מִּשְׁפָּטִים קו – קח
הַסַבָּא
מַחְשָׁבָה שֶׁהָמַצב קוֹבַע תֶּעָוֵות אֶת רֶאִיָית הָאֱמֶת.
על האדם ללמוד להסתכל ולבחון את המציאות דרך נקודת התיקון, דרך היסודות, וכך יוכל להבחין בשקר. החומר לא קובע הצורה כן, ודרכה ניתן לראות את מקור הבעיות. זוהי היכולת לראות את נקודת הכשל בתוך סבך הקליפה החיצונית.
אומר הזוהר: אין עלילה בלי סיבה. כלומר גם בטענת הקליפה ישנה מעין אמת הניראת כלפי חוץ. הס"א קיבל תפקיד, פיקדון להחזיק את הרצון הגדול, חומר גלם שרק ישראל מסוגל לתקן כאשר בא בשפלות ויראה לעליון. כאשר הקו אמצעי, יעקב צריך את חומר הגלם, הוא השתוקקות, על השמאל לשמש את קו אמצע. וכך באדם עצמו, הס"א רוצה להמשיך להחזיק את הרצון עליו שמרה כקליפה. יש להבין שיש מקום לטענה שלה למרות שאינה צודקת על גבי כל התהליך של זמן התיקון.
הס"א עובדת על הנקודה שעל האדם לרצות הכל לפני התיקון, וגורמת לאדם לא להיות מסופק, ביקורתי לגבי מה חסר, ובעיקר בגלל אחרים. זהו שרשעים בחייהם נק' מתים, שיש להם מנה רוצים מאתיים.
כאשר האישה שבאדם סוטה חושפת יֶרך, אז הוא בבחינת מי שאינו רוצה קשר עם הבורא, אינו רוצה לממש את הפוטנציאל שבתוכו להוליד צלם אלוקים, דהיינו צורת השפעה. ירך הוא בחינת מקום ההשתוקקות של האדם בקו שמאל.
שלז) יֶרך שאמרנו, הרבה התקיפו ישראל לס"א ביֶרך הזה דהיינו שפגע ביעקב בגיד הנשה, אותו צד שיעקב עדיין לא תיקן עד שבא שמואל – קו אמצעי השקול כנגד משה ואהרן, נצח והוד – ותיקנו. מרדכי היה מראה לאותו רשע המן, יֶרך שלו שעשיו/המן זכה בו במאבק. וע"ז היה המן כועס, שהוא דבר הראוי לו, שהרוויח אותו מיעקב. ומרדכי, הכעיס אותו עימו, שהראה לו שכבר חטפו אותו ממנו. כתוב: וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת-בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ, בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן. באלו הלבושים שלו גזל יעקב אותו, והוציא אותו מכל הברכות שלו ומהבכורה. אלו הבגדים שלקח עשיו מנמרוד הרשע, יעקב לקח אותם מעשיו ועשה בהם תיקון, דהיינו שם ציצית על הבגד, ממנו מציצה האמת.
שלח) משום זה, תואנה מצאו המרכבות של ס"א, לחכמים, והוא החיכוך שלהם שמחככים בבגדי חכמים תמיד, לירכיים ולבגדיהם. כי אלו שני דברים של הס"א. וכל כעסם של מרכבות הס"א מפני שגזלו אותם ממנו. ע"כ, אין להם תואנה אלא לחכמים. ומשום זה אלו הבגדים של חכמים, שבָּלו, מחיכוך שלהם ע"י שמנסים להפריע לאדם במקום ההשתוקוות שלו, ואלו הברכיים שעייפו, מהם הוא ודאי ומשלהם היו וע"כ לוקחים עלילה מחכמים, וממה שהוא מהם. ומבקשים מחכמים, משום שהם הכלל של יושב אוהלים יעקב. וע"כ אין עלילה בלי סיבה. וע"כ אין דבר בלא דין ומשפט, וכל דבר חוזר למקומו. כאשר בא עם ישראל ורוצה את ארץ ישראל, אומר הס"א אומר שהיא שייכת להם שגזלו אותה מכנען. לכן אומרים כעת ברצונו נטלה ה' מכם, הוציאכם לגלות והשאירה לנו. יש לומר לאומות העולם: זה שהיה לכם תפקיד אותו אתם צריכים לתת לכלל, הוא ישראל, שכעת לוקח את התפקיד לידיו להביאו לגמר תיקון.
שלט) שלמה אמר: וְשַׁבְתִּי אֲנִי, וָאֶרְאֶה אֶת-כָּל-הָעֲשֻׁקִים, אֲשֶׁר נַעֲשִׂים, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. מאיזה מקום חזר שלמה? והיה לו לומר שבתי וָאֶרְאֶה, למה אומר וְשַׁבְתִּי אֲנִי.
שמ) בכל יום היה שלמה משכים בבוקר, והיה שם פניו לצד מזרח, ת"ת וקו אמצעי. ואח"כ חזר לצד דרום, חסד וקו ימין. ואח"כ חזר לצד צפון, גבורה, וקו שמאל. עמד שם, השפיל עיניו וזקף את ראשו.
שמא) בשעה ההוא עמוד האש ועמוד הענן היו באים. על עמוד הענן מימין בא נשר אחד, גדול וחזק המסמל קו אמצעי במרכבת יחזקאל כנף הימין היה על עמוד האש, והגוף וכנף השמאל על עמוד הענן. והיה מביא שני עלים בפיו ימין ושמאל. בא עמוד הענן ועמוד האש ונשר ההוא עליהם, ומשתחווים לפני שלמה המלך ומסמנים לו ששמאל נכנע ומשמש לקו ימין.
שמב) בא הנשר והרכין לפניו ונתן לו עלים האלו בחינת השלא לשמה. לקח אותם שלמה המלך והיה מריח בהם רואה את הצד הרוחני, רואה מעבר למקרה ורוצה להשיג את צד הנשמה שבהם והיה יודע בהם סימן, ואמר, זה של נופל, וזה של גלוי עיניים. בשעה שהיו שני עלים, היה יודע, ששניהם, נופל וגלוי עיניים, רוצים להודיע לו דברים. וזה סימן הס"א, מצד אחד השתוקקות גדולה, ומצד שני תענוג גדול שאינם יכולים לעמוד בו. מצד אחד ידע מיסטי מעבר לעולם הזה, ומצד שני מרגישים השתוקקות לבוא למקום זה. כך בלעם הרשע שהיה מצד אחד בעל רצון גדול לקבל עד כדי שימוש באתון, ומצד שני רואה היה למרחוק – גלוי עיניים, ג"ר דחוכמה, בלי חסדים.
שמג) חתם שלמה את הכיסא שלו בחותם, שהיה חקוק בו השם הקדוש. ולקח טבעת, שהיה חקוק עליה השם הקדוש, ועלה לעלייה, ורכב על אותו הנשר, והלך לו. ונשר היה מתעלה לרום עננים, ובכל מקום שעבר חשך האור קודם צמצום, הסתלקות האור כדי לטפל כראוי בכוח שבא מהס"א. החכמים, שהיו באותו מקום שחשך האור, היו יודעים ואומרים, שלמה המלך הולך ועובר כאן דהיינו שהצמצום בא מטעם השלמות, והטפשים אומרים שרע בעולם. ולא יודעים לאיזה מקום הולך. הכסילים שהיו שם היו אומרים, עננים הם שהולכים ומחשיכים העולם שההסתרה באה מצד עצמה, במקרה. כל דבר שנראה רע לכאורה בעולם הוא סימן שיש משהו לתקן, זוהי הסתכלות החכמים.
שמד) הנשר הגביה עוף עימו, ופרח ארבע מאות פרסאות רצון שלם, ד' בחינות, עד שהגיע להרי חושך. ושם הוא תרמוד במדבר בהרים. ירד שם, נשא את ראשו, ראה הרי החושך רצון של צמצום א', והיה יודע כל מה שצריך. יודע ששם צריך להיכנס. היה רוכב על הנשר כמקודם, ופרח ונכנס לתוך ההרים עד אותו מקום ששם הזית מקום המרירות, השלא לשמה, כאן צריך להכות בכוח המסך להוציא שמן להדליק הנשמה. קרא בכוח ואמר: ה' רמה ידך בל יֶחזָיון.
שמה) נכנס שם עד שקרב למקום של הזית, שם לפניהם את הטבעת, וקרב, ושם היה יודע כל מה שרצה מאלו החכמות הזרות שרצה לדעת ידע את האמת ובכוח זה מייד מגלה את השקר שבמקום זה. כיוון שאמרו לו כל מה שרצה, אז היה רוכב על אותו הנשר ושב למקומו. כיוון שישב על כיסאו, התיישב בדעתו, והיה מדבר בדעתו דברי חכמה המכובדת. אמר, ושבתי אני ואראה. שבתי, מאותו הדרך, שבתי מאותה החכמה. והתיישבה בליבי ובדעתי. ואז, ואראה את כל העשוקים.
הסבא מבאר סדר קבלת חכמה, ששלמה המלך, חכם מכל האדם, המשיכם בכל יום. וגילוי החכמה רק במלכות, שנקראת חכמה תתאה, וזמן שליטתה בלילה במקום ההסתרה, ההשתוקקות, ע"כ שלמה משכים בבוקר, כשעוד היה חושך. וייחד תחילה הג' קווים, דרום צפון מזרח, זה בזה. ותחילה ייחד את ג' הקווים שבקו האמצעי, שלצד מזרח, והמשיך שם החכמה, המכונה ראייה. חזר לצד דרום, קו ימין, והמשיך שם החכמה, ראייה. ואח"כ חזר לצד צפון, קו השמאל, מקור יציאת החכמה. עמד שם, לקבל חכמה, שמסיבת הכרעת קו האמצעי את ב' הקווים, נעלמו הג"ר דחכמה, ונשארו רק הו"ק דחכמה קו אמצעי קצר, והיה כבר התיקון של גניזו דאו"א ולכן לא ניתן לקבל את כל הרצון העצמי וניתן לקבל רק ו"ק דחוכמה, ל"ב נתיבות החוכמה. השפיל העיניים, חכמה, שלא לקבל מג"ר דחכמה, וזקף ראשו, והמשיך בחינת ראש, רק ראש מו"ק דחכמה, וע"כ ביאר הסבא בדרך כלל. ועתה מבאר הפרטים הנוהגים בקבלת החכמה מצד השמאל.
מקום יציאת אור החכמה בבינה, אחר שחזרה להיות חכמה בשורוק, קו שמאל שלה. אבל מקום גילוי החכמה במלכות, שע"כ נקראת חכמה תתאה. וגילוי הוא בב' קווים ימין ושמאל שבמלכות, הנקראים, עמוד הענן ועמוד האש. והבינה נקראת נשר גדול וחזק. כי נשר סתם הוא ז"א. בשעה שמשך הו"ק דחכמה, עמוד האש ועמוד הענן היו באים, ב' קווים ימין ושמאל שבמלכות, שבהם מקום גילוי החכמה. על עמוד הענן בא נשר אחד, גדול וחזק, בינה, הנקראת נשר גדול וחזק. כי מבינה ממשיכים החכמה אל המלכות, שבבינה מקום היציאה, ובמלכות מקום הגילוי. וע"כ צריכים לשתיהן, לנשר, בינה, לעמוד ענן ועמוד האש שבמלכות, ששם מקום הגילוי. כנף ימין, קו ימין של הבינה, הייתה נסמכת על עמוד האש, קו שמאל של הנוקבא, ששם גם הדינים דנוקבא, המכונים אש, הנמשכים ממסך דחיריק של קו האמצעי. שדינים אלו גרמו לכניעת קו שמאל וייחודו עם הימין. ונמצא שהימין דבינה קיבל כוח שליטתו ע"י עמוד האש הזה. וע"כ אומר הסבא שהימין נסמך על עמוד האש. וכנף השמאלי, קו שמאל דבינה, מקום יציאת החכמה, נסמך על עמוד הענן, קו ימין דמלכות, חסדים, כי חכמה אינה יכולה להאיר בלי חסדים.
מקו השמאל יוצא החכמה, נחלק על ב' בחינות: נופל וגלוי עיניים. מכוח המסך דחיריק, שעל ידו קו האמצעי מייחד ב' הקווים, נעלמים ג"ר דחכמה ונשארו רק ו"ק דחכמה. ומתוך שהסתלקו ג"ר דחכמה מקו השמאל, נופלים ממנו ג' הכלים התחתונים נה"י. ונשארו הכלים דחב"ד חג"ת בקו שמאל חסרים נה"י. אורות עליונים גורמים לנפילת כלים התחתונים, מטעם ערך ההופכי כלים לאורות. ואם לא נפלו נה"י דכלים ע"י קו האמצעי, לא הייתה יכולה החכמה להאיר, מטעם חוסר חסדים. ע"כ נה"י שנפלו מקו שמאל, מכונה נופל. וחב"ד חג"ת שנשארו בקו שמאל עם האורות דו"ק דחכמה, המתוקנים בחסדים ע"י הייחוד עם הימין, נקראים גלוי עיניים. כי בהם התגלתה החכמה, הנקראת עיניים.
תגיות: תחבולות היצר הרע
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם