיו יה"ו תלויות דהיינו שהם סתומות הם בעמר נקי צמר נקי, שערות הראש נקיים מהדין שנמצא במסך, מפני שכוח הדין פועל רק ממקומו ולמטה שהוא תקון ה' דז' תקוני גלגלתא וכשהן מתגלות לז"א מתישבים בו אלו האותיות יה"ו ונקרא בהן קטפוי פירושו אשכולות.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———————-

סיפרא דצניעותא טז- יז

פרק שני

אין חוכמה בלי צד הנקבה.

שלמות היא מצב בו מקבלים את החוכמה/השפע, אך לא ניתן לקבל זאת רק מצד ההשתוקקות שבשמאל ללא חסדים מימין דהיינו השפעה. ביקוש מצד שמאל בלבד, מהרצון לקבל תביא לחורבן. אמנם עם צד הזכר בלבד ניתן רק קיום, אך לצורך שיכלול ולמימוש העצמי להגעה לתכלית צריך את צד הזכר וצד הנקבה.

ההשתוקקות העצמית משמאל רוצה את כל האור, והחסד מימין רוצה להשפיע, המחלוקת נפתרת שמקבלים במסגרת החסדים רק חלק מהאור, כמו יעקב שמכריע בין אברהם ליצחק. קו אמצעי מכריע ביניהם בתהליך שמתחיל בביקוש שמעלים נשמות הצדיקים, אז גם הם יוצאים נשכרים מהזיווג בעליון.

גם השכל הישר ביותר לא יועיל אם הוא לא נובע משורש האמונה. עד הקב"ה תמיד ימצא עליון על האדם, ועליו להתבטל כלפיו.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא יד- טו

פרק שני

על האדם להשפיע הלאה הארה שמקבל.

הזקן מבטא את דרך קבלת החוכמה שאינה יכולה להתקבל בפנימיות אלא יוצאת החוצה, וכך אדם מקבל דרך הפרטים החיצוניים את הכלל הפנימי. מחשבה או רעיון גדול חייב להביא לביטוי חיצוני. בעולם אצילות הסתלק האור, והאור החוזר שאמור להחזיק את ההארה הפנימית יצא החוצה, וכך קורה גם לאדם. בכדי להגיע לתכלית, האדם מלשון אדמה לעליון צריך לאמץ את החוקים העליונים. אמנם אין ההלכה מחייבת לגדל זקן, אך עצם הזקן החיצוני מזכיר ומבטא את פעולת החסדים הנדרשת לתיקון ותבנית המחשבה הראויה, מחשבת השפעה ולא מחשבה גופנית. זהו כוח החסדים הנובע מאמונה מעל טעם ודעת וגם וחכמה שמבקשים להפיץ חייבת להיות במסגרת אמונית בחסדים, זהו הכוח והיכולת לדחות את התגובה ואת ההשתוקקות הגדולה, ולנתב אותה לטובת הכלל.

אחר זה נעשה שוב עבור לבחינת נשמה ועלו שוב השערות שבלחי תחתון אל השפה העליונה כמו בתיקון השני שהיא מקום סיום גלגלתא מצד הראש בחינת בינה, וקבלה שם תחילה ו"ק דנשמה דהיינו נפש רוח דנשמה וז"ש חפי תקרובתא דבוסמא שכן נק' הדיקנא על שם הכתוב: ולחייו כערוגות הבושם השערות הדבוקות ללחיים לרישא דלעילא דהיינו לשפה עלאה וקבלה שם בחינת ו"ק דנשמה והוא תקון שישי. אחר זה התגלה רוח החכמה בבחינת פנים סוד ב' תפוחי הפנים שזו בחינת ג"ר דנשמה דהיינו יחידה חיה נשמה של הנמה וז"ש תרין תפוחים אתחזן לאנהרא בוצינין כדי להאיר הספירות המכונו בוצינין בחי' ג"ר שז"ס חכמת אדם איר פניו וזהו קון שביעי. אחר זה נמשכים הו"ק דנשמה והארות הג"ר דנשמה למטה למקומם בלחי תחתון וז"ש מזלא דכלא תליא עד לבא שהוא הכולל של כל התקונים הקודמים ביה תלין עלאין ותאין כי כל המוחין דאצילות נמשכים ממנו והוא תקון שמיני התפשטות השער עד מקום החזה.

יז) תקון תשיעי הוא אלו השערות הקצרות התלויות בין השערות דשטח עליון דדיקנא אינן יוצאות זו מזו שכולן שוות. תקון עשירי הוא שערו קצרות המכוסות על הגרון סמוך אל הדיקנא היקר. תקון אחד עשר הוא שערות גדולות משוערים בשיעור שלם התלויות על הגרון. תקון 12 הוא שהשפתיים נפנו משערות מכל צד. אשרי למי שנושק מאלו הנשיקות. תקון 13 הוא י שבמזל ההוא של הכל נמשכים י"ג נהרות שמן של אפרסמון טהור הכל נמצא במזל הזה והוא סתום דהיינו שטח תחתון של הדיקנא שנק' מזל תחתון אותו נקבל בגמר תיקון, גם בסוד אהבה שלמה.

אחר שביאר 8 תקוני דיקנא הנמשכים מהארות חכמה סתימאה מבאר כאן 5 תיקוני דיקנא הנמשכים מלגלתא וההפרש ביניהם רב הוא, כי החכמה סתימאה אע"פ שנסתמה, נסתמה רק מבחינת חכמה שבה אבל בינה ותו"מ שבה מאירים ל 8 תקוני דיקנא. וע"כ יש בהם ג"ר כי בינה זו חזרה להיות חכמה כנודע. מה שאין כן הגלגלתא שההיא נתקנה בבחינת ם' דצלם ואין בה חכמה אלא חסדים מכוסים שהם בחינת אוירא דכיא דהיינו קומת רוח והיא חסרה ג"ר ונמצא שגם 5 תקוני דיקנא הנמשכים ממנה הם ג"כ חסרי ג"ר מתוך החוק שמה שקורה בשערות הוא השלכה של מה שקרה בפרצוף עצמו, לכן כאן תעבור רק הארה של חסדים. ומסבה זו נתלו 8 תקוני דיקנא על הלחי התחתון שאע"פ שנפסק מראש הוא רק מבחינת העצמות שהוא חכמה אבל פרצוף השער נמשך מהעור מבחינת גידין ובשר ועור, הרומזים לבינה ותו"מ הוא מחובר עם הראש מה שאין כן 5 תקונים תחתונים הנמשכים מגלגלתא הם תלוים בגרון שאפילו בחינת גידים בשר ועצמות הוא נבדל לבחינת גוף דהיינו לנפש רוח וחסר ג"ר.

וכשצמחו שערות מכח הגלגלתא הנה תקון הראשון שבהם היא העיבור בבחינת בינה וז"ש אינון דתליין לא נפקין דא מן דא, שאלו שערות קצרות התלויות בין שערות הארוכות דשטח העליון דדיקנא אינם יוצאות זה מזה כלומר שאינם יוצאות ונמשכות משערות ארוכות דדיקנא שזה תיקון אחר כי הן נמשכות מחכמה סתימאה ואלו שערות קצרות נמשכות מגלגלתא. והמה שם רק לקון העיבור בבחינת בינה ומקבלי שם בחינת נפש וזה תיקון תשיעי אותו נפש שעלו שוב לבינה.

אחר זה יורדות משם מהלחי העליון לגרון למקומם, דהיינו לגרון ויוצאים תחילה בבחינת נפש דרוח וז"ש חפיין זעירין על גרונא דיקירו ששערות קטנות צומחות ומכסות על הגרון. וזה הוא תקון עשירי. אחר זה יוצאים בבחינת רוח דרוח וז"ש רברבין מתשערין בשיעורא שלים, ואלו שערות הגדולות התלויות כ"כ בגרון וזהו תקון האחד עשרה. אח"ז נמשך מגלגלתא בחינת אוירא דכיה שאע"פ שהם חסדים הם חשובים יותר מחכמה, להיותם למעלה מחכמה, וע"כ הם מפני השערות מהשפתים במקום שנושקים וז"ש שפוון אתפנון מכל סטרין וזהו תקון היב"ב.

אחר זה יוצא הכללות  של כל י"ב תקוני דיקנא, כלומר שהיא בחינת מלכות המקבלת מכולם מדובר על מלכות שביסוד, שהמלכות ממש נגנזה רדלא. וז"ש בההיא מזלא דכלא נגדין י"ג משיחין דאפרמונא דכיא והיינו שטח התחתון של הדיקנא הדבוק בגרון, שהתחתונים ממנו מקבלים כל המוחין  ממזל זה וז"ש כלא בהאי מזלא שכיח וסתים, שמזל תחתון כולל ב' נקודות שהם מפתחא ומנעולא ומצד המפתחא הוא שכיח ומצד המנעולא הוא סתים שזה סוד שנק' ונקה לא ינקה

יח) בזמן שהגיע תשרי שהוא חדש הז' נמצאים אלו י"ג תיקונים בעולם העליון שהוא בינה ופתחים שם י"ג שערי הרחמים בעת ההוא כתוב: דרשו את ה' בהמצאו.

