זוהר חדש יתרו צד – צו שיעור 32
ארבע החיות שבתוך החשמל
כדי לראות את הפנימיות, לפרש נכון את את סערות הנפש שהן קליפות, לעבור דרך קליפת נוגה שהיא טוב ורע, וכדי להגיע להשגת הסודות יש לחדור דרך החשמל, בו נמצאות חיות ממללות.
ג קליפות הן צורות העיוותים דרכם אנחנו מסתכלים, הן הכוללות כל מיני דינים והקליפות שבעולמות. א היא רוח סערה והיא מבחינת המלכות דמדת הדין, שגורמת לנו לחשוב שהגשמיות היא המציאות. ב אור חכמה בלי חסדים זה ענן גדול והוא מבחינת הדינים המתגלים בקו השמאל כשהוא מאיר בלי התכללות הימין.
ג היא אש מתלקחת והיא מבחינת הדינים של המלכות שעלתה לבינה מצמצום ב. וכל מיני הפורענויות והעונשים הבאים על ישראל הם מג' קליפות הללו.
כל אחד מאתנו צריך לבדוק עצמו דרך הלימוד על קליפות אלו, כדי לדעת כיצד להתגבר על שיבוש המידע הזורם אלינו דרך ג' קליפות אלו, המעוותים את התמונה.
אמנם כמו שהן מזיקות לקדושה, בעת שישראל אינם כדאים, הנה בעת שישראל כדאים, הן נותנות עזר לקדושה. זה דבר טוב שאדם יכול להשתמש בשלילה כדי שתעזור, כמו ירידה לצורך עליה. השאלה היא כיצד עלי להשתמש בכוח השלילה, האם כעזר, או חלילה כמי שעומדות בפני עצמן, שזה וודאי נזק. אם הם מסייעות, כמו כעס תלמידי חכמים.
א בשעה שהן מזיקות ומחריבות את הקדושה ואז הן נק רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת.
ב בשעה שהן עוזרות לקדושה, היינו בעת שישראל כדאים ואז אותן ג הצורות עצמן של הקליפות המכונות קליפת נגה. והיא הקליפה הרביעית שעליה נאמר ונגה לו סביב, כי כל ההארות שבקדושה היוצאות במוחין דקדושה המסבבות ומאירות על קליפת הנגה ההוא, ונמצא שקליפת הנגה מפרדת ומבטלת את ג הקלפיות שלא יוכלו להזיק עוד לקדושה, שהרי להיפך שהן נעשות מסייעות ומגדילות הקדושה. הן מגדילות כמו למשל אמונה. האם השכל שרואה את הפרטים במקום את הכלל, יש בכוח הפרטים להגדיל את תפיסת הכלל, ולחזק את הקשר עם האמונה.
בזמן שהן פועלות רעה לקדושה, הן נק רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת. ובעת שהן פועלות טובה לקדושה, הן נק קליפת נגה אלו שלש צורות של הסתכלות דרך קליפת נגה. ולפעמים גם קליפת נוגה נטמאת כג' הקליפות ופועלת רעה כמו מלכות יון. מלכות יון היא כנגד קליפת נגה. מלכות יוון זו שבנפש האדם, קרובה לנגה, ולכן כסימן בגשמיות, היוונים טמאו את ההיכל, וגזרו לבטל מצוות שלכאורה קשורות רק לרוחניות.
והכל תלוי בתחתונים אם מריעים מעשיהם, ג הקליפות שולטות עד שאפילו קליפת נגה מתקלקלת. ואם מטיבים מעשיהם, נמצאת קליפת נוגה דוחת ג הקליפות.
עיקר העזרה לקדושה היא בחינת אש מתלקחת שבה, שהוא בסוד המוקש שמשימים לנחש, אבל גם לב' האחרות יש תפקידים לעזור לקדושה. לו לא יכולנו להביא את המלכות לבינה, לא היינו יכולים להיות למוקש לנחש.
בעליית המלכות לבינה, יכולה גם המלכות לזכות בכוח הבינה, שאין הנחש מסוגל להזיקה. הבינה אינה נתונה לאותו צמצום.
כשעם ישראל מקיימים מצוות ומתקרבים לקדושה, הקליפות הללו עוזרות, ואם חלילה הפוך הן מזיקות.
וכל אלו שהם רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת, כי כל אחת היא חיצונית לחברתה ומסבבת אותה. היא יון, אש מתלקחת אחוזה ביותר בנגה, כי היא משמשת ליציאת המוחין הקדושים, ע"כ נבחן שמתאחזות בהם.
גם אותן הגלויות שמדברים בגשמיות כאילו נגמרו, גלויות אלו לא נגמרו, הן נמצאות תמיד, עד אשר נתקן בעזרת השם את קליפת נגה, שבזמן תיקון היא בחינת טוב ורע.
נגה סובב את החשמל, בתוך החשמל יש את החיות, והנוגה עוזרת או מפריעה ע"י ג הקליפות.
כאשר אומרים נגה, הכוונה מצד עצם הקדושה, וכשאומרים קליפת נגה הכוונה הצורה שבה נעזרת הקדושה מהן.
ג' הקליפות בפרטיותם עצמם, הם רק הדינים והעונשים הבאים על ישראל. עונש הוא תיקון. אפשר להסתכל ולפרש המציאות כהזדמנות לתיקון, כירידה לצורך עליה. ואפשר להסתכל כאילו זה דין העומד בפני עצמו.
אין קליפה סתם, ואין קליפה יכולה לפעול בלי שמאירים לה. קליפה ללא קדושה מתייבשת ואין לה חַיּוּת יותר. הקליפה חייבת לינוק מהקדושה, וכשמסירים אותה מהקדושה, היא נגמרת.
כאשר לסירוגין לוקחת קליפת יון את השליטה ביחס לשאר הקליפות, היא יונקת כוחה מנגה. וזה לטובת ישראל בחינת יסורים שגורמים לאדם להזדכך.
אי אפשר לקבל אור, כולם נשענים דווקא על יון, כעת אפשר להבין למה נרעשו חכמי ישראל כנגד הרמב"ם במורה נבוכים, למרות שיש שם סודות עצומים.
החכמה אינה מתפשטת אלא עם דינים מרובים. ולפיכך הם נבחנים לד' חיות אש.
והיינו מרוב הדינים היוצאים עמהם ונבחן שהן ממללות, כי הדיבור רומז על חכמה. חש-מל, גם בחשמל ישנה חלוקה. הוא קדושה, אך תחת שליטת השמאל. הן חיות אש מצד הדינים וממללות מצד החכמה. מי יכול להבין מה הן ממללות, כאשר הפילטר להבנה נמצא בצרות ההסתכלות דרך קליפה נוגה וג החיות הטמאות.
החוק הוא שאי אפשר לקבל את החכמה/השפע כשמבקשים ממעלה למטה, מתנת חינם.
הארת השמאל דרכה להמשך בחפזון והראות אינה עומדת להסתכל בה, כי הנה הוא מאיר קו השמאל, ומטרם שמספיקים לראות בו כבר אינו מאיר.
השם חשמל, מורה שאין הארתו עומדת בקביעות אלא עתים חשות, כלומר ניתן לחוש בהן, ועתים ממללות, היינו שעל ידי החשמל הוא מסתכל במוחין שבתוך החשמל. שבו צריכה העין להיות סגורה יותר מכל, לדחות את האור/שפע מלהגיע לפרטיות, וגם אז הלוואי שיוכל לעמוד על מוחין ההם. מפני שראיה היא חכמה, וימין זה חסדים דרכם צריך להסתכל. ממילא ניסיון להסתכל דרך החכמה מבלבל, שפעם מאיר ופעם איננו. מאחר ויש בחשמל דינים, צריך האדם לקחת כח הסתכלות אמוני.
החיות שתחת שליטת השמאל נק בחינת החשמל, שאין בהם ממש תפיסה, לעומת שליטת הימין בו יש תפיסה במוחין. היינו תחת שליטת החסדים הנבחנים שהחכמה אינה נשמעת בהם והם בלחש מחכמה השקט שבין המילים, התפיסה שהופכת להשגה, דרגה נפשית נפלאה לתפוס המוחין הפנימיים דרך החשמל.
הקודם