עמוד 35

זוהר חדש יתרו סא – סג  שיעור 21

שרטוטי המצח

 

השרטוטים הם רשימות שישנן במקום הרצון של האדם, שזו בחינת המצח שהוא מרכז הרצון. הרשימות הללו מעידים על תענוגות שאדם משך אליו.

 

במצחו של אותו האיש שעין אחת שלו אטומה ואחת פקוחה, יש ג קוים העוברים מצד אל צד ואחד קטן שעובר. אמו הלכה בכשפים כשהיה במעיה, ויצאה לפרשת דרכים בלילה. בעת שנולד בתוך ב שנים שלו נחלש עד שהמתעטה דמותו, היה גוסס ואמו הלכה עמו בלילה ועשתה כשפים עליו כלומר הגדילה את כח הרצון שבו.

 

איש זה בשמחה, אין בו אמונה, משבח עצמו במה שאין בו, הוא גבה רוח, מדבר רעות ודברי עתק. הוא נדיב ואינו כילי כלל הוא בעל ניאוף הוא מצליח ואינו מצליח, לשונו חדה.

 

זה אדם ההולך בכפיפת ראש, מין אחד מג' בעלי הרשומות, מתולדות בעלי צרעת. כוח הצרעת הוא להוציא את האדם מהמחנה. זוהי אחת המחלות הנפוצות הקשות בעולם. לשון הרע הוא על הבורא, על הכלל, והוא רוצה את הפרטיות שלו, וגורם לעצמו להיות לבד. הוא שמח בכל דבר וצוחק תמיד, בכל דבריו צוחקים מהם בני אדם, הוא כילי בביתו לאחרים אינו כן. אינו מתבייש בדבריו אע"פ שרואה שהכל צוחקים ממנו. נואף הוא שערותיו אדומות מעט אינם חלקים ואינם מקומטים.

 

ואם ג קוים במצו שעוברים מצד אל צד ג קוים קטנים שאינם עוברים וכל שאר הסימנים בו, איש זה יש לו פגם ורושם אחד בעינו שאדם שהיה צד צפרים, עסק ברוחניות, עשה לו בלי כונה עם העץ הדעת, שהיה מושיט לצפורים והמכה נרשמה על עינו השמאלי למעלה מגבות עיניו לאורכו.

 

מפרש אותו שהיה צד צפרים, הפחיד אותו בעץ בכונה, איש זה מצליח לכלכלתו ולכלכלת ביתו ולא לאסוף כסף הרבה, נאמן הוא ולא כל כך כי נאמן הוא בדברים קטנים, אבל בדברים גדולים אינו נאמן, הוא בעל לשון הרע הכל צוחקים על דבריו.

 

ואם פיו גדול, שפתיו גדולות שזה סימן לתאווה, מי משתתף עמו, מצליח בכל דבר והוא גם מצליח הוא טוב לכל שותפות. אדם נאמן ראוי להיות בשותפות.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש יתרו נח – ס  שיעור 20

סודות העיניים

 

יש סודות אחרים בעינים המתבארים מהן. עינים עמוקות וצוחקות, כלומר הסתכלותו על המציאות היא בראיה שלמה, ורואה יופי אדם זה הוא באותיות במילואם.

 

שערותיו חלקות ותלויות ולשונו כחרב. וגם תחת טבורו נמצא רושם אחד בציור ראש של אדם, ב' שערות לבנה ושחורה תלויות ברושם. אדם זה נכשל באשת איש מימים רחוקים, ולא שב מאותו עוון. מחלות רודפות אחריו מחלה היא ניתוק מנותן החיים, וע"כ אחת מהמחלות היא שצריך להטיל מי רגלים ואינו יכול, כי עד עתה אותו עוון תלוי על ערפו של נחש עקלתון שגורם לו להתעקש להישאר מכור לחטא, ובזה שולט עליו וזהו לסוף הימים בימי זקנה.

תחת טבורו נמצא רושם אחד, כלומר שבעבר הרחוק קיבל אהרה אסורה, במקום תחת הטבור. יש ואדם נכשל מפני שלא הבחין שמותר לקבל רק עד הטבור, וגם למעלה מטבור לא יודע לקבל כראוי, אשר כאן עליו לצרוך תענוג מהקדושה, אחרת יפנה להנאות אחרות. מעל הטבור עליך ליהנות מאשת חקיך שהיא הנשמה, ובוודאי שלא אשת איש, שזה רצון הגוף.

 

ואם חזר בתשובה בזמן שהוא בכוחו, היינו בנעוריו, אותו הרושם ממעט צורתו ושערות אינן תלויות בו כלל. ואם חזר בתשובה בסוף ימיו כשהמחלות כבר רודפות אחריו, אז אותו הרושם מתקמט ושערות תלויות בו, והמחלה ההיא של עצירת השתן אינה סרה ממנו משום שהעון תלוי על ערפו של הנחש. נראה לכאורה שכמעט לא עזר לו שחזר בתשובה בסוף ימיו, אך כן התשובה מועילה ועוזרת, בשמים. אין דבר העומד בפני התשובה.

 

משום שנחש ההוא כיון שנאחז באותו עון על עורפו משום שאותו הנחש אין לו רשות בימי נעוריו של האדם לקשור עון ההוא על עורפו אלא בימי הזקנה ואז קושר אותו בקשרים חזקים. שאז לא יכול להסיר את הקשרים הנפשיים בהם הוא קשור, ואין לו מה לתת, אין לו את התאווה הזו, כמו מי ששבע ומוותר על אוכל. כאן הוא לא משלם כלום, שממילא מוותר על מה שלא מרגיש. בעוביות קלושה של מסך, לא ניתן לעשות זווג דהכאה.

 

ובזמן שאדם ההוא מת, שלש מאות שוטרים רודפים אחרי אותו האדם, ותופסים אותו ומביאים אותו לפני המלך, והמלך הקדוש משבר אלו הקשרים של העון ויורד אותו עון מעל ערפו של הנחש. עוזר גם כשחוזר בתשובה בזקנה.

 

כל עוד אדם לא מוכן לבוא לתיקון בהתבטלות לגמרי, אל לו לעשות שום ביקורת על אף אחד. על האדם להתבטל לרעיון שיש כלל גדול ממנו בהרבה.

יש לשמור את הברית. אין התורה מתקיים, אלא במי שממית עצמו עליה. מכאן שאין מדובר רק על מוות גשמי, אלא מוות נפשי, כלומר שהאור מסתלק והמדרגה מזדככת. אם אדם מוכן לוותר על הרצון הפרטי שלו לגמר, אז יכול לתקן רצון חדש.

 

יסורים גשמיים לא בהכרח מזככים, אלא אם בא ליסורים נפשיים, המעוררים את הנקודה הפנימית. טוב יותר מצבו של מי שחי את המציאות, ורואה שכל מכה גשמית באה ממקור רוחני, ולכן עליו לתקן.

 

עינים עקומות שאינן מסתכלות בדרך אמת שהוא דרך הישר אין בו תמימות והוא מניפולטיבי, איש הזה הוא בלי אות כלל, כי כל האותיות הפורחות ממנו, משום שהוא בעל עין רעה שהראיה שלו היא הפוכה אותו רע עין שולט עליו.

אם רואה רק רע ורוצה להפסיק להיות ביקורתי על כל דבר, והגם שעושה מעשים טובים, אל לו להיכנע, עליו להתגבר, להפסיק לבקר אחרים במחשבה מעשה ודיבור.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

ואתחנן מתקדמים

ואתחנן השקפה

זוהר חדש יתרו נה – נז  שיעור 19

סודות העיניים

 

כאשר מדבר כאן הזוהר על העיניים, הוא מלמד על צורת ההסתכלות של האדם, על סוג התודעה דרכה הוא מפרש את המציאות.

הקווים במצח מעידים על מקום ההשראה של האדם. זהו מקום הרצון, כנגד עולם אצילות.

קמט תחת העין מלמד  שיש בו סבל בצורת ההסתכלות שבו. כשאדם לא מסתכל בצורה ישרה, רואים שיש בו שקר שהוא מנסה לכסות.

מצח גדול, כלומר רצון גדול, יש בו שער זקן גדול, זה מלמד שהוא דואג כיצד להשפיע לטובת הכלל.

אם שערותיו שחורות ותלויות ואינן חלקות, זהו אדם השותק תמיד. אבל הוא נבון בעל לשון הרע, דבריו הם ברוגז. פה שלו מדבר גדולות מצליח ואינו מצליח. בעל מריבה בביתו, אינו דואג לכבוד בני אדם, אחד בפה ואחד בלב, הפכפך בלשונו, הגבות שלו אדומות מעט.

ואם יש לו קמט גדול תחת עינו, והולך עד החוטם שמצד ימין ושני קמטים תחתיו, שאחד מהם קטן מאחר זה שכב עם נדה מימים מועטים ועונו רשם בו רשימות אלו. קמט תחת עינו, כלומר שההסתכלות שלו לא ישרה. שכב עם נדה אומר שעושה דברים ריקים. הקמט מראה שהדברים אצלו לא חלקים, ואיננו פועל תמיד בהשפעה.

מימים מועטים ללמד שאם יעשה תשובה, סימנים אלו יעלמו ממנו. אין דבר בעולם העומד בפני התשובה.

כאמור אין ללמוד מסימן אחד או שנים ולקבוע תכונות באדם, ובכלל לנו אין ידע להבין עומקם של דברים סתומים אלו.

לשם מה אנחנו לומדים דברים אלו אם לא מבינים אותם.

בשער הנהגת הלימוד אומר האר"י שיש אדם שקורא ושוכח מה שלומד, ואין ראוי לומר שמה שלכאורה נשכח ממנו, לא השאיר שום רושם. אומר האר"י שהוא לומד ושוכח מפני שעדיין לא השיג רוח של זכר, של השפעה. ברוח הזכר יש את הזכירה. הוא השיג את נפש הנקבה ובמדרגת ישסו"ת יש בה שכחה.

לכן גם אם עדיין שוכח ולא מבין, עדיין הוא מתקן כשהוא לומד. הנשמה מבינה.

צריך האדם לבדוק מהן סערות הנפש שלו, ולראות שהוא בעל חסדים ורצון להשפיע, ולמטרה זו להקדיש את רצונותיו.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש יתרו נב – נד  שיעור 18

ולא יכלה עוד להצפינו

את הנקודה הפנימית יש להצפין בסוד, ורק לאחר הכנה ראויה אפשר שהדברים יתגלו.

ובסוף הגלות נותן הקב"ה את משה בתיבה ההיא ומביאו בגלות. ומאין לנו שמביאו בסוף הגלות, זהו שכתוב ותשם בסוף, היינו בסוף הגלות. ועד הסוף ההוא כתוב באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך, היינו שצריכים לעשות תשובה ועוד, ותשם בסוף זה הוא סוד הכתוב, סוף דבר הכל נשמע וגו היינו בסוף אחר שיתתקן הכל בסוד היראה

המים הזדונים הם הערב רב שמסיטים את האדם מדרך האמת, ובמבול המיתו את כל מי שלא גנז את פנימיות התורה בתוכו. יש לשמור את התורה בחיצוניות ולקיים את כל המצוות, אך יש גם פנימיות חשובה ביותר דרכה ניתן לכוון ולהתחבר. כך ניתן בהדרגה להגיע מתוך שלא לשמה, אל הנקודה הפנימית, שהיא בחינת משה שבנפש.

ותצב אחותו מרחוק, היינו החכמה שלו שנק אחותו ז"ש אמור לחכמה אחותי את. ותתצב בו וירא ה' ויתיצב כלומר ותתצב נאמר על ה'. מרחוק היינו ממרחק תביא לחמה, שאין החכמה מתגלית אלא מרחוק היינו עם הופעת הדינים. צריך האדם להסכים בליבו, שהחכמה היא אחותו, היינו מאוחה איתו.

ונערותיה הולכות על ידי היאור, ונערותיה אלו הן האומות שהם ערב רב, וכן כל אומות העולם, המתיעצות על ישראל לעקור אותן מהעולם והכל הוא בסבת אותו האור של התורה, וזהו על יד היאור, היינו על יד האי אור כלומר בסבתו. הרצונות הגויים מחפשים את האור במקום ללמוד את הסדר הקבלה בדרך מאורגנת ומסודרת על פי החוקים, מבקשים בגאוותם למשוך אור לפרטיותם. וישנם טובים ורבים המשקיעים בתורה, וכאן אומר להם שאם רק יכנסו לפנימיות התורה ויעסקו בה, יגלו את חכמה האמת כפי שמשה הנחיל לנו, ואין צורך בבחינת בת פרעה ואת אומות העולם, אלא במקום ייסורים נגיע לזה בבחירה ובשמחה.

ג עולמות מחשבה דבור מעשה

 

יהודי מקבל חופש מחשבתי, כדי שיהיה חושב בבורא העולמות. הדיבור ניתן כדי לעסוק בתורה, ודרכה להכיר את המציאות שרוצה הבורא יתברך מאתנו. המעשה ניתן לעשות מצוות התורה. צריך האדם את שלושתם.

מחשבה דיבור ומעשה, תלויים בבורא יתברך שאין עוד כוח מלבדו. גם שלמות של מחשבה מעשה והדיבור, היא כאין וכאפס מול מחשבת העליון. הבורא מעל ומעבר לתפיסת האדם. לא ניתן להשיג בכח המחשבה את הקב"ה. ואומר החכם באדם: אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.

כח הדין פועל ממקום המצאו ולמטה. כך שאין לאדם אפשרות לתפיסת הבורא עצמו. כל הבריאה באה לעשות רצונו של הבורא, ומי שמקבל זאת, נכנס למסגרת של עבודת השם.

מעשה מחשבה ודיבור לא ניתנו בכדי לדעת את הגשמיות, אלא לדעת כיצד להתחבר לכלל אהבת ישראל.

מחשבה נכונה פועלת בקו אמצעי, כלומר שילוב נכון של הרצון, להכלילו בימין, בהשפעה. כלומר לאמץ ולהפנים את האמונה שטבועה בכל אחד מאתנו, של תכונות אברהם, יצחק ויעקב.

לשם כך התפארת מקשרת את הרצון להשפעה, ועל האדם ללמוד גם לשלב את הגבורה בחסדים שלו.

גם הספירות אינן עצמותו, אלא נתן לנו בהם דרך ופתח, כדי להשיג אותו דרך מעשיו, ופעולתו דרך הספירות. אין לנו, אלא דרך אמונית זו כדי להתחבר.

הויה הוא ת"ת היינו קו אמצעי, המאיר בפנים שני צבעי הפנים, עשה בהם שהם לבן ואדום שהם חסד וגבורה, והם על פניו ועליהם נאמר כלפי מעלה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים שהם פנים דחסד ופנים דגבורה והשם הויה שהוא ת"ת הוא הפועל את ב' הגוונים של הפנים שהם חסד וגבורה. הפה הוא מלכות, ב שפתים, הן נצח והוד, הלשון היא יסוד היינו לשון למודים, דרך הלשון מחברים בין שפה עליונה בפה לשפה תחתונה, בין בינה מלמעלה ובין המעשה.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש יתרו מו – מח  שיעור 16

ג עולמות מחשבה דבור מעשה

 

מחשבה דבור מעשה הם האמצעים אשר ניתנו לנברא כדי שיוכל להתקשר לבורא, הם כנגד בינה, תפארת ומלכות.

הנשמה שואפת להתחבר לשלם, אשר מבחינת הנברא הוא האין סוף. השלמות של האדם אינה שלמה, אלא כשהוא מתחבר לשלם.

תפקיד האדם ללמוד וליישם את פנימיות התורה, בכדי להיות מסוגל להגיע להשגה וחיבור לאין סוף.

שלב ראשון צריך האדם להסכים ולקבל על עצמו את התפקיד של, מחשבה דבור ומעשה, ולהשתמש בכוחות הנפשיים האלו לפי החוקים בעולמות העליונים.

אדם מרגיש מלא ומאושר רק כאשר הוא פועל את התפקיד הייחודי שלו, למען הכלל.

אומר הזוהר הקדוש, מחשבה ניתנה לאדם שיהיה באדם חושב בבורא העולמות ליחד שמו עד א"ס עד אין תכלית. והוא ברא הכל בבינה, זה שכתוב מי ברא אלה, מי ודאי היינו בינה הנק מ"י ברא אלה. קיבלנו מחשבה רק כדי לחשוב וליחד את הרצון לעשות לו יתברך, נחת רוח. השם אלקים מתחלק להשפעה וקבלה. השפעה מבינה, ורצון לקבל מ-אלה

הדבור ניתן לאדם לעסוק בו בתורה ולדעת ממנה יוצר הכל, עליו נאמר יוצר אור, כי הדבור ה"ס יצירה היינו תפארת, ואין אור אלא תורה, ז"ש כי נר מצוה ותורה אור. וזה הוא היוצר שצייר בו באדם פנים ועינים ואזנים וחוטם ופה לעסוק בהם בתורה ולדעת אותו ממנה. המחשבה צריכה להיות לקב"ה, והדיבור בא כדי לעסוק בתורה. הקב"ה נתן פה באדם, כדי שיעשה איתו דבר מסוים. היופי של הפנים האמיתי, הוא פנים הרוצים לעסוק בתורה בפנימיות, כדי להתחבר למקור החיים הנצחי. מכאן שכל דיבור סרק, שאינו דברי תורה, הוא שימוש לא נכון בכוחות הנפש שהם, מחשבה, מעשה ודבור. גם במסגרת הדיבור בדברי תורה, יש לחפש בה את הפנימיות, ולדבר בחיזוק הטוב, כדי להגיע לקשר לאין סוף.

כאין זה צייר פה לדבר בתורה, צייר עינים להסתכל באור התורה, צייר בו אוזנים לשמוע בהם דברי תורה.  צייר את החוטם ובו, ויפח באפיו נשמת חיים, שיוכל האדם לחבר עליונים ותחתונים, דרך החוטם מקושרים בין המחשבה למעשה, בין העליון לתחתון, הוא בחינת המעשה.

כתוב ממעשיך הכרנוך, וכתוב אני הויה לא שניתי. גם האדם משנה מעשהו ומדבר אחרת מול ילד, או מול תלמיד חכם. כל ההשגחה באה מהאין סוף, שאין לנו תפיסה בעצמותו יתברך.

באין סוף אין ימין ושמאל, אין גדול וקטן, הכל באחדות. אין אנו אומרים שאין מורכבות באין סוף, אלא שלא נוהג שם תהליך של סיבה ותוצאה, הכל נוצר בבת אחת. המלכות של האין סוף מורכבת מאותיות שם הויה.

נקודת האין סוף הפנימית שבכל דבר, היא שלמה ואין בה חלוקה. הקב"ה לא אוהב את הגופים אלא אוהב את הנשמה, רק דרכה ניתן להתחבר. מאחר והבורא רוצה להטיב לנברא עד אין סוף, מכאן שזה מקום החיבור, הנקודה הפנימית ביותר בנפש, רק בה ניתן למצוא חיבור לאין סוף. תפקיד האדם לנווט את כל רצונותיו לנקודה פנימית זו.

הדרך המיטבית היא להתחבר לזוהר הקדוש, ולקחת וליישם את דבריו, ולהשיב אל הלב, עצות מרבי שמעון, שהגיע בחייו להשגה מלאה.

החיבור אפשרי בכוח ההכללה שיש באדם, ביכולת לעזוב את הרצונות הפרטיים, ולהצטרף לכלל. יש לפעול את המחשבה המעשה והדיבור, כגירוי נכון לנקודה הפנימית, שהוא האין סוף, אותו צריך להשיג.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש יתרו מג – מה  שיעור 15

ג עולמות מחשבה דבור מעשה

האדם בנוי מהבחינות של מחשבה שהיא הנשמה, דבור צד הרוח, ומעשה שהוא צד הגוף. וכשבאים לפעול יש למצות את שלושת הבחינות הללו. המחשבה תלויה בדבור והמעשה בקשר של שותפות. מעשה נכון תלוי במחשבה ובדיבור. וכך מעשה סתמי שאינו קשור למחשבה והעליונה לא יניב תוצאות שמקרבות לתכלית.

יתרו מציע למשה וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת. לכאורה אומר לו לבחור אנשים לפי צורתם החיצונית, אנשי אמת שבכתוב ואתה תחזה, ניכרים בצורת הפנים, בחוטם, בקווי המצח, בזקן שעל הפנים, בשערות שמעל לעינים. אך כמובן שאין מדובר בסימנים חיצוניים למרות שיש גם סימנים כאלו, ולא ניתן לאבחן רק עם נתון אחד, אלא על מכלול סימנים.

חכמה היא כח-מה, כאשר מה הוא גימטריה אדם, הוא שם הויה במילוי אלפין, יוד, הא, ואו, הא. כח נלמד מעשרים ושמונה אותיות בפסוק הראשון במעשה בראשית.

כאשר מעבדים מחשבה מעשה ודיבור, זהו סוג של הכאה להוצאה מהכח אל הפועל, הכאה שיוצרת סימנים, לכן יש ללמוד כראוי את הפעולות בחוקים העליונים כדי להוציא מהכח אל הפועל.

כשיש לאדם מחשבה והוא רוצה להוציאה לפועל, חייב הוא לעשות מעשים טובים, דיבור לבד לא מספיק. הכח נמצא בנשמה, והמחשבה צריכה להאיר מה שלמעלה מהדעת ומה שתחת לדעת, כך שניתן גם לתפוס מחשבה של גדולים מאתנו, ולהורידה לתודעה. ויש גם שאדם גדול כמו רב, תופס נקודה עליונה, ע"י שאלה של תחתון, שאפילו לא מודע לדבר.

שאין לך מדרגה הן למטה והן למעלה שלא תמצא בה מחשבה דבור ומעשה שהם בינה תפארת ומלכות, בגלל חוק ההתכללות.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש יתרו מ – מב  שיעור 14

נימי השערות

 

כל סערת נפש נובעת מרצון לקבל שאינו ממומש. על האדם ללמד לנהל את סערות הנפש, להתגבר ולהיות מסוגל לוותר על קבלת האור, כדי לאפשר לאחר מכן קבלה בדרך השפעה נכונה, שאם לא האור/התענוג יגיע לקליפות.

גם סערות הנפש הללו הם כנגד אותיות שם הויה. בסערות הנפש יש לפעול בחסדים, כלומר לכוון את סערות הנפש, כדי להתקדם ולייצר אהבה, וזאת ע"י מעשים מסוימים, שהרי אחרי המעשים נמשכים הלבבות.

שורש האדם הוא שם הויה במילוי אלפין, יוד, הא, ואו, הא גימטרייה 45 אדם. האדם מורכב מי"ג שזו בחינת אהבה, ול"ב שהם בחינות החסדים, אשר בלעדיהם אין אהבה אמיתית.

בכל סערת נפש יש לגלות את השבילים, ל"ב שהם צד ההשפעה, אותם יש לחבר לרצון לקבל חכמה/שפע. זהו כוח היראה, היכולת לדחות ולוותר על קבלת האור.

כל שערה ושערה היא עולם שלם, ועליהם נאמר ועלמות, כלומר עולמות אין מספר. משום זה אמרו בעלי המשנה, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, והיא שערה אחת של הקב"ה שהיא עולם שלם, ובשבילה נאמר הקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה. לפי אותה סערת נפש מסוימת של הצדיק, היא הנקודה אותה בא לתקן, ועבורו היא עולם שלם.

שערות לבנות הן מצד החסד, שערות אדומות הן מצד גבורה, שערות ירוקות הן מצד ת"ת, שערות שחורות הן מצד מלכות, שנאמר בה שחורה אני ונאוה הנה ארבעה תקונים של שערות, לבנות אדומות ירוקות שחורות, ששורות עליהן ד אותיות הוי"ה. יכול גם להיות שערות הזקן, אך אלו כנגד י"ג מידות הרחמים, כלומר אלו סערות נפש מהרצון לקרבה להשם


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש יתרו לז – לט  שיעור 13

עיניים שחורות

אם יש לאדם עינים שחורות וחשוכות, שם יש לילית שהיא חשכה ואפלה, פתי שחור. . שחור מצביע על צד רע, לילית. כמובן שבכל צד ניתן לראות את השלילי ואת החיובי. כמובן שאין מדובר על עינים גשמיות אלא על צורת הסתכלות, כמו שאומרים שמישהו רואה הכל שחור, הכוונה שהוא פסימי, שלעיתים מבקש כך שירחמו עליו. ואין להתווכח עם רואה שחורות, ואין לבוא איתו במשא ומתן.

צריך האדם שלא ימצא בשובע לפניו, שלא לגרום לו לקנא שיראה שטוב לו, לפני בעל העינים האלו בימי חול, אלא בשבת מותר משום שאין לו שליטה עליו. כי בשבת נכנעות כל הקליפות, ואם נמצא בשובע לפניו בימות החול, ומסתכל בו בעין הרעה שלו, אותו אדם אינו ניצול ממנו ממיתה או מעוני, והחוטם והפה והפנים של אדם בעל העינים הנ"ל אין הם על קו היושר, לא הולכים בקו המידה, בקו אמצעי, הם לא ישרים.

מי שיש לו עינים שחורות יפות על קו היושר הן מצד שבת שהיא בת עין יפה, עליה נאמר שחורה אני ונאוה. אדם זה הוא בצורת שבת ששקולה כנגד כל התורה.

ובשבת צריך להיות נר במקום ענו, צריך להיות שהיא תמיד בחסרון ובמקום העצבות שבתאי, צריך להראות שמחה, ובמקום חשך צריך להיות נר ובמקום ענוי צריך להיות ענג, ולעשות שם שינוי בכל דבר. בשבת הדג, היינו הדאגה הופכת למאכל לכן הסתכלות פסימית אינה נכונה.

לילית היא מרה שחורה צמאון שאין בו מים, רוצה ואין לה סיפוק, כי היא בור ריק אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו. והערב רב הם נחשים ועקרבים. ויוסף שהשליכוהו לבור הזה, רומז לישראל שהם בגלות שלה בבור ההוא. זה המצב של אדם שלא מרגיש את הקשר לתורה. כאן עליו להתנהג כיוסף לשמור הברית ולא להיות במרה שחורה.

ומי שמכבד את השבת ימלט ממנה וחוטא ילכד בה.  כל השומר אות שבת או אות ברית מלחלל אותו נק צדיק, עי"ז וניצל ממנה. צריך אדם לפתח נקודת מבט חיובית, למצוא את הטוב שבאחר, ולא בגאווה לנסות להורידו. ההשלמה של האדם באה בחיבור עם הזולת. לכן יש לכבד את השבת, שהוא זמן החיבור והזיווג.

ויוסף משום ששמר הברית ניצל מהבור והנחשים ועקרבים שלו מההסתכלות השלילית, ולא עוד אלא שזכה למלכות. וישראל השומרים שבת ואות ברית מילה אות ברית התורה, וברית התפילין, נאמר בהם כל ישראל בני מלכים. ואם היו שומרים שבת אחד כהלכתו מיד היו נגאלים.

יראי אקלים כשמיעה באזנים.

יראי אלקים היינו בשמיעה התלויה באזנים שהיא בינה, ששם יראה היינו יראה עלאה, בגין דהיו רב ושליט, ז"ש ה' שמעתי שמעך יראתי, כי יראה היא בשמיעה. שמעתי שמעך ולא את עצמי. אדם לא יכול להקשיב דרך סערות הנפש שלו, הם דינים, רצונות לקבל. השערים הם מה שאדם משער בליבו, ועליו להיפתח לקשר עם השם. עליו ללמוד להקשיב ולראות כיצד הוא מפרש את המקרים. כפי מה שאדם משער בליבו כך התפילה נשמעת.

כאשר יש דינים שהאדם משער בליבו, הם מפריעים לתפילה לעלות. אלו שמנסים להראות שאצלם הכל בסדר, אין להם כבר חסרונות ומה לתקן, הם לא אמינים.

בעת ההיא, שאדם מוכן לפנות את הדינים, כשחושב שהוא גדול, ומפחד להראות חיסרון, אז אומרים לו כפי שאמר ללבנה, לכי מעטי עצמך ואז, הוי"ה הוא בהיכלו שהוא אדנ"י ואז הויה אדני הם בשילוב כעין זה יאהדונה"י בזמן ההוא מי שרוצה לבקש בקשתו, יבקש ז"ש שאל אביך ויגדך. שאל ממני ואתנה גוים נחלתיך, והבן שואל מאביו בברכות האמצעיות שבתפלה, בזמן ההוא שהוי"ה הוא בהיכלו אז תקרא וה' יענה. אחרי שבנה את האמונה בברכות הראשונות, יוכל לבוא עם הבקשות שבאמצע התפילה.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש יתרו לד – לו  שיעור 12

גלגול אדה"ר באברהם יצחק ויעקב

 

הנשמה ניתנת באדם רק כפוטנציאל, אשר עליו לממשו ע"י גלגולים, כלומר תיקונים. לשם כך עליו לבטל עצמו ולבוא בצורת הסתכלות אחרת, עם צורת גוון הלבן שבעין, צורת החסד.

למה היה צריך אדם הראשון להתגלגל כל כך בשלשת הגלגולים הללו, ומשיב אלא הקב"ה צווה ליצר הטוב וליצר הרע שהם אדם טוב ואדם רע, שלש מצוות עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים. ע.ז הוא שכתוב ויצו ה' אלקים על האדם לאמר. לומד מפסוק זה את שלושלת הגלגולים והתקונים. ואמרו בעלי המשנה, אין צו אלא ע.ז. על האדם זה שפיחות דמים, לאמר זה גילוי עריות. על שלושת מצוות אלו נאמר יהרג ובל יעבור

בצווי זה הצטוו היצר הטוב והיצר הרע ביחד, שהם אדם הטוב ואדם בליעל. אחר שעבר היצר הרע על מצוות הקב"ה גזר עליו מיתה, אמר היצר הרע, מה אעשה אם אני אמות, יקח הוא היצר הטוב עבד אחר, כי היצר הרע הוא עבד ובת זוגו היא שפחה, ואותו העבד שיקח יירש מקומי. היצר הרע יודע שהוא עבד, ולא רוצה שיקחו את מקומו, מאחר ואין לו קיום כאשר משתמש ברצון לקבל לעצמו, ויכול להישאר בתפקידו כל עוד האדם חוטא, ולכן הסיטו לאכול מעץ הדעת

אדם בליעל אינו רוצה עבודה נפשית לתיקון שה"ס היצר הרע היה מלאך קדוש והיה הגדול בין המלאכים ששמשו לאדם הראשון בקן עדן, ואיסור עץ הדעת טוב ורה היה חל גם על מלאכי מעלה, וסמאל שהוא אדם בליעל מאחר ועבר על איסור ההוא ואכל מעץ הדעת, שפירושו שעורר את ההשתוקקות הגדולה שהמשיך הארת החכמה מקו שמאל ממעלה למטה, ואז נפגמה קדושתו, ונעשה אדם בליעל וטמא. ובזה נגזרה עליו מיתה כי צד הטומאה סופו שיתבטל מהארץ, כי רק הקדושה היא נצחית. וכיוון שסמאל נפל לצד הטמא, ממילא סופו שימות ויתבטל מהעולם.

מכאן שמי שמושך תענוג שאינו ראוי, לא ישאר ממנו כלום. ניצחיות ניתן להשיג רק בצד הקדושה. באכילת עץ הדעת נבחן שאדם הראשון השפיע השפע הקדוש אל אשת סמאל ועירב הקדושה בטומאה וסמאל השפיע הזוהמא שלו אל חווה.

משום זה הפשיט הקב"ה את אדם הראשון שהוא יצר הטוב מגופו שבגן עדן, וממלבושיו אותו ואת אשתו, ז"ש וידעו כי ערומים הם, וגירש אותם מגן עדן ז"ש ויגרש את האדם, את בא לרבות שבת זוגתו חווה גורשה עמו. הלבוש הוא בחינת דרכי ההיגיון, ולאחר שהפשיטו, הלבישו בהיגיון חדש דרכו יתפוס את המציאות. היו להם לבושי אור (חוזר שתוקנו) והלבישם לבושי עור. נתן להם לבושים של תאנה, היינו של בחינת שלא לשמה, דרכה יוכלו להגיע ללשמה, אם יפעלו ברצון כראוי. אדם הראשון עשה תשובה מאה ושלושים שנה, גימטרייה סיני, גימטרייה סלם, כלומר נתן את חלקו האפשרי שהוא חמש פעמים שם הויה.

ישנם טועים המבקשים שחרור מלבושים, וחושבים לקבל בלי אור חוזר. את הערווה יש לחסות ששם נמשך האור לתאוות הפרטיות, ודווקא כאן דרוש מסך ואור חוזר. החטא גורם שלא יהיה כוח לייצר אור חוזר.  כעת יש לעשות את העבודה בשלשה קווים, הכנעה הבדלה המתקה, שהם שלושה הגלגולים של האבות שבאים לתקן את החטא.

אור חוזר הוא כלי, שגם כלי זה מאיר לאדם, ע"י ההשפעה שבו. היכולת להתנגד לקבלה מופקרת לדחות סיפוקים, היא תחילת העבודה לבניית כלי

בד"כ אין גלגול באשה אלא בזכר, מפני שצד אשה הוא צד המקרה, וצד הזכר הוא צד הצורה. את הצורה יש לשנות, לכן הגלגול הוא לתקן בשלשה גלגולים בד"כ מצורה של בעל מנת לקבל, דרך להשפיע בעל מנת להשפיע, עד לתכלית של לקבל על מנת להשפיע. גלגול גמטריה חסד, וזה הזכר צריך להתגלגל

אם רוצים לתקן, התיקון צריך להיות ע"י גלגול, כלומר שינוי נפשי לצד האדם שבאדם בכל פעולה.

זוהר חדש יתרו ל – לג  שיעור 11

גווני העיניים

הספירות הן התפיסה של העולם העליון, והן מאירות לאדם בתורה. האורות באצילות הן ללא גבול מפני ששם הדבקות בבורא שלמה. כדי לקבל הארה אין סופית, על האדם לתת יגיעה נכונה, ותלויה במעשי האדם.

יגיעה מחייבת תנועה, התנועה מייצרת צורה מופשטת דרכה ניתן ללמוד את החוקים בעליונים ולזכות באור התורה בהסתכלות נכונה.

התנועה הראשונה שצריך לעשות היא בחינת החסד, היינו ביטול האגו, עליו לעזוב את עצמו, ולהיות בהשפעה בלבד.

תנועה שניה, ניקוד צירה, גבורה היא היכולת לראות ב דברים, קונפליקט, שאלה, הבחנה בין רצון הבורא לבין רצון הנברא.

תפארת ניקוד חולם, היא חיבור וכאן התנועה הנדרשת היא לחבר גם את העובדה שאני עוזב את עצמי, לבין הרגשה עצמית, שילוב ביחד.

נצח, בחינת ניקוד חיריק, היא נקודה מופשטת ואז לבוא לניקוד קובוץ בו מקבצים בנפש את כל הרצונות לקדושה.

אלו התנועות המנענעות את הרצון כדי שיוכל לראות כראוי את האמת. הסתכלות נכונה אומר שאדם מפנים שהכל טוב, גם יודע שבכוחו לתת יגיעה ולעשות עבודה, וגם שילוב של הרצון הפרטי, הכפוף לרצון הבורא.

בהסתכלות דרך עיניים ירוקות שזו בחינת תפארת, רואים מסוף העולם ועד סופו, שכאן יש שילוב של ימין ושמאל בקו אמצעי.

הקב"ה אינו מתגלה בתורה, אלא לכל אחד כפי מעשיו וכפי נשמה רוח נפש שלו לפי המקום שנחצבו. הקב"ה לא נימצא באף מקום, ההשפעה שלו נמצאת בכל מקום. מאחר והבריאה היא רצון לקבל, עצמותו יתברך מחוץ לרצון לקבל, אך השפעתו בכל מקום בבריאה ואין עוד כוח מלבדו, לכן מצד כוחו הוא יתברך בכל מקום.