יט) ויאמר אלקים תדשא וגו היינו שכתוב: ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב. כתוב: אדני הויה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך, כאן השם הויה שלם בצדדיו דהיינו שמאיר בצד ימין ובצד שמאל יחד, שע"כ כתוב אדני הויה וכן את גדלך וכאן בהתעוררות הזה של הארץ אינו שלם, שמאיר רק צד שמאל בלי צד ימין.

כשהנוקבא היא בבחינת מחזה ולמעלה דז"א שמלבשת קו שאמל דאמא לבד, אז היא בחינת ד' דאחד והיא יבשה שאינה עושה פירות ד לשון דלות, אלא אחר כך שירדה לבחינת מחזה ולמטה דז"א ומקבלת  מז"א שהוא קו אמצעי כמו רחל, אז מה דהות יבשה כשהייתה בבחינת מחזה ולמעלה דז"א, אתעבידת ארץ למעבד פירין ואיבין כח קן אמצעי מתקן אותה להאיר מב' הצדדים. אבל כל עוד שקבלה מאמא מקו שמאל לבד, היתה יבשה ובחינת חורבן כי החכמה שבשמאל אינה מאירה בלי חסדים שבימין, ונמשך ממנה אז דיני ועונשים. ובעת ההיא שהיתה הנוקבא מחזה ולמעלה בבחינת הדינים דשמאל, אמר הקב"ה תדשא הארץ דשא וגו דהיינו שתרד למחזה ולמטה ותהיה ארץ מוציאה פירות צריך את הירידה מחזה ולמטה אחרת אין גילוי לחוכמה.

וזה אמרו: ויאמר אלקים דשא הארץ וגו היינו שכתוב ועניתם את נפשותיכם וגו כלומר שתדשא הארץ דשא הוא אותו הענין כמו ועניתם את נפשותיכם כי ביום הכפורים עולה הנוקבא לקו שמאל דאמא ומקבלת שם חכמה בלי חסדים הגורם עינוי נפש לנוקבא, כי חכמה בלי חסדים אינה מאירה וגורמת דינים שרוצים ולא יכולים לקבל. אמנם אח"כ כשיורדת למטה מחזה ומתתקנת ממנו אז מתלבשת חכמה זו שקבלה מקודם לכן מאמא בחסדים דז"א ומאירה בכל השלמות למטה מחזה כשעושים הכנה כמו בסוכות. ואם לא היתה מקבלת החכמה מאמא מקו שמאל לבד הגורמת לעינוי נפש, אז לא היה לה ג"ר לעולם כי בהיותה למטה מחזה, אינה ראויה לקבל חכמה. וזסו"ה וענית את נפשותיכם כי ע"י קבלתנו את עינוי נפש הזה עלינו, שיש לנוקבא בסבת עליתה לקו שמאל דאמא, יש לנו חלק בג"ר שהנוקבא מקבלת אח"כ מז"א אחר ירידה למטה מחזה, שהחכמה שקבל מקום לכן מאמא מתלבשת עתה בחסדים דז"א ונעשים לג"ר. זהו הסדר, קודם סירוב לקבל וזסו"ה כי כל הנפש אש לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה, כי אין לה חלק במוחין דג"ר שהנוקבא ממשיכה אח"כ. הרי שענין התעוררות של תדשא הארץ דשא ועניין ועניתם את נפשותיכם הם ענין אחד, שניהם נוהגים בזמן שהנוקבא מקבלת מקו שמאל דאמא חוכמה בלי חסדים.

וזה אמרו אדני הויה אתה החלות וגו הויה שלים בסטרוי דהיינו ששלם בב' הצדדים ימין ושמאל שזהו שלמות. והכא ברחישותא דא דארעא לא שלים כי העוררות להוציא פירות היתה בעת שקבל רק מצד שמאל דאמא שהיתה יבשה וחרבה והיתה לא שלים. רחישותא פירושו התעוררות מלשון רחש לבי דבר טוב למזל ונקה יש צד של מנעולא כנגד יום הכיפורים ויש את עניתם את נפשותיכם, והדחיה תאפשר את החסדים לקבלה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא יד-טו
1. הסבר את התיקונים ז', ח' ו-ט'.
2. במה נבדלים באופן מהותי ה' התיקונים הנוספים על ח' התיקונים הקודמים להם?
3. מדוע ח' התיקונים תלויים על הלחי התחתון ואילו ה-ה' הנמשכים מגלגלתא תלויים בגרון?
4. מהן ב' הבחינות שיש במזל ונקה וכיצד הן קשורות ליום הכיפורים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———————

סיפרא דצניעותא יד- טו

פרק שני

על האדם להשפיע הלאה הארה שמקבל.

הזקן מבטא את דרך קבלת החוכמה שאינה יכולה להתקבל בפנימיות אלא יוצאת החוצה, וכך אדם מקבל דרך הפרטים החיצוניים את הכלל הפנימי. מחשבה או רעיון גדול חייב להביא לביטוי חיצוני. בעולם אצילות הסתלק האור, והאור החוזר שאמור להחזיק את ההארה הפנימית יצא החוצה, וכך קורה גם לאדם. בכדי להגיע לתכלית, האדם מלשון אדמה לעליון צריך לאמץ את החוקים העליונים. אמנם אין ההלכה מחייבת לגדל זקן, אך עצם הזקן החיצוני מזכיר ומבטא את פעולת החסדים הנדרשת לתיקון ותבנית המחשבה הראויה, מחשבת השפעה ולא מחשבה גופנית. זהו כוח החסדים הנובע מאמונה מעל טעם ודעת וגם וחכמה שמבקשים להפיץ חייבת להיות במסגרת אמונית בחסדים, זהו הכוח והיכולת לדחות את התגובה ואת ההשתוקקות הגדולה, ולנתב אותה לטובת הכלל.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

סיפרא דצניעותא יב- יג

פרק שני

חסידים מגדלים זקן

זקן – זה קנה חכמה. השפע/החכמה יורדים דרך הזקן הרוחני, לכן בגשמיות חסידים מגדלים זקן המבטא את הרעיון של האמונה וקבלה נכונה של השפע. הכלים של האדם לקבלת החוכמה נובעים מהרצון שלו לבוא בשותפות עם הבורא תוך ביטול עצמי ומוכנות לדחות את האור שלא ניתן לקבלו על מנת להשפיע.  רצון עצום זה כבר קיים בפנימיות האדם, אך לא אפשר היה לקבל רצון כה גדול ונגרמה שבירה והאור הסתלק, דהיינו חטא עץ הדעת. התיקון הוא בנייה הדרגתית של כלים. שערות הזקן הם בחינת הכלים דרכם ניתן לגלות את האור בצורת השפעה גם בפעולה חיצונית. אלו הם י"ג התיקונים שנעשו בעולמות העליונים, שהם תבנית התיקונים אותם צריך האדם לעשות, דהיינו אותם רצונות של השפעה שיצאו ונגלו לחוץ, ולכן יש לעשות מעשי השפעה ממש בחוץ ולא רק "להיות טוב" מבפנים. תהליך זה דומה לעיבור בו מעלים את הרצונות למידת ההשפעה כלומר תהליך של למידה כיצד לנתב את הרצונות להשפעה.

יד) פרק שני בו מתבאר זקן האמונה, כלומר שהמלכות הנק' אמונה מקבלת ממנו כל תיקוניה עד גמר התיקון, הזקן אינו נזכר בתורה ובנביאים וכתובים, שכתוב עיני ה' אזני ה' וכן לחייו כערוגת הבושם, אבל זקן אינו נזכר משום שהוא היקר מכל והוא יוצא מהאוזניים שמשם הזקן מתחיל ומקפת מסביב צורת הפנים, שעולה ויורד חוט לבן מסביב פניו. כלומר שהזקן בכללו נראה כמו חוט לבן עם שערות לבנות שמסבבות הפנים שמהן עולות ומאירות ממטה למעלה ומהן יורדות שמאירות ממעלה למטה, והוא מתבאר בשלשה עשר תיקונים. בויסטא דאנפוי פירושו צורת הפנים. בפרק זה מסביר את צורת הזקן שהוא היקר מכל, וללמד כיצד הזקן נותן את הצורה השלמה של היהודי.

טו) ביקר מכל יקר הוא דהיינו הזקן כתוב: לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, ז"א מכונה אדם ויסוד דז"א מכונה איש. אדם לחוץ מא"א הוא שז"א הנק' אדם מלביש את א"א מבחוץ מטבורו ולמטה ומכ"ש איש, שהוא יסוד דז"א שהוא אפילו מחוץ לז"א כי נה"י הם לבר מגופא א"א הוא בריח התיכון וז"א מחוצה לו כל שכן שהוא מחוץ לא"א ולפיכך אין להם התכללות בדיקנא זו דא"א. בשלשה עשר עינות מבועים מתבאר הזקן ורק ארבעה תיקונים מהם השתמרו שלא ישפיעו למטה לז"א ותשעה תיקונים מהם משקים את הגוף שהוא ז"א.

טז) תקון ראשון הוא שמלפני הפתח של האזנים התחיל היקר שהוא הזקן להתקן דהינו כנגד נקבי האזנים ויורד ביופי למטה עד תחילת השפתיים.

ב) השערות שבראש השפתיים מראש הזה שבשפה הימנית לראש הזה שבשפה השמאלית.

ג) נמצא דרך הפנוי משערות היוצא תחת ב' נקבי החוטם להעביר הפשעים שכתוב ותפארתו עבור על פשע

ד) השערות שמתחת השפתיים שהשערות חוזרים להיות ראש אחר ונק' שיבולת הזקן.

ה) דרך אחר פנוי משערות יוצא תחתיו דהינו באמצע השערות שבשפה התחתונה ובאמצע ישנו חלל פנוי.

ו) מנחת בשמים דהיינו שערות, חופה על הפנים מלמטה עד ראש שפה עלאה.

ז) ב תפוחים דהיינו לחיים הפנויים  משערות נראים להאיר הנרות.

ח) מזל הכל היינו השערות המנשכות התלויות עד הלב בו תלויים העליונים והתחתונים והיינו השטח העליון של הדיקנא שנק' מזל עליון.

תחילה צריכים לדעת סוד השערות מה הם. והעניין הוא כי נודע שאעפ"י שפרצופי אצילות הם בבחינת ו"ק דחכמה שהיה מיעוט ואי אפשר לקבל דרך ג"ר דבינה בה יש תיקון של איזקא דכיה כדי שלא תהיה שבירה, עכ"ז אי אפשר שתצא ו"ק דחכמה בלי הג"ר, אלא תחילה יוצא בהם גם הג"ר דחכמה ואח"כ מסתלקות הג"ר מהם ונשארים בו"ק דחכמה. והנה האו"ח שהיה מלביש לג"ר אלו לא הסתלק עמהם אלא נשאר בראש ומחמת עוביותו, מכוח שנשאר ריק מהאור שלו, לא היה יכול להשאר בפנימיות הכלים ויצא לחוץ בבחינת מותרי מוחא מה שנשאר מיותר מאותו מוחין, אין זה האור אשר הסתלק. כלומר זה אור חוזר שלא יכול להישאר במדרגה, ונחלק כמו הסדר דצמצום ב' אשר כתר וחכמה שבהם עלו ונאחזו בגלגלתא שהיא בחינת ם' דצלם וע"כ מכנה אותם הספרא דצניעותא עמר צמר נקי, שהמסך נמצא ממטה להם בסיום הגלגלתא ואין כוח במסך להעלות דינים למעלה ממקום מציאותו שכוח הדין פועל ממקום מציאותו ומטה. וג' בחינות בינה ותו"מ שלו מתקנים מחכמה סתימאה דא"א והם נאחזים אחר סיום הגלגלתא, דהיינו בלחי התחתון שהוא בחינת זו"ן דראש. אמנם לפי שב' רישין דא"א גלגלתא וחכמה סתימאה כלולים זה מזה, יש בכל אחד מהם ב' הבחינות נמצא שגם חכמה סתימאה כלולה מגלגלתא וע"כ מאיר בדיקנא גם הגלגלתא שבחכמה סתימאה, וח' תקונים הראשונים הם מהארות חכמה סתימאה וה' האחרונים הם מגלגלתא שבמוחא סתימאה היא רק התכללות. י"ג תיקוני הזקן באים כדי לאפשר הארה מצומצמת ומבוקרת לתחתונים. כל ההארה שמקבלים פרצופי אצילות מגיעים מהזקן, וזה חסד גדול מצד המאציל.

ומתוך שחכמה סתימאה דא"א נעלמה ונסתמה, נמצאת הדיקנא דא"א שמקבל ממנה שהוא המשפיע כל המדרגות המוחין לפרצופי אצילות והם מקבלים ממנו אותם הסדרים שהסתדרו בי"ג תקונים של הדיקנא ונבאר תחילה ח' תיקוני דיקנא הנמשכים מחכמה סתימאה ותדע שהם סדר ג' בחינות נרנח"י של נפש רוח נשמה והכללות שלהם.

ומקום התחלת הדיקנא הוא בתחילת לחי תחתון אחר שהסתיימו שערות רישא בפאתי הראש בסיום עצם הגלגלתא שמקום זה מכוון נגד נקבי האזן וזהו תקון הא' של הדיקנא. מקמי פתחא דאודנין שארי יקירו לאתתקן ששם שורש הדיקנא שנתקנה להיות בלחי התחתון ותקון הב' הוא לעלות לבינה בבחינת עבור וז"ש נחית בשפירו ברישא דשפוון מהאי רישא להאי רישא כי השערות נמשכות מלחי התחתון שהם זו"ן ועולות על השפה העליונה שהוא מקום לחי העליון, ובחינת גלגלתא שהוא בינה, ונבחן זה לבחינת עיבור שערות דיקנא שהם זו"ן בבחינת שפה עלאה שהיא בינה. והם מקבלי שם בזה בחינת ו"ק דעיבור הנק' נ"ר דנפש, ואחר זה נמשך תקון הג' רוח החכמה מב' נקבי החוטם ששם מקום גילוי החכמה לשערות השפה העליונה ועושה שם דרך באמצע שערות השפה שהוא פנוי משערות כי החכמה מסלקת כל הדינים וז"ש אחרא דנפיק תחות תרין נוקבין גפרדשקא שהרוח של החוטם שהוא חכמה מטהר את הדרך מהשערות, לאעברא חובה כי סליחת עוונות נמשכות מהארת החכמה וזו היא בחינת ג"ר דעיבור דהיינו נשמה חיה יחידה דנפש והוא תקון ג' תיקון ראשון הוא רק חומר גלם, השני עיבור, והשלישי האורחא, נשמה חיה ויחידה דנפש.

אחר זה מגיע זמן הלידה שבשערות בינת זו"ן שהתעברו בבינה שהיא שערות שפה עליונה, יוצאות ויורדות למקומם שהוא לחי תחתון, דהיינו תת שפה תחתונה וז"ש תחות שפוון אסחר שערא לרישא אחרא, שהשערות שההיו בשפה עלאה נמשכו ובאו למקום בלחי תחתון ונעשה ש שערות שפה אחרת שהוא בחינת שערות זו"ן עצמם ובהתפשטות הזו שתחת השפה התתונה קנו בחינת ו"ק דרוח דהיינו נפש רוח דרוח והוא תקון הד' ואחר זה נמשך רוח החכמה מב' נקבי החוט דרך ארחא דשפה עלאה ועבר על השערות שתחת שפה תתאה ועשה שם דרך פנוי משערות כומ בשפה עליונה וז"ש ארחא אחרא נפיק תחותוי והארת חכמה שבדך הזה ה"ס ג"ר דרוח דהיינו יחידה חיה נשמה של הרוח והוא תקון החמישי

שאלות לחזרה ושינון בזה ספרא דצניעותא יב-יג
1. מדוע הזקן הוא נחשב ליקר מכל?
2. מה זה שערות וממה הם נובעים?
3. מה ההבדל בין עמר נקי לשערות הזקן?
4. מהיכן נובעים ח' התיקונים הראשונים של הזקן ומהיכן ה-ה'?
5. הסבר את ג' התיקונים הראשונים וכיצד הם מהוים את העיבור לשערות דיקנא?
6. הסבר את התיקון הרביעי והחמישי, כיצד הם מבטאים את הלידה בקבלת ג"ר דרוח?

ז"א  הוא מחוץ לגופו של א"א, רק מלביש עליו , נמצא מתחת לטבור דא"א, ולכן לז"א אין קשר של התכללות לזקן של א"א

אות יב- יג ז'א הוא מחוץ לזקן


- דף יב- יג
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———————-

 

סיפרא דצניעותא יב- יג

פרק שני

חסידים מגדלים זקן

זקן – זה קנה חכמה. השפע/החכמה יורדים דרך הזקן הרוחני, לכן בגשמיות חסידים מגדלים זקן המבטא את הרעיון של האמונה וקבלה נכונה של השפע. הכלים של האדם לקבלת החוכמה נובעים מהרצון שלו לבוא בשותפות עם הבורא תוך ביטול עצמי ומוכנות לדחות את האור שלא ניתן לקבלו על מנת להשפיע.  רצון עצום זה כבר קיים בפנימיות האדם, אך לא אפשר היה לקבל רצון כה גדול ונגרמה שבירה והאור הסתלק, דהיינו חטא עץ הדעת. התיקון הוא בנייה הדרגתית של כלים. שערות הזקן הם בחינת הכלים דרכם ניתן לגלות את האור בצורת השפעה גם בפעולה חיצונית. אלו הם י"ג התיקונים שנעשו בעולמות העליונים, שהם תבנית התיקונים אותם צריך האדם לעשות, דהיינו אותם רצונות של השפעה שיצאו ונגלו לחוץ, ולכן יש לעשות מעשי השפעה ממש בחוץ ולא רק "להיות טוב" מבפנים. תהליך זה דומה לעיבור בו מעלים את הרצונות למידת ההשפעה כלומר תהליך של למידה כיצד לנתב את הרצונות להשפעה.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

וְאַתָּה תְּצַוֶּה י- יא

הקדמה סיפרא דצניעותא

שתיקה היא אמונה וגבוהה מהדיבור.

הלשון היא הבחינה שגורמת לקבלת האור בגוף ולמציאות המחשבה. אמנם השתיקה יפה ללשון, ואז הדיבור יכול להיות אמיתי. הדרך לשתוק היא ע"י בענווה והפעלת אמונה בבחינת חסדים מכוסים, תוך הסכמה של ויתור על קבלה לפרטיות, ולהסתפק במה שמקבלים כאילו זו קבלה שלמה. זו השלמה עם המצב שבזמן תיקון הקבלה היא מנקודה אמונית שהיא למעלה מההשגה השכלית והדעת. ואז יש להפנות את הדיבור והמעשים להשפעה לטובת הכלל,  תוך דאגה לתחתון ובקשה לקבל עבורו.

יא) וחיות רצוא ושוב, דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב, פירוש כשהחיות שה"ס האורות החכמה שבשמאל הן ברצוא להמשך ממעלה למטה הם פוגעים בדינים של קו אמצעי אז הם ושוב שמחזירים הארתם ממטה למעלה כדי להתייחד בחסדים. וז"ש וירא אלוקים את האור כי טוב שע"י קו אמצעי נעשה האור טוב כי הוא שב ומתייחד עם הימין וז"ש אמרו צדיק כי טוב, כי הצדיק הוא קו אמצעי שבנו"ה שהם ימין ושמאל ועושה אותם בבחינת טוב. פסוק זה וירא אלקים כי טוב עולה במאזנים שהוא קו אמצעי השוקל ומשוה ב' האורות ימין ושמאל שיהיו שוים ויתחידו זה בזה,

אבל פסוק ראשון יהי אור ויהי אור היו הימין והשמאל בפני עצמם שעוד לא התיחדו במאזנים. וכולם חזרו לאחד אח"כ ע"י קו אמצעי שהאחות שה"ס חכמה ומודע שה"ס בינה הנרמזים ביהי אור ויהי אור. נכללו על ידו זה בזה בסוד י"ה שהוא חכמה ובינה שהם כתרים האהובים המתחבקים ומה שמכנה חו"ב אחתא ומודעתה הוא בסו"ה אמרו לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא. שהחכמה נק' אחות משום שאסורה עליו כאחותו, כמ"ש חז"ל ועל החכמה המתגלה באצילות הוא ע"י הדעת שבבינה שחזרה להיות חכמה וע"כ נק' הבינה מודע ע"ש הדעת.

יב) שש ספירות חג"ת נה"י יוצאות מענף של שורש הגוף שהוא לשון מדברת גדולות כי הלשון היא ענף יוצא מפנימיות הגוף ממטה למעלה אל הפה דראש והוא ספירת הדעת דהיינו קו אמצעי המכריע ומיחד חכמה ובינה, ואומר שם שהוא פשיטתא דת"ת לשון זה סתום בין יוד וה"א שהם חכמה ובינה שכתוב, זה יאמר להוי"ה אני, וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו להוי"ה ובשם ישראל יכנה, יכנה ממש. זה יאמר לה' אני הוא האחות דהיינו חכמה בסוד שאסורה כאחותו שאין בה השגה ואין לקבל את החוכמה במצב זה, וזה יקרא בשם יעקב היינו מודע שהיא בינה שבה מתחיל הארת החכמה, וע"כ נאמר בשם יעקב כי בשם פירושו השגה. וזה יכתוב לה' הוא דעת ובשם ישראל יכנה גדלות, היא התפשטות הדעת לז"א שאז נק' ז"א ישראל דהיינו יכנה ממש כנ"ל. והכל נאמר ביה"ו דהיינו בחכמה בינה דעת כמבואר. הכל כל ג' אלו חכמה בינה דעת. הכל כל ג' אלו חכמה בינה דעת כלול בלשון הסתום באמא שדעת המכריע בין ב' קוין חכמה בינה שבאמא כולל בעצמו חב"ד כי נפתחה ממנו ויוצא ממנה אבא ישב בראש אמא באמצא ומתכסה מכאן ומכאן, אוי למי שמגלה ערותם.

פירוש, כיון שב' קוים דאמא היו במחלוקת והיתה משום זה בסוד ם סתומה ולא נפתחה מסתימתה אלא על ידי הלשון שה"ס קו אמצעי שעל ידו האירו בה ג' קוין חב"ד הלשון הוא כמו ז"א ומבטא את הדעת בראש ונודע שכל האורות שהתחתון גורם לעליון זוכה בהם התחתון. כיון דתלת דאמא מחד נפקי, שיוצאים מדעת שה"ס ז"א שעלה בסוד קו אמצעי לאמא לבחינת קו אמצעי ע"כ חד בתלת קיימא בביקוש התחתון לעליון זוכה הדעת בג' מוחין חב"ד אלו, ויוצאים ומתפשטים לז"א למטה. וז"ש שאמא נפתחה מהדעת שהוא הלשון שהטבע שלה חפץ חסד וע"כ כלא כלילן בלישן סתים לאמא שהוא דעת שהוא יוצא עם חב"ד אלו למקומו בז"א עצמו. ומה שמכנהו לישן סתים הוא משום שמוא סותם הג"ר דקו שמאל דבינה שממעט ממנו הג"ר דג"ר כנודע שאמא צריכה להסתפק רק בו"ק כי שז"א מבקש. ומה שמכנה את הדעת ענפא דשרשא דגופא הוא משום שדעת הוא באמת ז"א שנקרא גוף, שעלה למ"ן לאמא, וז"א מכונה גוף וע"כ נבחן לענף יוצא בראש משורש הגוף שהוא ז"א.

וזה אמרו, אבא יתיב ברישא שהוא נק' או"א עלאין והוא י דהויה, אמא באמצעיתא שהיא נק' ישסו"ת והיא ה' דהויה וז"א שה"ס ו דהויה הוא למטה, ומתכסיא מכאן ומכאן שהחכמה שבאמא מתכסה מצד מעלה מאו"א עלאין, שהם חסדים מכוסים לגמרי מהארת חכמה ומצד מטה מז"א שגם הוא סוד חסדים מכוסים. וע"כ ווי למאן גדלי ערייתהון דהיינו מי שרוצה לגלות ולהמשיך החכמה שבקו שמאל דאמא ממעלה למטה שגורם בזה להפריד או"א עליאין מישסו"ת דהיינו פירוד בין י"ה ופירוד בין י"ה אל ו ועונשו מרובה.

יג) ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים: רומז שהזכר שהוא ז"א ישלוט על הנקבה אין מדובר על כפייה אלא על הנהגה כמוביל שהיא המלכות שע"כ נק' הזכר מאור הגדול מהנקבה מאור הקטן שכתוב: וצדיק יסוד עולם שהצדיק שהוא יסוד דז"א הוא היסוד של המלכות שנק' עולם שמשמע שלולא הצדיק לא היה קיום לעולם וע"כ שולט עליה. ולמה הוא כך, אומר שהי' שהוא חכמה ואו"א עלאין האירה בשתי ההין והאירה ועיברה את הה' ראשונה עם הנקבה. ואח"כ התיחדה הי' בפני עצמה שנבדלה מהה' ועלתה במדרגותיה למעלה למעלה ונחשכה הנקבה. ואמא האירה ונפתחה בשעריה ובא המפתח הכולל שש ספירות שהוא ז"א ומכסה הפתח דאמא ונתאחד למטה עם זו ועם זו דהיינו עם הנוקבא ועם אמא, אוי למי שמגלה הפתח.

נודע שמכח עלית המלכות לבינה בכל מדרגה נבקעו כל המדרגות לב' חצאים שכו"ח נששארו במדרגה ובינה ותו"מ נפלו מכל מדרגה למדרגה שתחתיה. ואח"כ לעת גדלות יורדת המלכות מבינה בכל מדרגה וג' ספירות בינה ותו"מ שנפלו תחתונה חוזרים ועולים למדרגתם ולוקחים עמהם גם את התחתונה שהיו מלובשים בהם בשעת הנפילה שעי"ז עולה כל תחתון לעליון ומקבל האור דעליון שזה הוא סוד העיבור

וכבר ידעת שהי' ה"ס חכמה וכן היא או"א עלאין והה' ה"ס בינה וכן ה"ס ישסו"ת ונמצא שבעת ירידת הפרסאות דהיינו המלכות מכל מדרגה, הבינה ותו"מ דכל מדרגה חוזרות למקומם ומעלים עמהם גם המדרגה התחתונה אל העליונה נמצא שבינה ותו"מ של הי' חזרו אליה והעלו עמהם גם מדרגת ה' אל מדרגת י' ונעשה אחד. וכן על דרך זה חזרו בינה ותו"מ של הה' והעלו עמהם גם מדרגת ו"ה שהם זו"ן אל הה' ונעשו אחד עם הה' אשר הי' כבר מחוברת עמה. ונמצא בזה שהי' מאירה לב' ההין ביחד כי ה' תחתונה שהיא מלכות כבר נדבקה באמא שהיא ה' ראשונה והארה זו נבחנת לעבור. וז"ש נהיר י' בתרין ונהיר ומעבר לנוקבא שהי' מאירה ומעברה את הנוקבא. אמנם גם הו' שהיא ז"א דבוקה באמא, ונבחן אשר הו' דבוקה בקו ימין דאמא והה' דבוקה בקו שמאל דאמא. ונודע שעם עלית בינה וו"מ דכל מדרגה שנעשו השמאל של המדרגה, נתעוררה מחלוקת בין ימין לשמאל ונעשה פירוד ביניהם ואז נעשה פרוד בין י"ה שהי' שכולה ימין נבדלה לעצמה ועלתה למעלה וז"ש אתיחד י' בלחודוי סליק בדרגוי לעילא לעילא. והנוקבא הדבוקה בקו שמאל דאמא נחשכה לגמרי כי אין החוכמה שבשמאל יכולה להאיר בלי התלבשות בחסדים שבימין וז"ש אתחשכא נוקבא שלהיותה בחינת שמאל בלי ימין היא נקבעה להיות תמיד בסוד החושך כי ע"כ ה"ס לילה ואח"כ הכריע ז"א אשר שם באמא את ב' קוים ימין ושמאל שבאמא ונעשה בה סוד הדעת, ואז חזרה והאירה. וז"ש ואתנהירת אמא ומפחא בתרעוי אתא מפחא דכליל בשית שהוא ז"א ומכיא פתחהא דהינו אחר הכרעת ז"א שהוא מפחא דגליל שי את ב' הקוים שלה שאז חזרה הי' להאיר בה' וה' ספירו כח"ב תו"מ שלה שכל אחד כוללת עשר נעשו לנ' שערי בינה שבלי מדרגה זו לא ניתן להאיר. ונודע ששער האחרות מבחינת הכלים דאמא הוא גנוז במלכו דאמא וה"ס מנעולא, ושער הנ' הבלתי מושג וע"כ הוא צריך כיסוי וגניזה וע"כ נה"י דאמא מתלבשת בז"א וז"א מכסה אותם. ואחיד לתתא במלכות להאי ולהאי בבינה ומלכות שנתאחד בבינה להיותו מכריע בין ב' קוים שלה והוא מלביש נה"י שלה ומתאחד במלכות שמזדווג עמה ומאיר אליה ג' קווים שלו. ווי למאן דגלי פחהא כי כשהמנעולא שהיא המלכות דמדת הדין שבשער האחרות דאמא מתגלה הוא אובד כל הארותיו ועונשו גלול מאד. נתבאר בזה שהמלכות נחשכה וצריכה לז"א שיאיר אליה ומטעם זה שליט זכר בנקבה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא י-יא
1. מה תפקיד הלשון בפתיחת ה-ם סתומה שבאמא?
2. מהיכן זוכה ז"א ל-ג' קוים שאותם יכול להאיר למלכות?
3. מדוע אסור לפתוח את החכמה לפני שיש את התיקון של ג' קוים?
4. מהו סוד אחים בכורים וכיצד זה מחבר בין המדרגות?
5. הסבר את המושג צדיק יסוד עולם.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

——————-

 

סיפרא דצניעותא י- יא

שתיקה היא אמונה וגבוהה מהדיבור.

הלשון היא הבחינה שגורמת לקבלת האור בגוף ולמציאות המחשבה. אמנם השתיקה יפה ללשון, ואז הדיבור יכול להיות אמיתי. הדרך לשתוק היא ע"י בענווה והפעלת אמונה בבחינת חסדים מכוסים, תוך הסכמה של ויתור על קבלה לפרטיות, ולהסתפק במה שמקבלים כאילו זו קבלה שלמה. זו השלמה עם המצב שבזמן תיקון הקבלה היא מנקודה אמונית שהיא למעלה מההשגה השכלית והדעת. ואז יש להפנות את הדיבור והמעשים להשפעה לטובת הכלל,  תוך דאגה לתחתון ובקשה לקבל עבורו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

וְאַתָּה תְּצַוֶּה ח- ט

הקדמה סיפרא דצניעותא

לא ניתן לקבל תענוג אמיתי לצד האנוכיות והפרטיות.

 המחשבה של האדם מורכבת מאמונה שהיא למעלה מהשגה, ומתפיסה של סיבה ותוצאה, בחינת אמונה ומדע. את המחשבה יש לסדר כאשר האמונה בראש. בתהליך סידור המחשבה על האדם לנהל את החסרונות שהוא מרגיש, מול האמונה שמלמעלה הכל טוב. הרשעים מבקשים את כל התענוג לגוף, כאילו ההנאה הפרטית היא התכלית והשלמות. במהלך התיקון מרגישים חסרים, ומתנהלים לאט על סדר המדרגה מבלי לבגוד בתפיסה האמונית, תוך קבלת האור/השפע במידה חלקית דרך מידת ההשפעה.

ט) חקיקות החקיקות הוא כמראה נחש ארוך ומתפשט לכאן ולכאן, הזנב הוא בראש הראש מתאחד בכתפיים עובר וזועם שומר וגונז. אחד לאלף ימים קטנים מתגלה ההשגחה בתקונו. הסנפיר שהעולם עומד עליו הוא בחלקו. ראשו נשבר במים של ים הגדול שכתוב: שברת ראשי תנינים על המים. שנים היו והוחזרו אחד שכתוב תנינם חסר י מלשון רבים. ואע"פ שכתוב ראשי הוא לשון יחיד כמו שאתה אומר ודמות על ראשי החיה רקיע הרי שנאמר ראשי עם י אע"פ שהיא ראש חיה יחידה אף כאן בתנין, אע"פ שנאמר ראשי, הוא ראש של תנין אחד.

מדבר כאן בסוד קו שמאל מבחינתו עצמו שממנו נמשכים כל הדינים ומדמהו את קו השמאל לצורת תנין בים ולצורת נחש ארוך מטעם החוכמה הנמשכת מקו שמאל, שחוכמה נמדדת בארוך או קצר וחסדים ברוחב להיותו נמשך מקו שמאל דבינה עד המלכות הנק' ים וע"כ הוא ארוך, ועוד כיון שהחכמה מתגלית בקו שמאל, והחכמה נק' ארוך ע"כ קורא אותו חויא אריך. החקיקות הם החסרונות הנראות בקו שמאל.

קו שמאל שממנו כל החקיקות שהם הדינים שהוא מתפשט לבינה ולמלכות וע"כ הוא ארוך מבינה עד מלכות לו היו עומדים זה לצד זה צריך היה לומר רחבים, אך כאן מדבר על אורך. הזנב שלו הוא בראש כי בקו שמאל נהפכו המדרגות כי הסדר הוא ג"ר בראש ו"ק לאחר כך בגוף, וגזרא דדינא בסיום המכונה זנב וכדי למחות הרשעים שמנסים לקחת את החוכמה לגוף כאילו הגוף בשלמות ולא הראש, היינו התענוג האישי הפרטי הוא זה שמייצר את השלמות, וזה דרך הס"א שהיו ממשיכים מג"ר דחכמה ממעלה למטה נעשה תקון בקו שמאל של הפיכת המדרגות שגזרא דדינא עלי למעלה באפן שהסיום והזנב נעשה לבחינת ראש ואחר כך הו"ק ואח"כ לבסוף הג"ר. הרי שזנבא ברישא, שהראש שלו הוא בחינת כתפין כלומר שהסתלקו ממו הג"ר שהוא ראש ולא נשאר ממנו רק בחינת ו"' שחכמה שהוא נבחן לכתפין. בשעה שעובר להשפיע חכמה הוא זועם בדינים משום שאינו נתגלה אלא על גזר הדין בסו"ה בערב היא באה כפי שהיה אצל אחשוורוש לייצר אמונה, אך לפעמים מייצרים דין, שעל ידי הזעם שלו שומר שהרשעים לא יקרבו להמשיך ממנו וגונז הג"ר דחכמה.

נודע שהחכמה מכונה אלף ימים ובחינת ו"ק דחכמה מכונה אלף ימים קטנים, והמלכות ה"ס אחד לאלף ימים אלו, ואין החכמה מתגלית בשום מדרגה אחרת זולתה, וז"ש חד לאלף יומין זעירין אתגליא קולטרא בקטרוי שבמלכות שה"ס אחד לאלף ימים קטנים מתגלה ההשגחה שה"ס חכמה על ידי תקוניו ומשמיענו שחוץ ממנו אין החכמה מתגלה כלל, ומלכות זו בשעה שהיא מגלית חכמה נק' סנפיר שונא-פי-אור שהעולם עומד עליו שאין קיום לעולם זולת על ידי חכמה זו היא מגלית, שהסנפיר שהעולם עומד עליו הוא בחלקו של מלכות זו שה"ס חד לאלף וכו' כמ"ש לעיל. בכדי לתקן מפעיל תחילה את המנעולא שגורמת לכל החוכמה להסתלק ולהשאר בחסדים מכוסים. ואז פועל במלכות ממותקת בבינה, בחינת מפתחא המאפשרת לקבל חלק מהאור.

ונודע שבביאת קו אמצעי להכריע וליחד ב' קוים ימין ושמאל זה בזה הוא עושה ב' פעולות שמתחילה פועל במסך דמלכות דמדת הדין ואח"כ פועל במלכות הממותקת במדת הרחמים. שבמסך דמדת הדין שמצמצום א' הרג את הנוקבא של הס"א ובמסך הממותק דמדת הרחמים מצמצום ב' מחץ ראשו של הזכר שירד קצת מגאוותו ויסתפק בו"ק, דהיינו שמיעטו מג"ר דג"ר והעמידו על ו"ק דג"ר. וזה אמרו תרין הוו חד אתחזרו שמבחינת קו שמאל הנ"ל נמשכו ב' תנינים שהם לויתן ובת זוגו אבל בסבת המסך דחיריק שהמשיך קו אמצעי סוד המלכות דמדת הדין נהרגה הנקבה ונשאר תנין אחד הזכר את הנוקבא גונזים ברדלא מצד הקדושה ובפרטיות של הטומאה לא משתמשים. אתבר רישיה במיין דימא רבא דהיינו שנתמעט לבחינת ו"ק דג"ר ע"י המסך דחיריק שבקו אמצעי דצמצום ב' שהוא מלכות הממותקת שזה נבחן כמו שנשבר ראשו, דהינו הג"ר שלו ונעשה בו נקב, חיסרון שזסו"ה שברת ראשי תנינים של המים שהכוונה על תנין הזכר ואין לשאול שכתוב תנינים לשון רבים שהרי תנינם חסר כתיב שיורה על תנין אחד וכן ראשי הוא כמו ראשי החיה שהוא ג"כ לשון יחיד.

מלמד כאן כיצד בונים מחשבה תוך התגברות על הס"א שנק' הנחש, התנין הגדול שבים, דהיינו כיצד להתגבר על המחשבה שאני צריך לקבל לעצמי. בדרך ההשגחה בא תיקן שמי שמבקש לקבל לפרטיותו נענש, דהיינו מובל לתיקון.

י) ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, היינו שכתוב כי הוא אמר ויהי שכתוב אמירה בויהי להראות אשר ויהי הוא בפני עצמו והמלה יהי אור הוא בפני עצמו כי יהי אור הוא אבא וגן ימין ויהי אור הוא אמא וקו שמאל, ואח"כ חזרו ימין ושמאל להיות אחד על ידי קו אמצעי שה"ס ז"א שהכריע ביניהם בכח המסך דחיריק כנ"ל. ונייחדו יהי עם ויהי ונעשה מהם צרוף יהו"י כי האותיות השוות אינם נכפלות יה"ו ה"ס אבא ואמא וז"א המכריע ומיחדם. וי' אחרונה שביהו"י היא השכינה למטה כמו ה היא השכינה בומשקל אחד נשקלו, כי י ה"ס הי שנכנסה לאור י"ה ונעשה לאויר, דהיינו המלכות שעלתה לבינה וע"כ היא השכינה כמו ב ויהו"י הוא אחד כמו י"ה ו"ה שפירושו אבא ואמא וז"א ומלכות.

יא) וחיות רצוא ושוב, דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב, פירוש כשהחיות שה"ס האורות החכמה שבשמאל הן ברצוא להמשך ממעלה למטה הם פוגעים בדינים של קו אמצעי אז הם ושוב שמחזירים הארתם ממטה למעלה כדי להתייחד בחסדים. וז"ש וירא אלוקים את האור כי טוב שע"י קו אמצעי נעשה האור טוב כי הוא שב ומתייחד עם הימין וז"ש אמרו צדיק כי טוב, כי הצדיק הוא קו אמצעי שבנו"ה שהם ימין ושמאל ועושה אותם בבחינת טוב. פסוק זה וירא אלקים כי טוב עולה במאזנים שהוא קו אמצעי השוקל ומשוה ב' האורות ימין ושמאל שיהיו שוים ויתחידו זה בזה,

שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא ח-ט
1. סכם את המשל באות ט' ואת הנמשל.
2. מדוע הרג את נקבת הלויתן ואילו לזכר רצץ את ראשו? מה הכוונה בכל אחד מהפרטים?
3. מה ההבדל בין יהי אור לויהי אור?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———————-

וְספקר דצניעותא ח- ט

הקדמה סיפרא דצניעותא

לא ניתן לקבל תענוג אמיתי לצד האנוכיות והפרטיות.

מלמד כאן כיצד בונים מחשבה תוך התגברות על הס"א שנק' הנחש, התנין הגדול שבים, דהיינו כיצד להתגבר על המחשבה שאני צריך לקבל לעצמי. בדרך ההשגחה בא התיקן, שמי שמבקש לקבל לפרטיותו נענש, דהיינו מובל לתיקון.

הרשעים שמנסים לקחת את החוכמה לגוף כאילו הגוף בשלמות ולא הראש, היינו התענוג האישי הפרטי הוא זה שמייצר את השלמות, וזה דרך הס"א.

המחשבה של האדם מורכבת מאמונה שהיא למעלה מהשגה, ומתפיסה של סיבה ותוצאה, בחינת אמונה ומדע. את המחשבה יש לסדר כאשר האמונה בראש. בתהליך סידור המחשבה על האדם לנהל את החסרונות שהוא מרגיש, מול האמונה שמלמעלה הכל טוב. הרשעים מבקשים את כל התענוג לגוף, כאילו ההנאה הפרטית היא התכלית והשלמות. במהלך התיקון מרגישים חסרים, ומתנהלים לאט על סדר המדרגה מבלי לבגוד בתפיסה האמונית, תוך קבלת האור/השפע במידה חלקית דרך מידת ההשפעה.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

 

סיפרא דצניעותא ו – ז

הקדמה סיפרא דצניעותא

למרות שיש חוכמה בלמד דצלם, במקום החג"ת יש צורך בתיקונים נוספים בנה"י כדי שתפשט לגוף.

תיקון א' גלגלתא שבא מחסד דעתיק, עמר נקי שהוא ם דצלם שבחג"ת דעתיק.

ב' טלא דבדולחא חוכמה דאריך שמקבל מגבורה דעתיק

ג' קרומא דאווירא כנגד צ'

ד' עמר נקי

ה' ראווא דראוין – מצח

ו' פקיחו דעינין

ז' ב נוקבי דפרדשקא

 

על האדם לנהל את צורת המחשבה הרוחנית דרך תבניות אמונה כפי שמתפתחת המחשבה בעולמות העליונים, וכך להחזיק סוג של תודעה גבוהה קבועה כאקסיומות על פיהן הוא חושב, מפרש את המציאות ומתנהג.

יכול אדם להרגיש חוכמה מופשטת בפנימיותו, אך יש לזה סדרים לגילויה דרך י"ג תיקוני הזקן שמאפשרים את העברת החוכמה.  כל התיקונים הללו באים לזמן תיקון, ובאלף השביעי יחרבו, דהיינו בהסכמה לוויתור על הפרטים כדי לבוא לכלל. דהיינו ישנה עבודה בזמן התיקון, ולאחר שמביאים את הפרט, את המקרה לכלל, יש להחריבו מפני שהכלל מתקן את הפרטים שבו.

 

ו) ז"ש רעוא דרעוין אתגליא בצלותא דתתאי שהוא מצח דא"א ששם מאיר יסוד דעתיק, שהוא קו אמצעי של נו"ה הנסתרים שלו, שבסבת הארת יסוד דעתיק שם נפנה המצח משערות שהם כחות דין ונתגלה בו רצון הרצונות והוא תקון ה'. וז"ש אשחגא פקיחא דלא נאים ונטיר תדירא שהוא עינים דא"א שבהם מאירים נצח והוד הנגלים דעתיק והוא ל דצ' ששם מקום עמידת המתקלא ויציאת החכמה, אל עוד לא מקום גילוי, וז"ש אשגחותא דלתתא באשגחותא דנהירו דעלאה, השגחה רומז על אור החכמה והנק' ראיה ואומר שהחכמה המתגלה למטה בחוטם דא"א מקובלת מכאן מעינים דא"א שבהם מקום יציאת החכמה להיותה בחי' ל דצלם דצ'  והוא תקון שישי דא"א וזה אמרו תרין נוקבין דפרדשקא דאתער רוחא לכלא, שהוא חוטם דא"א, שבו מאירים יסוד ומלכות דעתיק, שהם בחינת צ' דצלם וע"כ יש בחוטם ב' נקבים, כנגד הארת יסוד ומלכות דעתיק ושם הוא מקום גילוי החכמה. וע"כ נק' החוטם בשם פרדשקא שפירושו ממלא מקום של הלשליט משום שעיקר השולט על יציאת החכמה הוא בעינים דא"א שה"ס ל דצלם אלא משום ששם אין מקום לגילוי, ששם בחנת ג"ר ואין החכמה מתגלית אלא בכלים דו"ק וע"כ נתגלתה בחוטם שהוא ו"ק, ובחינת צ' דצלם דצ' נמצא שהחוטם הוא פרדשקא וממלא מקום של העינים וזה הוא תקון שביעי.

והנך מוצא שמשום שעתיק רצה לגלות החכמה ע"י א"א הוכרחו ז' ספירות תחתונות חג"ת נהי"מ לעשות ולתקן ז' תקוי גלגלתא הללו בא"א שהם האורות ג' בחינות מל"צ שבחג"ת דעתיק בחינה ראשונה שעדיין נסתרת בפנימיות ראש דא"א שהם גלגלתא וחכמה סתימאה ואוירא. וג' בחינות ועוד אחת למלכות מל"צ שבנה"י דעתקיק ומלכות שלו העושים ד תקונים בחיצוניות הראש שהם: עמר נקי ורעוא דרעוין ואשגחא פקיחא וב' נוקבי דפרדשקא שאין החכמה יכולה להתגלות אלא בתקון האחרון הזה. וז"ש דאתער רוחא לכלא שממנו יוצא רוח החכמה לכל פרצופין התחתונים. עתיק הוא ראש האמונה, וכך יש ללמד כיצד לבנות את המחשבה

ז) בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ הם שש תיבות כנגד חג"ת נה"י, ובראשית עליהן שהיא בינה. כולם הן למטה בבינה ובז"א והן תלויות ונמשכות מז' תיקוני גלגלתא ומתפשטים עד היקר מכל יקר שהוא י"ג תיבות כמ"ש לפנינו. לוקח בחשבון שהמילה ארץ היא מלכות שנגנזה ברדלא אשר תצא רק בגמר תיקון, לכן י"ג הם תיקונים כהכנה לגמר תיקון והמילה ארץ השניה דהיינו הארץ שבה מתחיל הכתוב הב' אינה בחשבון י"ג תיבות אלו, משום שיצאה מאותה הארץ שהתקלקלה בחטא של עצה"ד שהתערב בה המלכות דמדת הדין הקשה, שכתוב מן האדמה אשר אררה ה' וע"כ אינה בחשבון י"ג והם מתחילים מן היתה, דהיינו היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים שהם י"ג תיבות ואלו י"ג תיבות תלויות מי"ג תקונים שביקר מכל יקר שבלעדיהם אי אפשר שתתפרש החוכמה שהוא הדיקנא דא"א

ח) ששת אלפים שנה שהעולם עומד תלויות ונמשכות בשש תבות הראשונות שהם ברא אלקים את השמים ואת הארץ השביעי שהוא בינה, עליהם שמתגבר בלבדו, דהיינו המלה בראשית המקודמת להם. ונחרב הכל בי"ב שעות שכתוב היתה תהו ובהו וגו. השלשה עשר יקים אותם הי"ב שעות ברחמים ומתחדשים כבתחילה וקמים שוב כל אלו הששה. משום שכתב ברא ואח"כ כתוב היתה, משמע שעתה כבר איננה והוא כי היתה ודאי בששה אלפי שני, ולבסוף באלף הז' היא תהו ובהו וחשך וגו כי נחרבה וז"ש ונשגב ה' לבדו ביום ההוא דהיינו באלף הז'

נודע שלתקון העולם שתף מדת הדין במדת הרחמים, דהיינו שהעלה המלכות לבינה שע"ז השיגו זו"ן מוחין וכלים מהבינה והתקיים העולם, ולולא זה לא היה העולם מקיים המילה בראשית רומזת על המלכות שעלתה לבינה וקבלה תקון כדי לקיים את העולם. וז"ש שיתא אלפי שנין ליין בשית אקדמאי, שה"ס חג"ת נה"י של ז"א שנמתקו בכלים דבינה שע"כ המה חסרי המלכות ועטרת יסוד שה"ס מפתחא, דהיינו מלכות מבחינת בינה היא עומדת במקום מלכות האמיתית דמדת הדין. ז"ש שביעאה עלייהו דאתתקף בלחודוי, שבחינת המלכות שהיא סיפרה שביעית הוא מבחינת בינה שהוא ממעל חג"ת נה"י, כי הבינה לבדה מחזקת במלכות לקים העולם בשתא אלפי שני ע"י כלים ואורות שלה ועליה רומזת המלא בראשית. ונודע ששורש תקון זה דעלית המלכות בבינה, הקטנות והגדלות וכל מיני מוחין יוצאים מי"ב תקונים שבדיקנא דא"א עד ונקה שהיא בחינת המלכות שבחינתה עצמה גנוזה אלא שמקבלת מי"ב תקונים של הדיקנא כמ"ש להלאה, וע"כ נאמר עליה ונקה לא ינקה, כי כל אלו האורות של י"ב התיקונים הם כמלים ואורות דבינה ובחינה זו נק' ונקה ולא כלים של עמה שהם עוד בסוד לא ינקה. ובאלף הז' יחרבו כל אלו המוחין הנמשכים מי"ב תקוני דיקנא שז"ס חורבן העולם שיהיה באלף הז' וז"ש ואתחריב כלא בתריסר שעתי, שכל מה שבתריסר שעתי שהם י"ב קונים דדיקנא הכוללים כל האורות והכלים דבי"ע יחרבו שמזל י"ג שנאמר עליה בשתא אלפי שני לא ינקה. הנה אז תקבל תקונה המוחלט כי הב"ן ישוב להיות ס"ג ע"ש בהמשך, ואז וקמו כל אינון שיתא, שכל המוחין דשתא אלפי שני יחזרו ויקומו. אין מדובר על חורבן הגשמיות אלא על ביטול כל המוחין דצמצום ב' מול האור הגדול דצמצום א', הפרסה תרד למקומה ולא יוכלו להאיר ויחרבו אורות צמצום ב' – ומי שלא עשה תיקונים של צמצום ב' אלא רק של צמצום א' תהיה לו לרועץ ועל זה נאמר מה לכם יום הדין כי חושך הוא ולא אור לעטלפים. לכן כדאי להיות בחינת תרנגול היודע להבחין בין יום ללילה, והשכלת לסדר בזמן התיקון את המוחין והסכמת להיות בהשפעה.

 

 

 

 

שאלות לחזרה

ה ושינון בזהר ספרא דצניעותא ו-ז
1. מהם שבעת התיקונים שעתיק מתקן את ראש א"א?
2. במה שונה תיקון ב' נוקבי דפרדשקה משאר התיקונים?
3. מה מתארים התיבות בפסוק הראשו "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" מה מיוחד במילה בראשית?
4. מדוע המילה "והארץ" לא נספרת ב-י"ג תיקוני דיקנא?
5. מדוע התיקון ה-י"ג כתוב "ונקה לא ינקה"? במה הוא נקה ובמה הוא לא ינקה?
6. מהו החורבן באלף השביעי בפנימיות האדם?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

———–

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

—-

 

ספרא דצניעותא ד – ה

הקדמה סיפרא דצניעותא

לימד בשעור קודם שאת הכלל ניתן לתפוס רק דרך הפרטים, כפי שלא ניתן להרגיש בטעם תפוח לפני שלועסים, הדבר השני שלימד צריך אמונה למעלה מטעם ודעת כדי להגיע לכלל, ולצורך זה יש לבטל את הגאווה, וזו בחינה של עתיקא קדישא, שנעתק מהשגה.

נעשה תיקון בעולמות והופרדו הימין והשמאל בין הרצון להשפיע לרצון לקבל. כעת צריך מאזניים, שיקול דעת הנק' מסך דחיריק.

כדי לסדר את הראש בשורש המחשבה, הראש האמוני נחצה לשנים, לגוף האמונה המסדר את המחשבה של כל הנבראים, ראש דאריך אנפין. גוף העליון הופך להיות ראש התחתון. הגוף מתחלק ל 7 חסד גבורה ת"ת נצח הוד יסוד.

את הראש מתקנים ע"י ג' תיקונים הנק' גלגלתא – בתוך הראש של החוכמה שעליו לחשוב בצורה מדעית, גם בתוכו צריך יסוד של האמונה, אידיאה שהיא אקסיומה אותו מתקינים מהחסד. ראש זה נקי ולא ניתן לפגום בו. התיקון נק' טלא דבדולחא, יש בו רק אמונה.

תיקון שני נק' קרומא דאווירה, זה מקום שסותם את החוכמה שלא תתפשט למטה, אלא קודם עוצרים ורק בדרך מיוחדת היא מתפשטת למטה. הפרדה ברורה בין המחשבה המופשטת שאינה באה עדיין לגילוי.

תיקון שלישי בו קו אמצעי מייחד את ב' הקווים ומיוחד לגילוי החוכמה.

לכן על האדם לחשוב מחוץ לעצמו.

לאחר מכן תיקון נצח והוד הנסתרים והנגלים. כאן מכינים את האפשרות לגילוי החוכמה.

 את הכלל צריך ללמוד דרך הפרטים, את החוכמה ניתן לרכוש כאשר כל אחד ממלא תפקידו, ומאזן כראוי בין ימין לשמאל, בין אמונה לרצון. תפקיד השמאל לשמש את הימין.

ה) מאזנים אלו מסך דחיריק תלויים במקום שלא היו, דהיינו בראש דעתיק שהתקן שהמלכות לא תרד מבינה שלו לעולם שזהו שורש המתקלא שורש המאזניים שיהיה באמונה שלמה בלי שהמדע יפגע בו וכלן הותקן בראש כל מדרגה ראש אמוני מצד האמת. ונבחן שתויים שם נשקלו בו אלו שזיוניהם לא נמצאו ונשברו בעולם הנקודים, דהיינו ז' מלכים שמתו מחמת שזיוניהם לא נמצאו ונתקנו מכוח זה ששורש המתקלא נתלה בראש כל מדרגה הכוח להתקיים שוב בעולם אצילות בא מראש דעתיק. ועצם המאזנים עומדים בגוף בקו אמצעי שהוא ת"ת שבו מציאות הדין של המסך דחיריק. הכולל מנעולא שהוא בחינת עתיק שהוא ראש ושורש האמונה,  ומפתחא מסך דקו אמצעי. בחינת והדין הזה אינו מתאחד ואינו נראה במאזנים כי אילו היה נראה היה מתבטל אפילו הו"ק דחוכמה, אלא שפועל למעט השמאל אע"פ שאינו נראה בו. במאזניים אלו עולים האורות דשמאל  ממטה למעלה ובו עולים שלא היו ויהיו. הראש האמוני בכל מדרגה לא מאפשר הארת ג"ר דחוכמה אלא רק ו"ק ממטה למעלה ובכך נמנעת השבירה.

המתקלא התלויה בראש כל מדרגה נבחן שתלויה במקום שלא היו כי אין שם מקום המלכות והדין שלה, אלא שנתקנה שם כדי לתקן התחתונים, דהיינו לתת כוח אל קו אמצעי שבגוף. המתקלא העומד בגוף כל מדרגה נבחן דהוו כי בת"ת היא מצאת המסך דחיריק בחזה שלו. והמתקלא העומד בסיום המדרגה בעטרת היסוד שהוא קו אמצעי דנה"י, נבחן דיהויין כי הדין דמסך דחיריק אינו מתגלה בעטרת היסוד אלא אחר כריתת הערלה, וע"כ אומר בו לשון עתיד, דהיינו שמתגלים בו ע"י תקון. ג' מדרגות: א' אמונה שלמה מובנית שחייבת להיות בסיס. ב' אפשרות לקבלת חכמה לאחר תיקון. ג' תיקון לקיום החכמה.

ו) סתר בתוך סתר נתתקן ונזדמן בגלגלת אחת שהיא כתר של א"א המלאה טל הבדולח שהו חכמה סתימאה דא"א ונמצא שחכמה דא"א שהוא סתר אחד יצאה ונתקנה בתוך הכתר דא"א שהוא סתר ב' ובדרך זה נזדמן הארת ראש הא' שנק' רדל"א להאיר לתחתונים הקרום של האוויר שבין גלגלתא לחכמה סתימאה, נזדכך וסותם אלו שערות הראש דא"א הנק' צמר נקי עמר נקי תלויות במשקל. רצון הרצונות מתגלה במצח דא"א ע"י תפלות התחתונים. השגחה מעין פקוחה שלא ינום ושומר תמיד, נתקנה בעינים דא"א והשגחה של הפרצופים שלמטה תלויה בהשגחה זו העליונה דא"א וב' נקבים של ממלא מקום השלטון שה"ס החוטם, המעורר רוח חיים לכל.

אחר שביאר המתקלא תלוי בראש עתיק הנק' רדלא ששם השורש ועיקר עמידת המתקלא היא בגוף דעתיק, כמ"ש מתקלא בת"ת בגוף קיים, ממשיך לבאר איך המתקלא עומד בגוף עתיק, שהוא חג"ת נהי"מ שלו. אמנם גם חג"ת נהי"מ דעתיק נעלמים מבחינת עצמם, אבל הם מתגלים ע"י התלבשותם בא"א ועושים בו ז' תקונים המכונים ז' תקוני גלגלתא.

האח"פ יצאו לבחינת גוף שהם תחת המסך והם בפנימיות ראש דאריך ונותנים 7 תיקונים עוד לפני י"ג תיקונים

גם צריך שתדע שאע"פ שאמרנו שהמתקלא עומד בת"ת הגוף ושם מתלבשת החכמה בחסדים במשקל השווה שכל אחד עושה את תפקידו והחכמה מאירה בשלמות הראויה, הנה זה רק לבחינת יציאת החכמה בלבדה, אבל עוד אין החכמה מתגלית להאיר שם, אלא רק בנ"י של הגוף באופן שמקום יציאת החכמה הוא בחג"ת ושם עודה מכוסה, ומקום גילוי הארת החכמה היא בנה"י והיינו במלכות בעיקר, שהיא כוללת נה"י. ומשום זה נחלקת כל מדרגה לג' חלקים המרומזים בג' אותיות מ ל צ צלם, שמקום תלית המתקלא נק' ם מצלם שה"ס הראש ומקום יציאת החכמה נק' ל שה"ס חג"ת ומקום גילוי הארת החכמה נקרא צ שה"ס נהי"מ והם נכללים זה בזה, ויש מל"צ דמ' ויש מל"צ דל ויש מל"צ דצ' באופ שיש מל"צ בחג"ת דעתיק ומל"צ בנה"י שלו.

ז' תיקוני גלגלתא שנתקנו ע"י חג"ת נה"י דעתיק, שמחג"ת ראש דעתיק התחלק שלו מאירים פנימית הראש דא"א שהם ג' תקונים, גלגלתא שבה מחסד דעתיק וחכמה סתימאה מגבורה וקרומא דאוירא מת"ת. מנה"י דעתיק מאירים ד' תקונים שבחיצוניות הראש דא"א דהם עמר נקי ומצחא פקיחו דעינין וב' נוקבי דפרדשקא שה"ס החוטם.

וזה אמרו בחד גלגלתא, שהוא כתר דא"א ששם מאיר חסד דעתיק הוא תקון א' ובחינת ם דצל"ם שבחג"ת דעתיק. מלייא טלא דבדולחא שהוא חכמה דא"א ששם מאיר גבורה דעתיק, הוא תקון ב' שלא מאפשר קבלה אלא עוצר את החוכמה ובחינת צ דצלם דחג"ת דעתיק. קרומא דאוירא אזדכך וסתים שהוא הקרום הסותם את חכמה דא"א שלא תתגלה לחוץ ממנו ושם מאיר ת"ת דעתיק שהוא קו אמצעי וזהו תקון ג' ובחינת ל דצלם שבחג"ת דעתיק שבו עומת המתקלא כנ"ל. וז"ש אזדכך וסתים כי להיותו בחינת קו אמצעי ולמד צלם הרי הוא מיחד ב' הקוים זה בזה והחכמה מתקנת בלבוש חכם דחסדים ויכולה להאיר בשלמות. וז"ש אזדכך שי' יוצאת מאויר שלה וחזרה להיות אור מה שאין כן ב מ מצלם, כי ע"י המתקלא שבה נשלמה אור החכמה רק ו"ק דחוכמה ולא ג"ר שגרמה לשבירה בעולם הנקודים, וזו השמירה שלא תישבר שוב. ועכ"ז ותסים, שלא נפתחה סתימתה הסותמת את החכמה דא"א והוא מטעם הנ"ל שאע"פ שהמקלא עומד בחג"ת מכל מקום אין שם רק מקום יציאת החכמה נק' ל ולא מקום גילוי לחכמה נק' צ, וגילוי החכמה אינה אלא רק בנה"י. ע"כ נשארה שם החכמה סתומה ע"י הקרוב, אע"פ שנזדכך והשלים אור החכמה וצריך גם תיקון כדי להאיר למטה ומסבה זו היה הכרח שנהי"מ דעתיק ששם מקום גילוי החכמה יאיר עוד ד' תקונים בא"א ואז מתגלה החכמה בתקון האחרון המכונה חוטמא שהוא המלכות. וכבר ידעת שגם בנהי"ם יש מל"צ וע"כ יש ב' בחינות נו"ה.

א) מכונים נצח והוד הנסתרים להיותם בחינת ם דצלם שבצ' והם ב' התקונים עמר נקי שה"ס ב' אודנין ורעוא דרעוין שהוא המצח, והמצח ה"ס קו אמצעי בב' אודנין.

ב) הם נצח והוד הנגלים שהם בחינת ל דצלם דצ' ששם מתחיל הגילוי הנק' אשחכא פקיחו דלא נאים. ותקון הד' ה"ס ב' נוקבי דפרדשקא ששם מאירים יסוד ומלכות דעתיק והם צ' דצלם שבצ' וע"כ שם מקום גילוי החכמה. וזכור שהכרח התחלקות של מל"צ הוא מכח המתקלא שמקום תליתה הוא בם' ומקום עמידתה הוא בל' ושם עודה מכוסה ומקום גילויה הוא בצ'.

אינון עמר נקי תליין בשקולא שהם שערות דא"א העולים וצומחים מב' אודנין דא"א שבהם מאירים נו"ה דעתיק הנסתרים שני התיקונים הראשונים להיותם ם דצלם דצ' שבהם אין הי' יוצאת מאויר ואויר הזה שבם' נק' אוירא דכיא, וע"כ מכונים השערות עמר נקי. ומשום שאין החכמה מתגלה שם, נמצאים הנצח והוד שהם ימין ושמאל שהם שקולים שוה בשוה. כי במקום שמתגלה החוכמה הוא מתארכת ומתגדלת על קו ימין עד שקו אמצעי צריך לשקול אותם בכח המסך דחיריק שיהיו שוה בשוה. משא"כ כאן בנו"ה הנסתרים גם בבחינת השמאל מאירים רק חסדים, וע"כ הם שקולים וז"ש תליין בשקולא שבחינת הוד שבהם אינה ארוכה יותר מבחינת הנצח שבהם והוא כמ"ש דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא וזהו תקון הד' והוא התיקון הראשון מ ד תיקוני נה"י

שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא ד-ה
1. היכן תלויים המואזניים של כל ראש דא"א? וכיצד זה שומר שלא תהיה שבירה?
2. הסבר מה הכוונה שהמאזניים התלויים בראש המדרגה לא היו, היו ויהיו.
3. מי נותן את 7 התיקונים לראש דא"א ומהם תיקונים אלה?
4. מה ההבדל העקרוני בין ג' התיקונים הראשונים לד' התיקונים הבאים אחריהם?

ז' תיקוני גלגלתא   + י"ג תיקוני דיקנא

דף ד-ה- ז' תיקוניגלגלתא

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams