מכאן שמי שמתפלל כראוי בכוונת הלב, נשמתו ממש עולה להתכלל בעולמות העליונים. כך זכה אליהו הנביא לעלות השמימה. כשיש לאדם את כוח התקווה, יכול לעלות בשם הקדוש א-ה-י-ה, שם העתיד.
מלמד כיצד עולה תפילת האדם שנמצא בעולם הזה והקב"ה בעולם אצילות. והרי שום מדרגה לא יכולה לעלות למעלה ממדרגתה.
סוד עליית התפילה קשור לצמצום ב' בו ישנה מציאות שכל מדרגה נחצית לשנים, החלק התחתון של המדרגה העליונה יורד לראש של המדרגה התחתונה ממנו, כמו שהעליון מתכופף לתחתון, ואז הוא כשווה לו. לאחר הירידה, חציו התחתון של העליון כמוו מאוחה, כמו אח של ראש התחתון, וכשיש עליית עולמות, דהיינו לאחר שהתחתון מעלה ביקוש/תפילה, אז אור שבא מלמעלה מהבינה העליונה, אור שהתאים למדרגה העליונה, ואז גם החצי של העליון שירד, עולה חזרה למקומו ומעלה איתו את החלק התחתון שמאוחה איתו. על זו הדרך, אם התחתון מתפלל כראוי יכול הוא לעלות תפילתו עד העולמות העליונים.
שרטוט מתוך שיעור של הרב, על הקשר שנוצר בין כל המדרגות שבכל העלמות כתוצאה מצימצום ב'- כמעין שלשלת (צד שמאל)
שתחתית של מדרגה עליונה מאוחה -קשורה (כמו אחים) עם הראש של מדרגת התחתון
אופן עליית התפילה
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ע"י שם בן מ"ב אותיות, ושם הקדוש א-ה-י ה שהוא שם העתיד והתקווה, ניתן להעלות את התפילה עד אין סוף. ע"י התקווה הפנימית בנפש, ניתן להעלות רצונות ותפילות עד השמים. כאשר התפילה והדיבור הם כראוי מתוך שבירת הלב, המלאך הממונה מעלה את התפילה. ישנם ממונים המקבלים תפילות צדיקים להיפרע מהשונאים, שהרי מילות התפילה הן חלקי הנפש של המתפלל כשתפילתו טהורה. לכל צד בנפש ישנה תפילה מיוחדת שיש לכוון בה, ובהתאם לכוחות הנפש ישנם ממונים עליונים המאפשרים לתפילה לעלות.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
קכא) פתח ואמר: וַיֹּאמֶר לִי, עַבְדִּי-אָתָּה יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בְּךָ אֶתְפָּאָר. המדובר הוא כאן בתפילה, שהאדם צריך להתפלל לפני הקב"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ומכובדת מעבודות אדונו. יש עבודת הקב"ה העומדת במעשה הגוף, כלומר, המצוות התלויות במעשה. ויש עבודת הקב"ה, עבודה פנימית יותר, שהיא עיקר הכול, כלומר, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב. במקומות רבים אומרים העיקר המעשה, וכאן אומר הזוהר שהעיקר אלו מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב. מצד המשכת האור, עיקר המעשה, אך קבלת האור יכולה להיות רק בפנימיות. המעשה הוא הכנה כדי לבוא לרצון הפנימי, הוא הכלי לקבלה. אין הכוונה בתפילה רק לומר את המילים בחיתוך שפתיים נכון, אלא העיקר הוא כוונת הלב.
קכב) בגוף יש 12 איברים, העומדים במעשה הגוף, שהם שתי ידיים ושתי רגליים, שבכל אחת מהן ג' פרקים, וד"פ ג' הם 12. ואלו הם איברי הגוף. ועבודת הקב"ה, המצוות התלויות במעשה, עומדת בהם. משום שעבודת הקב"ה הוא בב' בחינות:
א.באיברי הגוף שמבחוץ, 12 איברים שבידיים וברגליים,
ב. 12 איברים אחרים פנימיים, בפנימיות הגוף, שהם: מוח, לב, כבד, פה, לשון, חמש כנפי ריאה, ושתי כליות. והם תיקונים פנימיים לִפְנים מהגוף. להתקין בהם תיקון הרוח, שהוא העבודה הפנימית המכובדת של הקב"ה, כלומר, מצוות התלויות בדיבור, כגון תפילה וברכות והודאות.
קכג) תפילתו של אדם הוא עבודת הרוח, עבודה מבחינה ב', התלויה בדיבור. והיא עומדת בסודות עליונים. ובני אדם אינם יודעים, שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה.
קכד) בשעה שמאיר האור של הבוקר, והאור נפרד מהחושך, אז הולך כרוז בכל הרקיעים, ומכריז, היתקנו שליטי הפתחים, שליטי ההיכלות כל אחד ואחד על משמרתו, משום שאלו השולטים ביום אינם אלו השולטים בלילה. וכשבא הלילה יוצאים שליטים של יום, ומתמנים שליטים אחרים השולטים בלילה, ומתחלפים אלו באלו.
קכה) וכמ"ש: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה. וממשלת היום וממשלת הלילה, הם שליטים ממונים ביום ושליטים ממונים בלילה. לא ניתן לקבל את האור/תענוג ביום ללא רכישת האמונה בלילה
קכו) כשבא הלילה, יוצא כרוז, היתקנו שליטים של לילה, כל אחד ואחד על מקומו. וכשמאיר היום יוצא כרוז, היתקנו שליטים של יום, כל אחד ואחד על מקומו. וכשהכרוז מכריז, אז כל אחד ואחד נפקד על מקומו. אז מקדימה השכינה ויורדת, וישראל נכנסים לבית הכנסת, לשבח לריבונם, ופותחים בשירות ובתשבחות.
קכז) האדם, אחר שהתקין עצמו בעבודת המעשה, כלומר, בחינה א' בתיקוני מצווה וקדושה, שהם ציצית ותפילין, צריך לייחד ליבו בתיקון עבודה הפנימית של ריבונו, בחינה ב', ולשים ליבו ורצונו בעבודה ההיא של אלו הדיבורים שבתשבחות. כי הדיבור עולה למעלה.
קכח) ואלו הממונים העומדים באוויר, התמנו לד' רוחות העולם. לצד מזרח התמנה ממונה אחד, העומד באוויר בצד ההוא, ששמו גְזַרְדִיא. ועימו שרים ממונים אחרים, שהם מחכים לדיבור של התפילה, שעולה באוויר בצד ההוא. וממונה ההוא לוקח אותה.
קכט) אם היא דיבור כראוי, כל אלו השרים נושקים לדיבור ההוא, ועולים עימו עד אוויר של הרקיע למעלה, ששם ממונים שרים אחרים. בשעה שנושקים לדיבור ההוא, פותחים ואומרים, אשריכם ישראל, שאתם יודעים לעטר לאדונכם בעטרות קדושות. אשרי הוא הפה, שהדיבור של העטרה הזו יצא ממנו יש ממונים הבודקים את הדיבור ומעלים אותו למעלה.
קל) אז פורחות האותיות העומדות באוויר, שבשם הקדוש של י"ב אותיות, שהשם הזה שולט באוויר. וזהו השם שאליהו היה פורח בו, עד שעלה השמיימה. שאמר עובדיה לאליהו, ורוח ה' יישאךָ. משום שבשם הזה היה אליהו פורח בו באוויר. וזהו שם השולט באוויר.
שאלות לחזרה ושינון זהר ויקהל לז-לט
1. כיצד מתאר את עבודת התפילה ומה היחס בינה לבין העבודה העומדת במעשה הגוף?
2. מהו הסימן ל- 12 האיברים העומדים למעשה הגוף ומהו לאלו עמודים בפנימיות הגוף?
3. מהיכן אתה למד שבתפילות ברכות והודאות ישנם סודות עליונים?
4. מה מכריז הכרוז כשבא הלילה וכשמאיר היום? מה קורה בעקבות הכרזתו?
5. מה נכון לו לאדם לעשות כתוצאה מהידיעה של מה שקורה בעולמות העליונים?
6. מיהו הממונה לצד מזרח ומה תפקידו יחד עם השרים הממונים אחרים שנמצאים עמו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כהקדמה לתפילה אומרים קורבנות בכוונה להראות מוכנות באדם לתת מעצמו למען הקשר. לאחר מכן שירות ותשבחות בהן מתקשטת המלכות כפי שאישה מתקשטת לבעלה, חלק שני תפילה מיושב שבקריאת שמע שעיקרה בחינת האמונה כהכנה לקשר עם השם. לאחר מכן יוצא המלך לקבל את המלכות ויש לעמוד באימה ורעדה. בתפילת שמונה עשרה: מגן אברהם קו ימין, קו שמאל גבורה ומאמינים בשלמות הבריאה, ואתה קדוש קו אמצעי – החיבור בין הבריאה לבורא. לאחר מכן שנים עשר חלקים של שאלות ובקשות למען היחד, שזוהי שעת רצון, ואז שלוש הברכות האחרונות הודיה.
קיב) עתה שמלך העליון והמלכות הם בחיבור בחדווה באלו הנשיקין, מי שצריך לשאול שאלות ובקשות ישאל, כי אז הוא שעת רצון. כיוון שביקש האדם בקשותיו מלפני המלך והמלכה בי"ב ברכות האמצעיות, אז יתקין עצמו ברצונו וליבו לשלוש ברכות האחרונות, לעורר חדווה שבסתר. כי מאלו שלוש ברכות הוא מתברך בדבקות אחרת, בזיווג. והאדם יתקן את עצמו לצאת מפניהם ולהניח אותם בחדווה מוסתרת שבאלו שלוש ברכות. ועכ"ז צריך להיות רצונו, שהתחתונים יתברכו מאלו הברכות של חדווה המוסתרת זיווג דיסודות שאינו יכול לבוא ללא הקדמה של הזיווג הרוחני.
