עמוד 36


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זהר חדש בשלח ד – ו  שעור 2

מדרש הנעלם

נחש עלי צור

מלמד כאן על היחס בין מטה למקל, ובשאלה מתי יש להכות בסלע ומתי לדבר.

א"ר יוסי, חקוק היה המטה מב' צדדיו בהשם הקדוש בצד אחד, היו צד הרחמים והדין באותיות חקוקות ובצד אחד היה דין בדין שנק נחש עלי צור

 

כתוב ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים. מהו ונטה ומשיב ונטה בצד הזה ששם חקוק ברחמים ודין, וכתוב ויט משה את ידו ולא כתוב וישלח את ידו, כלומר שנטה מצד אחד. למטה היו כיוונים, וצריך להשתמש בו בדרך מסוימת. המטה הוא אותה בחינה שמטה לדרך זו או אחרת.

 

ועם זה תבין סוד הכתוב, ויאמר אליו ה' מזה בידך, כלומר איך אתה מנהל את ההחלטות בחיים, ויאמר מטה. בצמצום ב התחלק הרצון לקבל שבאדם לשנים. הרצון להשפיע שברצון לקבל, והרצון לקבל בעל מנת לקבל, שהוא סוד לפתח חטאת רובץ. לכן אמר לו הקב"ה אחוז בזנבו, כלומר למעט את החשיבות של קו שמאל ע"י נעילת הרצון ואי הסכמה להשתמש בו.

הפעולה הנכונה והתיקון היא להוריד את הרצון לקבל למטה בחשיבות, לאחוז בזנבו, ולפעול רק ממטה למעלה בלי למשוך אור ממעלה. כאשר משליכים את המטה לארציות, פוגשים את הנחש, הרצון לקבל הגופני. רק ע"י הכפייה של הרצון הגופני, ע"י ויתור על התענוג שאינו בקדושה, ניתן לאחוז במטה כראוי ולהתחבר לדרך הנכונה.

בים פעל במטה את הצד של רחמים ודין ונעשו בו ב ניסים אחד מרחמים ואחד מדין, רחמים על ישראל ודין על המצרים. המטה של משה שנעשה בסנה נעשה מצד דין ורחמים וצד אחד שיש בו דין ודין. כשהטה על הים צריך היה להשתמש בצד של דין על המצרים ורחמים על ישראל.

צד הנחש נק דיבור שכוחו בפה, כפי שפיתה את חווה. יש לדעת מתי מכים בסלע ומתי מדברים. את תודעת הגוף יש לכפות ולהכות, את התודעה של הנשמה, אליה צריך לדבר. ישנם שני צדדים בנפש האדם, ועליו לדעת מתי להשתמש במטה להכותו ומתי עליו לדבר אל בחינת הסלע.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש וישב  ז – ט שעור 3

סתרי תורה – מכירת יוסף

אמר להם יעקב, בבקשה מכם, רדו לגלות ותגרעו אלו העונות שבמכירת יוסף ולא יחרב העולם ברעב, כי אין בכם מי שיזון להם הקב"ה על ידו, מוץ מעל ידי אותו צדיק שמכרתם, ז"ש פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, על ידו של מי על ידי כל. מלמד יעקב שלא ניתן לקבל הארה מלמעלה, אלא בזכות נקודת הצדיק שבנפש. ומי שמוכר את נקודת הצדיק שבו, צריך לבוא בהתבטלות ולרדת לגלות, היי לוותר על הרצונות הפרטיים. קול הצדיק נמצא אצל כל אחד, שיכול למצוא כאשר מוותר על התאוות האישיות. הבעיה היא תופעת וישמן ישורון ויבעט, כלומר קצת מרגישים שיכולים לבד בגאוותם, כבר לא יורדים לגלות לחפש את הצדיק שמכרו.

כתוב עיני כל אליך ישברו ואח"כ משביר לעולם התחתון. מאין לנו שיוסף נק כל, למדנו כלכל זה יוסף שכתוב ויכלכל יוסף וכתוב משם רואה אבן ישראל

שע"כ נק יוסף הצדיק, וכן יסוד העליון בשם כל, מפני שהוא מכלכל העולם, כמי ממנו יוצאות הכלכלה למלכות וממלכות לכל העולמות. וכל הוא לשון כלכלה, וז"ש אבן מלכות ישראל ז"א, מקבלת המזון מיוסף שהוא היסוד ועל שם זה נק כל. כל יסוד, כלה מלכות, החיבור הוא כלכלה.

וכשנגמרו אלו הימים שנגזר עליהם לשבת בגלות אז התעורר הקב"ה עליהם ברחמים רבים. ועל אלו שעבדו בהם התעורר בדין, והוציא אותם משם.

כיוון שהגיעו למרה, עמדה מדת הדין לפני הקב"ה ואמרה, ואיך יצאו ישראל מהגלות, והרי כתוב בתורה, שהיתה גנוזה ב' אלפים שנה מטרם שנברא העולם, שעל אחד שבעה יש להם להענש על חטאותיהם שכתוב, ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם, וכן יש להם להענש על אחד שבעה, על אותה פרצה הגדולה שפרצו וחטאו במכירת אותו צדיק הקדוש.

א"ל הקב"ה, כך הוא הדין, אבל בתורה הקדושה, יש לי מתנה טובה ושבת שמה, וכשהם שומרים אותה, היא עומדת במקום ההוא, לסגור את הפרצה שפרצו. כי אותו צדיק שהוא שביעי, אחוז בשבת והוא כדאי לכפר על אותו עוון.

על כן למדנו, יכולה היא שבת שתרחם עלינו ויקבצנו הקב"ה מגלותנו, ואם שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתם, מיד נגאלים. אדם יכול להגיע לגאולה רק אם שומר את צד הצדיק שבו ע"י ויתור על גאוותו, ולהצדיק את הבורא.

זוהר חדש וישב  ד – ו שעור 2

סתרי תורה – מכירת יוסף

 

עצם הסכמת האדם להכיר במצבו שהוא חי בגלות, ועדיין שומר על הברית להיותו נאמן לקשר עם השם, זוהי נקודת הצדיקות שבנפש, ותיקון זה בא במקום כל עוון שעשה. לכן בני ישראל ירדו לגלות מצרים וכדי לתקן. הוויתור על התענוג הוא הגלות המאפשר למצוא את נקודת הצדיק שבנפש ולהתחיל לתקן.

פתח אותו יהודי ואמר וַאֲנִי, קִרְבַת אֱלֹהִים לִי-טוֹב שַׁתִּי, בַּאדֹנָי יְהוִה מַחְסִי לְסַפֵּר, כָּל-מַלְאֲכוֹתֶיךָ. כשאדם מתקרב לתורה הנק טוב שכתוב טוֹב-לִי תוֹרַת-פִּיךָ מֵאַלְפֵי, זָהָב וָכָסֶף, אז התקרב אל הקב"ה נק טוב. וכשהוא צדיק שורה עליו השכינה ומלמדת אותו סודות עליונים בתורה משום שהשכינה אינה מזדווגת אלא בטוב שהוא צדיק, כי צדיק יסוד וצדק מלכות שהוא השכינה הולכים יחד. התורה נק גם טוב. כשאדם מתקרב לתורה הוא יכול להיות צדיק.

בעדות המזרח נוהגים לפני ברכת המוציא לחם לומר, עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. כך על פי האר"י הקדוש, לפני ברכת המוציא לחם שהוא המוחין הניתנים בסעודה, אומרים עיני כל אליך ישברו, כדי להיות מכוונים לאור החכמה שלמעלה, לשמן המשחה. עיני חכמה, כל שבאה מהיסוד, אליך ישברו. וכשחוכמה זו באה ממטה למעלה, אז נותן להם את אוכלם בעתו, בכנסת ישראל.

ז"ש בן פורת יוסף, כי אין בכל אברי הגוף מי שיעשה פירות אלא צדיק יסוד עולם זה, וע"כ נק יוסף שהוא יסוד, בן פורת מלשון פרה ורבה, ובן פורת עלי עין פירושו, איזה יחס יש לו לעין.

וקרא הקב"ה את הצדיק בסוד שבת שהוא יום השביעי ונח בו. והניח בו כל הברכות לברך כל שאר הימים, כי של ששת הימים מתברכים משבת, ז"ש וינח ביום השביעי. על כן ברך ה' את יום השבת. מי הוא יום השבת, היה אומר שהוא צדיק היי יסוד שהוא יוסף הצדיק שהוא בבחינת יום השביעי.

אמר להם הקב"ה, אתם חללתם את השבת הזה שהוא יוסף, שאני גזרתי שיהיה מלך על כל שאר הימים, כי היסוד שהוא שביעי, הוא עליון על כל הימים שמהם כל השבטים, לכן אף אתם תסבלו אותה עבודה קשה שתעבדו את מצרים.

1. מהי הנקרא צדיק? ומה הסימן?
2. מתי היסוד הוא בחינה שישית ומתי הוא בחינה שביעית?
3. מה הכוונה בנפש האדם על מוכרם בכסף צדיק בעניין מכירת יוסף עי אחיו ?
4. מהי הברכה שברך יעקב את יוסף שאמר לו בן פורת יוסף וחזר ואמר בן פורת עלי עין.
5. כיצד השבטים תיקנו את מכירת יוסף? מהיכן אנו רואים שיעקב הסכים לתיקון זה

זוהר חדש וישב  א – ג

מכירת יוסף

 

מלמד כאן שמכירת יוסף הביאה את העם להשתעבד במצרים. כל מציאות מאפשרת סוד אחר של תיקון, ולאדם בחירה מסוימת בקביעת סביבת הפעולה לצורך תיקונו.

כשגרמו העוונות ושבת הזו לא נשמר כראוי, שכתוב, ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, שפירושו, שלא תשאו עליכם משא של עונות שיום השבת היה מגן עליכם מהם. הוצאת משא בשבת היא מעבר מרשות היחיד לרשות הרבים, מרשותו של הקב"ה, לשוק. השבת היא תפיסת התכלית, וכדי להגיע לתכלית צריך האדם לחיות את המטרה והחיבור לרשות היחיד. חייב האדם להיות מרוכז כל רגע בידיעה מהי תכליתו ולשם לכוון. השבת היא אות ברית בין היהודי לבורא, מחויבות שעליו לדעת ולכוון לתכלית.

ולא שמעו אל הנביא שהזהירם על השבת, והתעוררה עליהם חרב נוקמת נקם ברית, מהי ברית זוהי שבת. מכרו את הברית, את המחויבות להגיע לדבקות, למטרה. כשאדם פוגם בברית, הוא פוגם באמון אז לא ניתן ללכת אתו בדרך. שומר ברית מוכן לשלם על תענוג רגעי כדי למלא תפקידו, הברית מייצבת את מקום היחד.

בכל חישובי הזמן לכאורה של הגלות, מדובר למעשה על מדרגות רוחניות, מכאן יש להבין שכאשר אדם פוגם בברית, נוצרת אצלו גלות נפשית של חוסר חיבור, שהנפש אינה נמצאת במקום הראוי, מפני שהחטא גורם לסטירה מהדרך, כמו חטא מכירת יוסף. שנאת יוסף, היא שנאת הברית, המחויבות, ובמצב זה נמכר האדם לשליטה חיצונית ששונאת אותו, שהם הרצונות הגופניים.

על האדם שמכר את יוסף שבנפש, את המחויבות לקשר, להחיות את נקודת הברית שבו ולרצות באמת את היציאה מהגלות שגזר על עצמו.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש ויצא  ד – ה  שעור  2

ויפגע במקום

 

ויפגע במקום, רבי יצחק אמר, באיזה מקום פגע, היי במקום שעתיד לעמוד בית המקדש עתיד הוא הפוטנציאל הנפשי, אותו פגש יעקב, מקום פנימי ממנו אפשר לבנות את האני האמיתי של האדם והתפלל שם, רבי יהודה אומר, היום היה גדול ורצה ללכת עוד, ולא היה יכול.

התפלל באותו מקום והתחיל להתרעם לפני קונו על שנעברה ממנו ממשלת השמש, ז"ש וילן שם, שפירושו כמו שאתה אומר, וילנו בעם על משה, היי לשון תרעומת, ולמה, הוא מפני כי בא השמש, שפירושו שנעברה ממנו השמש ונתנה לעשו. לכאורה הגילוי אמור להיות לנקודה הפנימית, ויעקב מתרעם למה ניתן הגילוי דווקא לקליפות.

מה עשה יעקב, התחיל בוכה מיד, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, כדי לצער נפשו, כדי להוסיף כח לתפילה ע"י הצער. הצער הוא על הריחוק מהשם, שנלקחה ממנו ממשלת היום, הגילוי וניתנה לו ממשלת הלילה, הניתנת לבני עשיו.

ויקח מאבני המקום, מתוך אבני המקום, היי שלא לקח אלא אבן אחת, זה משמע, שכתוב מאבני, ולא אבני, שאם היה לקוח יותר מאבן אחד היה צריך לומר אבני המקום.

לוקח יעקב ממקום זה הבנה אחת, שהמקום הזה הוא בית אלקים, כאן צריך לעבוד גם כשנלקח ממנו הגילוי. כאן ההבנה האחת שלוקח יעקב, שעליו להיות ירא השם, שדווקא בלילה בזמן ההסתר עליו לרכוש אמונה. כאן קיבל על עצמו שהמקרה לא קובע, אלא לאחר שמבטל את הנקודה החיצונית בשלב ראשון, עושה את העבודה הפנימית בפיצול המקלות. כמו הקול שיוצא החוצה, המקל מבטא את העבודה הפנימית של חיצוניות הדבר, כאשר המטה כולו עבודה פנימית. למי שהולך בדרכי התורה, המקל מדריכו כיצד לפעול את הנקודה החיצונית, כדי להגיע לעבודה הפנימית שהיא בחינת המטה.

 

מקל לבנה לח לוז וערמון

 

ויקח לו יעקב לעצמו, שידע שיש לעבוד בגוף אחד, מקל לבנה לח ולוז וערמון. ויקח לו היי לעצמו לתקונו, מקל לבנה, כעין המקל, כי צורתה של ו היא כמו מקל קו אמצעי. לבנה, שהוא בן של הבינה הנק לבנה. לח, מצד המים שנק חסד ולוז, מצד האש שנק גבורה, כי לוז הוא מלשון נלוז שפירושו סטיה מדרך הישר, המורה על אש הדינים שבשמאל. וערמון הוא מצד עצמו וחלקו, הכולל כל הגוונים וכן ערמון כולל כל הצבעים, ועוד שערמון הוא לשון ערמה וע"כ רומז על יעקב, כי יעקב חכם היה בערמה. כמו שלקח הבכורה בערמה. יעקב איש אמת, אך אדם צריך להילחם ביצר בתחבולות. יש לשקר את השקר, את תודעת הגוף.

בפיצול המקלות גילה יעקב את צד הלובן העליון, הצד הפנימי במידת הת"ת. פנימיות ת"ת היא בחינת האמונה, משה רבינו. יעקב אבינו עשה תיקון, להוציא צאן שהן פנימיות התורה, שאמר שהוא צריך לעשות לביתו, היינו לנקודה הפנימית. כשאדם רוצה להתגבר על הס"א עליו לקחת את הצד הנגדי שהיא מציאה, גם אם לכאורה זה נראה היפך הקדושה, כפי שאמר אברהם אם תאימין ואשמאילה.

אצל אדם שהולך בדרכי התורה, המטה והמקל הנפשיים הם המדריכים את האדם בחיצוניות ובפנימיות


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש ויצא  ז – ט  שעור  3

אבן שתיה

אבן השתיה היא הנקודה הנפשית עליה מושתת כל עולמו של האדם.

ר"ז בא לפני ר אלעזר בן ערך, מצאו שהיה יושב ועיניו נובעות מים והיה מדובב בשפתיו ובכה. היה אומר אבן אבן, אבן הקדושה העליונה על כל העולם בקדושת אדונך, ועתידים בני העמים לזלזל בך ולהושיב עליך פגרים טמאים לטמא מקומך הקדוש. אדם שלא מצטער שהוא רחוק מהבורא ולא בוכה כשמכיר את הרע, לא יוכל לזכות לטוב.

בוכה היה על האבן שמצד אחד כל העולם מושתת על אבן זו, ורואה שיבואו זמנים שעל ההבנה הזו, שאבן היא בחינת הבנה, יושתתו עליה דברים גשמיים.

אמר, ראיתי, שהחשוב של כל העולם הוא בשבר גדול. היי אותה האבן היקרה והקדושה שממנה נשתל העולם שהיא אבן שתיה ואותה האבן היא שיעקב שם ראשו עליה. רואה שזו האבן שהיא היסוד לבית המקדש, יהיה עליה שבר גדול, היא ההבנה הנפשית עליה צריך האדם להילחם כדי לבנות את המשכן בליבו. אבן השתייה היא החומר גלם הנפשי ממנו בונים את המקדש. כך בחר יעקב לוותר על עצמו, לבוא בביטול לקחת את האבן האחת כדי לבנות את המקדש, את הדבר הכי מקודש לו עצמו, על זה לוותר לטובת עבודת השם, ונדר על זה נדר. זו האבן, זו ההבנה הגדולה של ישראל, לתת עצמנו לעבודת השם, ועיסוק בגשמיות רק על ההכרח כשאין ברירה.

אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה, ועליה עמד קדש הקדשים ועליה השכינה היקרה העליונה. משם פועלת ההשגחה, ומשם צריכה לבוא ההטבה השלמה לכל העולם

לב כשבא יעקב קרא אותו השם הקדוש, ולקחה מכאן מתהום הגדול מהמקום של תהייה עשה אמונה ונתנה באותו מקום שקדש הקדשים היה שם. א"ר זירא אני שמעתי בשם ר בו שאמר בזה סוד הדבר ואיני זוכר. צדיק לא מספר סוד על דובר שראה, אלא יודע הוא את פנימיות הדבר. רבי זירא שמע מרבי בא את הסוד ושכח. הגוף גורם לשכחה.

יש לבדוק באבן (בסלע) איזו נקודה מאירה בה, האם המלכות או נקודת הבינה. אם נקודת הבינה מאירה בה ומכים בה במקום לדבר אליה, שאז מתייחסים אליה כמו צור שהוא בחינת המלכות. כאן זו בחינת מלכות שעלתה לבינה, ואין להכות אלא לדבר.

באותה שעה ויקח מאבני המקום, את אבן שתיה שהיא עיקר על העולם, וישם מראשותיו, ששם בלבו שהיא מראשותיו, שידע שעליו לעשות עבודה על מלכות זו. מראשותיו שם את כוונת ליבו וכל מאווייו שהיא הדבר החשוב. לוקח יעקב על עצמו את העבודה עבור כל העולם, כך כל אחד צריך למצוא את האבן בנפשו, את נקודת עבודתו, תפקידו.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

זוהר חדש ויצא  א – ב

מדרש הנעלם

 

ויצא יעקב היי שכתוב ידע מה אע"פ שאור שרוי עמו הוא יודע מה שהוא בחשך היי שכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' ומי אר"י כך אצל יעקב אבינו השמאל מתוקן, וגם בחושך הוא רואה את הקב"ה, רואה גם את השלם וגם את חלקיו. והרי אמרנו שחכמה יש בסמיכות הכתובים בכל מה שנאמר ועתה אנו צריכים לפשט הכתוב, שאברהם היה ויצחק היה ויעקב היה. א"ל אע"פ שהיו אברהם יצחק ויעקב בפשיטות עכ"ז חכמת הכתובים הסתכלתי לדעת, כלומר שיש להסתכל ולדעת גם החכמה הרמוזה בכתובים. כלומר חכמים לא שואלים האם היה או לו הסיפור המלביש את הכתובים, אלא אותם מעניין החוכמה הפנימית אותה ניתן לקחת לעבודת הנפש כדי להגיע לאהבת השם.

מלמד הנועם אלימלך, אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'. אומר ואני לא, היינו כשאני בביטול אז השם רואה ומשגיח עליו, אך אם אומר "ואני" היינו מביא את הישות שלו בגאוותו, אז "לא" אראנו נאום השם.

כאשר מגיע אור/תענוג ואדם מסוגל להתגבר ולדחות אותו, אז בחושך הזה יכול האדם לראות את הרצון האמיתי שלו. זו ירידה למצרים.

מי יגור וגו' כנגד עשרת הדברות.

רבי יצחק פתח מִזְמוֹר, לְדָוִד יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.  הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.  לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ  רָעָה  וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.  נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר.   כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ  וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה-אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.

אמר אר"י ב"ר יוסי, אלו עשרה דברים הנזכרים במזמור הזה, הם כנגד עשרת הדברות, שבניו של יעקב עתידים לקיים במקום ההוא בהר קדשו, בהרהור של קודש, שאז כל המזמור מתקיים בו.

לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ  רָעָה, הם דבר אחד, שכל המרגל בחברו, מיד עושה עמו רעה. אין צורך לספר לאחרים דבריך הפרטיים כשאין בכך צורך.

א"ר כל עשרת הדברות נשמעים מהם, הוֹלֵךְ תָּמִים הוא כנגד, אנכי ה' אלקיך. מלמד שצריך האדם לקבל עליו אימת עול מלכות שמים, ואין לו רשות להרהר במה שאינו יכול להשיג, שזה משמע משכתוב, אנכי ה' אלקיך סתם. ללמד שאין לך רשות להרהר על מה שלא הורשית, שזה כמו אנכי ה' אלקיך. מלמד כאן שאות כף הדמיון, כשהיא נכנסת לאני שלך, היינו אנכי, היא האות מהשם אלוקיך, שאתה נשמה שהיא פרט מהכלל, הקב"ה.

וּפֹעֵל צֶדֶק, הוא כנגד לא יהיה לך אלקים אחרים על פני לא תשתחווה להם ולא תעבדם. מכאן א"ר יהודה, אין לך דבר עומד כנגד חילול השם. לעשות אותו בחינת חלל, כלומר מקום שבו לא נכנס האור. מאין לנו, ממסית שכתוב ידך תהיה בו בראשונה להמיתו. למה, כי ביקש להדיחך מעל ה' אלקיך. ואם הרג אותו נק צדיק, מקנא וזהו וּפֹעֵל צֶדֶק.

וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ הוא כנגד לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא. שווא היא קליפת הגאווה.

הוא כנגד לא תרצח, כי מי שהוא נבזה בעיניו אינו עושה מריבה שיהרוג אחרים ולא שיהרגו אותו מי שבגאוותו גדול בעיני עצמו, נמצא בריב עם כולם. במקום גאווה יפעל בנפשו נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס.

וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד, הוא כנגד כבד את אביך ואת אמך, א"ר יוסי על הכל חייב אדם לכבד אביו ואמו, יצא מכלל זה, אם יאמרו לו לעבור על דברי תורה או לעבוד ע.ז שאינו חייב לכבדם, ז"ש ואת יראי ה' יכבד, היי אם אביו ואמו הם יראי ה' אז יכבדם. עליו לכבד בכל מקרה את אביו ואמו, אך לא בניגוד למצוות התורה.

נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר, הוא כנגד לא תנאף, כי אם יצרו רוצה לשלוט עליו יטיל שבועה על יצרו, כבועז, שאמר חי ה' שכבי עד הבוקר, שפירושו שנשבע בה' שלא יגע בה. עד אשר לא תהיה גאולה לא אבוא עליך. לא ימיר אומר שזו החלטה לא לעשות רע כנגד לא תנאף, שלא ילך שולל אחרי יצרו

כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ, כנגד לא תגנוב, כי אם הוא אינו מלוה בריבית, ודאי שלא ילך ויגנוב. וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח הוא כנגד לא תחמוד.

1. מה הם ב' הפירושים על פי סוג הפיסוק בכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'.

2. כיצד פרק טו בתהלים מותאם על פי פסוקיו לעשרת הדיברות ומה אנו לומדים מכל דיבר?

3. מה אתה למד מכך שגם ביעקב במה שכתוב ויפגע במקום וגו' יש את עשרה דברים התואמים לעשרת הדברות.

4. כיצד הקשר בין יעקב לכתוב בשיר השירים על תראוני שאני שחרחורת וגו

5. מה ניתן ללמוד על כיבוד הורים מאות ח' ?

זוהר חדש תולדות ז – ט  שיעור 3 סיום

שבעה יומין עלאין

ישנם פלישתים, היינו רצונות זרים המפריעים לאדם לעשות את עבודתו. התיקון להם בא כנגד שבעה אושפיזין, שהם כוחות הנפש, שהם ששת ימים עשה ה' שהם ששה גילויים והמלכות, שזוכים בהם לגילוי שהשם טוב ומטיב. ששת ימים עובדים על הפרטים, זמן היגיעה, זו טרחה שהיא בחינת מחלוקת, עד השבת, שהיא שלום, היינו שלמות.

יש לפלישתים אחיזה בארץ ישראל, עד אשר יתקנו ישראל את שבע בחינות הצדיקים, שאז יבוא משיח בן דוד. אברהם בונה את התיקון לכל בחינת הפלישתים, הרצונות הזרים שפולשים לאדם. מלמד אברהם שמתחילים במידת החסד עד אשר מגיעים לגדלות ההשגה באמונת השם.

למעשה הברית עם מלך פלישתים אומרת שאברהם מסכים שעד שלא יבולע המוות לנצח, ימלאו הקליפות תפקיד בעולם, ויסתמו את הבארות, שידחפו את האדם לעבודת הנפש הנדרשת. כלומר אברהם תיקן את מידת החסד, אך יש לתקן גם את צד השמאל את הדינים. יצחק חוזר וכורת ברית עם אבימלך כדי לגלות את הבאר, לה קורא יצחק שבעה.

וכיון שמת אברהם כתוב, וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם סתמום פלישיתים. שואל, כתוב בארות, והלא אחת הייתה שכתוב באר שבע, וקרא אותה בארות, שמשמע שהרבה היו. ומשיב, משום שאותה הבאר נראית לאבות בכל מקום שהיו הולכים, שבכל מקום האבות פגשו את השכינה. גם יצחק וגם יעקב הצליחו להשיג חלק מבאר/השכינה אך לא את כולה, דוד המלך הצליח להשיג את כל שבע הבחינות, לכן לקח את בת-שבע

כשבא יעקב לחרן כתוב, וירא והנה באר בשדה. כיון שראה יעקב את כבודו של הקב"ה שה"ס חכמה הנק ראיה, מתוך באר זו הנק באר שבע, היי המלכות, אז אמר ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה, הקטנה בדיוק, היי המלכות הנק רחל שהיא בבחינת למטה מחזה דז"א, ולא הגדולה שה"ס לאה היי הנוקבא דז"א שלמעלה מחזה שלו. רחל היא כנגד השכינה הקדושה, ועליו לעבוד שבע שנים, גם אותה פוגש בבאר בשדה.

מפרש את ז המוספים. בשבת מקריבים קרבן מוסף כנגד צדיק יסוד עולם הנק כל, ונקרא שבה להוסיף לו עידונים ובר"ח קרבן מוסף כנגד כנסת ישראל שהיא המלכות הנק לבנה. והתבארו ב מוספים כנגד יסוד ומלכות שיוסף ודוד אחוז בהם. כאשר האמונה בראש חודש תתחבר בשבת, אז היסוד והמלכות יתאחדו. המוסף בא לצורך שיכלול, שהרי את הקיום מקבלים מלמעלה, ועל האדם להוסיף ולהפך צורת הרצון אצלו.

יוסף מוסף שבת, ודוד המלכות מוסף ראש חודש. כולם צריכים להתאחד לאמונה השלמה של יום השבת, וזהו עונג השבת שנק שלום, כלומר יש לענג את בחינת השלמות של כל שבעת הבחינות, שאז כל הפלישתים יסולקו עם כל הרצונות הגויים שבנפש.