זוהר חדש ויצא א – ב
מדרש הנעלם
ויצא יעקב היי שכתוב ידע מה אע"פ שאור שרוי עמו הוא יודע מה שהוא בחשך היי שכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' ומי אר"י כך אצל יעקב אבינו השמאל מתוקן, וגם בחושך הוא רואה את הקב"ה, רואה גם את השלם וגם את חלקיו. והרי אמרנו שחכמה יש בסמיכות הכתובים בכל מה שנאמר ועתה אנו צריכים לפשט הכתוב, שאברהם היה ויצחק היה ויעקב היה. א"ל אע"פ שהיו אברהם יצחק ויעקב בפשיטות עכ"ז חכמת הכתובים הסתכלתי לדעת, כלומר שיש להסתכל ולדעת גם החכמה הרמוזה בכתובים. כלומר חכמים לא שואלים האם היה או לו הסיפור המלביש את הכתובים, אלא אותם מעניין החוכמה הפנימית אותה ניתן לקחת לעבודת הנפש כדי להגיע לאהבת השם.
מלמד הנועם אלימלך, אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'. אומר ואני לא, היינו כשאני בביטול אז השם רואה ומשגיח עליו, אך אם אומר "ואני" היינו מביא את הישות שלו בגאוותו, אז "לא" אראנו נאום השם.
כאשר מגיע אור/תענוג ואדם מסוגל להתגבר ולדחות אותו, אז בחושך הזה יכול האדם לראות את הרצון האמיתי שלו. זו ירידה למצרים.
מי יגור וגו' כנגד עשרת הדברות.
רבי יצחק פתח מִזְמוֹר, לְדָוִד יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ. נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר. כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה-אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.
אמר אר"י ב"ר יוסי, אלו עשרה דברים הנזכרים במזמור הזה, הם כנגד עשרת הדברות, שבניו של יעקב עתידים לקיים במקום ההוא בהר קדשו, בהרהור של קודש, שאז כל המזמור מתקיים בו.
לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה, הם דבר אחד, שכל המרגל בחברו, מיד עושה עמו רעה. אין צורך לספר לאחרים דבריך הפרטיים כשאין בכך צורך.
א"ר כל עשרת הדברות נשמעים מהם, הוֹלֵךְ תָּמִים הוא כנגד, אנכי ה' אלקיך. מלמד שצריך האדם לקבל עליו אימת עול מלכות שמים, ואין לו רשות להרהר במה שאינו יכול להשיג, שזה משמע משכתוב, אנכי ה' אלקיך סתם. ללמד שאין לך רשות להרהר על מה שלא הורשית, שזה כמו אנכי ה' אלקיך. מלמד כאן שאות כף הדמיון, כשהיא נכנסת לאני שלך, היינו אנכי, היא האות מהשם אלוקיך, שאתה נשמה שהיא פרט מהכלל, הקב"ה.
וּפֹעֵל צֶדֶק, הוא כנגד לא יהיה לך אלקים אחרים על פני לא תשתחווה להם ולא תעבדם. מכאן א"ר יהודה, אין לך דבר עומד כנגד חילול השם. לעשות אותו בחינת חלל, כלומר מקום שבו לא נכנס האור. מאין לנו, ממסית שכתוב ידך תהיה בו בראשונה להמיתו. למה, כי ביקש להדיחך מעל ה' אלקיך. ואם הרג אותו נק צדיק, מקנא וזהו וּפֹעֵל צֶדֶק.
וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ הוא כנגד לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא. שווא היא קליפת הגאווה.
הוא כנגד לא תרצח, כי מי שהוא נבזה בעיניו אינו עושה מריבה שיהרוג אחרים ולא שיהרגו אותו מי שבגאוותו גדול בעיני עצמו, נמצא בריב עם כולם. במקום גאווה יפעל בנפשו נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס.
וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד, הוא כנגד כבד את אביך ואת אמך, א"ר יוסי על הכל חייב אדם לכבד אביו ואמו, יצא מכלל זה, אם יאמרו לו לעבור על דברי תורה או לעבוד ע.ז שאינו חייב לכבדם, ז"ש ואת יראי ה' יכבד, היי אם אביו ואמו הם יראי ה' אז יכבדם. עליו לכבד בכל מקרה את אביו ואמו, אך לא בניגוד למצוות התורה.
נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר, הוא כנגד לא תנאף, כי אם יצרו רוצה לשלוט עליו יטיל שבועה על יצרו, כבועז, שאמר חי ה' שכבי עד הבוקר, שפירושו שנשבע בה' שלא יגע בה. עד אשר לא תהיה גאולה לא אבוא עליך. לא ימיר אומר שזו החלטה לא לעשות רע כנגד לא תנאף, שלא ילך שולל אחרי יצרו
כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ, כנגד לא תגנוב, כי אם הוא אינו מלוה בריבית, ודאי שלא ילך ויגנוב. וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח הוא כנגד לא תחמוד.
1. מה הם ב' הפירושים על פי סוג הפיסוק בכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'.
2. כיצד פרק טו בתהלים מותאם על פי פסוקיו לעשרת הדיברות ומה אנו לומדים מכל דיבר?
3. מה אתה למד מכך שגם ביעקב במה שכתוב ויפגע במקום וגו' יש את עשרה דברים התואמים לעשרת הדברות.
4. כיצד הקשר בין יעקב לכתוב בשיר השירים על תראוני שאני שחרחורת וגו
5. מה ניתן ללמוד על כיבוד הורים מאות ח' ?