קיג) ואז צריך ליפול על פניו, ולמסור את נפשו, בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות. אז היא השעה למסור נפשו בתוך אלו הנפשות שאוחזת. כי אז צרור החיים, המלכות, הוא כראוי דווקא בשיא העליה כשצוברים כוח ראוי לעורר את החסרונות אותן יש לתקן. לאחר תפילת שמונה עשרה בא הווידוי, לאחר תפילת שים שלום. זהו המקום למסירות נפש בדבקות, חידוש הברית, וזו סגולה מאד גדולה לזמן הווידוי. ואם אדם יכול כאן לכוון ליחד, ולהראות שכואב לו הפירוד מהיחד, כך הוא מתחבר לכלל.
הגאווה היא המחסום העיקרי בין האדם לבורא, ובגאוותו אינו מוכן לראות את חסרונותיו, ואין הכלל מעניין אותו.
קיד) דבר זה שמעתי בין הסודות של רבי שמעון, ולא ניתנה לי רשות לגלות, חוץ מכם חסידים העליונים. שאם בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות של בני האדם, ברצון אחד של הדבקות, האדם שם ליבו ורצונו לזה, ונותן נפשו בדבקות ברצון ההוא, לכלול נפשו באותה הדבקות, אם בשעה ההיא, התקבלה מסירת נפשו, ברצון הנפשות והרוחות והנשמות שאוחזת, זהו אדם שנצרר בצרור החיים, בעוה"ז ובעוה"ב.
קטו) ועוד שהמלך והמטרוניתא, תו"מ, צריכים להיכלל מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה, ולהתעטר בנשמות בכל הצדדים. היא מתעטרת בנשמות מלמעלה ומתעטרת בנשמות מלמטה, מאותם שמוסרים לה נשמתם. ואם האדם מכוון ליבו ורצונו לכל זה, ומוסר לה נפשו מלמטה בדבקות וברצון, אז הקב"ה קורא לו שלום למטה, כעין שלום של מעלה, יסוד, המברך את המלכה, ומכליל אותה ומעטיר אותה מכל הצדדים.
קטז) אף כך האדם הזה, הקב"ה קורא לו שלום. כמ"ש: ויקרא לו ה' שלום. וכל ימיו קוראים לו כך למעלה, שלום. משום שהכליל והעטיר את המלכה מלמטה ע"י הוידוי, כעין שלום הזה שלמעלה, יסוד.
קיז) וכשהאדם ההוא מסתלק מעוה"ז, נשמתו עולה ובוקעת בכל אלו הרקיעים. ואין מי שיעכב בידה. והקב"ה קורא לה ואומר, יבוא שלום. והשכינה אומרת, ינוחו על משכבותם, ויפתחו לה י"ג (13) הרים של אפרסמון הטהור. ולא יהיה מי שיעכב בידה. וע"כ, אשרי מי ששם ליבו ורצונו לזה. וע"כ כתוב: כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה', אל מלך העליון.
קיח) אמר רבי אבא: אוי רבי שמעון, אתה בחיים, ואני כבר בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם, שיישארו יתומים ממך, אחר פטירתך מן העולם. רבי שמעון הוא כאור הנר, הדולק למעלה ודולק למטה. ובאור שהדליק למטה מאירים כל בני העולם. אוי לעולם כשיסתלק האור שלמטה, ויבוא בתוך האור של מעלה. מי יאיר אור התורה לעולם רשב"י הוא סוד עתיקא קדישא, האמונה הגדולה שבלעדיה אין קיום לעולם.
קיט) וְכָל-חֲכַם-לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. בשעה שהקב"ה אמר למשה, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, הסתכל בכל ישראל ולא מצא נבונים. כמ"ש: ואקח את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים. ואילו נבונים, לא כתוב. שנבון מדרגה עליונה מחכם, ע"כ לא מצא נבונים, שנבון מדרגת בינה חשוב מחכם מדרגת חוכמה. כאן מדבר על חכם מצד המלכות, חכם לב.
קכ) מה ההבדל בין חכם לנבון? הרי אפילו תלמיד המַחְכים לרבו, נקרא חכם? חכם, היודע בשל עצמו כל מה שצריך. נבון, כמה מדרגות יש בו. כי מסתכל בכל דבר, ויודע בעצמו ובאחרים. כמ"ש: יודע צדיק נפש בהמתו. שהצדיק, יסוד, משפיע אל המלכות, הוי"ה דב"ן, שבהמה היא בגי' ב"ן (52). וכמ"ש: צדיק מושל יראת אלקים. שהצדיק, יסוד, מושל ומשפיע אל המלכות, הנקראת יראת אלקים.
וחכם, הוא מבחינת המלכות, שנקראת חכם לב. חכם בלב, משום שהחכמה נמצאת בלב, במלכות ולא במקום אחר. ונבון הוא למעלה ולמטה, הוא מסתכל בשל עצמו ובאחרים. חכם, הוא מלכות, שממנה מתגלה החכמה. ונבון, הוא יסוד, צדיק, גבוה ממלכות. ונודע שהחכמה שבמלכות מאירה רק מלמטה למעלה. ולכן נאמר, שחכם יודע בשל עצמו כל מה שצריך, כלומר, שיודע רק לעצמו, ואינו יכול להשפיע למטה לאחרים. חכם בלב ולא במקום אחר, כי הלב, המלכות, מקבלת מלמטה למעלה, ולא מלמעלה למטה, שהוא מקום אחר. והיסוד, נבון, משפיע החסדים מלמעלה למטה, שמקבל לעצמו ומשפיע למטה לאחרים, למלכות, כמ"ש: יודע צדיק נפש בהמתו. וכמ"ש: צדיק מושל יראת אלקים.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל לד-לו
1. מדוע לאחר ג' הברכות הראשונות ניתן לשאול ולבקש?
2. מה תפקיד שלש הברכות האחרונות ובמה הן שונות מהשלש הראשונות שגם בהן יש זיווג?
3. מדוע לאחר השיא שהגענו אליו בשים שלום תריך האדם לנפול על פניו?
4. מהי נפילת אפיים כראוי ומה זוכה אדם שעושה זאת כך?
5. כיצד משבח רבי אבא את רבי שמעון על הדברים ששמע מרבי חייא?
6. מהי שאלתו של רבי יוסי? כיצד מראה שנבון גדול מחכם ומה הסברו של בעה"ס הקדוש בענין זה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
סֵפֶר לְמַעֲלֶה סֵפֶר לַמַּטֶּה [ספר לעילא ספר לתתא]
לימוד התורה שבכתב כאילו היא מגולה, תחת זמן ומקום, זהו עוון.
הספר העליון הוא תורה שבכתב, נק' ישסו"ת שהוא היכל המכסה את הספר, והתחתון שבעל פה. בניגוד לתפיסה המקובלת, דווקא התורה שבכתב אינה יכולה להתגלות אלא בעולם הבא. ומאחר ובעולם הבא לא שייך זמן ומקום שהם התודעה הגשמית, לכן יש לנסות ולתפוס את התורה שבכתב בשפה שמבינה הנשמה – מעבר לזמן ומקום.
משמעות התורה שבעל פה, שהיא מעל הפה שבא לגלות אותה. לכן כדי להגיע להכנה ראויה להבנת התורה, יש ללמוד תורה שבעל פה, ובעיקר חוכמת הקבלה.
קג) מה ההפרש בין ספר עליון לספר תחתון? ספר העליון הוא תושב"כ, חכמה עילאה, משום שהיא סתומה ואינה עומדת אלא בכתב, שראוי להתגלות, כי שם מקום ישסו"ת, שיתגלה החכמה למטה, במלכות. והמקום הוא עוה"ב, ישסו"ת. ספר התחתון הוא תשבע"פ. על פה, הם המרכבות שלמטה, ז' היכלות דבריאה, שהמלכות עומדת עליהם. משום שאינם בכלל הכתיבה העליונה, שאינם בבחינת העלם, כמו חכמה עילאה שבישסו"ת, הנקרא כתב. ע"כ נקראים, על פה, שהוא הגילוי מה שיש בכתב. כי במקום המלכות מתגלה החכמה בכלים דאחוריים שלה, ההיכלות דבריאה. דווקא התורה שבעל פה היא הצריכה לגילוי והתורה שבכתב תתגלה בתודעה של העולם הבא לאחר שיסיגו את תודעת העולם הזה דהיינו פנימיות התורה.
קד) ותורה זו עומדת על פה. על ז' היכלות, שהם הפה שלה לגילוי החכמה כמ"ש: מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, שמהגן, המלכות, ולמטה, מתחיל עולם הפירוד הפרטים הם המגלים את הכלל היא המלכות שבשונה מישסו"ת יכולה להתגלות. נמצא, שז' היכלות דבריאה כבר בעולם הפירוד. ע"כ המלכות עומדת ממעל להם, על פה. ותורה העליונה, חכמה עילאה, אע"פ שגם היא עומדת למעלה מהמרכבה שלה, ישסו"ת, מ"מ לא נקראת תורה שעל הכתב, אלא שבכתב, שעומדת בתוך הכתב. וכתב, ישסו"ת, נעשה היכל על החכמה העליונה. והחכמה עליונה עומדת תוך ההיכל ההוא ונסתרת שם. כי הכתב, ישסו"ת, הוא ג"כ עולם אצילות, כמו חכמה העליונה. ע"כ נחשב הכתב להיכל שלה. ונקראת משום זה תושב"כ, ולא תורה שעל הכתב.
קה) אבל תורה שלמטה, המלכות, עומדת על המרכבה שלה. ונקראת, על פה, כי היא עומדת עליהם. ומשום שאינה נחשבת מפנימיות, מכלל הכתיבה, שאין החכמה שבה נעלמת ע"י ההיכלות, כמו התושב"כ, כי כתיבה מורה העלם, עד שבא מי וקורא הכתב ומגלה אותו, והחכמה שבה מתגלה בהיכלות ואינה נעלמת. ע"כ לא נעשו ז' היכלות להיכל לנקודה ההיא, מלכות, כמו הישסו"ת, שנעשה היכל לנקודה העליונה. כי היכל פירושו כיסוי, והם אינם מכסים. אמנם בפני עצמם נקראים גם הם היכלות, וזהו משום שהחכמה שבהם היא באחוריים. ומשום שהמלכות עומדת עליהם, היא נקראת תרומה. המלכות היא תורה שלמטה שעומדת על ז ההיכלות. כשההיכל צריך לכסות אך אותם ז היכלות לא מכסים אותה כמו שישסו"ת מכסה החוכמה. בכל אופן ניק' היכלות מפני שהחכמה שבהם היא בחינת אחוריים.
שְׁנַיים מִמֵּאָה [תרי ממאה]
קו) תרומה, היא כמו בהפרשת התרומה לכוהן, שניים ממאה חלקים. כל אלו מדרגות הקדושות, שהם באמונה, שהקב"ה מתגלה בהם, הן עשר מדרגות, עשרה מאמרות, ע"ס. ואלו העשר עולות למאה, כי כל ספירה כוללת ע"ס. וכשאנו צריכים להרים לנקודה התחתונה הזו, מלכות, אסור לנו לקחת אותה לבדה, אלא אותה ובעלה, יסוד. והם שניים, ב"ס יסוד ומלכות, מאלו המאה. כי לא צריך להפריד אותה כלל, אלא לייחד אותה ובעלה. וע"כ נקראת תרומה, בכלל אחד, שהם יסוד ומלכות. סוד האמונה הוא מאה, בחינת השלמות. עצם המלכות אמורה להיות אחד ממאה, אך עם עצם המלכות יש לקחת את בעלה שהיא היסוד.
כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה
בכדי לעשות עבודה אמיתית על האדם להיות נדיב לב, וזהו הסוד לתפילה. לשבח את הבורא שהוא מקור החיים, זוהי הכניסה לתפילה. שלב הבא להתקין את ז' העלמות, הנערות של המלכות, כדי שהיא תוכל לבוא איתן, דהיינו הכישרון של האדם אותו עליו להקדיש לכלל. הכנת האדם לאמונה היא קודם כל הפנמה שהוא לא בא לכאן בשביל עצמו, אלא למען היחד. בשלב הבא המלך בא לקבל את המלכה.
קז) בכל יום קורא כרוז, לכל בני העולם, בכם תלוי דבר זה, שכתוב: קחו מאיתכם תרומה לה'. ואם תאמרו, שהדבר קשה מכם, כתוב: כל נדיב לבו יביאֶהָ.
קח) מכאן הסוד לתפילה. כי אדם הירא מריבונו ומכוון ליבו ורצונו בתפילה, הוא מתקן תיקון העליון. בתחילה בשירות ובתשבחות, שאומרים מלאכים העליונים למעלה, ובסדר ההוא של תשבחות שאומרים ישראל למטה, המלכות מקשטת עצמה, ומיתקנת בתיקוניה, כאישה המתקשטת לבעלה.
קט) ובסדר התפילה, בתיקון של תפילה בישיבה, מברכת יוצר אור ועד תפילת שמונה עשרה, שבעמידה, התקינו כל אלו העלָמות, ז' הנערות של המלכות וכל אלו מתקשטים עימה. לאחר שניתקן הכול ונסדר, כשמגיעים למילים, אמת ויציב, אז מיתקן הכול, היא והעלמות שלה, עד שמגיעים למילים, גאל ישראל. ואז צריכים הכול לעמוד על מעמדם. אדם לא יכול לכוון בתפילה אם לא עשה הכנות לפני התפילה, וכך בקריאת שמע כשרוצה לבוא לייחוד, עליו לבטל עצמו ולהגיע בענווה לקשר, להגיע ליראה שלא מתוך פחד אלא בגין דהיו רב ושליט. זהו המגן של האדם, האמונה בגדולת המלך.
קי) משום שכאשר אדם מגיע למילים אמת ויציב, והכול כבר ניתקן, העלמות נושאות המלכות, והיא נושאת עצמה אל מלך העליון, ז"א. כיוון שמגיעים למילים, גאל ישראל, אז מלך הקדוש העליון נוסע במדרגותיו בסדר ג' קווים, המאירים רק בנסיעה. ויוצא לקבל את המלכות. קודם היא באה אליו וכשהיא קרובה יוצא הוא לקבל אותה.
קיא) ואנו, מפני מלך העליון, צריכים לעמוד על מעמדנו באימה וברעדה, כי אז מושיט לה ימינו בברכת, מגן אברהם, שהוא קו ימין. ואח"כ שמאלו ששם תחת ראשה בברכת, אתה גיבור, קו שמאל. ואח"כ מתחבקים שניהם יחד בנשיקין בברכת, האל הקדוש, קו האמצעי. ומשם ולמעלה הן נשיקין עד ג' אחרונות. ואלו הם שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה. וצריך האדם לשים ליבו ורצונו, ולכוון בכל אלו התיקונים והסדרים של התפילה, פיו וליבו ורצונו יחד. כוונת הלב אומר שהלב מכוון ליראת שמים.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל לא-לג
1. מה ההפרש בין ספר העליון לספר התחתון?
2. מה אתה למד מכך שספר עליון התגלה רק בעולם הבא ואולם ספר התחתון יכול להתגלות גם במקום הנפרד שהוא ז' היכלות דבריאה?
3. מדוע התורה שלמעלה נקראת תורה שבכתב ולא תורה שעל הכתב? אגב כך הסבר מדוע נקראת התורה שלמטה על-פה ולא בתוך הפה?
4. מדוע תרומה היא תרי ממאה?
5. מדוע צריך אדם לכוון בתפילה ומהי הכוונה?
6. במה מתקשטת המלכות בפני בעלה שהוא הקב"ה?
7. מהו התיקון דתפילה דמיושב? דהיינו מברכת יוצר אור עד תפילת העמידה.
8. מהו התיקון מאמת ויציב עד גאל ישראל?
9. מדוע צריכים לעמוד באימה וברעדה לפני תפילת שמונה עשרה? אגב כך הסבר את ג' הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
לימוד התורה שבכתב כאילו היא מגולה, תחת זמן ומקום, זהו עוון.
הספר העליון הוא תורה שבכתב, נק' ישסו"ת שהוא היכל המכסה את הספר, והתחתון שבעל פה. בניגוד לתפיסה המקובלת, דווקא התורה שבכתב אינה יכולה להתגלות אלא בעולם הבא. ומאחר ובעולם הבא לא שייך זמן ומקום שהם התודעה הגשמית, לכן יש לנסות ולתפוס את התורה שבכתב בשפה שמבינה הנשמה – מעבר לזמן ומקום.
משמעות התורה שבעל פה, שהיא מעל הפה שבא לגלות אותה. לכן כדי להגיע להכנה ראויה להבנת התורה, יש ללמוד תורה שבעל פה, ובעיקר חוכמת הקבלה.
בכדי לעשות עבודה אמיתית על האדם להיות נדיב לב, וזהו סוד התפילה. לשבח את הבורא שהוא מקור החיים, שזוהי הכניסה לתפילה. את הכישרונות שקיבל מתנה יש להקדיש לכלל. הכנת האדם לאמונה היא קודם כל הפנמה שהוא לא בא לכאן בשביל עצמו, אלא למען היחד, ולכוון את ליבו ליראת שמים.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שאלות חזרה – כה-ל
1. מתי יקיאו הקברים את המתים שבהם לחוץ?
2. מהו שכתוב "וארץ רפאים תפיל"?
3. מי יקום לתחיה ומי לא יקום ומדוע?
4. מה הקשר בין הדג שבלע ליונה ומת לארץ ישראל ולרפאים?
5. אילו שבעה דינים יעברו על אדם שיוצא ונפטר מן העולם?
6. מה התפלל דוד המלך מטרם שתצא נפשו מן העולם?
7. לשם מה ברא הקב"ה את העולם?
8. מהו ספר שלמעלה ומהו ספר שלמטה? במה הם דומים ובמה הם שונים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל כה-כז
1. על מה מספר לנו הסיפור על יונה עפ"י אות פ"א?
2. מיהו יונה ומדוע נקרא כך?
3. מיהי האוניה ומדוע חשבה להשבר?
4. מדוע מטיל הקב"ה רוח סערה חזקה בים?
5. כשאדם נתפס בבית חוליו מה מעורר את האדם לעשות תשובה? כיצד הוא נקרא בסיפור?
6. מהן ארבעת השאלות ששואל האדם את עצמו כדי לשוב בתשובה לפני אדונו?
7. כיצד נעשה הדין בשמים?
8. כיצד נקראת הקבורה? מה התהליך שעובר בשלושת הימים הראשונים ובשאר הימים עד גמר שלושים יום?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אין לאדם יכולת הכרעה, אך יש לו בחירה להסכים להיות חלק ממחשבת הבריאה, לבחור בדרך התורה אחרת יאלץ להגיע לתכליתו בדרך ייסורים.
יעקב ראה שיש שבר במצרים, כלומר שטוב לו לאדם להתפתחותו, לשבר גאוותו ורצונו בגלות הנפשית כדי להתמודד עם רצונות לא לו, לזכור את השם, לאחד את כל הרצונות כפרטים אל הלב שהוא בחינת הכלל, ובכך יוכל לשים ביטחונו בהשם ולאמן עצמו ברכישת אמונה.
סט) ע"כ כתוב במשה, ואָמרו לי מה שמו מה אומַר אליהם. שסופי המילים בכתוב: לי מה שמו מה, הוא י"ה ו"ה, שהיה רגיל בפיהם. משום שהיו יודעים אותו, ולא שכחו אותו לעולם, וסבלו שבר הגלות בשביל הקב"ה. ומשום כך זכו לגאולות ולניסים ולאותות רבים.
ע) והקדושים העליונים, שסובלים שבר הגוף ממקום למקום על הקב"ה. על אחת כמה וכמה, שהם ראויים שיעשה להם ניסים וגאולות, ויזכו לחיי עוה"ב.
עא) קחו מאיתכם תרומה. בשעה שאדם שם רצונו לעבודת ריבונו, הרצון הזה עולה תחילה על הלב, הקיום והיסוד של כל הגוף. ואח"כ עולה רצון טוב ההוא על כל איברי הגוף, והרצון של כל איברי הגוף והרצון של הלב מתחברים יחד. והם מושכים עליהם זוהר השכינה לשכון עימהם. ואדם ההוא, הוא חלקו של הקב"ה. כמ"ש: קחו מאיתכם תרומה. מאיתכם הוא ההמשכה, לקבל עליכם תרומה ההיא, השכינה, שיהיה האדם חלק לה'. כלומר ע"י פיתוח והגדלת ההשתוקקות ליחד, קחו את כוח המשכת השכינה, ובכך הופך האדם להיות חלק מהשם ולא פרט נפרד. התרומה המעולה היא שכל אחד יביא חלקו המיוחד, ויחדש בתורה.
עב) האם אין הדבר עומד ברשותו של האדם, הרי כתוב: כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה'? אלא, כל נדיב ליבו, כל מי שירצה ליבו ימשיך אליו את השכינה. כתוב: יביאה, אע"פ שהיא בהתעלות למעלה, יביאה ממקום העליון להמשיך אותה לשכון עימו.
עג) וכשתבוא לשרות עימו, כמה ברכות וכמה עושר מביאה עימה. כמ"ש: זהב וכסף ונחושת, לא יחסר לו כל העושר שבעולם. זהו לשאר בני העולם. אבל אתם קדושים העליונים, קחו מאיתכם תרומה לה'. שיחדשו חידושי תורה להרמת השכינה.
עד) פתח רבי אבא: וַיֹּאמֶר יְהוָה, לַדָּג; וַיָּקֵא אֶת-יוֹנָה, אֶל-הַיַּבָּשָׁה. בשעה שברא הקב"ה העולם במעשה בראשית, ביום החמישי ברא דגי הים, אז ציווה ואמר, שיהיה עתיד דג אחד לבלוע את יונה, ויהיה במעיו ג' ימים וג' לילות, ואח"כ יקיא אותו לחוץ. קוד זה כבר הושרש במעשה הבריאה.
עה) כל מה שעשה הקב"ה במעשה בראשית, בכולם הִתנה עימהם. ביום הראשון ברא את השמים, התנה עימהם שיעלו את אליהו השמיימה בסערה. ביום ההוא ברא האור, והתנה עימו שיחשיך השמש במצרים ג' ימים, כמ"ש: ויהי חושך אפילה בכל ארץ מצרים שלושת ימים.
עו) ביום השני ברא הרקיע, שיהיה מבדיל בין מים למים. והתנה עימהם הקב"ה, שהמים יבדילו לישראל בין טומאה לטהרה להיטהר בהם. וכך היה.
עז) ביום השלישי הוציא את הארץ מתוך המים, והִקווה המים, ועשה ממקווה המים ההוא, שנקוו למקום אחד, את הים. והתנה עם הים להעביר את ישראל בתוכו ביבשה, ולהטביע את המצרים. וכך היה. עוד התנה עם הארץ, שתפתח את פיה במחלוקת קורח, ותבלע את קורח וכל עדתו. וכך היה.
עח) ביום הרביעי ברא השמש והלבנה כמ"ש: ויהי מאורות ברקיע השמיים, והתנה עם השמש, להיות עומד בחצי השמיים בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום. התנה עם הכוכבים לעשות מלחמה עם סיסרא.
עט) ביום החמישי ברא דגי הים ועוף השמיים. והתנה עם העופות, שעורבים יזונו לאליהו שכתוב: וְאֶת-הָעֹרְבִים צִוִּיתִי, לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם. ציוויתי, במעשה בראשית. והתנה עם דגי הים, שיזדמן דג אחד לבלוע את יונה, ולהקיא אותו לחוץ.
פ) ביום השישי ברא את האדם. והתנה עימו שתצא ממנו אישה שתזין לאליהו. שכתוב: הנה ציוויתי שם אלמנה לכלכלך. הנה ציוויתי, מיום שנברא העולם. אף כאן כתוב: ויאמר ה' לדג. ויאמר, מששת ימי בראשית אמר לו.
שאלות לחזרה ושינון זהר ויקהל כב-כד
1. כתוב : "ויאמר השם לדג", מה אומר הזוהר הקדוש באיזה מקום אמר לו?
2. ערוך טבלה ורשום מה התנה הקב"ה בכל אחד מימי הבריאה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אין לאדם יכולת הכרעה, אך יש לו בחירה להסכים להיות חלק ממחשבת הבריאה, לבחור בדרך התורה אחרת יאלץ להגיע לתכליתו בדרך ייסורים.
יעקב ראה שיש שבר במצרים, כלומר שטוב לו לאדם להתפתחותו, לשבר גאוותו ורצונו בגלות הנפשית כדי להתמודד עם רצונות לא לו, לזכור את השם, לאחד את כל הרצונות כפרטים אל הלב שהוא בחינת הכלל, ובכך יוכל לשים ביטחונו בהשם ולאמן עצמו ברכישת אמונה.
קחו מאיתכם תרומה. בשעה שאדם שם רצונו לעבודת ריבונו, הרצון הזה עולה תחילה על הלב, הקיום והיסוד של כל הגוף. ע"י פיתוח והגדלת ההשתוקקות ליחד, ניתן לקחת את כוח המשכת השכינה, ובכך להפוך להיות חלק מהשם ולא פרט נפרד. התרומה המעולה היא שכל אחד יביא חלקו המיוחד, ויחדש בתורה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שאלות לחזרה ושינון זהר ויקהל יט-כא
1. מהו כל ומהו לב בכתוב "כל נדיב לב"?
2. מדוע "אשרי חלקו של אדם שעני בא אליו" וכיצד אתה למד זה בגוף אחד?
3. מדוע מי שמרחם על העני ומשיב לו נפשו הוא כאילו ברא נפשו? ,הבא דוגמא מאברהם
4. מדוע כתוב "פרוס לחמך" ולא סתם לחם?
5. מדוע כתוב "ואבחר בדוד" ולא "ואבחר בירושלים"?
6. מדוע כתוב שברו ולא תקוותו או בטחונו?
7. הסבר מהו שכתוב "וירא יעקב כי יש שבר במצריים"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כדי לבוא לדבר הנפשי השלם יש לעשות את הייחוד בין ארץ לשמים, נברא לבורא, לב למוח, רצון לקבל להשפעה.
משה עלה לשמים וירד, וכך גם אליהו שעלה בסערה, והרי השמים אינם יכולים לסבול משהו מעולם הזה, אלא שעלו עם לבוש, אצל משה הענן ואצל אליהו בסערה השאיר הגוף הגשמי והתלבש בלבושי אור. כלומר עלייתם לשמים היא בלבוש רוחני חדש. כך גם בשינה, אדם עוזב את התודעה הגשמית ועובר לתודעת חלום שמעבר לזמן ומקום.
מז) מי עלה שמיים ויירד. מי עלה שמיים, זה אליהו. ויירד, זהו יונה. שהוריד אותו הדג לשון דאגה לתוך התהומות, למעמקי הים. יונה בא מכוחו של אליהו, שהיה לו נפש אליהו. לפיכך אליהו עלה ויונה ירד. זה שאל נפשו למות, וזה שאל נפשו למות. ומשום זה נקרא בן אמיתַי, שכתוב: ודבר ה' בפיך אמת. כאשר קורים לאדם דברים דומים, רציפות בדברים העוברים עליו, אז יודעים שהדבר קשור לנפשו.
מח) מִי צָרַר-מַיִם בַּשִּׂמְלָה. מי צרר, זה אליהו, שקשר קשר המים בעולם בהר הכרמל, ולא ירד טל ומטר השמיים. בשמלה, זה אליהו, שהיה מביא האַדֶרת שלו לעשות ניסים, שבקע בה הוא ואלישע, את הירדן. מי אסף רוח בחופניו. זה אליהו, שהחזיר רוחו של אדם לתוך גופו אחר שמת.
מט) מִי הֵקִים כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ. זה אליהו, שאחר שצרר המים, ונשבע על המטר, הנה אח"כ חזר בתפילה, והקים כל העולם, שירד מטר, וניתן מזון לכל. מה שמו, אליהו. ומה שם בנו, אליהו. ומה שמו, כשעלה למעלה, אליהו. ומה שם בנו, כשירד למטה, ונעשה שליח לעשות ניסים, שמו אליהו. וכך רואים שבאליהו התקיימה עליה למעלה בגוף רוחני חדש, והגוף הגשמי איפסן בסערה ואיתו השתמש לעשות ניסים בעולם. אליהו מחבר שמים וארץ וכך גם במשה שאומר לעם: אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-יְהוָה וּבֵינֵיכֶם. ובכל אדם הנשמה שיורדת ומחברת את השמים לגוף.
נ) מ"י עלה שמיים, זהו הקב"ה. שם אלקים מתחלק ל: מי-אלה מ"י שֵם הבינה. שמיים, ז"א, מעלה את הבינה שנק' מי. ד' רוחות העולם, ד"ס חגת"מ שמחזה ולמעלה דז"א, הם המרכבה העליונה לבינה, מ"י, והם יסודות הראשונים לכל, וכולם תלויים במקום, שנקרא מ"י, שהם מרכבה לה.
נא) כשנמצאת שעת רצון לפני הקב"ה, לייחד מרכבה עליונה במרכבה תחתונה, שתהיינה כולן אחת, אז יוצא קול ממקום קדוש העליון, שמיים, ז"א, ומקהיל כל אלו הקדושים שלמטה, הצדיקים שבעוה"ז, וכל השרים הקדושים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, וכל מחנות העליונים, המלאכים, שיהיו כולם מוכנים יחד כמ"ש: ויקהל משה, זהו השמיים, ז"א. וכמ"ש: את כל עדת בני ישראל, אלו הם י"ב מחנות עליונים הקדושים, המרכבה התחתונה, שהמלכות רוכבת עליהם, והם מעלים את המלכות לזיווג עם ז"א. מרכבה העליונה, חגת"מ שלמעלה מחזה דז"א, ד' רגלי הכיסא של שהם שליחי הבינה במקום ז"א שמגלים חסדים מכוסים כתכונת הבינה. והם י"ב, כי כל אחד מחגת"מ כלול מחג"ת בסוד צמצום ב. ועד"ז מרכבה תחתונה היא ד"ס נהי"מ של הנוקבא, הנקראות ד' חיות או ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, או ד' מחנות מלאכים. וגם הם י"ב, כי כל אחד מד"ס נהי"מ כלולה מנה"י. כמו שהתבאר בחגת"מ. ועד"ז ד' המלאכים וד' המחנות, הם י"ב מחנות עליונים הקדושים. כי ד' מחנות מלאכים, כלול כל מחנה מג' מחנות, והם הנושאות את הכיסא, המלכות, לזיווג עם ז"א.
כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ
נב) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. קחו מאיתכם תרומה. היתקנו כולכם להעלות עליכם, ולשאת עליכם, את כבוד הכיסא הקדוש, המלכות, להעלות למעלה, לז"א זהו שאומרים לייחוד קודש אבריך הוא ושכינתא, שזו הסיבה לתפילה, לייצר את השלום, השלמות בזיווג זה.
נג) הפרישו מכם אלו המכובדים, אלו שרים העליונים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, להעלות תרומה זו, הכיסא הקדוש, המלכות, להתחבר באבות, חג"ת דז"א. והמטרוניתא, המלכות, אינה ראויה לבוא לבעלה להעלות מרכבות תחתונות לעליונות, הנוקבא לז"א, אלא באלו בתולות עלָמות הבאות עימה כדי שיהיה בה חידוש, אמונה שמצד האמונה ניתן להתחבר, ומנהיגות אותה עד שמגיעה לבעלה, ז"א.
הבתולות הן המדרגות הנמשכות מאחוריים דמלכות, והן ז' היכלות דבריאה, ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך. והן כמ"ש: בתולות אחריה רעותיה מובאות לָך. כי היות שהמלכות בשעת גדלותה רק בכלים דחסדים, לפיכך היא צריכה לז' הנערות, שישלימו את הכלים דאחוריים שלה, כי הארת החכמה אינה מתלבשת אלא רק בכלים דאחוריים. עליה לבוא אל המלך עם הבתולות, דהיינו עם ההשתוקקות לחוכמה כדי לעשות את הזיווג כראוי. על אדם הרוצה לבוא לייחוד, לקשר עם העליון, להביא את כל כוח הבתולה שבו, את הרצון וההשתוקקות לחוכמה באמונה מחודשת.
שבא אדם למלא תפקידו וליישר ליבו לאביו שבשמים, חובה עליו להביא את הרצונות הבתוליים שבו, את ההשתוקקות המחודשת לבוא בביטול וענווה לקשר. עשה רצונו כרצונך, אומר שרצון העליון מבטא באדם רק את מדרגת הנשמה , ההשפעה ולא את מדרגת החוכמה. מכאן שיישור הלב אומר שעליו להיות נדיב לב, משפיע גם את כל הרצונות העצמיים שלו כאחד ולהקדישם להשם יתברך.
שאלות לחזרה ושינון זהר ויקהל טז-יח
1. איזה פירוש נוסף מביא הזהר באות נז על הכתוב "מי עלה השמים וירד"?
2. במה אנו רואים שיונה בן אמיתי היה מנפשו של אליהו?
3. מהיכן אנו לומדים את הפסוק מי צרר מים בשמלה, מי אסף רוח בחפניו, מי הקים כל אפסי ארץ, מה שמו ומה שם בנו על אליהו?
4. איזה פירוש נוסף אנו לומדים באות נ על הכתוב "מ"י עלה השמים"?
5. כיצד מתייחדת מרכבה עליונה ומרכבה תח' שתהיינה כולן אחת? וכיצד בא לידי ביטוי בכתוב ויקהל משה את כל עדת בנ"י?
6. לשם מה צריכה המלכות את שבע הבתולות שיבואו עמה אל המלך?
7. מדוע כתוב יביאה ולא כתוב יביאוה?
8. הסבר בשלושה אופנים את הסדר הנכון בקדימות בין זהב לכסף ואיזה פירוש אנו לומדים כאן באות נ"ז?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מי עלה שמיים וירד. מי עלה שמיים, זה אליהו. וירד, זהו יונה. שהוריד אותו הדג מלשון דאגה לתוך התהומות, למעמקי הים. יונה בא מכוחו של אליהו, שהיה לו נפש אליהו. ומשום זה נקרא בן אמיתַי, שכתוב: ודבר ה' בפיך אמת. כאשר קורים לאדם דברים דומים, רציפות בדברים העוברים עליו, אז יודעים שהדבר קשור לנפשו.
משה עלה לשמים וירד, וכך גם אליהו שעלה בסערה, והרי השמים אינם יכולים לסבול משהו מעולם הזה, אלא שעלו עם לבוש חדש, אצל משה הענן ואצל אליהו בסערה השאיר הגוף הגשמי והתלבש בלבושי אור. כלומר עלייתם לשמים היא בלבוש רוחני חדש. כך גם בשינה, אדם עוזב את התודעה הגשמית ועובר לתודעת חלום שמעבר לזמן ומקום.
כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה
כדי לבוא לדבר הנפשי השלם יש לעשות את הייחוד בין ארץ לשמים, נברא לבורא, לב למוח, רצון לקבל להשפעה.
שבא אדם למלא תפקידו וליישר ליבו לאביו שבשמים, חובה עליו להביא את הרצונות הבתוליים שבו, את ההשתוקקות המחודשת לבוא בביטול וענווה לקשר. עשה רצונו כרצונך, אומר שרצון העליון מבטא באדם רק את מדרגת הנשמה , ההשפעה ולא את מדרגת החוכמה. מכאן שיישור הלב אומר שעליו להיות נדיב לב, משפיע גם את כל הרצונות העצמיים שלו כאחד ולהקדישם להשם יתברך.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בכל מקום שמלאך המוות בא לעשות דין, יש להימנע מלשהות במקום זה, אפילו לצדיק.
לז) ומלאך המוות לא היה נפרד מהנשים, עד שהוקם ביהמ"ק, שכתוב: ויקם משה את המשכן. ואפילו בשעה שהנשים היו מביאות נדבה למשכן, לא עבר מהן. עד שראה משה, ונתן עצה אל האנשים, שלא יבואו עימהן בחיבור אחד, ולא יתראו פב"פ, אלא שילכו אחר כתפיהן כמ"ש: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים. לא כתוב: ויביאו, אלא כתוב: ויבואו, שהאנשים לא היו הולכים עימהן, בדרך אחת, אלא אחר כתפיהן. משום שמלאך המוות לא נפרד מהן עד שהוקם המשכן.
לח) אין מלאך המוות נמצא בין פחות משבע נשים, ולא פחות מעשר. בדרך הוא נמצא בשבע נשים בגלוי, ומבקש דין. ואם יש עשר נשים, הוא משׂטין להמית. ומשום שנמצא גלוי ביניהן בדרך כתוב: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל הַנָּשִׁים, אחר כתפיהן. וכל החברים נשמרו כל אותו יום ועסקו בתורה. יש דין רגיל ודין מוות
לט) פתח רבי שמעון: וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה. האם לא יכול הקב"ה לשמור את נוח במקום אחד בעולם, שיהיה מבול בכל העולם, ולא יהיה באותו המקום? או לשמור אותו בארץ ישראל, כמ"ש בה, לא גוּשמה ביום זעם, שלא ירדו עליה מי המבול?
מ) אלא כיוון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו, ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו כמ"ש: וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, משום שהמשחית הלך אחר כתפיו, ואם החזיר ראשו והסתכל בו פב"פ, היה יכול להזיק לו. זהו חוק שאם ניתן רשות למשחית, אין מגבילים אותו ורשאי לחבל במי שנמצא בשוק. אין לבוא למקום סכנה בו שולט מלאך המות. במקום סכנה: תאווה, לשון הרע, שיחה בטלה וכדומה על האדם להנמיך קומתו. לכן בבית העלמין יש ללכת בנפרד הגברים מהנשים ללא קשר עין. יש להסתתר במקום אמונה הנק' איזקא דכיה ושם עליו להיסגר ולא לצאת לדעת הרבים. אומר הקב"ה לנח שיבא הוא וביתו לתוך התיבה. והרי יכול היה הקב"ה למנוע מהמחבל לפגוע בנח, אלא זהו חוק. כיוון שירד המשחית לעולם, מי שלא סגר עצמו ומופיע לפניו בגלוי, דהיינו חכמה ללא חסדים, אלא יש להישמר במסגרת אמונית. וכן אמר המלאך ללוט: וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ. ולמה הוסיף ואמר: אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, אל תבוא עם השכל אל המשחית, אלא רק באמונה למעלה מהדעת.
מא) וע"כ כתוב בנוח: ויסגור ה' בעדו, שלא יתראה לפני המשחית, ולא ישלוט עליו מלאך המוות. בעוד שהחברים היו נסתרים בבית, מתו י"ג אנשים בעיר. אמר רבי שמעון: ברוך הרחמן שהמלאך המות לא התסכל בצורתם.
מב) ויקהל משה. חוזר פעם שנייה על מעשה המשכן, כמקודם בפרשת תרומה. מעשה המשכן לא נעשה אלא מישראל לבדם, ולא מערב רב. משום שהערב רב המשיכו בחזרה את מלאך המוות לרדת לעולם. כיוון שהסתכל משה בזה, השליך הערב רב לחוץ, והקהיל את ישראל לבדם. כמ"ש: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. משא"כ בפרשת תרומה, כתוב: מאת כל איש אשר יִידבֶנו ליבו תיקחו את תרומתי. שגם הערב רב היו בכלל. וע"כ היה צריך לומר מעשה המשכן פעם שנייה. חובה להפריד את הרע מהטוב ולא ניתן לעבוד עם כולם ביחד.
מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד
מג) מִי עָלָה-שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף-רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר-מַיִם בַּשִּׂמְלָה- מִי הֵקִים כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, מַה-שְּׁמוֹ וּמַה-שֶּׁם-בְּנוֹ, כִּי תֵדָע. הכול נאמר בהקב"ה, שהוא הכול. מה שמו ומה שם בנו כי תדע, זהו הקב"ה. מה שמו, הוי"ה. ומה שם בנו, ישראל כמ"ש: בני בכורי ישראל. מי עלה שמיים, זה משה, כמ"ש: ואל משה אמר, עלה אל ה'.
מד) מִי עָלָה-שָׁמַיִם, זהו אליהו, שכתוב בו וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. ואיך היה יכול אליהו לעלות השמיים, הרי השמיים כולם אינם יכולים לסבול מגוף של עוה"ז, אפילו כגודל גרעין חרדל, ואיך כתוב: ויעל אליהו בסערה השמיים?
מה) אלא כמ"ש: ויירד ה' על הר סיני. וכתוב: ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. והרי הקב"ה שהיה בהר סיני, הוא כמ"ש: ומראֵה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר, ואיך היה יכול משה לעלות אליו?
אלא כמ"ש במשה, ויבוא משה בתוך הענן בהסתרה ויעל אל ההר, שנכנס בענן כמי שמתלבש בלבוש וכתוב: ואל משה אמר, עלה אל ה', שג"כ התלבש בענן ונכנס בתוכו. ובענן קָרב אל האש, ויכול להתקרב. אף כך אליהו, שכתוב: וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם., שנכנס בסערה והתלבש בסערה, ועלה למעלה.
מו) מצאתי סוד בספרו של אדה"ר נאמר, באלו תולדות שיבואו לעולם, יהיה רוח אחד שיירד לעולם בארץ, ויתלבש בגוף, ושמו אליהו. ובגוף ההוא יסתלק מן העולם, ויתפשט מגופו ויישאר בסערה. וגוף אחר של אור יזדמן לו, להיות בו בין המלאכים. וכאשר יירד לעוה"ז, יתלבש בגוף ההוא, שנשאר בעולם ההוא, בסערה, ובגוף ההוא ייראה למטה, ובגוף האחר של אור ייראה למעלה. וזהו כמ"ש: מי עלה שמיים ויירד, שלא היה אדם, שרוח שלו יעלה לשמיים אחר הסתלקות הגוף, ויירד אח"כ למטה, כמו אליהו, שעלה למעלה וירד למטה. שואלים את האדם כיצד אתה יודע שיש נשמה, והתשובה כן משה, אליהו עלו וירדו.
שאלות לחזרה ושינון בזהר יקהל יג-טו
1. מהיכן אנו לומדים שמלאך המוות לא היה נפרד מן הנשים עד שהוקם המשכן?
2. הסבר את הכתוב בזה"ק "אין מלאך המוות נמצא שהן פחות משבע נשים ולא פחות מעשר".
3. מה התשובה לשאלת רשב"י "וכי הקב"ה לא יכול לשמור את נח במקום אחר בעולם, חייב את התיבה"?
4. מי הוא זה שעלה לשמיים וירד? וכיצד נעשה זה? שהרי אין שמיים כולם יכולים לסבול מהעולם הזה אפילו כגודל חרדל.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
זהו חוק שאם ניתן רשות למשחית, אין מגבילים אותו ורשאי לחבל במי שנמצא בשוק יש להימנע מלשהות במקום זה, אפילו לצדיק.
מקום סכנה מקום של תאווה, מושב ליצים, לשון הרע, שיחה בטלה וכדומה על האדם להנמיך קומתו. לכן בבית העלמין יש ללכת בנפרד הגברים מהנשים וללא קשר עין. יש להסתתר במקום אמונה הנק' איזקא דכיה בלי לצאת לדעת הרבים.
פתח רבי שמעון: וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה. האם לא יכול הקב"ה לשמור את נוח במקום אחד בעולם, שיהיה מבול בכל העולם, ולא יהיה באותו המקום? או לשמור אותו בארץ ישראל, כמ"ש בה, לא גוּשמה ביום זעם, שלא ירדו עליה מי המבול?
אלא כיוון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו, ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו כמו שאמר המלאך ללוט: וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, משום שהמשחית הלך אחר כתפיו, ואם החזיר ראשו והסתכל בו פנים בפנים היה יכול להזיק לו. והרי יכול היה הקב"ה למנוע מהמחבל לפגוע בנח, אלא זהו חוק. כיוון שירד המשחית לעולם, מי שלא סגר עצמו ומופיע לפניו בגלוי, דהיינו חכמה ללא חסדים, הוא פגיע. יש להישמר במסגרת אמונית ולא לבוא עם השכל אל המשחית, אלא רק באמונה למעלה מהדעת.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מַלְאָךְ הַמָּוֶת נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים [מלאך המוות אשתכח ביני נשי]
במקום שליטת מלאך המוות, או כשהדין מתוח, יש לפעול בצניעות ובחסדים מכוסים. האישה היא צד הרצון העצמי שבאדם, וכשבא לעבוד את השם, עליו להיפרד מרצונותיו הפרטיים.
כו) בתוך כך שעסקו רבי אלעזר ורבי יוסי בתורה, האיר היום. קמו והלכו לפני רבי שמעון. כיוון שראה אותם, אמר רבי שמעון: אלעזר בני, אתה והחברים הסתירו עצמכם ג' ימים אלו, שלא תצאו לחוץ, משום שמלאך המוות נמצא בעיר, ויש לו רשות לחבל, וכיוון שניתנה רשות למשחית, יכול להשחית כל מי שנראה לפניו. לכאורה איך יכול להיות שיפגע בצדיקים, אך זהו החוק כיוון שניתנה למשחית רשות.
כז) ועוד, כי האדם הנראה לפניו, מלאך המוות עולה ומשׂטין עליו ומזכיר עוונותיו, ומבקש דין מלפני הקב"ה, ואינו סר משם, עד שאותו האדם נידון, וניתנה לו רשות, והורג אותו. אומרים לאדם אל תיכנס לסכנה, והרי בכל אדם ישנם עוונות עליהם עליו לכפר.
כח) אמר רבי שמעון: רוב בני העולם אינם מתים לפני זמנם, חוץ מאלו שאינם יודעים לשמור את עצמם. כי בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים, משום שכך דרכו שפיתה את חוה, ובגללה גרם המוות לכל העולם, שע"כ הוא ממית האדם. והגברים נמצאים עם המת. ומלאך המוות נכנס בין הנשים, בדרך עד בית הקברות. לכן יש עניין שלא להסתכל בעיני נשים בבית העלמין, ובכלל טוב שנשים שהן בחינת הגוף, ימנעו עצמן מללכת לשם כשאפשר.
כט) ויש לו רשות אז להמית בני אדם. והוא מסתכל בפניהם של הנראים לפניו בדרך לבית הקברות, מהשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, עד שחוזרים לביתם. ומשום זה, גורם מוות לכמה אנשים בעולם מטרם שמגיע זמנם. משום שעולה ומשׂטין ומזכיר עוונותיו של האדם לפני הקב"ה, והוא נידון על אלו העוונות, ומסתלק מטרם שמגיע זמנו.
ל) התיקון להישמר מפני מלאך המוות הוא, בשעה שנושאים המת לבית הקברות, יהפוך אדם את פניו ויעזוב הנשים, שיהיו אחר כתפיו. ואם הנשים מקדימות, יילך מאחוריהן, באופן, שלא יתראה עימהן פב"פ. ואחר שחוזרים מבית הקברות, לא יחזור באותה הדרך שהנשים עומדות, ולא יסתכל בהן כלל, אלא יַטֶה עצמו בדרך אחרת. ומשום שבני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים ע"ז, רוב העולם נידונים בדין ומסתלקים מטרם שבא זמנם. אין מדובר כאן על דבר גשמי אלא רק כסימן. בצורה הרוחנית התנאי להסתכל מעבר לזמן ומקום ובאדם אחד. מת משמעו שהייתו לו הסתלקות הארה ועליו שולטים הקליפות. לכן אל לו להיות בסביבת אנשים בדיכאון וגם בעצמו שירגיש עצבות, לא יסתכל ויחשיב הדבר, אלא ילך מאחור ולא יסתכל בו ישירות, דהיינו לתת לעצב חשיבות, כי שם נמצא מלאך המוות. אין להסתכל על מקום הגוף בזמן הצער. צד האשה שבאדם, הגוף, הוא מקום הפרטיות שבו, ואל לו להסתכל בו, דהיינו לתת לו חשיבות, ובעיקר כאשר מרגיש עצבות.
לא) אמר רבי אלעזר: א"כ, האם טוב לאדם שלא ילווה המת? לא. כי האדם השומר את עצמו באופן הזה, הוא ראוי לאריכות ימים, ולעוה"ב. אנשים מתים מהתחברות לצער ועצב, לכן על האדם לייצר לעצמו מסך ראוי כנגד העצב, ואם אין לו את הכוח הזה הוא בסכנה. וכאשר מתעורר רצון פרטי חזק, שאז הקליפה יכולה להשתלט בנקל, התקיעה בשופר מחברת את האדם לקב"ה.
לב) לא בחינם התקינו הראשונים לתקוע בשופר להוצאת המת מביתו לבית הקברות, לא בשביל המת לכבודו, אלא כדי להגן על האנשים החיים, שלא ישלוט עליהם מלאך המוות, להשׂטין למעלה.
לג) וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת. על הצר, זהו מלאך המוות. הצורר אתכם תמיד וממית בני אדם, ומבקש להמית את הכול. התיקון שלו, והרעותם. אם ברה"ש, ביום הדין למעלה, יורד מלאך המוות למטה, כדי להסתכל במעשה בני אדם, ולעלות למעלה להשׂטין עליהם. וישראל, שיודעים שמלאך המוות יורד למטה, ועולה למעלה להיות מקטרג עליהם, מקדימים לתקוע בשופר לייבב עליו, שלא יוכל להם, ולהגן עליהם.
לד) וכש"כ בשעה שעושה דין והורג בני אדם, ונמצא למטה. וכש"כ בשעה שהולכים לבית הקברות וחוזרים מבית הקברות. כי בשעה שנשים נושאות רגליהן עם המת, הוא יורד ונמצא לפניהן. שכתוב: רגליה יורדות מוות. יורדות למקום שנקרא מוות, שמלאך המוות בא לפניהן, בשעת נשיאת רגליהן ללוות המת. כי ע"כ גרמה חוה המוות לכל העולם.
לה) כתוב: כֵּן דָּרַך אִשָּׁה מנאפת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פֵיָה וְאָמְרָה, לֹא פָּעַלְתִּי אוון. כן דרך אישה מנאפת, זהו מלאך המוות. אכלה ומחתה פיה, ששורף העולם בלהבות שלו, וממית אנשים מטרם שמגיע זמנם. ואמרה, לא פעלתי אוון, כי דין ביקש עליהם ונתפסו בעוונם, ובדין אמת מתו. אז למה תולה הסכנה בכל הנשים, וכאן אומר אישה מנאפת. אלא אל לה לכל אישה להתנאות בבית העלמין ובכלל לשמור צניעות. ולכן נדרשת הפרדה בין גברים לנשים במקום צער, או במקום הוללות הגוף, בידור. ומאחר ומלמד הזוהר בגוף אחד, על האדם להפריד בין הרצונות והשתוקקות הפרטיים לבין האני הפנימי שלו.
לו) בשעה שעשו ישראל את העגל, ומתו כל אלו ההמונים, היה מלאך המוות נמצא בין הנשים בתוך מחנה ישראל. כיוון שראה משה, שמלאך המוות נמצא בין הנשים, ומחנה ישראל ביניהן, מיד הקהיל את כל האנשים בפני עצמם. כמ"ש: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. אלו הם הגברים, שהקהיל אותם והפריד אותם לבדם.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל י-יב
1. על מה מזהיר רשב"י את אלעזר והחברים? ומה החוק שאנו למדים מכך?
2. מה נשבע רשב"י באלוקים על זמן מותם של בני אדם?
3. מתי בעיקר נמצא מלאך המוות בין אנשים ומדוע נמצא בין הנשים?
4. כיצד על האדם להתנהג בבית העלמין כאשר יש אנשים?
5. מדוע התקינו הראשונים לתקוע בשופר להוצאת המת מביתו לבית הקברות וכיצד זה קשור לראש השנה?
6. הסבר מהו הכתוב "כן דרך אישה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און".
7. מהו תיקון שעשה משה רבנו כאשר ראה בחטא העגל את מלאך המוות נמצא בין אנשים? מה אתה למד מכך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
לכן על האדם לייצר לעצמו מסך ראוי כנגד העצב, ואם אין לו את הכוח הזה הוא בסכנה. וכאשר מתעורר רצון פרטי חזק, שאז הקליפה יכולה להשתלט בנקל, התקיעה בשופר מחברת את האדם לקב"ה.
האישה היא צד הרצון העצמי שבאדם, וכשבא לעבוד את השם, עליו להיפרד מרצונותיו הפרטיים.
אמר רבי שמעון: רוב בני העולם אינם מתים לפני זמנם, חוץ מאלו שאינם יודעים לשמור את עצמם. כי בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים. במקום שליטת מלאך המוות, או כשהדין מתוח, יש לפעול בצניעות ובחסדים מכוסים.
אין מדובר כאן על דבר גשמי אלא רק כסימן. בצורה הרוחנית התנאי להסתכל מעבר לזמן ומקום ובאדם אחד. מת משמעו שהייתו לו הסתלקות הארה ועליו שולטים הקליפות. לכן אל לו להיות בסביבת אנשים בדיכאון וגם בעצמו שיסתלק מעצבות, לא יסתכל ויחשיב הדבר, אלא ילך מאחור ולא יסתכל בו ישירות, כי שם נמצא מלאך המוות. אין להסתכל על מקום הגוף בזמן הצער.
וגם בגשמיות, אל לה לכל אישה להתנאות בבית העלמין ובכלל עליה לשמור צניעות. ולכן נדרשת הפרדה בין גברים לנשים במקום צער, או במקום הוללות הגוף, בידור. ומאחר ומלמד הזוהר בגוף אחד, על האדם להפריד בין הרצונות והשתוקקות הפרטיים לבין האני הפנימי שלו.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הלילה, זמן ההסתרה מסודר כך לאפשר לאדם את תיקונו, ובעיקר לרכישת אמונה. כוחות המלאכים שהם כוחות מופשטים בתוכו, אין בהם את הכוח ללא צד המורגש, המלכות, הלב שצריך לבוא כשותף לבניה ולתיקון. בחצות לילה מתחיל לפעול מצד האדם קו אמצעי, שאז הקב"ה מתחיל להשתעשע עם נשמות הצדיקים בגן עדן. לא רק הלילה, גם כשנחרב הבית הייתה חשכות בעם ישראל והמלאכים הם אלו שמציינים את מציאות קו השמאל, גם הם וגם אנחנו בכינו על נהרות בבל בגלות.
כשישנו געגוע עצום לדבקות בהשם, השם שומע תפילה ומסייע מלמעלה כשמוריד ב' דמעות לים הגדול, דהיינו תיקון למנעולא והמפתחא דהיינו בקו אמצעי.
ישנה חלוקה מצד המלאכים וחלוקה מצד המלכות המתחלקת לארבע פעמים שלוש.
יט) מחנה שני המשמרת בין עשר לחצות התמנה לומר שירה בארבע שעות השניות. ואומרים שירה רק שעתיים. עד שנחלק הלילה, והקב"ה, קו האמצעי, נכנס בגן עדן. כי מחנה מלאכים שני נמשך מקו שמאל, כי אשמורת השנייה היא קו שמאל, והיו צריכים לומר שירה עד תחילת ארבע שעות השלישיות.
אמנם כיוון שמבחינת מציאות המלכות, נחלק הלילה על ד' חלקים חו"ג תו"מ, שבכל אחת שלוש שעות, ונמצא שבנקודת חצות הלילה הסתיימה ספירת הגבורה, קו השמאל, ומתחילה ספירת הת"ת, קו האמצעי, לפיכך הוכרחו המלאכים שמקו שמאל להפסיק שירתם שאז מתחילה המשמרת מצד חלוקת המלכות. כי כבר התחיל שליטת קו האמצעי מבחינת מציאות הלילה, ואומרים שירה רק שעתיים. עד שנחלק הלילה, שמוכרחים להפסיק שירתם בנקודת החצות, משום שאז נכנס הקב"ה, קו האמצעי, בגן עדן, המלכות. וכבר עברו זמנם של הנמשכים מקו שמאל מלומר שירה.
כ) המלאכים של האשמורת השנייה הם לאחר חורבן הבית, אבלי ציון. שהם הבוכים על חורבן ביהמ"ק. ובתחילת ארבע השעות האמצעיות, קו השמאל, שבו נאחז בעיקר הס"א, פותחים ואומרים, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. ואלו הם שבוכים על נהרות בבל עִם ישראל. שזה משמע כמ"ש: גם בכינו. שהמשמעות של המילה גם, שגם אנו בכינו, כמו המלאכים. ומאין לנו שבכו שם? כי כתוב: הן אֶראֶלָם צעקו חוּצה. מהו חוצה? זהו בבל. משום שכל המלאכים ליוו השכינה עד בבל, ושם בכו עם ישראל. וע"כ פָּתחו, על נהרות בבל. וגמרו, זכור ה' לבני אֶדום. כאב גדול היה בחורבן הבית, וצריך אדם להרגיש את החורבן הזה ולהבין ולהרגיש שזו מציאות של השעות הללו.
כא) אז מתעורר הקב"ה במדרגותיו, ומכה ברקיעים, ומזדעזעים 12,000 עולמות, ושואג ובוכה. שכתוב: ה' ממרום ישאג, וממעון קודשו ייתן קולו, שאוֹג ישאג על נָוֵוהו. וזוכר שישראל בגלות, ומוריד שתי דמעות לים הגדול. ואז מתעורר שלהבת אחת שבצד צפון, ורוח אחד שבצד צפון מזדווג עם שלהבת ההוא, והשלהבת הולכת ומשוטטת בעולם. ובשעה ההיא נחלק הלילה, והשלהבת הולכת ומכה בכנפי התרנגול, והוא קורא. ואז נכנס הקב"ה בגן עדן.
שלוש אשמורות של הלילה הם ג' קווים של המלכות. ומאשמורת השנייה, קו שמאל, נמשך דינים עד שבא קו האמצעי, ומייחד השמאל עם קו הימין, שהחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין, ואז מאירה בשלמות. ואין קו השמאל נכנע להתייחד עם הימין, עד שקו האמצעי מעלה המסך דחיריק, בתחילה מבחינת מלכות דמדה"ד, הנקראת מנעולא, ואח"כ ממלכות הנמתקת בבינה, הנקראת מפתחא. בתחילה מאבדים את מדרגת החוכמה לגמרי, אין אור אלא בחסדים מכוסים, ולאחר מכן תחילה בחינת החסדים המגולים דמפתחא
אז, מחמת הדינים דקו שמאל, מתעורר הקב"ה, קו האמצעי, במדרגותיו, ומכה ברקיעים, כלומר, שמזדווג במסך דחיריק. ו-12,000 העולמות הנמשכים מהארת החכמה שבשמאל, מזדעזעים מחמת המסך שממעט אותם לו"ק. והם במספר 12, כי כל קו וקו כלול מכל י"ב בחינות המלכות. ושואג ובוכה, כי מחמת המסך, הממעט לו"ק, קטנות, נבחן ששואג ובוכה. כי הקטנות מכונה בכייה, בעניין אותיות השניות לשם אהי"ה, שהם השם בוכ"ו. וזוכר שישראל סובלים בגלות מחמת הדינים דקו שמאל. ומוריד שתי דמעות לים הגדול, למלכות. שתי דמעות, שתי בחינות המלכויות, מפתחא ומנעולא, הכלולות במסך דחיריק. ומשום שהחכמה מכונה עיניים, נבחן מיעוט החכמה לדמעות.
אמנם כדי להמשיך מוחין דו"ק דחכמה, צריכים לגנוז הדינים דמנעולא. והזיווג דקו האמצעי צריך להיות רק על מסך דמפתחא. ואז מתעורר שלהבת אחת שבצד צפון, הדינים שבמסך דחיריק, הנקראים שלהבת. צד צפון, קו השמאל, לא יוכל להתעורר שם אלא רק המסך דמפתחא, המסך דמלכות שעלתה לבינה, שמחמת חזרת מלכות ההיא למקומה יצא קו השמאל. ועתה ע"י קו האמצעי חזרה והתעוררה שם עליית המלכות לבינה, מסך דמפתחא.
ורוח אחד שבצד צפון, קו האמצעי הנכלל בצפון, מזדווג עם השלהבת, עם המסך דמפתחא, ואז חזר ונמשך עליו מוחין דו"ק דחכמה. והמסך דמפתחא, המכונה שלהבת שבצד צפון, מתפשט בעולם, ומנעולא נגנזה ונעלמה. ובשעה ההיא נחלק הלילה, שאז מתחיל שליטת ת"ת, קו האמצעי, והלילה נחלק. כי חצי לילה הראשון הוא ב' קווים חו"ג, וחצי לילה השני הוא תו"מ. והשלהבת, מסך דמפתחא, מכה בכנפי התרנגול, שהוא מלאך גבריאל. והוא קורא, זהו הכרוז, שקורא לעורר בני אדם משנתם זהו קול פנימי באדם, הנותן לשכוי להבחין בין יום ללילה, בין קו שמאל החשוך המרדים את האדם מחמת הדינים שבו, לקו אמצעי, להתעורר לתיקון. אדם קשוב יכול לשמוע קול פנימי זה ולהפנים שהמקרה לא קובע. תמיד יש מעבר למקרה, ועליו לחיות חיים פנימיים ולא רק חיצוניים.
כי מחמת הדינים דשמאל נמשך שינה לבני אדם, שהוא הסתלקות המוחין. וע"י השלהבת שמעורר קו האמצעי בקו השמאל, מתייחד השמאל עם הימין. והמוחין דו"ק דחכמה, רחמים, מתעוררים. ונפסק השינה מהצדיקים. וע"ז רומז התרנגול, למטה, שבחצות לילה מגיע השלהבת, ההתעוררות, להכות עם ב' כנפיו זו בזו, שזה מורה על הייחוד דימין ושמאל. והוא קורא, שזה מורה על הכרוז שלמעלה, המפסיק שינה מהצדיקים. שגם התרנגול שלמטה בקריאה שלו, מעיר קצת אנשים משנתם. אז הקב"ה, קו האמצעי, נכנס בגן עדן, המלכות. כי אז מתחיל שליטת הת"ת, קו האמצעי שזה הזמן הטוב ביותר ללימוד תורה, זמן מסוגל לתיקון הנפש.
כב) אין נחת להקב"ה עד שנכנס לגן עדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים. והסימן לייחוד הזה, הוא מה שאמרה אסתר, המלכות, למלך, ז"א, כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד, שהוא שליטת הדינים דקו השמאל אומרת אסתר שהיא המלכות, האם עלינו להאבד בגלל שליטת צד השמאל ? ויאמר המלך, מי הוא זה? ואמרה, המן הרע הזה, הקליפה הנמשכת מקו שמאל על האדם לזהות את הקליפה היושבת על השמאל. ואז נעשה הזיווג על מסך דמנעולא ואז מסך דחיריק דמפתחא. ואז כתוב: והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. קם, המשכת מוחין, כמ"ש: ותקם בעוד לילה ותתן טרף – אור. ממשתה היין, מוחין דו"ק דחכמה. בחמתו, בהתפעלות מרוב הדינים שנמשכים מקו שמאל. אל גינת הביתן, גן העדן.
כג) בשעה שהקב"ה נכנס בגן העדן, כל עצי הגן, וכל אלו נשמות הצדיקים, פותחים ואומרים, שׂאו שערים ראשיכם, ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוז וגיבור. ובשעה שנשמות הצדיקים, שהם בארץ, חוזרות לגופיהם, אז מחזקים אותן כל אלו המלאכים, ואומרים, הנה בָּרכו את ה', כל עבדי ה'. פסוק זה אומרים המחנה השלישי בארבע שעות האחרונות, קו האמצעי משעה 2 עד שעה 6.
כד) והמחנה השלישי אומרים שירה, עד שאור הבוקר עולה, שאז משבחים לריבונם, כל אלו כוכבים ומזלות, וכל אלו מלאכים העליונים השולטים ביום, הנמשכים מז"א, כולם משבחים לריבונם ואומרים שירה. כמ"ש: בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ, כָּל-בְּנֵי אֱלֹהִים, כל המלאכים. כי בלילה אומרים שירה רק המלאכים, הנמשכים ממלכות. אבל ביום אומרים שירה גם המלאכים הנמשכים מז"א.
כה) בשעה שהשמש יוצא, ביום, אומרים ישראל שירה בתפילת הנץ שבה עניין גדול למטה, והשמש למעלה. בשעה שהשמש נוסע בגלגליו, פותח קול נעים, ואומר שירה, כמ"ש: הודו לה' קִראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו, שירוּ לו זמרו לו. וישראל משבחים אל הקב"ה ביום. אם לא היו בני העולם אטומי הלב וסתומי עיניים, לא היו יכולים לעמוד מקול הנעימות של גלגל השמש, כשנוסע ומשבח לפני הקב"ה. הלילה, זמן ההסתר, מאד מסודר כדי שיוכל האדם להגיע לתיקונו. בשעות הראשונות עדיף לישון כדי לא לבוא למגע החזק עם קו השמאל ועוצמת הקליפות והדינים השורים בו. התיקון מתחיל מקו אמצעי מצד בני האדם שתיקונו מתחיל בחצות לילה. חסד וגבורה פועלים בשש השעות הראשונות, ותפארת מחצות לילה. כאשר בוחנית את חלוקת הלילה מצד המלאכים האומרים שירה, במשמרת השניה שלהם היו אמורים לומר שירה בין 10 לשעה 2 אך קו אמצעי מחלוקת הלילה לפי האדם, גורם להם שיאמרו שירה רק עד חצות, שאז מתחיל קו אמצעי. עיקר הזמן המסוגל מתחיל בשעה 3 בו גם הקו האמצעי שהחל בחצות, וגם קו אמצעי של המלאכים. מכאן גם שמים וגם ארץ, גם המלאכים וגם האדם באים יחד לומר שירה, וזהו הזמן ללמוד פנימיות התורה. כאן מאיר התרנגול, הקול הפנימי את הצדיקים, ולא את אלו שאטומי לב.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל ז-ט
1. מה תפקיד של המחנה שמלאכים השני ומדוע אומרים שירה רק שתי שעות?
2. מהי החלוקה של מציאות הלילה? מדוע זמן חצות לילה הוא זמן בו מתעורר הקב"ה לבוא לגן עדן?
3. כיצד מלאכים של משמרת שניה קשורים לחורבן הבית ולאבלי ציון?
4. מהן ב' הדמעות שמוריד על חורבן הבית בגלות לים הגדול?
5. מי היא אותה שלהבת שמתעוררת ומזדווגת על הרוח בצפון ומכה בכנפי התרנגול ואיך כל זה קשור לחצות לילה?
6. מתי מצד המשמרות ישנים בני אדם? מתי הם אמורים להתעורר משנתם? ומיהו הכרוז מבחינה נפשית שצריך לעורר בני אדם?
7. מהו הסימן לייחוד של ירידת הקב"ה בגן עדן במגילת אסתר?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקודם