"באתר דאית טרחא, תמן אית סטרא אחרא". כאשר אדם עובד בכוונת לב אמיתית, קל לו לשאת את עול התורה. כאשר מתחיל להיות לו כבד, ידע שהוא עובד את הגוף ולא את הנשמה.
בשעה שנשברו שני לוחות האבנים הראשונים, שהכבידו על ידיו של משה, נפלו ונשברו, משום שפרחו האותיות מלוחות האבנים, ונשארו האבנים בלי רוח האותיות, וע"כ הוכבדו. מכאן למדים שהאותיות מחזיקות אור אלוקי, ומציאות זו יכולה להחזיק את חומר האבן, והרוח שבו היא העיקר. מלמד הרב"ש זצוק'ל שהאדם הבא לקיים את התורה, אם זוכה בה, הוא עושה ללא יגיעה. ואם רוח התורה יוצא ממנו, יחוש שהדברים קשים ואינו יכול לשאתם. לא בי יגעת יעקב – אומר הקב"ה: אם אתה חושב שיגעת בי, אתה טועה. לכן ראוי לו לאדם להכניס רוח טובה בתורתו ולא ישקר בנפשו רק מבחינה חיצונית, שאז התורה כבדה, ובלי אותיות היא עבורו כגוף בלי נשמה. ואם פועל עם רוח טובה לא ירגיש קושי אלא התרוממות.
למעשה הכל בא מאת השם, שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, אך על האדם להקדים ולבוא לקשר בענווה ובבקשה אמיתית לעזרת השם
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רבי חייא פתח: בעמלק כתוב: פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. מה הטעם, שבכל המלחמות שעשו שאר העמים עם ישראל, לא היה קשה לפני הקב"ה, כמלחמה זו שעשה עמלק עימהם? אלא ודאי המלחמה של עמלק הייתה בכל הצדדים למעלה ולמטה, כי בזמן ההוא התחזק נחש הרע למעלה ולמטה בעוה"ז במלחמה כזו יש משהו שורשי שמחייב את האדם למחמה הפנימית בעמלק שבו. לא היה עניין לישראל לתקוף את הקיני לכן אמר להם שאול לצאת מתוך העמלקי. עמלק לא שונא לישראל מסיבה חיצונית כל שהיא, אלא מעצם היותם יהודים, וזה בשורשם.
ב) כמו שנחש שהוא שורש הקליפה, הוא גרם לחטא והביא מיתה לעולם הרע אורב על פרשת דרכים, אף כן עמלק היה נחש רע לישראל, שארב להם על פרשת דרכים. פרשת דרכים זו נקודה נפשית מסוכנת כשאדם מרגיש רצון חזק לפרטיות, כאשר אדם עומד בדיוק בסוף השלמת הכלים ובא לפרטיות גבוהה, להשתוקקות עצמית, ומשם עליו לעלות ולהקדיש את הפרטיות החשוכה הזו להשם יתברך, לכלל. ושם ממתין לו עמלק. כשאדם רוצה לעשות תנועה, עליו להכיר תחילה את הרצון שלו, וזו נקודה חשוכה, אור שבא רק לגלות את הפרטיות. באופן טבעי בזמן תיקון אדם פועל שלא לשמה, ומערב את הרצונות הפרטיים אותם הוא חושב לתקן עם הקדושה, וכאן היא הסכנה כמ"ש: אשר שׂם לו בדרך בעלותו ממצרים. וארב הוא למעלה לטמא המקדש, המלכות, וארב למטה, לטמא את ישראל, כמ"ש: זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ
ג) וע"כ בבלעם כתוב: וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם. ויקר, הוא לשון טומאה, מלשון מקרה לילה שעל האדם ללכת ולפעול מעבר למקרה, וכל זמן שהוא שקוע במקרה מחוייב הוא להיכנס לטומאה. בלילה פועל המקרה על האדם בלי שהוא יודע עליו, זהו זמן ההשתוקקות, לכן אמר שפרשת הדרכים קשורה למקרה לילה. והלוא אלקים הוא קודש? אלא הקב"ה הזמין לו מקום של הטומאה להיטמא בו בדרך שאדם רוצה מוליכין אותו, באותה המדרגה שהוא התדבק להיטמא בה. ובלעם חשב באלו הקורבנות שהקריב, לעלות למעלה לקדושה, מיד הזמין לו הקב"ה מקום של הטומאה. אמר לו, הרי הטומאה אליך, כמו שראוי לך. וע"כ כתוב: וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם. אי אפשר לזייף אצל הקב"ה ומי שמנסה לקחת הטומאה כאילו היא קדושה, הקב"ה מעמידו על טעותו.
ד) כעין זה כתוב: אשר קרך בדרך. שפירושו, הזמין לך אותו נחש הרע למעלה, לטמא אותך בכל הצדדים. ולולא שהתחזק משה למעלה, ויהושע למטה, לא יכלו לו ישראל. ומשום זה נטר הקב"ה שנאה ההיא לדורי דורות, משום שחשב לעקור אות הברית ממקומו. ומשום זה כתוב: פקדתי, כלומר, בפקידה, שהיא המלכות, כי שם נרמז אות ברית קודש.
ה) כתוב: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-הַקֵּינִי. קיני זה יתרו. ומי נתן בני יתרו שיהיו דירתם בעמלק, והרי ביריחו היו שורים? אלא כתוב: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, מִדְבַּר יְהוּדָה. וכשעלו משם, שרו בתחום של עמלק. עד אותו הזמן, שבא שאול המלך. שכתוב: וַיָּסַר קֵינִי, מִתּוֹךְ עֲמָלֵק. שהם התגיירו והיו בברית עם ישראל. הם עזבו את הרוחניות ועסקו בנחושת, וכך יעל הקינית עזרה לישראל כשהרגה את סיסרא.
ו) כי בזמן שנמצאים רשעים, אלו החסידים והצדיקים הנמצאים ביניהם, נתפסים בעוונם. וע"כ הסיר שאול את הקיני מתוך עמלק. כעין זה, לולא אותו הערב רב שהתחברו בישראל, לא היו נענשים ישראל על חטא העגל.
ז) כתוב: וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי, שכולל הכול, אפילו את הערב רב, משום שרצה הקב"ה לעשות מעשה המשכן מכל הצדדים, במוח ובקליפה. ומשום שהיו אלו ערב רב ביניהם, כתוב: מאת כל איש אשר יידבנו ליבו. לכלול אותם בין ישראל, שהם מוח. וכולם נפקדו להשתתף במשכן. משה לקח גם את הערב רב, מפני שהקב"ה אמר לו מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, ובעורות התחשים לימד הזוהר שלוחקים מהקליפה כדי שתשמור על הפנים. לקליפה ניתן הכוח הגדול לשמור על ההשתוקקות הגדולה ויש להיזהר כאשר לוקחים בהדרגה ממנה רצונות לתיקון.
ח) אח"כ נטה מין למינו, ובאו הערב רב, ועשו את העגל, ונטו אחריהם מישראל כל אלו שמתו. וגרמו לישראל מוות והריגה. אמר הקב"ה, מכאן והלאה, מעשה המשכן לא יהיה אלא מצד ישראל בלבד. מיד כתוב: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וכתוב אחריו, קחו מאיתכם תרומה לה'. מאיתכם, ולא כמ"ש מקודם, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו קודם בנייה לבד, משהו טהור ורק לאחר מכן יוכלו להצטרף הרצונות של שאר העמים. ויקהל משה. מאיזה מקום הקהיל אותם? אלא משום שהערב רב ביניהם, היה צריך משה להקהיל אותם, ולייחד אותם מהפירוד שמביניהם.
ט) רבי אבא פתח: הַקהל את העם האנשים והנשים והטף. כמו שהלאה הוא כלל של כל ישראל, אף כאן הכלל של כל ישראל. ומי הם? שישים ריבּוא (600,000). זו המדרגת השלמות של עם ישראל.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל א-ג
1. מדוע קשה לפני הקב"ה מלחמה זו של עמלק יותר ממלחמות שאר העמים שעשו עם ישראל?
2. מהי פרשת הדרכים ששם הנחש וכן עמלק היה עורב לישראל?
3. מה אתה למד על דרך חייך מהגזרה שווה 'אשר קרך' ו'מקרה לילה'?
4. כיצד אנו לומדים מהפסוק שבלעם היה רשע למרות שה' נגלה אליו?
5. מי היו הקיני ומדוע היתה דירתם בעמלק? ואם הם צדיקים מדוע צריך להסיר אותם מעמלק לפני המלחמה?
6. מה ההבדל בבקשת התרומה שכתוב בתחילה 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו' ולאחר מכן 'קחו מאיתכם תרומה לה"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
במלחמה בעמלק יש משהו שורשי שמחייב את האדם למלחמה פנימית מתמדת ברצונותיו. עמלק לא שונא לישראל מסיבה חיצונית כל שהיא, אלא מעצם היותם יהודים, וזה בשורשו.
כמו שנחש הרע אורב על פרשת דרכים, שהוא שורש הקליפה, הוא גרם לחטא והביא מיתה לעולם, אף כן עמלק היה נחש רע לישראל, שארב להם על פרשת דרכים. פרשת דרכים זו נקודה נפשית מסוכנת בה מרגיש האדם רצון חזק לפרטיות, להשתוקקות עצמית. מכאן עליו לעלות ולהקדיש את הפרטיות החשוכה הזו להשם יתברך, לכלל. וכאן ממתין לו עמלק. באופן טבעי בזמן תיקון אדם פועל שלא לשמה, ומערב את הרצונות הפרטיים אותם הוא חושב לתקן עם הקדושה, ועירוב זה הוא הסכנה.
קרך מלשון מלשון מקרה לילה, שעל האדם ללכת ולפעול מעבר למקרה, וכל זמן שהוא שקוע במקרה מחויב הוא להיכנס לטומאה. בלילה פועל המקרה על האדם בלי שהוא יודע עליו, זהו זמן ההשתוקקות, לכן אמר שפרשת הדרכים קשורה למקרה לילה.
משה לקח גם את הערב רב, מפני שהקב"ה אמר לו מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, ובעורות התחשים שעטפו את המשכן, לימד הזוהר שלוקחים מהקליפה כדי שתשמור על הפנים. לאחר החטא אמר: קחו מאיתכם תרומה לה'. מאיתכם, ולא כמ"ש מקודם, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו קודם בנייה לבד, משהו טהור ורק לאחר מכן יוכלו להצטרף הרצונות של שאר העמים. לקליפה ניתן הכוח הגדול לשמור על ההשתוקקות הגדולה ויש להיזהר כאשר לוקחים בהדרגה ממנה רצונות לתיקון.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
העדי, התכשיט שקיבלו היה בחינת מסך המאפשר קבלת החוכמה, מדרגה שהייתה מבטלת המוות מהם. זו היכולת להכיל את תענוג האהבה הגדול ועדיין להיות קשור להשם. לאחר שנעברה מהם היכולת הזו, לקח משה את אהל מועד מחוץ למחנה. אהל הוא הלב, ומועד היא המחשבה, וראה משה שהלב נפגם וניתן יהיה לגשת ללב רק במועדים, אלו זמנים מסוגלים לשרות בהם אהבה.
קה) מטרם שחטא אדם היה עולה ועומד בחכמה של הארה העליונה, ולא היה נפרד מעץ החיים. כיון שהגדיל חשקו לדעת טוב ורע ולרדת למטה, נמשך אחריהם דס"א, עד שנפרד מעץ החיים וידע הרע ועזב הטוב אם כך אז למה שיעזוב את הטוב, ולא היה צריך להיפגש עם הרע מפני שפגישה כזו לא תאפשר לו להתמודד, אלא בצורה הדרגתית. וע"כ כתוב: כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. שמי שנמשך אחר רע, אינו יכול לדור עם עץ החיים. ומרגישים בחוש שכאשר המחשבות הרעות שולטות אז נפרדים מעץ החיים ומטרם שחטאו, היו שומעים קול מלמעלה, מבינה, והיו יודעים חכמה עליונה, ולא יראו. כיון שחטאו, אפילו בקול של מטה, מזו"ן, לא יכלו לעמוד בו, שכתוב: את קולך שמעתי בגן, ואירא.
קו) בהשוואת חטא העגל לחטא עץ הדעת, כעין זה, מטרם שחטאו ישראל, בשעה שעמדו על הר סיני, נעבר מהם זוהמת הנחש, כי אז היה ביטול יצר הרע מן העולם, ודחו אותו מהם. ואז נתאחדו בעץ החיים, ועלו למעלה למדרגות העליונות, ולא ירדו למטה. אז היו יודעים, והיו רואים מראות העליונות דז"א, והאירו עיניהם, והיו שמחים לדעת ולשמוע. ואז חגר אותם הקב"ה חגורות של אותיות השם הקדוש, שהם עדים מהר חורב, שהנחש לא יוכל לשלוט עליהם, ולא יטמא אותם כבתחילה, כבמצרים. כשהם מוגנים בצורה טובה, היכולת לאפשר לנחש להפילם מוכיחה שיש בחירה לאדם, שגם כאן אם הוא מעורר נקודה שלילית שקיימת בו כפוטנציאל, הוא יכשל. אל לו לאדם לסמוך על עצמו עד גמר תיקון. אדם ראשון לא הגיע לגמר תיקון אלא תיקן רק רפ"ח ניצוצין, וכשפגם בעץ הדעת אז לב האבן התעורר והמלכות שנגנזה ברדלא התעוררה וגרם לחטא לדורות אחריו.
קז) כיון שחטאו בעגל, נעבר מהם כל אלו המדרגות והאורות העליונים, ונעבר מהם חגורות מזוינות שנתעטרו מן השם הקדוש העליון. והמשיכו עליהם את נחש הרע כבתחילה, וגרמו שוב מות לכל העולם. ואחר כך כתוב: וירא אהרן וכל בני ישראל את משה, והנה קרן עור פניו, ויראו מגשת אליו. שאפילו מאור פני משה היו מתיראים. כך מתבייש אדם להסתכל בעיני חבריו כאשר חוטא בסתר
קח) כתוב בתחילה, וירא ישראל את היד הגדולה. שכולם היו רואים אורות העליונים, שהאירו במראה המאירה, ז"א, שכתוב: וכל העם רואים את הקולות. ועל הים היו רואים ולא יראו, שכתוב: זה אלי ואנוהו. ואחר שחטאו, פני המתווך לא יכלו לראות. מה כתוב: וייראו מגשת אליו לאחר שהתחייבו בפניו לא לעבוד עבודה זרה והתביישו מפניו.
קט) כתוב בהם, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב. שנעבר מהם הזיין, שקבלו בהר סיני, כדי שלא ישלוט בהם הנחש הרע. כיון שנעבר מהם, כתוב: ומשה יקח את האהל, ונטה לו מחוץ למחנה, הרחק מן המחנה. כיון שידע משה, שנעבר מישראל הזיין העליון, אמר, הרי ודאי מכאן ולהלאה יבא נחש הרע לדור ביניהם, ואם יעמוד כאן אהל מועד, ביניהם, יטמא. מיד, ומשה יקח את האהל, כי ראה משה שהנחש הרע ישלוט עליהם, מה שלא היה מקודם לכן.
קי) וקרא לו אהל מועד. מתחילה היה אהל סתם, עתה קרא לו אהל מועד. מועד, שהוא יום שמחה של הלבנה, המלכות, שנתוספה בה קדושה, ואינו שולט בה פגם. אף כאן קרא לה מועד, להראות, שהאהל, המלכות, נתרחק מביניהם ולא נפגם ועל כן קרא לה אהל מועד. נתנו ללבנה זמן מיוחד להתגלות כדי שלא תיפגם ביניהם.
קיא) מתחילה היה, המלכות, אהל סתם. כמ"ש: אהל בל יצען בל יסע יסודותיו לנצח כלומר שהייתה שלמות המדרגה. ועתה הוא אהל מועד, דהיינו רק לזמן ולא לנצח. כי מועד פירושו זמן. בתחילה היה האהל, המלכות, נותנת חיים ארוכים לעולם, שלא ישלוט בהם המות. מכאן ולהלאה אהל מועד, כמ"ש: ובית מועד לכל חי. כי עתה ניתן בה זמן וחיים קצובים בשביל העולם. בתחילה לא היה בה פגם ועתה נפגמה. בתחילה היה חבור וזווג אל הלבנה, המלכות, בשמשא, ז"א, שאינו נפסק. עתה הזווג שלהם הוא מזמן לזמן. ומשום זה, וקרא לו אהל מועד, מה שלא היה מקודם
עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב
קיב) רבי שמעון היה יושב לילה אחד ועוסק בתורה, והיו יושבים לפניו רבי יהודה ורבי יצחק ורבי יוסי. אמר רבי יצחק, הרי כתוב: וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֶדְיָם, מֵהַר חוֹרֵב. שגרמו מות עליהם מאותו זמן ולהלאה, ושלט בהם הנחש הרע, שכבר הסירו אותו מהם בתחילה. ישראל ראוים לזה. אבל יהושע שלא חטא בעגל, אם הוסר ממנו אותו זיין העליון, דהיינו העדי שקבל עמהם בהר סיני, או לא? האם הוא חלק מכל העם, או כמו משה שעמד וחיכה לו בתחתית ההר. לכאורה יהושע לא היה צריך למות כלל, שלא היה בין המשתתפים בחטא העגל. ישנם מידות רוחניות שנשארות לעולם ולכן יש להסתכל לנקודה הפנימית, ומי שמשיגה יוכל לתקן דרכו כראוי.
קיג) אם תאמר שלא הוסר ממנו העדי, למה מת כשאר בני האדם? הרי בסבת העדי השיגו חירות ממלאך המות. ואם תאמר שהוסר ממנו העדי, למה הוסר ממנו, והרי לא חטא, שהיה עם משה, בשעה שחטאו ישראל? ואם לא קבל אותו העטרה, העדי, בהר סיני, כמו שקבלו ישראל, למה?
קיד) כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו. כי צדיק ה', שהוא צדיק ושמו צדיק. ומשום זה צדקות אהב, את המלכות ששמה צדקה. ישר, כמ"ש: צדיק וישר. וע"כ יחזו פנימו, כל בני העולם, ויתקנו דרכם ללכת בדרך הישר כראוי.
קטו) כשהקב"ה דן העולם, אינו דן אותו, אלא לפי רוב בני אדם. כשחטא אדם בעץ שאכל ממנו, גרם לאילן, המלכות, שישרה בו המות לכל העולם. וגרם פגם להפריש אשה מבעלה, מלכות מז"א. ועמד חטא הזה בלבנה, המלכות, עד שעמדו ישראל על הר סיני. כיון שעמדו ישראל על הר סיני, נעבר פגם ההוא של הלבנה, מפגם הפירוד והמיתה שמכח עצה"ד, ועמדה להאיר תמיד בלי הפסק ולא צריך היה להיות כיבוי והתחדשות הלבנה. כיון שחטאו ישראל בעגל, חזרה הלבנה ונפגמה כמתחילה, ושלט הנחש הרע, ונאחז בה, ומשכה אליו, ונפגמה.
קטז) וכשידע משה שחטאו ישראל ונעבר מהם אלו העדי הקדושים, העדי הוא בחינת מסך של מדרגת החכמה שהיא מדרגת הקדושה ידע ודאי, שהנחש נאחז בהלבנה למשכה אליו, ונפגמה. כי בעת שהנחש רוצה לינק מהמלכות, מסתלק ממנה האור, כדי שלא יהיה לו ממה לינק. אז הוציא אותה לחוץ מן המחנה. וכיון שהיא עומדת להפגם, אע"פ שיהושע עמד בעטרת העדי שלו, כיון שפגם שורה במלכות, וחזרה לפגם שהיה בה בחטאו של אדם, ע"כ אין אדם יכול להתקיים. חוץ ממשה, שהיה שולט על המלכות, שהיה בעלה של הגבירה. ומותו היה בצד אחר, ע"פ ה'. וע"כ לא היה להמלכות רשות לקיים את יהושע תמיד, שלא ימות, ולא לאדם אחר. וע"כ קרא לה אהל מועד, כי שורה בה זמן קצוב, של חיים לכל העולם. הלבנה היא זו שמושכת את אור החוכמה, ועתה כשחסר המסך לא ניתן למשוך אור זה ונפגמה הלבנה. ותלמיד שגלה גלה רבו עמו, לכן גם השמש, משה אינו יכול להעיר וצריך לשים אהלו מחוץ למחנה ויאיר דרך המועד.
קיז) וסוד הדבר יש ימין למעלה ולמטה, יש שמאל למעלה ולמטה. ימין למעלה בקדושה העליונה. ימין למטה בס"א. שמאל למעלה בקדושה העליונה, לעורר אהבה, שתתקשר הלבנה, המלכות, במקום קדוש למעלה, בז"א, כדי שתאיר.
קיח) יש שמאל למטה, המפריד את האהבה העליונה ומפריד את המלכות מלהאיר ע"י השמש ומלהתקרב אליו. וזה הוא הצד של נחש הרע. כי כשהשמאל הזה של מטה מתעורר, אז מושך אצלו הלבנה, ומפרידה מלמעלה, מז"א, ואורה נחשך, ומתדבקת בנחש, ואז שואבת מות למטה, לכל אלו שנתדבקו בנחש, ונתרחקו מעץ החיים. וע"כ גרם מות לכל העולם ע"י החטא של עצה"ד. וזה הוא שנטמא המקדש, המלכות. עד זמן מסוים שהלבנה מתתקנת וחוזרת להאיר. וזה הוא שנקראת אהל מועד.
יהושע לא היה בחטא ולא צריך היה למות לכאורה, אלא הכלל הוא שהקב"ה דן את העולם אין דן אותו אלא על פי רוב בני אדם. העדי שלו, המסך לקבלת החוכמה לא נפגם, אך הלבנה חזרה לפגם, ויהשוע פרט באותו הכלל. לכן אין אדם יכול לשלוט למעט משה שהוא סוד השמש שמעל המלכות.
קיט) וע"כ יהושע לא מת, אלא בעצה של הנחש הזה, שקרב ופגם המשכן, המלכות, כמקודם לכן מצד עצמו לא מת, אלא פגם כללי פגע גם בו. וזש"כ, יהושע בן נון נער. שאע"פ שהוא נער למטה, מטטרון שנקרא נער, המקבל אור ממלכות, לא ימיש מתוך האהל, שדומה להאהל, המלכות. וכמו שנפגם האהל, כך נפגם יהושע, אע"פ שהיה לו העדי הקדוש מהר סיני. כי כיון שנפגמה הלבנה, כך הוא ודאי שלא ניצל בלבדו ממנה, מאותו הפגם ממש.
קכ) אשרי הם הצדיקים היודעים סודות התורה ומתדבקים בתורה, ומקיימים המקרא שכתוב: והגית בו בקב"ה יומם ולילה. ובשבילה יזכו לחיי עולם הבא. שכתוב: כי הוא חייך ואורך ימיך.
עתה לאחר הפירוד שגרם חטא העגל, באה פרשת ויקהל.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
כִּי תִשָּׂא לד – לח
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מטרם שחטא אדם היה עולה ועומד בחכמה של הארה העליונה. לאחר החטא נפרד מעץ החיים וידע הרע ועזב הטוב. ואם כך אז למה שיעזוב את הטוב, אלא עתה צריך להיפגש עם הרע מפני שפגישה כזו לא תאפשר לו להתמודד טיפין טיפין, בצורה הדרגתית.
וכך מרגישים בחוש שכאשר המחשבות הרעות שולטות אז נפרדים מעץ החיים.
היכולת לאפשר לנחש להפילו מוכיחה שיש בחירה לאדם, שגם כאן אם הוא מעורר נקודה שלילית שקיימת בו כפוטנציאל, הוא יכשל.
העדי, התכשיט שקיבל העם בהר סיני, היה בחינת מסך המאפשר קבלת החוכמה, מדרגה שהייתה מבטלת המוות מהם. זו היכולת להכיל את תענוג האהבה הגדול ועדיין להיות קשור להשם. לאחר שנעברה מהם היכולת הזו, לקח משה את אהל מועד מחוץ למחנה. אהל הוא הלב, ומועד היא המחשבה, וראה משה שהלב נפגם וניתן יהיה לגשת ללב רק במועדים, אלו זמנים מסוגלים לשרות בהם אהבה.
וירא אהרן וכל בני ישראל את משה, והנה קרן עור פניו, ויראו מגשת אליו. שאפילו מאור פני משה היו מתיראים. כך מתבייש אדם להסתכל בעיני חבריו כאשר חוטא בסתר.
כשהקב"ה דן העולם, אינו דן אותו, אלא לפי רוב בני אדם. יהושע לא היה בחטא העגל ולא צריך היה למות לכאורה, אך מהיותו פרט בכלל העם, מצד עצמו לא מת, אלא פגם כללי פגע גם בו.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
חטא העגל היה בניסיון לשים את בחינת השמאל, הפרטיות בחזית, כאילו היא מעלה בחשיבות, במקום הימין המצביע על השפעה. לכן הקים אהרן מזבח כתרופה למכת העגל ובכך הציל את העולם.
צג) אהרן שם כתרופה למכה למזבח, המלכות, לפניו, והעגל, ס"א, שם לאחוריו, שעיקר חטא העגל היה, מה שהפכו השמאל שמקומו באחורים, ושמו אותו בפנים בצד החשוב. וע"כ עתה החזיר אהרן המזבח הקדושה לפנים והעגל לאחורים. ובניו שמו את הס"א לפניו וצד הקדושה החזירו לאחורים, כדמיון חטא העגל, שכתוב: ויקריבו לפני ה' אש זרה, ששמו האש הזרה, הס"א, לפני ה', לפנים. הרי שבניו נתפסו בחטא זה של העגל.
צד) אהרן חשב שבתוך כך שמעכב אותם יבא משה, שע"כ אמר, חג לה' מחר. וע"כ מזבח שעשה, לא נתץ אותו משה, שאילו היה כמו שחושבים בני אדם, שבנה המזבח לפני העגל, הרי דבר ראשון שמשה היה צריך לנתוץ את מזבח. כמו שניבא עדו על המזבח של בית אל, ונבואתו היה על מזבח שבבית אל. אבל במזבח של אהרן דבר אחר היה. וע"כ כתוב: ויקח את העגל אשר עשו. ולא כתוב: וינתץ את המזבח. המזבח היה תיקון שניסה לעשות כנגד חטא העגל, שאלמלא כך כל העולם היה נחרב, מכאן שהצליח לתקן משהו
צה) ויקרא אהרן, שהכריז בקול ואמר, חג לה' מחר. היה הכרוז לדין. חג לה' מחר, ניבא ברוח של המזבח, המלכות, שהדין עתיד לשרות עליהם. חג לה' פירושו, חגא ושבירה, לעשות בכם דין ויתקן אותם.
צו) ושלשה דינים היו: א. ויגוף ה' את העם. ב. בני לוי, שהרגו בישראל. ג. שהשקה לבני ישראל. חג לה' מחר. חג, יורה על הריגת בני לוי. לה', יורה על, ויגוף ה' את העם. מחר, יורה על, שהשקה אותם משה עם אפר העגל, שהלכו לשכב באותו לילה, ולמחר מצאו נפוחים ומתים. ועל זה אמר, חג לה' מחר. וכל הרפואה שעשה אהרן, היא במ"ש, ויבן מזבח לפניו.
צז) וירא את העגל ומחולות. ואלו מזבח לא כתוב. כי אהרן היה יודע שכתוב: זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו. ודאי ניצל אהרן בעצה טובה שנתן לעצמו, לעשות מזבח לה', והכל היה ברצון שלם וטוב, שלא נתכוין לרעה.
צח) אמר רבי אלעזר ודאי כך, וישראל לא עשו העגל. אבל ירבעם, שעשה העגלים, הרי ישראל היו, ועשו העגל. אמר לו רבי שמעון ירבעם חטא והחטיא, ודאי חטא רע עשה, ובמלכות חטא. כמו הערב רב בחטא העגל.
צט) אמר ירבעם: אני יודע ודאי, שצד הקדושה אינו שורה, אלא בלב כל העולם, וזהו ירושלים. אני איני יכול להמשיך צד ההוא דקדושה כאן, מה אעשה? מיד, ויועץ המלך ויעש. לקח עצה רעה, אמר, הרי הס"א, הנמשכת מיד לכל מקום, וכל שכן בארץ הזה, שחשקם לשרות בתוכו. אבל אינם יכולים להתלבש, אלא בצורת שור.
ק) שני עגלים למה עשה? אמר ירבעם, במדבר היו אלו המכשפים, שכתוב עליהם, בשר חמורים בשרם. ולפיכך המשיכו ב' רוחין, שור וחמור, זכר ונקבה. אבל לא הלבישו אותם, אלא שניהם בעגל אחד. כאן, אותם ב' רוחות הרעים, יתלבשו כראוי להם בב' עגלים, כי זכר ונקבה הם, הזכר היה בבית אל והנקבה היתה בדן. ומשום שכתוב: נפת תטופנה שיש בזה מעין תענוג שפתי זרה, נמשכו ישראל אחריהם ביותר שכתוב: וילכו העם לפני האחד עד דן. וע"כ היו ב' עגלים. והמשיך אותם ירבעם בארץ הקדושה, והיה עון עליו ועל ישראל, ומנע הברכות מן העולם. ועליו כתוב: גוזל אביו ואמו. כי פגם בזו"ן, שהם אביו ואמו. חטאו של ירבעם היה אף גדול מחטא העגל, שהוא החטיא את עם ישראל, לעומת אהרן שניסה לתקן
קא) וע"כ היו עגלים, כי לבוש הראשון שמתלבש ס"א הוא שור. ודאי כך ראוי להיות, וכן בכל הצדדים, כי התחלת התלבשות הוא קטן, עגל.
קב) וע"כ בני אהובי, כיון שרצו להמשיך השם אלהים, שם המלכות, ובצד אלהים נבנה המעשה, ע"כ אלהים קדוש, שהוא אמא, המלכות, שאוחזת תמיד בזרוע המלך ומסלקת הרצועה, לא היתה שם. ונצרך למשה להיות שם במקומה, כיון שרמז לו הקב"ה, הסתכל והבין.
קג) ג' פעמים רמז לו, אי משה רעיא מהימנא, כמה כחך חזק, במה גדול גבורתך? ג' פעמים רמז לו: א. ועתה הניחה לי ב. ויחר אפי בהם ואכלם ג. ואעשה אותך לגוי גדול.
וחכמת משה לעכב הרצועה היתה בג' רמזים אלו. שאחז בזרוע ימינו, כנגד, הניחה לי, שהוא החסד. ואחז בזרוע שמאל, כנגד, ויחר אפי בהם ואכלם, שהוא גבורה. התחבק בגוף המלך, כנגד ואעשה אותך לגוי גדול, שהוא ת"ת. וכשנתחבק בגוף, ובב' זרועות, דהיינו בכל ג' ספירות חג"ת, לא היה יכול להתנענע לעורר דין לאיזה צד בעולם. זה היה החכמה של משה, שמן הרמזים של המלך הכיר בכל אחד מהם, באיזה צד יתגבר, ועשה בחכמה.
קד) באו החברים ונשקו ידיו של רבי שמעון, אמרו: אִם לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם, אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה, הָיָה דַּי לָנוּ. בכו ואמרו, אוי לנו כשתסתלק מן העולם, מי יאיר ויגלה אורות התורה. דבר זה הוא מאיר עד רום הרקיע, ורשום בכסא המלך, והקב"ה שמח עתה בדבר זה. וכמה שמחה על שמחה נתוסף לפני המלך הקדוש. מי יעורר דברי חכמה בעולם כמותך?
כִּי תִשָּׂא לא – לג
הָעֵגֶל
חטא העגל היה בניסיון לשים את בחינת השמאל, הפרטיות בחזית, כאילו היא מעלה בחשיבות, במקום הימין המצביע על השפעה. לכן הקים אהרן מזבח כתרופה למכת העגל ובכך הציל את העולם.
שם את המזבח, המלכות, לפניו, והעגל, ס"א, שם לאחוריו, שעיקר חטא העגל היה, מה שהפכו השמאל שמקומו באחורים, ושמו אותו בפנים בצד החשוב. ובניו שמו את הס"א לפניו וצד הקדושה החזירו לאחורים, כדמיון חטא העגל, שכתוב: ויקריבו לפני ה' אש זרה, הרי שבניו נתפסו בחטא זה של העגל.
שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא לא-לג
1. האם המזבח שעשה אהרון היה לצורך ע"ז? הסבר, נמק והבא ראיות מהכתוב.
2. מה אנו למדים מהכתוב "ויקריבו לפני ה' אש זרה", שכתוב בנדב ואביהו.
3. באילו 3 דינים מוזנים העם ע"י אהרון בזה שאמר "חג לה' מחר".
4. מה ההבדל בין החטא של ירבעם שעשה ב' עגלים, לחטא העגל ומה דומה. אגב כך הסבר מדוע עשה ב' עגלים?
5. כיצד רמז הקב"ה ג' פעמים למשה, לקחת את תפקיד השכינה שהוא להחזיק הרצועה , כיצד עשה משה תפקיד זה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שלשה דברים בהם טעה אהרן. א' שלקח הזהב מידם, ב' לאחר שכבר לקח לא זרק לארץ, ג' שכיסה את הזהב בחרט דהיינו בסדין. הכיסוי הוא בעיה מפני שדווקא כשתגלה פגם באדם, עליו לגלותו כדי לתקנו. על טעויות אלו שילם בשני בניו שהקריבו אש זרה. וכן בהתעסקות בקדושה וקבלת תענוג, יש להקדים טהרה, דהיינו ביטול הגאווה, אחרת האור ילך לצד האחר.
החוטאים ביקשו להפריד את שם אלקים ל: אלה, מי. מי היא מדרגת בינה השפעה, ואלה בחינת הרצון לקבל לעצמו.
פב) עתה בני אהובי נפשי, ודאי אני צריך לגלות, הקשיבו והסתירו הדברים. בצד הקדושה אלקים אמת, מלך על העולם, נתחזק בג' עולמות, בבריאה ביצירה בעשיה. והמשיכו הערב רב מכל ג' עולמות אלו, כנגד הבריאה, כתוב: ויקח מידם, שלקח דבר, מה שלא היה לו ממנו עד עתה כלום, דהיינו הזהב. וזה יורה על עולם הבריאה, כי בריאה פירושו דבר חדש, מה שלא היה בו מקודם לכן. כנגד יצירה, כתוב: ויצר אותו בחרט. וכנגד עשיה כתוב: ויעשהו עגל מסכה. מי ראה בכל העולם מכשפים כאלו.
פג) וכי לא כתוב: ואשליכהו באש, ולא עשה יותר, ויצא העגל הזה ועתה, אתה אומר, ויעשהו עגל מסכה. אלא חס ושלום שאהרן עשה העגל, והכתוב מוכיח, שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, ולא כתוב אשר עשה. אבל ממה שכתוב: ויקח מידם וכתוב: ויצר אותו. שמכח יונוס וימברוס נעשה הכל. ודומה שאהרן עשה אותו. ואם אלו שניים לא היו, לא היה נעשה העגל, ולא יצא לאומנות. אבל מי גרם שיעשה? אלו השניים. כי בעוד שאהרן לקח מידם, הם עשו כשפיהם ומלחשים בפיהם, ומשכו רוח למטה מן הס"א. כלומר שיש כוח בפה המכשפים למשוך רוח מהס"א
פד) ומשכו ב' רוחין ביחד, אחד מן דכר ואחד מן נוקבא. רוח הזכר נתלבש בצורת השור. רוח הנקבה בצורת החמור. ושניהם היו כלולים יחד. ולמה ב' אלו? אלא שור בבר, משום שהמזיק הראשון של הס"א נקרא שור. חמור, משום שבמכשפים אלו המצרים כתוב בהם, אשר בשר חמורים בשרם. וכן כתוב: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. שור כנגד מוחא וחמור כנגד ליבא. התיקון הוא כנגד המוח לעשות עבודה למעלה מהדעת, וכנגד תאוות הגוף, ויתור ודחיית האור. צריך לפעול בכוח המסך כנגד הדינים של שם אלקים, אך אם עושים מסכה, דהיינו נותנים כוח לצד הנקבה, לכוח השלילה והפירוד, פוגמים.
פה) וע"כ כל אלו מישראל שמתו נתחברו עם הערב רב בלבם. ומשום שהיו ב' צורות, שור וחמור כתוב: וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ולא כתוב: זה, לשון יחיד, אלא משום ששנים היו יחד. וכן אשר העלוך מארץ מצרים, לשון רבים.
מכאן משמע שאחד מדרכי הס"א שהם דוגלים בכוח ההפרדה ובריבוי אלילים.
פו) ויעשהו עגל מסכה ויאמרו. כתוב ויאמרו, כי אהרן לא אמר כלום. למדנו, מאה ועשרים וחמשה ככרות זהב היו בו. מסכה בגימטריא קכ"ה. כי מן אלקים דקדושה עד אלהים אחרים מתפשטים ק"כ צירופי אלקים, שאחריהם מתחילים אלהים אחרים. וע"כ לקחו כנגדם קכ"ה ככרות, ק"כ כנגד ק"ך צירופים, וה' כנגד ה' אותיות אלקים. תוספת האות ה היא צד הנקבה.
פז) איך כתוב: ויקח מידם? וכי בידם היו כל אלו קכ"ה ככרות? אלא מכלל של אלו ככרות לקחו מלא ידיהם, ומעט ההוא נחשב כהכל, כאלו הכל היה בידיהם.
פח) כתוב: וירא אהרן, ויבן מזבח לפניו. אי חסיד הקדוש, כמה היה רצונך לטוב, ולא ידעת להשמר. כיון שהשליכו באש, נחזק הכח של הס"א שם באש, ויצא צורת השור, כמ"ש: בב' המשכות של הס"א, בשור וחמור. מיד, וירא אהרן, שהס"א נתחזק. מיד, ויבן מזבח לפניו. ולולא שהקדים ובנה מזבח הזה, היה העולם חוזר לחורבנו.
פט) בדומה לשודד, שהיה יוצא לאבד ולהרג בני אדם. הלגיון של המלך ראה, ששודד ההוא יצא בכח חזק. מה עשה אותו הלגיון? שידל את המלך, שיצא לדרך, והלגיון משך אותו בדרך ההוא שבו השודד, בעוד שהשודד הלך באותו הדרך, ראה צורת המלך עומד לפניו, כיון שראה צורת המלך, נזדעזע וחזר לאחור.
צ) כך, וירא אהרן, שהס"א נתחזק ומקבל צורת שור וחמור, אחז ברפואה, ונתחזק והמשיך את הצד הקדוש, ושם אותו עומד לפניו. כיון שראה הס"א שצורת המלך עומדת לפניו, מיד חזר לאחור, ונחלש תקפו וכחו. כי אהרן נתחזק, ומזבח, המלכות, נתגבר, והס"א נחלש. חכם יודע להימנע מלהיכנס מדברים שקשה לצאת מהם.
צא) וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר. חג לה', ולא לעגל. לצד הקדושה עשה, ולצד הקדושה קרא ואמר. וזו היא הרפואה שהקדים. ולולא עשה זאת, לא היה נשאר העולם על קיומו. ועם כל זה, לא נח כעסו על אהרן, אע"פ שלא התכוון לרע. עם כל התיקונים, עדיין היה עליו הכעס, מכאן שאין לתמוך בס"א גם אם אין מתכוונים לעזור להם לממש זממם. ישנה נטיה אצל אדם שלו זה לא יקרה ויוכל לעצור כשירצה, וזו הסכנה.
צב) אמר לו הקב"ה: אהרן, ב' מכשפים אלו משכו אותך למה שרצו, חייך, ב' בניך יפלו, ועל חטא הזה יהיו נתפשים. ז"ש, ובאהרן התאנף ה' מאד, להשמידו. להשמידו, אלו הם בניו, כמ"ש: ואשמיד פריו ממעל. כי פירות האדם הם בניו.
שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כח-ל
1. היכן אנו רואים שהערב רב המשיכו מכל ג' העולמות בי"ע?
2. מהיכן אנו לומדים שלא אהרון עשה את העגל? שהרי כתוב "ויעשהו עגל מסכה".
3. אילו ב' רוחין של זכר ונקבה משכו מהס"א ליצור עגל הזהב?
4. מה מצביע הכתוב בלשון רבים אלה אלוקיך ישראל שאמרו הס"א? מהיכן אנו לומדים שלא אהרון אמר זה?
5. על מה מצביע השם 'מסכה' מצד הס"א?
6. באיזה שלב חש אהרון שהס"א מתגבר וצריך לעשות תיקון ומהו התיקון שעשה? הסבר זאת גם דרך המשל באות פט.
7. מהו הדיוק במה שכתוב ויקרא אהרון ויאמר חג לה' מחר?
8. כיצד קשור מות שני בני אהרון לחטא העגל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מי שמחפש את העוצמה, את הכבוד המזויף מהס"א נופל. את האמת יש לקחת מהרצון הפנימי, אמת מארץ תצמח, מאותו עפר שמגדל את האדם שבא בשפלות ולא בגאווה, כאשר יודע שהשם יתברך מעליו.
משה חשב שיצליח בתיקון הערב רב וראשיהם בתוכם ובכך לתקן את כל אומות העולם. אך ע"י שרצו לקבל רק לעצמם הם פגמו באמונה שהיא המקשרת בין הנברא לבורא.
חטא העגל אינו סיפור היסטורי, אלא סכנה פנימית האורבת לכל אחד כדי לינוק ממנו את הקדושה. כדי להתגבר דרושה טהרה, דהיינו וויתור על התאווה ולהוליד צורת רצון חדש.
עה) מה עשו המכשפים, חילקו זהב ההוא בין שניהם, יונוס וימברוס. אחד לקח שני שלישים, ואחד לקח שליש. קמו כנגד השמש בשש שעות על היום, עשו כשפיהם וכשפו בלהטיהם בכשפים שבפה. כיון שהגיע תחילת שעה שבע, הרימו שניהם ידיהם על ידיו של אהרן, שכתוב: ויקח מידם, שנים היו ולא יותר, יונוס וימברוס. כיון שקבל מידם, יצא קול ואמר, יד ליד לא ינקה רע. שכתוב: כי ברע הוא. דהיינו, ויאמר אהרן, אתה ידעת את העם כי ברע הוא. כי הביא רע לעולם.
הידים בחינת ג"ר הנמשך ממעלה למטה. כיון שלקח מידיהם, יכלו לתת כח למשיכת החכמה ממעלה למטה, שהוא תבנית שור של הס"א. ואלו לקח מן הארץ, שהיא ו"ק, ממטה למעלה לא נמשך משם כלום לס"א. כשמרים ידיו למעלה זו בחינת ג"ר וכשלוקחים מלמטה זו בחינת ו"ק, והוא לא לקח מהארץ. וכתוב שכל המרים ידיו שלא בקדושה, הס"א יכולה להאחז בו.
עו) אלו הרשעים החטאים המכשפים היו בניו של בלעם הרשע, בני בניו של לבן הרשע. ראו שכוס של ברכה, המלכות, הוא בימין ומן הימין, מחסד, מתחזק תמיד. אמרו, אם יהיה בצד דס"א ראש של ימין, אהרן, יהיה העצמה והכח שלנו כראוי. כי הס"א נמשכת משמאל, שרוצים להמשיך הארת השמאל ממעלה למטה. וכל חולשתם שאין להם הארת החסדים, כי בשמאל אין חסדים. לכן רצו כאן להמשיך הארת החסדים ע"י ששתפו עמהם את אהרן, חסד. ומה רע בזה שבקשו חסדים, הרי כך עושה גם הקדושה, אלא שכל רצונם בחסדים היה שישרת את החכמה בעוד שעם ישראל רוצה את השמאל שישרת את האמונה. כמו שישנם המבקשים לקחת כוח מהתורה לתועלתם האישית.
עז) כיון שהגיעו שבע שעות על היום, נתנו מיד לאהרן. אם היה אמר להם, שימו תחילה הזהב על הארץ, ואני אקח מעל הארץ, לא היו יכולים לפעול בכשפיהם כלום. אבל לקח מידם. והמקרא מתרעם ואמר, ויקח מידם. ראו מה עשה אהרן, איש נביא איש חכם לא ידע להשמר. שאלו לקח מעל הארץ, כל הכשפים שבעולם לא היו יכולים להצליח. אבל במה הצליחו במעשה הזה, משום, ויקח מידם, ולא מארץ. היה עליו להמתין שיניחו על הארץ, ואז יקח מהארץ, אמת מארץ תצמח, ואין לחפש אמת במקום אחר. וכך כל אחד שמרגיש שהגיע אליו תאווה גדולה, עליו לזרוק אותה לארץ ולהראות שלא חשובה בעיניו המתנה, אלא הקשר לנותן המתנה. הסירוב לקבל מצמיח את האמת.
עח) אין הפירוש כמו שחושבים בני אדם, שעשה ציורים במחוגה או בדבר אחר, אלא המקרא בה להוכיח דבר, אשר אהרן לא ידע להשמר, כי אם כשלקח הזהב מידם היה משליכו לארץ. ואע"פ שיקח אותו אח"כ מן הארץ, לא היה הצליח מעשה רעה הזה. אבל בכל היה עזרה רעה, שלקח הזהב והסתירו מעין. שמפרש, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה, שצרר אותו בסדין. רעה אחר רעה, אחת במה שלקח מידם. שניה, שלא השליכו לארץ אחר שלקח מידם. ושלישית, במה שצרר אותו בחרט והעלימו מן העין. ויצר אותו בחרט, ששם כל הזהב בכיס אחד, ונשמר מראיה של העין. אז עלה הכל והיה למעשה. יש להיזהר שלא לעשות דברים בסתר. דבר ברור ונכון יש לעשותו בגלוי.
עט) בספרו של חנוך מצאתי, שבן יחיד יולד לראש הלבן, דהיינו אהרן שנולד מצד החסד, ששורשו נקרא ראש הלבן. וכשיבואו אלו שהם מבשר חמורים, הערב רב, שנאמר עליהם, מבשר חמורים בשרם, יטעו אותו בזה. להכניס מרגליות תוך פעמוני זהב, בלא דעת שלו, ויצייר צורה בציור החרט, בחרט אנוש. זהו העט של אנוש הרשע, שהטעה את בני האדם. להיות אנושי זו קללה, שאנוש שגילה את כוחות הכוכבים והתחילו לעבוד כוחות במקום להשם.
ב' בחינות למלכות: אחורים ופנים. באחורים היא כולה שמאל בלי ימין כלל, חכמה בלי חסדים. בפנים היא כולה ימין בלי שמאל, חסדים בלי חכמה. ולפיכך נרחק הס"א מקדושה, כי הס"א שמאל, וע"כ מפנים של המלכות לא יוכלו לינק שאין להם מגע עם חסדים. כי שם אין שמאל כלל. ומאחורים של המלכות אינם יכולים לינק, כי שם חשך ואין אור כלל, כי חכמה בלי חסדים אינה מאירה.
ולפיכך הערב רב, שהם מכשפים מצרים, מרדו בקדושה, ונקהלו על אהרן, שמצד ימין, חסד. ואמרו לו, עשה לנו אלהים, אשר ילכו לפנינו. אלהים שם השמאל, שמקומו באחורים של המלכות. ובקשו ממנו שיתקן אותם להיות בפנים, שיהיו להם חסדים. כמ"ש: שילכו לפנינו, בפנים, ואז יוכלו לינק ממנו גם הם. כמו שהויה הוא אל המלכות דחסדים בבחינת פנים, כמ"ש: והויה הולך לפניהם, כל יהיה לשמאל בפנים, ואז יוכלו לקבל ממנו גם הם. שיש גם רשות לס"א שלנו ללכת לפנינו, דהיינו בפנים, מעשה העגל. כי המירו את כבודם, המלכות, שהיתה בפנים, חסדים. והמירו בעגל, קו שמאל, ועזבו התקון דפנים של הנוקבא. רצו שהטבע ממנו הם יונקים הוא יהיה האלוקים שלהם. לכאורה אוחזים בטענה צודקת ואומרים לאהרן, אין אתה נותן לשם הויה להוביל אותנו, אין אתה נותן לנו את כוח האמונה להוביל. ואז האדם נבוך מאחר ואינו מרגיש את כוח האמונה, ומבקש הוא לפחות את כוח הכסף, העוצמה והכבוד, ושאר כוחות המופיעים בעולם הגשמי. ולא עלה בידם, שהרי רק לקדושה יש אפשרות לינוק חוכמה.
מרגלן הן בחינות המסך דמלכות המאיר בקו ימין, המאיר, הנקרא מרגלא. זהב שמאל. וכיון שמדובר בס"א, מכנה אותם זגים, שיש להם תוכן ריק כמו זגים. והערב רב הטעו את אהרן, להכניס מרגלן אלו המאירים בחסדים לתוך זגים, שהם השמאל החשכים. ויאירו, ואז יוכלו לינק מן השמאל. ובזה תבין שהממונה מן הקדושה, וע"כ כלול מימין ומשמאל, וע"כ הוא פקיד על שמאל ועל מרגלן סומקן שמימין. וע"כ הנגררים אחר הס"א, עובדים לו ומקריבים קרבנות, למצוא המקומות שמרגלן ודהבא נמצאים ביחד, שיוכלו לינק מצד שמאל.
פ) זה הבירור, אשר אנוש בעת שהטעה העולם לעבוד ע"ז עם העט שלו, היה רושם רשימות של כל הצורות ועבודות זרות עם עט ההוא. וע"כ כתוב: בחֶרֶט, שיורה בחרט ההוא הנודע לעשות כך. וזהו בירורו של הדבר.
פא) ב' הפירושים של המלה חרט, דספר חנוך וזהר, היו שם. כי ודאי השליך הזהב בכיס, והסתירו מעין, כמו שאומרים המכשפים. וכך צריך להיות במיני כשפים אלו, שכך הוא מעשה המכשפים האלו, שדבר הצריך גילוי, להתגלות אחר כך, צריך מקודם להסתר וכיסוי. שיתכסה תחילה מן העין, ואח"כ יצא האומן לאומנותו לגלותו. והדבר שצריך אחר כך לכיסוי, צריך בתחלה להיות בגלוי.
כי זה לעומת זה עשה האלקים. וכל מה שיש במדרגות הקדושה, יש כנגדו בס"א. וכל ההפרש, שהס"א אוחזת רק ב' הקוים ימין ושמאל, אבל קו אמצעי אין להם. אמנם הם דבוקים רק בקו שמאל לבד. אבל אי אפשר להמשיך קו שמאל, אם לא המשיך מקודם קו ימין. כי אותו המסך העולה ועושה ו"ק בלי ראש במדרגה, כשהוא בקו ימין, יורד ומוציא ג"ר במדרגה כשהוא בקו שמאל. וע"כ הם מוכרחים להמשיך תחילה הקו ימין, כדי לגלות שוב הג"ר בקו שמאל. ותדע שמסך הזה שמעלים אל המדרגה למעטה מג"ר, שהיא בקו ימין, הוא נקרא עט או קולמוס. כי בדומה לעט סופר, שמודד ומגלה צורת האותיות לכאן ולכאן ע"י העט, כן המסך שמעלים בקו ימין למעט המדרגה, בו תלוי כל הצורה של גדלות המדרגה היוצאת בקו שמאל. אי אפשר למשוך קו שמאל בלי ימין לכן הם משתמשים כאילו באמונה כדי למשוך קו שמאל אך רק כאמצעי
כל הצורות של השמאל, הנוהגים בעבודה זרה, תלוים ויוצאים מן הקולמוס, שהוא מסך הגורם הקטנות והמיעוט בקו השמאל, כמ"ש: ויצר אותו בחרט. דהיינו, שהעלה החרט, הקולמוס והמסך, וצר אותו תחילה במיעוט והעלם דקו ימין, ואח"כ נמשך הגדלות דשמאל הס"א, המכונה עגל או שור.
ואינם יכולים לגלות קו השמאל ולינק ממנו, מטרם שממשיכים תחילה את קו הימין, ע"י העלאת המסך, הקולמוס, להעלים המדרגה. כי ב' הפירושים במלה חרט. כי רשב"י פירש, ויצר אותו בחרט, שהשליכו בכיס, כדי להעלימו מעין, דהיינו להעלימו מג"ר, שנקרא עין, שהכונה, שהמשיכו תחילה ההעלם והקטנות, הנוהג בקו ימין. וממש כן הוא גם לדברי חנוך, שצר אותו בחרט אנוש, שג"כ העלאת המסך להעלים ולמעט המדרגה בקו ימין. שעל פיה מכוונת אח"כ הגדלות שבשמאל.
שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כה-כז
1. מדוע חילקו יונוס וימברוס שאחד לקח שליש ואחד שני שלישים?
2. מדוע לא נכון היה שאהרון יקבל מידם את הזהב ומה היה לו לעשות אם כן קיבל?
3. מדוע רצו יונוס וימברוס דווקא באהרון כדי להתכלל בכישפיהם?
4. מהו שאהרון עשה "רעה אחר רעה" , מהם שלוש הרעות ?
5. צאצאים של מי היו יונוס וימברוס וכיצד מעשיהם מתייחסים לאנוש?
6. מדוע הס"א שטבעו הוא השמאל זקוק לימין שיתעסק בשמאל? ומה הפתרון של הקדושה כדי שהס"א לא תוכל לינוק כאשר הקדושה מתעסקת בשמאל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שלשה דברים בהם טעה אהרן. א' שלקח הזהב מידם, ב' לאחר שכבר לקח לא זרק לארץ, ג' שכיסה את הזהב בחרט דהיינו בסדין. הכיסוי הוא בעיה מפני שדווקא כשתגלה פגם באדם, עליו לגלותו כדי לתקנו. על טעויות אלו שילם בשני בניו שהקריבו אש זרה.
וחס ושלום לחשוב שאהרן עשה את העגל, שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, ולא כתוב אשר עשה. אך חכם יודע להימנע מלהיכנס מדברים שקשה לצאת מהם. עם כל התיקונים שעשה, עדיין היה עליו הכעס. מכאן שאין לתמוך בס"א גם אם אין מתכוונים לעזור להם לממש זממם. ישנה נטיה אצל אדם שלו זה לא יקרה ויוכל לעצור כשירצה, וזו הסכנה.
היו לעגל שני ראשים, של שור ושל חמור. וכן כתוב: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. שור כנגד מוחא וחמור כנגד ליבא. התיקון הוא כנגד המוח לעשות עבודה למעלה מהדעת, וכנגד תאוות הגוף, ויתור ודחיית האור. צריך לפעול בכוח המסך כנגד הדינים של שם אלקים, אך אם עושים מסכה, דהיינו נותנים כוח לצד הנקבה, לכוח השלילה והפירוד, פוגמים.
וכן בהתעסקות בקדושה וקבלת תענוג, יש להקדים טהרה, דהיינו ביטול הגאווה, אחרת האור ילך לצד האחר.
החוטאים ביקשו להפריד את שם אלקים ל: אלה, מי. מי היא מדרגת בינה השפעה, ואלה בחינת הרצון לקבל לעצמו.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מי שמחפש את העוצמה, את הכבוד המזויף מהס"א נופל. את האמת יש לקחת מהרצון הפנימי, מאותו עפר שמגדל את האדם שבא בשפלות ולא בגאווה, ותוך ידיעה שהשם יתברך מעליו. אהרן טעה כשלקח את הזהב מידם, היה עליו להמתין שיניחו על הארץ, ואז יקח מהארץ, אמת מארץ תצמח, ואין לחפש אמת במקום אחר. וכך כל אחד שמרגיש שהגיע אליו תאווה גדולה, עליו לזרוק אותה לארץ ולהראות שלא חשובה בעיניו המתנה, אלא הקשר לנותן המתנה. הסירוב לקבל מצמיח את האמת.
משה חשב שיצליח בתיקון הערב רב וראשיהם בתוכם ובכך לתקן את כל אומות העולם. אך ע"י שרצו לקבל רק לעצמם הם פגמו באמונה שהיא המקשרת בין הנברא לבורא.
חטא העגל אינו סיפור היסטורי, אלא סכנה פנימית האורבת לכל אחד כדי לינוק ממנו את הקדושה. כדי להתגבר דרושה טהרה, דהיינו וויתור על התאווה ולהוליד צורת רצון חדש.
כל רצונם של החוטאים בחסדים היה שישרת את החכמה בעוד שעם ישראל רוצה את השמאל שישרת את האמונה. כמו שישנם המבקשים לקחת כוח מהתורה לתועלתם האישית. ואילו הם רצו שהטבע ממנו הם יונקים הוא יהיה האלוקים שלהם. לכאורה אוחזים בטענה צודקת ואומרים לאהרן, אין אתה נותן לשם הויה להוביל אותנו, אין אתה נותן לנו את כוח האמונה להוביל. ואז האדם נבוך מאחר ואינו מרגיש את כוח האמונה, ומבקש הוא לפחות את כוח הכסף, העוצמה והכבוד, ושאר כוחות המופיעים בעולם הגשמי. ולא עלה בידם, שהרי רק לקדושה יש אפשרות לינוק חוכמה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הערב רב נקראים כך כל שם המכשפים הגדולים שעשו את העגל, ידעו לקחת את מידת הדין הגדולה ולפעול אותה לפרטיותם. ה' אמר למשה לא לקחת אותם, אך משה רצה לתקן גם את המדרגות הללו והעלה אותם ממצרים.
סה) כל זמן שהיה משה במצרים, לא הזכיר את השם אלקים, אלא שם הויה. וע"כ פרעה אמר, לא ידעתי את הויה שם ההשפעה. משום שלא יהיה תוקף לס"א, שלא יתחזק בעולם, כי הס"א נקראת ג"כ אלהים אחרים. עתה רצו הערב רב כח השמאל, שנקרא אלהים, כמ"ש: קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים. לנו, אמר הערב רב, אנו צריכים לדבר זה, לחזק את הצד שלנו, שהיה נדחה עד עתה, משום שמשה לא הזכיר את השם אלהים. זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ, גם השם אלקים הוא תחת השם הויה, והם פעלו כאילו חלילה יש שתי רשויות. מתוך גאווה רצו לפעול לבד עם שם אלקים, עם מידת הדין לבד. לכן כשבא משה לטהר את העם אמר: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי. מי שאוחז בשם הויה.
סו) כך אמרו, ראינו שאתם ישראל, כל טוב וכל יקר העולם יש לכם, ואנו נדחים לחוץ. כי לכם, והויה הולך לפניהם יומם. אף אנו רוצים כן, אלהים, אשר ילכו לפנינו, כמו שלפניכם הולך הויה. כי יש רשות לצד שלנו ללכת ג"כ לפנינו. אם נזמין לו מעשה העגל. רצו גם הם לזכות בהגנה מלמעלה, וחשבו שע"י המעשה השם אלקים ייתן להם את כוח התאווה וההשתוקקות. את בני ישראל שמרו ענני הכבוד והערב רב היו מחוץ לעננים. מכאן נלמד שאם מתייחסים למישהו כנחות, בסופו של דבר הוא מורד.
סז) כל ענני כבוד שהלכו במדבר, לא היו חופים מחבקים, אלא על ישראל בלבד. וענן היקר ההוא, שכתוב: וה' הולך לפניהם יומם, הלך לפניהם. וערב רב וכל הבהמות צאן ובקר הנשמות היו הולכים מחוץ למחנה באחרונה. כל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר, שום לכלוך וטינוף לא היה מעננים ולפנים. וע"כ צאן ובקר, שהיו אוכלי עשב המתעסקים רק בחיצוניות, בחינת בהמה שלא רוצה ליזון כאדם היו לחוץ, וכל אלו שהיו שומרים אותם. בשוויון אמיתי כל אחד מקבל את הנצרך לו למילוי תפקידו בקשר לכלל.
סח) אמר רבי אלעזר: אם כן, הערב רב לא היו אוכלים מן המן? ודאי, אלא מה שנתנו להם ישראל, היה כמי שנותן לעבדו. והיו אוכלים מתמצית, מה שנשאר מאחר הריחים, הפסולת. והמקרא מכריז ואמר, ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה. בני ישראל ולא אחר. ויראו בני ישראל, ויאמר, מן הוא. ולא שאר הערב רב, צאן ובקר שהיו ביניהם.
סט) עד עתה שבושש משה לבוא היו נכנעים הערב רב, ועתה קמו ובקשו מעשה לחזק את הס"א. אמרו, או נהיה כולנו עם אחד. ונהיה בכלל ישראל עמכם. או יהיה לנו מי שילך לפנינו, כמו שאלקיכם הולך לפניכם. אמר אהרן, חס ושלום, שאלו ישתתפו בעם הקדוש, שיהיה כולם כלל אחד. ולא יתערבו עם הקדוש בעם הזה בכלל אחד. אלא טוב הוא להפרידם מן עם הקדוש, עד שיבא משה.
ע) ואהרן התכוון לטוב. אלא היו רבים מישראל, שנשתתפו עם הערב רב בלב. ומשום זה כשבא משה, היה צריך לברר וללבן את העם הקדוש מאותו החטא, והשקה אותם שקוי, עד שנבררו כולם ולא היה בהם פסולת כלל.
עא) אהרן רצה לעכב אותם אמר להם אהרן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם שהרי יכול היה לומר להם להביא זהב אחר שהיה מוכן בידם. וכי לא היה להם זהב אחר, חוץ מנזמי הזהב? אלא אמר אהרן, בעוד שיהיה להם ריב עם בניהם ונשיהם, יתעכבו, ובתוך כך יבא משה. למדנו, קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי. אלו ערב רב לא היו גרים כראוי. מה הם עשו? ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם. כמה אלפים ורבבות נזמים היו שם מנזמיהם של הערב רב. כלומר כמעט כל העם לקח לכאורה חלק בזה, היו אלו "יפי הנפש" שאמרו כולם שווים.
עב) כתוב: וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה. אהרן לא נשמר מאלו שני חכמים, שהיו בראשיהם של הערב רב. אחד מהם היה מלפניו, והאחר היה עושה כשפיו. כיון ששניהם נתיעצו יחד, לקחו זהב ההוא, ב' שלישים ביד האחד ושליש ביד האחר, כי כך צריך להיות במין ההוא של הכשוף. להבדיל כפי שרואים בחלוקה בפרצופי אצילות, והם רצו להפריד, למעלה מחזה בשם מי משם אלוקים לכם, ובשם אלה לנו.
עג) בכה רבי שמעון ואמר: וְאִי חָסִיד הַקָּדוֹשׁ אַהֲרֹן, מָשִׁיחַ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, בחסידותך נָפְלוּ כַּמָּה מֵעִם הַקָּדוֹשׁ, וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר. מה עבדו? כשהגיעו שש שעות והיום היה במאזנים, בצהרים שהשמש באמצע הרקיע ואינו נוטה לא למזרח ולא למערב, כמו הלשון שבמאזנים, לקחו הזהב שפרקו מאזניהם, משום שמי שרוצה לעשות כשוף, אין עינו צריך לחוס על ממון. והם אמרו, השעה עומדת לנו, אם אנו בעצמינו לא נעכב, אין השעה לחוס על זהב. מיד, ויתפרקו כל העם. ויתפרקו כמ"ש: מפרק הרים משבר סלעים, כי חבלו ושברו אזניהם. זהו אחד הסימנים למכשפים, שכמרגישים תאוותם, כבר לא מכירים אפילו את חבריהם.
עד) פתח רבי שמעון בבכיה: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם. אזן ששמע על הר סיני, כי לי בני ישראל עבדים. והוא פרק מעצמו עול מלכות שמים, ומכר עצמו לאחר, תרצע. ואלו הפושעים, הרשעים, אנשים הרעים, בחשקם לחזור לסורם, לא בקשו מנשיהם ובניהם, אלא חבלו באזניהם. שפגמו באזן ששמע על הר סיני, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, שזה גרוע ממוכר עצמו לעבד. ונתפרקו מעול שמים שצווה אותם משה, ושברו אזניהם, וגילו, שאין להם חלק בשם הקדוש ובעם הקדוש. בדומה לאלו שמבעטים בסוכתם, אלו ביעטו באזנם, במידת ההשפעה, האמונה, כפי סוד הסוכה.
תגיות: חטא העגל על פי הקבלה
שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כב-כד
1. מה מלמדת אותנו העובדה שמשה הזכיר רק את שם הוי"ה במצרים ואילו עתה הערב רב מזכירים דווקא את שם אלוקים כפי שאמרו "קום עשה לנו אלוקים"?
2. מה הקשר או החטא בכך שאדם מבקש מי שיוליך אותו? ומדוע הערב רב חשו צורך באלוקים שיוליך אותם, הרי שם הוי"ה הוליך את העם כפי שכתוב "וה' הולך לפניהם יומם".
3. האם הערב רב היו אוכלים מן המן? הסבר על מה זה מצביע?
4. הסבר את מעשה אהרון מה התכוון בעשייתו ומה היה הפגם שלו?
5. כיצד קשור ענין שרוצעים את אוזנו של עבד לכך שחבלו ושברו אוזניהם של נשיהם וילדיהם וכיצד זה קשור לאומות העולם שמבעטים בסוכתם כשיוצאת השמש מנרתיקה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הערב רב אמרו: נהיה כולנו עם אחד, ונהיה בכלל ישראל עמכם. וראינו שחלק גדול מהעם לקח לכאורה חלק בזה, היו אלו "יפי הנפש" שאמרו כולם שווים.
הערב רב נקראים כך על שם המכשפים הגדולים שעשו את העגל, ידעו לקחת את מידת הדין הגדולה ולפעול אותה לפרטיותם. אחד מסימני ההיכר למכשפים, שכמרגישים תאוותם, כבר לא מכירים אפילו את חבריהם. ה' אמר למשה לא לקחת אותם, אך משה רצה לתקן גם את המדרגות הללו והעלה אותם ממצרים.
כל זמן שהיה משה במצרים, לא הזכיר את השם אלקים, אלא שם הויה. וע"כ פרעה אמר, לא ידעתי את הויה שם ההשפעה.
זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ, גם השם אלקים הוא תחת השם הויה, והם פעלו כאילו חלילה יש שתי רשויות. מתוך גאווה רצו לפעול לבד עם שם אלקים, עם מידת הדין לבד. לכן כשבא משה לטהר את העם אמר: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי. מי שאוחז בשם הויה.
כך אמרו החוטאים: ראינו שאתם ישראל, כל טוב וכל יקר העולם יש לכם, ואנו נדחים לחוץ מענני הכבוד. כי לכם, והויה הולך לפניהם יומם. אף אנו רוצים כן, אלהים, אשר ילכו לפנינו, דהיינו שרצו גם הם לזכות בהגנה מלמעלה, וחשבו שע"י המעשה, השם אלקים ייתן להם את כוח התאווה וההשתוקקות.
אהרן רצה לעכב אותם אמר להם: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, והרי יכול היה לומר להם להביא זהב אחר שהיה מוכן בידם.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
חטאם בעגל היה שבמקום לבוא לכבוד של היחד בכלל, הם חיפשו כבוד לפרטיות. אם אדם לא רואה שזה כבודו, כאן הוא טועה. כל אחד צריך לשמור על הכלל בו הוא מצוי, שומר על כבודו, כבוד משפחתו, חבריו, קהילתו, עמו וכלל האנושות. מי שאינו שומר על הכלל, נק' בחינת שור אוכל עשב ובכך פוגם בכבודו הוא. וגם אם חלילה פוגמים בכלל, סוד האמונה שומר שלא יפגעו.
כדי לזכות בסתרי תורה, לא צריכים דווקא שכל חריף, אלא ביטול הגאווה ואהבת חברים.
נה) כיון שראה רבי שמעון סימן על פניהם, שהכיר בהם שבאו לשאלו, אמר להם כך. אמרו לו ודאי רוח נבואה שורה על המאור הקדוש, וכך נצרך לנו לדעת. בכה רבי שמעון ואמר: דבר אחד לי מאלו הדברים שאמרו בחשאי מראש הישיבה שבגן עדן, שלא אמרו לי בגלוי, דבר זה הוא סתר, ואומר לכם. בני אהובי, בני אהובי נפשי, מה אעשה, אמרו לי בחשאי, ואני אומר לכם בגלוי. ולעתיד, שנראה השכינה, פנים בפנים, כל הפנים יהיו נסמכים, שיאירו בסוד הזה.
נו) אומר להם רבי שמעון: בני החטא שעשו העם שבחוץ, הערב רב, ונשתתפו בו העם הקדוש, חטאו באמא, המלכות, שכתוב: קום עשה לנו אלהים. אלהים ודאי, שיעשה להם אלהים אחרים תחת המלכות, הנקראת אלקים. תחת כבוד ישראל זה, המלכות, שהיתה שורה עליהם, כמו אם על הבנים. וְיָמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, זהו כבודם של ישראל, האם שלהם, המלכות כמ"ש: גלה כבוד, שגרמו אל השכינה, שהגלתה בגלות עמהם. וע"כ, וימירו את כבודם. בתבנית שור.
נז) כאן הוא תבנית שור. למטה, בתוך שמרי היין שמרים הרעים, מקום הקליפות יצא פגע אחד, מקטרג, מזיק הראשון, בצורת אדם, כשקרב אל הקדש. כיון שנעבר מן הקדושה ורוצה לרדת למטה, צריך להתלבש בלבוש אחד להזיק העולם. וירד הוא ומרכבותיו, ולבוש הראשון שלוקח הוא תבנית שור, צורת שור. והראשון לארבעה אבות נזיקין הוא שור. ואלו ארבעה אבות נזיקין הם להזיק העולם. ושאר שלשה אבות נזיקין מחוץ השור, הם כולם של השור. וע"כ כתוב: וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב.
המוחין העליונים נקראים יין, כמ"ש: יין המשמח אלקים ואנשים. והם המוחין דשמאל, בינה שחזרה להיות חכמה. ומחמת הדינים שבשמאל, יש בסופם פסולת, המכונה שמרי היין. ומפסולת הזה יצא מזיק הראשון לעולם. וכל עוד שהשמרים הם ביין, שהמזיק דבוק במוחין דקדושה, הנקראים יין, אז הוא בצורת אדם, במלכות, שהיא צורת אדם, הכלולה המקבלת כל ג' הצורות אריה שור נשר, שהם חג"ת. וכשנפרד מן הקדושה ויורד להיות מזיק, אז מקבל צורת שור, שמאל הנפרד לעצמו ואינו מתחבר עם ד' פנים. ומזה נעשה מזיק. והוא הראשון לכל מזיקי העולם. בהמה שנמצאת במסגרת הכלל שנק' אדם אינה מזיקה, אך אם היא עומדת בפני עצמה מזיקה.
הבורא מיעד את האדם לקבל את ההטבה השלמה, והוא במקום לפעול לקבלת ההטבה, אינו חס על כבודו ופונה לאכול עשב כבהמה. האדם נבחן לפי צורת התענוג שלו. אם הוא מחליף לימוד תורה והליכה בדרך השם, ומחליף את כבוד החברים בתבנית שור, הוא חשוף לפגיעה. שור הוא רק פרט אחד ממכלול האדם, ובוודאי שאין לפעול רק את בחינת השור כפי שחשבו בחטא העגל.
נח) שואל מהו אֹכֵל עֵשֶׂב. אבל מתמצית הלחם ושבעה מיני דגן אין לו חלק בהם זהו צד האדם, צד המדבר אשר מתחיל לדבר כשאוכל חיטה. אלא אוכל עשב. ומשום שפגמו באמא, המלכות שנמצאת במקום החזה דז"א היא בחינת אדם, שיש שור נשר אריה ואדם, אמא לא היתה שם ולא היה יפה לה להיות שם. ומשום שאבא, ז"א, היה יודע הרחמים של אמא והדרך שלה, אמר למשה, בני אהובי, העצה שלא יענשו ישראל, נמצא תמיד בשנים: מגביה הרצועה ואוחז בה ומעכב. וכיון שאמא אין כאן מוטל זה עליך על בחינת האמונה, היות ואמא שהיא הכלל, השכינה הקדושה, ובזאת פגמו שאמרו אלה אלקי ישראל, דהיינו באכילת העשב. וזה שאינו ראוי לגלות, כדי שהבן לא ידע מזה, ויראה הרצועה מתתקנת ויפחד תמיד. אבל שניהם הם בעצה זו, ובעצה אחת, שהמגביה הרצועה והמעכבה הם בעצה אחת לתת לרשעים אפשרות לחזור בתשובה, אך אם חלילה אינם חוזרים, בסוד האמונה, אזי תרד הרצועה .
הָעֵגֶל
נט) וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר. מי הם העם? הם הערב רב. ומי הם הערב רב? וכי לודים וכושים וכפתורים ותוגרמים היו, שקוראים אותם ערב רב? והלא מצרים היו, וממצרים נסעו. ואלו היו ערב של עמים רבים, היה צריך לומר כך, ערב רב עלו אתם, לודים כושים וכדומה, לפי הערב שלהם.
ס) אלא שהכתוב אומר: עֶרֶב רַב עָלָה אִתֶּם. ואינו מפרש שמות העמים, כי עם אחד ולשון אחד היו. אבל כל המכשפים על מצרים וכל החרטומים שלהם היו. שכתוב בהם: יַעֲשׂוּ גַּם הֵם חרטומי מִצְרַיִם. שרצו לקום כנגד הפליאות של הקב"ה, ולהראות שגם הם יכולים לעשות כמוהו. כיון שראו הנסים והנפלאות שעשה משה במצרים, חזרו אל משה רצו להיות מיסטיקנים, לנחש ולהגיד עתידות, כיוון שראו הניסים ונפלאות שעשה משה, רדפו אחריו. אמר הקב"ה למשה, לא תקבל אותם. אמר משה, רבון העולם, כיון שראו הגבורות שלך הם רוצים להתגייר. יראו גבורתך בכל יום, וידעו שאין אלהים זולתך. וקבלם משה. ישנם דברים, שגם אם נאמר לאדם מלמעלה, עליו לשמור מעצמו. כמו למשל כשבן שואל את אביו האם להביא לו לשתות, והאב אומר שלא כדי לא להטרידו, בכל זאת עליו להביא לכבודו. יש לכבד גדולים גם אם אינם רוצים בכך.
סא) למה קרא אותם ערב רב? אלא, כל המכשפים של מצרים היו. ובראשם, יונוס וימברוס. ובשעות היום, אחר שש שעות, היו עושים תמיד כשפיהם. וכל אלו מכשפים העליונים היו מסתכלים מכשנוטה השמש לערוב, בשש שעות ומחצה, ועשו כשפיהם, עד התחלת תשע שעות ומחצה, דהיינו ערב גדול, שאז זמן מנחה גדולה זמן של דין. כל אלו מכשפים הקטנים היו עושים כשפיהם מתשע שעות ומחצה עד חצות לילה.
סב) העליונים שבהם, שהיו מסתכלים משעה שנטה השמש, הוא, כי אז מתחילים תשע מאה וצ"ה מדרגות לשוטט על הרי חשך, ורוחם היה משוטט על כל אלו המכשפים בכשפיהם. ואלו היו יכולים לעשות כל מה שרוצים, עד שכל המצרים שמו ביטחונם באלו. וקראו אותם ערב רב לשון גדול, משום שיש ערב קטן, שהוא מתשע שעות ומחצה ולמטה. וב' ערבים הם, וע"כ נאמר, וגם ערב רב עלה אתם, אותם המכשפים שהחשיבו המצרים כגדולים. זמן הדינים מחצות היום שמתחילה השקיעה, עד חצות הלילה שאז מתחיל הגילוי, הלימוד ורכישת האמונה. כפי שכל דין נמתק בשורשו, כך גם כוח הטומאה, לכן המכשפים החלו לפעול בחצות היום, שאז מתחיל כוח השמאל של יצחק, וחשבו להפעיל את בחינת עשיו.
סג) והחכמה של הערב רב היתה גדולה. והם הסתכלו בשעות היום, והסתכלו במדרגת משה, וראו, כי בכל הצדדים בשש משה: בשש שעות הראשונות של היום, שהם לא היו יכולים לשלוט בהם, בשש מדרגות עליונות, שמשה היה אוחז בהם. ובכל הצדדים בשש היה, שהיה כלול מששה קצוות חג"ת נה"י. ובאלו ששה עטרות של ששה שעות היום, חג"ת נה"י, היה עתיד לרדת מן ההר, שכתוב: כי בשש משה לרדת מן ההר.
סד) מיד, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן. כדי להכלל בצד ימין, כי השמאל יוצא מן הימין, אלא שהם רצו ממנו שמאל ולא ימין. אלא כדי שיתכלל בימין, במקום מוצאו, נקהלו על אהרן, שהוא ימין חסד. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים. הם רצו את השמאל, אלא שלשקר אין רגלים והם רצו לכסות את השקר של השמאל – השור באמת, בימין.
שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא יט-כא
1. מה אומר רבי שמעון באות נ"ו על השאלה מאות נ"ג, דהיינו מדוע החליפו שם בתפקיד השכינה?
2. מהי תבנית השור ומדוע הוא הראשון למזיקי העולם ומה הסימן שהוא אוכל עשו?
3. מהו העצה שנתן הקב"ה למשה על כך שהסתלקה השכינה מפאת פגם של עם ישראל?
4. מי הם הערב רב? ומהי התשובה האפשרית שמעלה ומכחישה?
5. מה אמר הקב"ה למשה כאשר רצה להעלות את הערב רב ממצרים ומה ענה לו משה ומה עשה?
6. מי הם יונוס ויומברוס ומי הם סוגי המכשפים והזמנים בהם עושים כשפיהם ומדוע בזמנים אלו?
7. מהו בשש משה לרדת מן ההר?
8. מדוע נקהלו דווקא על אהרון שיעשה להם עגל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
חטאם בעגל היה שבמקום לבוא לכבוד של היחד בכלל, הם חיפשו כבוד לפרטיות. אם אדם לא רואה שכבודו בכלל, כאן הוא טועה. כל אחד צריך לשמור על הכלל בו הוא מצוי, לשמור על כבודו, כבוד משפחתו, חבריו, קהילתו, עמו וכלל האנושות. מי שאינו שומר על הכלל, נק' בחינת שור אוכל עשב ובכך פוגם בכבודו הוא. אך גם אם חלילה פוגמים בכלל, סוד האמונה שומר שלא יפגעו.
בהמה שנמצאת במסגרת הכלל שנק' אדם אינה מזיקה, אך אם היא עומדת בפני עצמה מזיקה. הבורא מיעד את האדם לקבל את ההטבה השלמה, והוא במקום לפעול לקבלת ההטבה, אינו חס על כבודו ופונה לאכול עשב כבהמה.
האדם נבחן לפי צורת התענוג שלו. אם הוא מחליף לימוד תורה והליכה בדרך השם, ומחליף את כבוד החברים בתבנית שור, הוא חשוף לפגיעה. שור הוא רק פרט אחד ממכלול האדם, ובוודאי שאין לפעול רק את בחינת השור כפי שחשבו בחטא העגל.
אותם המכשפים שהחשיבו המצרים כגדולים. זמן הדינים מחצות היום שמתחילה השקיעה, עד חצות הלילה שאז מתחיל הגילוי, הלימוד ורכישת האמונה. רצו להיות מיסטיקנים, לנחש ולהגיד עתידות, כיוון שראו הניסים ונפלאות שעשה משה, רדפו אחריו.
ישנם דברים, שגם אם נאמר לאדם מלמעלה, עליו לשמור מעצמו. כמו למשל כשבן שואל את אביו האם להביא לו לשתות, והאב אומר שלא כדי לא להטרידו, בכל זאת עליו להביא לכבודו. יש לכבד גדולים גם אם אינם רוצים בכך. כדי לזכות בסתרי תורה, לא צריכים דווקא שכל חריף, אלא ביטול הגאווה ואהבת חברים.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ממעשה אליהו לומדים עד כמה חמור נושא לשון הרע, שהקב"ה לא מסכים שיאמרו תלונות על עם ישראל. אומר לו ה' מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ נתתי לך ברית שלום כדי שתחזיר את עם ישראל בתשובה, ואתה מקטרג עליהם? לכן גזר עליו להיות נוכח בכל ברית מילה של יהודי, כדי ללמד עליהם סנגוריה.
מג) על דבר זה הראה הקב"ה למשה, כי אע"פ שישראל חוטאים לפניו בכל דור ודור, אינו רוצה מי שיאמר עליהם מלשינות. לומד זאת מהושע שכתוב תחילת ה' הדבר אל הושע, כפי שכתוב במסכת פסחים שהשיב הקב"ה, העבירם לאומה אחרת, ועל זה היה מספר בני ישראל כחול הים. משום זה ברך אותם בכמה ברכות להחזירם בתשובה, ולהשיבם לאביהם שבשמים. ולא זז משם עד שהקב"ה מחל על חטאם ונטהרו לפניו.
מד) כתוב באליהו: וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ, לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי, כִּי-לֹא-טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי. אמר, רבונו של עולם, אשה אחת שלחת לישראל, ודבורה שמה שכתוב: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, זה הוא רותם, שאליהו ישב תחתיו, והחזירה אותם למוטב, שכתוב: עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל. ואני באתי ביניהם והכרזתי לפניהם, ואיני יכול להחזירם בתשובה.
מה) בעוד שהיה יושב נגלה עליו הקב"ה, אמר לו: מה לך פה אליהו. בתחילה, בימי משה היית מקטרג ומקנא על ברית, ומשראיתי בך שאתה מקנא עלי בברית ההוא, לקחתי אותו ברצונו של משה, ונתתי אותו לך. עד שמשה אמר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. כי פנחס הוא אליהו. ועתה, שהוא שלך, אינו ראוי לך לקטרג עליו, היה לך להניח את קנאתך לי, כמו בתחילה, שהיה הברית שלי, ונתתי אותו לידי אחר, ולא קטרגתי עליו.
מו) מהו פה? ברית קדש הוא פה ה', שעליו נאמר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. ואמר לו הקב"ה, כיון שלא רצית להניח הפה שלך, דהיינו פה המקנא על הברית, ישוב הפה שנתתי לך, ברית שלום, למקום פה שמקודם לכן, לה'. שבשעה ההיא עבר ממנו מתנה ההוא שנתן לו משה, ברית שלום כמ"ש: וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים, חֹרֵב. לבקש משם. וכי משם הוא מבקש, הלא מה' מבקשים? אלא לבקש מה שהיה לו בתחילה, מאותו שירש בהר האלקים ברית הזה, שהוא משה. פנחס הוא אליהו. ודאי הם במדרגה אחת. אמר לו משה, אין אתה יכול לקבל ממני ברית שלום, אלא לך לברית מלה של ילדי ישראל, ומהם תרויח סוד הברית, והם יתנו לך. וכן עשה. חכם המגיע למדרגה בה היו חכמים לפניו, יכול הוא לראות את אותם דברים. כך מגיע אליהו להר חורב לאותה מדרגה בה היה משה. אליהו גילגול פנחס שקינא להשם, על שפגמו בברית, ובכך הרוויח ברית שלום. כעת פגם בעצמו ואמר על ישראל שפגמו בברית, לכן אמר לו משה ממני לא תוכל לקבל חזרה את ברית השלום, אלא לך לכל ברית מילה ובכך תהיה סניגור בכל ברית של יהודי, כנגד הקטגוריה שדברת עליהם.
מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם
מז) כמה טובה עשה הקב"ה עם ישראל בכל דור ודור. כתוב: אֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. והרי כמה נביאים היו לאחר משה, והיה צריך לומר, ואשלח לפניך את משה, אהרן, אלעזר, פנחס, יהושע, אליהו, אלישע, וכמה שאר צדיקים וחסידים? אלא אמר הקב"ה, עמי בני, למה לא תזכרו לכל הטוב שעשיתי לכם, ששלחתי לכם את משה אהרן ומרים.
למה מסביר דווקא ההנהגה של משה אהרן ומרים, ולא של מנהיגים ונביאים אחרים, ומשיב
מח) וזה דומה למלך בשר ודם, שיש לו מדינה, ושלח אליה אנשים שליטים ושרים, שיהיו מנהלי העם, ויתבוננו בהם ובדיניהם. מי צריך להיות קשור ומחויב במזונותיהם ובדברים שיצרכו, האם לא עם המדינה, ולאונסם יצרכו להשגיח בשבילם, שלא יחסר להם מאומה, ולתת להם כבוד.
מט) שלחתי את משה, הוא הביא לכם מן לאכול, ונהג אתכם ובניכם ובעירכם, והשתדל בדיניכם, ובכל מה שצריך לכם. שלחתי את אהרן, הביא היכלות של ענני כבוד לכסות עליכם, כמלכים, רחץ אתכם בטללי כבוד, שלא ירקבו לבושיכם ומנעליכם, והיו מתחדשים בכל יום. שלחתי את מרים, הביאה באר להשקות אתכם, ושתיתם אתם ובעירכם. הם נתנו לכם, ומשלהם אכלתם ושתיתם וישבתם בחופת כבוד שלהם ומשלכם לא נתתם כלום. ולא עוד, אלא שהשתדלו בשבילכם ולקחו המשא שלכם על צווארם, והייתם מחרפים ומגדפים אותם. הייתם צריכים את הכרת הטוב ולעשות טוב למשה ואחיו.
וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי
נ) אמר רבי יוסי: הרי אין עוד אב רחמן על בניו כמו הקב"ה, שכתוב: וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ-לָךְ, וּלְכָל-פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ-בָךְ. הרחמים שלו, אלו אמר לא נפל דבר אחד מכל דברו, ולא יותר, שהיה כולל גם דבריו הרעים. היה נוח לעולם שלא יהיה נברא, שלא היה אפשר לסבול. אבל כיון שאמר מכל דברו הטוב, והניח הרע מלאחריו, שדבריו הרעים שדבר על ישראל, הניח, ולא נתקיימו, מכאן נראה הרחמים שלו. כי דבר רע אינו רוצה לעשות. ישנה הנהגה הנק' בדרך צדדים, גם מטעם החסד וגם מטעם הדין שמשני המקרים הם חסד. שאומרים בתפילה גמלני חסדים טובים. הקב"ה לא השגיח על הדברים הרעים, ובכל אופן אמר אותם ולא פעל אותם, כאבא שמרים את הרצועה בימינו, בחסד ולא מכה.
נא) ואע"פ שהפחיד והרים הרצועה, באה אמו מדרגת בינה, השפעה והחזיקה בזרוע ימינו, ונשארה הרצועה במקומה, ולא ירדה למטה, והדין לא נעשה. כי בעצה אחת היו שניהם, זה שהפחיד וזו שהחזיקה בימינו. שתרד הרצועה ברחמים, חכמה בלבוש חסדים.
נב) מאין לנו זה? הוא מדבר שהיה בגלוי, שכתוב: לך רד כי שחת עמך, התחיל הקב"ה להרים הרצועה. ומשה, שלא היה יודע דרכה של האם, דהיינו להחזיקו בימין ולעכבו, היה שותק. כיון שראה הקב"ה כך, רמז לו, ודפק בו, ואמר: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, מיד הרגיש משה, ואחז בזרוע של הקב"ה, שכתוב: זכור לאברהם. שזה היא זרוע ימין, חסד. ומשום זה לא הוריד הרצועה. כשחטאו בעגל צריך היה לכלות אותם אך כאן בקש משה את חסד אברהם. אך מאברהם גם ישמעאל יצא ויש פתחון פה למוסלמים.
נג) ואם תאמר, אמא, המלכות, שהיא רגילה לאחוז ברצועה של המלך, איפה היתה, שהניחה הדבר למשה? ראה סימן על פניהם, שהכיר בהם מה שבאו לשאול אותו. אמר, בואו בנים קדושים, בואו אהובי המלך, בואו אוהבי, בואו האהובים אלו על אלו.
נד) אמר רבי אבא: כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רשב"י, אהבת נפש ורוח היתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו הסתרי תורה בגלוי, שהיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה. כי התורה, אהבה ואחוה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחוה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב, שהם חג"ת. חסד מצטרף תמיד לבינה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא טז-יח
1. מהיכן אנו לומדים שאף על פי שישראל חוטאים לפני הקב"ה, אינו רוצה שיאמר להם מלשינות?
2. מה היתה טענתו של אליהו כלפי הקב"ה ומה השיבו הקב"ה?
3. מהו התיקון של אליהו שצריך בשל כך להיות בברית של כל ילד יהודי?
4. מדוע הטובה הגדולה שמזכיר הקב"ה לעם ישראל היא ששלח להם את משה, אהרון ומרים? והלא היו עוד רבים שהנהיגו את העם בטוב. אגב כך ספר מה היה תפקידו של כל אחד מג' אלו?
5. מה אנו למדים מהמילה טוב בכתוב: "לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב"?
6. כיצד ניתן להחזיק את הרצועה שאיתה מפחיד הקב"ה את עם ישראל ומנין לנו זה?
7. אם השכינה הקדושה רגילה לאחוז ברצועה מדוע הניחה למשה בחטא העגל?
8. מה אומר רבי אבא בשם רשב"י על אהבת חברים ומה אתה באופן אישי לומד מכך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ממעשה אליהו לומדים עד כמה חמור נושא לשון הרע, שהקב"ה לא מסכים שיאמרו תלונות על עם ישראל. על דבר זה הראה הקב"ה למשה, כי אע"פ שישראל חוטאים לפניו בכל דור ודור, אינו רוצה מי שיאמר עליהם מלשינות. אומר לו ה' מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ נתתי לך ברית שלום כדי שתחזיר את עם ישראל בתשובה, ואתה מקטרג עליהם?
אמר לו משה לאליהו, אין אתה יכול לקבל ממני ברית שלום, אלא לך לברית מלה של ילדי ישראל, ומהם תרויח סוד הברית, והם יתנו לך. וכן עשה.
חכם המגיע למדרגה בה היו חכמים לפניו, יכול הוא לראות את אותם דברים. כך מגיע אליהו להר חורב לאותה מדרגה בה היה משה. אליהו גלגול פנחס שקינא להשם, על שפגמו בברית, ובכך הרוויח ברית שלום. כעת פגם בעצמו ואמר על ישראל שפגמו בברית, לכן אמר לו משה ממני לא תוכל לקבל חזרה את ברית השלום, אלא לך לכל ברית מילה ובכך תהיה סניגור בכל ברית של יהודי, כנגד הקטגוריה שדברת עליהם.
אמר רבי אבא: כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רשב"י, אהבת נפש ורוח היתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו הסתרי תורה בגלוי, שהיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
גם לאחר שיצאו מגלות מצרים ובאו לארץ, שוב חטאו וירדו לגלות בבל, שם לקחו נשים נוכריות, דהיינו רצונות שבעלמנת לקבל, והולידו בנים, דהיינו הבנות שכליות משובשות. אבינו שבשמים מוריד אותנו, את בניו למקום הקליפות, כדי לאפשר לנו להתאמן ולזכות בהטבה השלמה. בין הקליפות שבאומות העולם שבויים הרצונות הגדולים, אותם ניתן לקחת בהדרגה ולהעבירם לקדושה. וכפי שהיה במצרים שהיא שורש לגלויות, כך גם בקרוב השם יתברך יגאל את ישראל בניסים גדולים.
השולחן עליו מברכים הוא בחינת המזבח, את כוס הברכה יש להרים לפחות לגובה זרת, טפח מעל השולחן, כדי לסמן ניתוק מהזרות, מאותם רצונות נוכריים שהיו בגלות, זו אחרית הימים. גם הרצונות הגויים שלא משתתפים בסעודה, יוכלו לשמוע את הברכה ולומר אמן, דהיינו לזכות באמונה ולהסתפח לרצונות היהודי שבאדם, וגם הם יעבדו ויקבלו את אמונת השם. שההודיה היא המקשרת לקב"ה.
אחרית הימים היא בחינת צד הטוב של עץ הדעת שמגיע לתיקונו
לז) אבל כל מה שראה הקב"ה לישראל, באחרית הימים, המלכות, ובאחרית הימים הזה יעשה להם נסים ונקמות, שכתוב: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. ראש ההרים זה אברהם סבא, מידת החסד, כהן גדול, חסד שעלה לחכמה, שהוא ראש כולם, כי חסד ראש לז"ת. ומשום שהוא ראש, הכוס של ברכה, המלכות, יהיה נכון בראש ההרים. זה הוא אברהם סבא, הראשון לשאר ההרים. כי חג"ת נקראים הרים, וחסד הוא ראשון להם. כי כוס של ברכה, המלכות, צריך להיות מתוקן בימין, חסד.
לח) וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת – רומז שכוס של ברכה צריך להיות נשא מן השלחן שיעור, שנקרא זרת טפח, לברך להקב"ה. וזה הוא, ונשא מגבעות. מגבעות, בינה, ובין בתולות אחריה רעותיה, הוא שיעור שלזרת. וע"כ נשא כוס של ברכה ודאי מגבעות. וע"כ הטוב שיהיה לבן הבכור, לישראל, הוא באחרית הימים. זרת בארמית טפח.
המדרגות של המלכות, מזמן שהיתה במוחין דאחורים, מכונים, בתולות אחריה, כי אחוריה לשון אחורים. אחורים של המלכות דינים, וע"כ מכונים זרת, מלשון זרות. כי בבתולות אחריה שורה זרת, דינים. והיא, שכבר עלתה לראש הרים, חסד, היא מלאה ברכות, ונקראת כוס של ברכה. וצריכים להגביה הכוס של ברכה שיעור של זֶרֶת מעל השלחן, שרומזים בזה, שכבר אין בה זרות, כמו שהיתה לה בעת המצב דאחורים.
לט) בְּרֹאשׁ הֶהָרִים זה ימין, אברהם סבא, ראש לחג"ת. ונשא מגבעות, משיעור של גבעות, שהם רעותיה. ונהרו אליו כל הגוים. אפילו נשים וקטנים, והמשמש העובד בשביל השלחן אע"פ שהוא לא אכל, צריך לשמוע הברכות ולענות אמן. שלא יאמר אדם, הרי אני לא אכלתי, כיון שלא נצטרפתי לזמון, לא אשמע ולא אומר אמן. ע"כ נאמר, ונהרו אליו כל הגוים, שהכל חייבים בו.
מ) וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. אע"פ שנשים וקטנים פטורים מן המצוות, בכוס של ברכה כולם חייבים, בלבד שידעו למי מברכים. וזה הוא, ונהרו אליו כל הגוים. בא רבי יוסי ונשקו. אמר מה יפה דר זה ומתוק לחיך.
מא) עתה יש לדייק, אם אחרית הימים הוא כוס של ברכה ממש, המלכות, מהו הר בית ה'. והיה אחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים. אחרית הימים מלכות, והר בית ה' מלכות. אחרית הימים האילן כולו, כל המלכות מראשו עד סופו, אילן טוב ורע, זכה טוב, לא זכה רע. הר בית ה' הוא טוב של המלכות בלי רע. הר בית ה', אין שם חלק לס"א, כי נברר הר בית ה' מן האילן, שהוא אחרית הימים. וזהו כוס של ברכה, שבראש ההרים.
מב) אמר רבי יוסי: אשרי הוא הדרך הזה, שזכינו כמה ידעו חכמי הזוהר להודות, בעיקר על דברי תורה. שאל אותו ממי שמעת , אמר לו יום אחד הייתי הולך בדרך, ושמעתי וראיתי את רב המנונא סבא, שהיה דורש מקרא זה של רבי אחא. וכיוון ששמעתי שמחתי בו ושמרתי אותו צרור בכנף בגדי, שלא יסור ממני לעולם. אמר לו וודאי דבר קדוש הזה ממאור הקדוש הואר. אשרי הדור שמקיימים העולם, ועמודי העולם שורים בתוכו. ואם אתה קשרת דבר הזה בקשר אחד, שלא יסור ממך, אני אקשור אותו בשלושים או בארבעים קשרים בכיסי, שלא יסור ממני לעולם
שאלות לחזרה ושינון בזהר תצוה יג-טו
1. מהו באחרית הימים ומיהו ראש ההרים ומדוע?
2. מדוע כוס של ברכה צריך להיות נשא מן השולחן זרת? מה הסימן של המילה זרת?
3. מה פירוש "ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים"?
4. כיצד יש לדייק בין המילים אחרית הימים להר בית ה'? ומיהו מהם כוס של ברכה?
5. ספר כיצד רבי יוסי משבח את רבי חייא. מדוע לדעתך אגב כך משבח גם את רשב"י ומה לוקח על עצמו בעקבות שבח זה? כיצד אתה רואה זאת בעבודת ה' שלך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
גם לאחר שיצאו מגלות מצרים ובאו לארץ, שוב חטאו וירדו לגלות בבל, שם לקחו נשים נוכריות, דהיינו רצונות שבעלמנת לקבל, והולידו בנים, דהיינו הבנות שכליות משובשות. אבינו שבשמים מוריד אותנו, את בניו למקום הקליפות, כדי לאפשר לנו להתאמן ולזכות בהטבה השלמה. בין הקליפות שבאומות העולם שבויים הרצונות הגדולים, אותם ניתן לקחת בהדרגה ולהעבירם לקדושה. וכפי שהיה במצרים שהיא שורש לגלויות, כך גם בקרוב השם יתברך יגאל את ישראל בניסים גדולים.
השולחן עליו מברכים הוא בחינת המזבח, את כוס הברכה יש להרים לפחות לגובה זרת, טפח מעל השולחן, כדי לסמן ניתוק מהזרות, מאותם רצונות נוכריים שהיו בגלות, זו אחרית הימים. גם הרצונות הגויים שלא משתתפים בסעודה, יוכלו לשמוע את הברכה ולומר אמן, דהיינו לזכות באמונה ולהסתפח לרצונות היהודי שבאדם, וגם הם יעבדו ויקבלו את אמונת השם. שההודיה היא המקשרת לקב"ה. אחרית הימים היא בחינת צד הטוב של עץ הדעת שמגיע לתיקונו.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הגלות היא אמצעי לגאולה, שהרי בחושך ניתן לרכוש אמונה שהיא הנצרכת לדבקות ולאהבת השם יתברך שזו גאולה. עם ישראל משול לשושנה לשון ששון בין החוחים, בין הקליפות שהם ממצריי הנפש, ותפקיד האדם לצאת ממצרים שבנפשו עם כוחות אמונה גדולים.
כדי לגדול ברוחניות נדרשת הנפשה, להביא את הרעיון למורגש בלב בסדר התואם את החוקים העליונים. לבוא לארץ ישראל, לרצון ישר-אל דרושה הכנה וגדילה רוחנית בהליכה של ארבעים שנה במדבר הנפשי. ואם חוזר חוטא לאחר מכן, השם ברחמיו מוציאו שוב לאימון נוסף בגלות.
כח) אמר המלך, כיון שכך הוא, לא צריכים להחזירו ביום בגלוי, שבושה לנו ללכת אחריו לבית הזונות. ואם לא היה כך, שטנף עצמו כך וחלל כבודי, הייתי אני וכל צבאותי הולכים אחריו בכמה יקר, בכמה תוקעי חצוצרות לפניו, בכמה כלי מלחמה מימינו ומשמאלו, עד שכל בני העולם יזדעזעו, וידעו הכל, שבן מלך הוא. עתה, כיון שהוא טנף עצמו, וחלל כבודי, הוא יחזור בסתר, שלא יכירו בו. חזר הבן אל המלך, ונתן אותו אל אמו.
כט) לימים חטא כמקודם. המלך הוציא אותו ואת אמו אתו מן היכלו. אמר, שניכם תלכו, ושניכם תסבלו גלות ומכות. כיון ששניכם תסבלו יחד, אז אני יודע, שבני ישוב בתשובה כראוי.
ל) כך ישראל, הם בניו של המלך הקדוש. הורידם למצרים. ואם תאמר, הרי באותו זמן לא חטאו עדיין במכירת יוסף ולא הורידם משום חטא, אלא גזירה שגזר בין הבתרים, שהיה ראוי להתקיים. והקב"ה הסתכל לב' דברים: שאמר אברהם, במה אדע כי אִירָשֶׁנָּה? שזה היתה סבה ועילה לגלות מצרים, מטרם שיצאו ממצרים לא היו גוי, ולא היו ראוים להיות גוי כראוי. ומלמד בבית שער הכוונות שבעקבות החטא הקדמון צריכים היו לרדת למצרים לפדות את ניצוצות הקדושה שנפלו לקליפות.
לא) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין שושנה העליונה, המלכות. ושושנה המעלית ריח רוחניות, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה, אלא אותה שגדלה בין החוחים, וזו מריחה כראוי כמו בגשמיות, רוב הוויטמינים קרובים לקליפות, וכך הכוחות הגדולים נמצאים סמוך לקליפה לשמירת הפרי. וע"כ זרע שבעים זוגות, שהם ע' נפש, והביאם בין החוחים, המצרים. ואלו החוחים מיד שבאו, אלו הזוגות שם, העלו ענפים ועלים, ושלטו על העולם. ואז פרחה השושנה ביניהם. השם יתברך חיזק את הקוצים, את המצרים כדי שמהם ייקחו ישראל את הכוח לצד הקדושה
לב) כיון שרצה הקב"ה, להוציא השושנה וללקוט אותה מביניהם, אז יבשו החוחים, ונזרקו, ונשחתו וטובעו בים, ולא נחשבו כלום. בשעה שהלך ללקוט שושנה, להוציא בנו בכורו, הלך המלך תוך כמה צבאות, שרים ושליטים, עם דגלים פרושים, והוציא בנו בכורו בבמה גבורים, והביאו להיכלו, וישב כראוי בבית המלך.
לג) כיון שחטא לאביו, הוכיח אותו והכה אותו, שכתוב: ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד שוסים. חטא כמקודם, ומרד באביו הוציאו מביתו. מה עשו ישראל? ראו כי נתפזרו לבבל, נתערבו בעמים, לקחו נשים נכריות והולידו בנים מהם. עכ"ז, אמא הקדושה, המלכות, היתה אפוטרופוסא עליהם, שבקשה בעדם אל המלך, ז"א. כמו אסתר שבקשה על עם ישראל
לד) ועל שעשו כך, אמר הקב"ה, כיון שבושה הוא לי, יבא בני מעצמו, כיון שחילל כבודי, אינו ראוי שאני אלך שמה, להוציאו ולעשות לו נסים וגבורות כמקודם במצרים. הם חזרו בלא עזרה הראויה להם, בלא פליאות ונסים, אלא כולם היו נדחים, כולם עיפים בעניות, וחזרו להיכל המלך בבושה. ואמא הקדושה, המלכות, ערבה להם.
לה) חטאו כמקודם. הקב"ה הוציא את הבן מהיכלו כבתחילה, ואמו אתו. אמר, מכאן ולהלאה האם ובנה ביחד יסבלו כמה רעות. כמ"ש: ובפשעיכם שלחה אמכם. וכתוב: בַּצַּר לְךָ–וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים. באחרית הימים, זו היא אמא הקדושה, המלכות, שהיא אחרית העשר ספירות, שעמה יחד סבלו כל מה שסבלו בגלות.
לו) ואלו יחזרו בתשובה, אפילו רעה אחת או צער אחד שעבר עליהם, היה נחשב להם, כאלו סבלו כל צרות הגלות. ואם לא, שאינם חוזרים בתשובה, צריכים להמתין, עד שיסתיים הקץ, וכל הדורות שלו. כמ"ש: לצמיתות לקונה אותו לדורותיו. עד שיצאו כל הדורות המוקדמים לקץ. ועם כל זה, הדבר תלוי בתשובה. וע"כ נמשך הגלות. זכו (זיככו עצמם) אחישנה, שאם עושים תשובה, צער קטן מספיק. כמו שאמר המאור הקדוש שכתוב לצמיתות וקונה אותו לדורותיו, עד שיצאו כל הדורות המוקדמים לקץ ואם כל זה הדבר תלוי בתשובה. אמר רבי חייא, על כן נמשך הגלות. הירידה למצרים הם בחינת הנקודות דס"ג ירדו מתחת לטבור לא בגלל חטא, שהלך והגדיל את הקליפות והעלה את המלכות לבינה ובנה בעולם הנקודים ממלכה שלמה של עם ישראל והחזיר אותם להיות למעלה מפרסה לארץ ישראל. היות וחטאו צריך היה להוציאם, ובנה להם עולם אצילות יחד עם אימם, מלכות דאצילות שתשמור עליהם. היות וחטאו בחטא הקדמון, יצאו לתיקון בששת אלפי השנים, ואם יעשו תשובה מצילם מייד.
שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא י-יב
1. מדוע לא מחזיר המלך את בנו מגלות בבל חזרה לבית המלך בכבוד אלא שחזרו בעניות? הראה את זה במשל ובנמשל.
2. מדוע בגלות שני הוריד גם את אמו עמו, עם עם ישראל לגלות? לצורך מה זה נעשה? הראה את זה במשל ובנמשל.
3. היכן גדלה השושנה כך שרוחניותה תהיה משובחת ומדוע? היכן אתה רואה את זה בחייך?
4. האם חייבים לעבור את כל הייסורים שבגלות? הסבר ונמק עפ"י אות ל"ב.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הגלות היא אמצעי לגאולה, שהרי בחושך ניתן לרכוש אמונה שהיא הנצרכת לדבקות ולאהבת השם יתברך שזו גאולה. עם ישראל משול לשושנה לשון ששון בין החוחים, בין הקליפות שהם ממצריי הנפש, ותפקיד האדם לצאת ממצרים שבנפשו עם כוחות אמונה גדולים.
כדי לגדול ברוחניות נדרשת הנפשה, להביא את הרעיון למורגש בלב בסדר התואם את החוקים העליונים. לבוא לארץ ישראל, לרצון ישר-אל דרושה הכנה וגדילה רוחנית בהליכה של ארבעים שנה במדבר הנפשי. ואם חוזר חוטא לאחר מכן, השם ברחמיו מוציאו שוב לאימון נוסף בגלות.
מלמד בבית שער הכוונות שבעקבות החטא הקדמון צריכים היו לרדת למצרים לפדות את ניצוצות הקדושה שנפלו לקליפות. כמו בגשמיות, שרוב הוויטמינים קרובים לקליפות, כך הכוחות הגדולים נמצאים סמוך לקליפה לשמירת הפרי. השם יתברך חיזק את הקוצים, את המצרים כדי שמהם ייקחו ישראל רכוש גדול, דהיינו יותר כוח לצד הקדושה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
על כל מקרה בדרך יש להסתכל מעבר למקרה, כל חוליה היא רק חלק משרשרת המובילה לגאולה, מִשְׁפְּטֵי-יְהוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, לכן אין להסתפק במבט חלקי ולפרש את המציאות בהתאם. עליך ללמוד להיות שמח ולשאוף לאהבה גם בלכתך בדרך.
טז) פתח רבי יוסי: הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ; יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ, אַנְשֵׁי רִיבֶךָ. עתיד הקב"ה לעשות לישראל כל הטוב הזה, שאמר ע"י נביאי האמת, וישראל סבלו עליהם הרבה רע בגלות. ולולא כל הטוב הזה שמחכים ורואים, כתוב בתורה, לא היו יכולים לעמוד ולסבול הגלות. כשקשה לאדם יכול הוא לעבוד בשמחה כאשר מאמין שהוא בדרך לעתיד טוב יותר, וכך יכול הוא לשמוח בטרחה לקראת שבת. אדם שמח כשהוא יודע ומרגיש שהוא מבצע בדרך את תפקידו, כך עולם זה הוא טרקלין למטרה בעולם הבא.
יז) אבל הולכים לבתי מדרשות פותחים ספרים ורואים כל הטוב הזה המקווה. ורואים, כתוב בתורה, שהקב"ה הבטיח להם, והם מתנחמים בגלות. ושאר העמים מחרפים ומגדפים אותם. ואמרו, איה הוא אלקיכם, איה הוא הטוב, שאתם אומרים, שעתיד להיות לכם? וכי כל עמי העולם יבושו מכם? רואים בספרים שיש דרך והעדר קודם להויה, ובשל כך שמחים גם מהחרישה, הזריעה והעדר. זהו אחד מסימני הגאולה, שהגלות היא הכנה לגאולה. וכל אלו שמשכילים כעת ללכת בדרך פנימיות התורה, ינהיגו בסופו של תהליך את כל העולם לדרך האמת.
יח) ז"ש: שִׁמְעוּ, דְּבַר-יְהוָה, הַחֲרֵדִים, אֶל-דְּבָרוֹ; אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם, לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְהוָה–וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, וְהֵם יֵבֹשׁוּ. החרדים אל דברו, אלו שסבלו הרבה רעות, כמה שמועות רעות, שמעו וחרדו עליהם. כמ"ש: כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ–פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם. אלו חרדים תמיד על דברו לקיים אותו כשיש דין. כשאדם חרד לקיים דבר השם, והוא רואה בלבולים בחיים, עליו לפשפש במעשיו, ואם לא מצא יתלה הדבר בלימוד תורה.
יט) אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם. אלו הם אחיכם בני עשו. מְנַדֵּיכֶם כמ"ש: סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ. שאין עם שיבזו בפניהם של ישראל וירקקו בפניהם, כבני אדום. ואומרים על ישראל, שכולם טמאים כנדה, וזהו מְנַדֵּיכֶם. למען שמי יכבד ה', שאומרים, אנו בני אל חי, ובנו יתכבד שמו, אנו שולטים על העולם, משום אותו, הנקרא גדול, שכתוב: עשו בנו הגדול. ובשם זה גדול נקרא הקב"ה, שכתוב: גדול ה' ומהולל מאד. אנו בנו הגדול, והוא גדול, ודאי עלינו נאמר, למען שמי יכבד ה'.
כ) ואומרים לישראל, אבל אתם קטנים מכל שכתוב: יעקב בנה הקטן. איה הוא אלקיכם, איה הוא הטוב, שכל העמים יבושו משמחה שלכם? מי יתן ונראה בשמחתכם, כמו שאתם אומרים. והם יבושו. היו צריכים לומר, ואתם תבושו. אלא כמי שתולה קללתו באחרים, כי הם אמרו, שאז יבושו ויכלמו ישראל. אלא שאמרו, והם יבושו, כמי שתולה קללתו באחרים. ומשום זה רוח הקדש היה אומר מלה זו כך, אשר באמת הם יבושו. ועל זה, נאמר, הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך. כל הנחרים בך, שהתקיפו נחירי אפם בכעס עליך, בגלות הזה. כי לעתיד יבושו ויכלמו מכל הטוב שיראו בישראל. לעתיד לבוא הם יראו כמה אמת יש בישראל וישלמו על הביזיונות שעשו לעם ישראל
גלותא אתמשך
כא) אמר רבי חייא: אנו רואים וכן רואים גבורי העולם, דהיינו האומות, שהגלות נמשך ועוד בן דוד לא בא. כך הוא, אבל מה עושה שישראל יסבלו גלות הזה, הוא כל אלו הבטחות שהבטיח אותם הקב"ה. שנכנסים לבתי (כנסיות) ובתי מדרשות ורואים כל אלו הנחמות שבספרים הקדושים, ושמחים בלבם לסבול כל מה שבא עליהם. ולולא זה לא היו יכולים לסבול שהם מבינים שהדרך לגאולה עוברת בגלות, אין קיצורי דרך.
כב) אמר רבי חייא: הכל תלוי בתשובה. ואינם שיכולים עתה להתעורר בתשובה כולם יחד, משום שכתוב: וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וכתוב: וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וכתוב: וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ואז, אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וטרם שכל אלו הדברים מתקיימים, אינם יכולים להתעורר מהם בתשובה.
כג) אמר רבי יוסי: כמה סתמת כל דרכים ושבילים מכל בני הגלות, ולא הנחת להם פתחון פה. כי לא יתאמצו בתשובה בכל דור ודור, ולא יסבלו הגלות, ולא יבקשו שכר, ויצאו מדיני התורה, ויתערבו בשאר העמים.
כד) כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת, תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ, יְהוָה. כמו הרה, כי דרכה של מעוברת, שיעברו עליה תשעה חדשים שלמים. ויש בעולם כמה וכמה, שלא עבר עליה, אלא יום אחד או שנים מחדש התשיעי. וכל הצירים וחבלים של המעוברת הם בתשיעי. ועכ"ז, אע"פ שלא עבר עליה אלא יום אחד מחדש התשיעי, נחשב לה כאלו עבר כל חדש התשיעי בשלמות. אף כך ישראל, כיון שטעמו טעם גלות, אם יחזרו בתשובה, נחשב להם כאלו עבר עליהם כל הצרות הכתובים בתורה. כל שכן, שכמה יסורים עברו עליהם מזמן שהתחיל הגלות. יש דרך תורה או דרך ייסורים, ותשובה יכולה לפטור כבר בתחילת הייסורים ואין צורך לעבור אותם במלואם, מספיק להם רק רמז כמו קול השוט לסוס.
כה) אבל כתוב: בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים. כמה רחמים ריחם הקב"ה על ישראל בדבר זה. בדומה, למלך שהיה לו בן יחיד, ואהב אותו אהבת נפש. ומתוך אהבתו, נתן אותו לאמו המלכה, שתגדל אותו ותלמד אותו דרכים ישרים. פעם אחת חטא הבן לאביו, בא אביו והכה אותו, ואח"כ מחל לו על חטאו. חזר וחטא כבתחילה לאביו. הוציאו אביו מביתו וכעס עליו, יצא בן מביתו.
כו) ובמקום שילך בדרך הישר, ויהיה זכאי כראוי, כדי שישמע המלך אביו וישתוקק אליו, מה עשה? אמר, אחר שיצאתי מהיכל אבי, אעשה מכאן והלאה, כל מה שאני חפץ. מה עשה? הלך נתחבר בזונות, ונתלכלך בלכלוך של טינוף עמהן, ולא היה נמצא אלא עמהן, בהתחברותן. אמו המלכה פקדה בכל יום את בן ההוא, וידעה שבנה נתחבר עם זונות, וכל התחברותו הוא עמהן, התחילה לבכות ולהתמרמר על בנה.
כז) יום אחד בא המלך אצלה, ראה אותה בוכה. אמרה, לא אבכה? הרי בננו מחוץ להיכל המלך, ולא די שאינו יושב בהיכל המלך, אלא שיושב בבית הזונות. מה יאמרו כל בני העולם, בן המלך יושב בבית הזונות. התחילה לבכות ולהתחנן אל המלך. אמר המלך, בשבילך אחזיר אותו, ואת תהיי הערב שלא יחטא. אמרה, הרי ודאי אהיה הערב שלו.
מה הם החירופים והגידופים של אומות העולם, בעיקר של בני אדום ומה יהיה באחריתם?
3. כיצד צריכה להיות תגובת עם ישראל לסבל שיש בגלות?
4. מהוא הטעם בדברי רבי חייא שאין יכולים עתם להתעורר בתשובה כולם יחד , מהי שאלת ר' יוסי על כך ומה עונה לו ר' חייא?
5. ספר על המשל " המלך ובנו שיצא לתרבות רעה… ", כיצד נוגע לעולמך שלך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקודם