הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 28 | מתקדמים| פב-פד

זוהר חדש יתרו בפ - פד ​​ שיעור 28

ענף שבתאי וב' רוחות ונשמות ערומות

עיקר ההבדל בין טומאה לקדושה, שהטומאה קשורה לקו שמאל, והקדושה לקו אמצעי. המעשים הטובים של ישראל באים לעורר את הייחוד של הקב"ה והשכינה, לעומת הטומאה שבאה לעורר את השורשים העליונים כדי, כדי למשוך ג"ר דחכמה ובכך להפריד את השמאל.

כך למשל כוחות הטומאה עושים מעשה של אכילת דג ומייד שתיית מים, פעולה המסמלת את מי הים שהם חומר גלם, שאינו בא למימוש אלא כשעולה ליבשה, למקום ישוב בו יש לו קיום. אם עולים דגים/דאגות אלו לכבוד שבת, כלומר שיש להם מסך וכח התנגדות לקבלה לפרטיות, כלומר יש להם סנפיר וקשקשת, אותם מותר לאכול.

היינו מחמת העוונות שבגלגולים הקודמים הם נולדים תחת שליטת הענף של שבתאי וב' רוחות השולטים עליו. אל לו לאדם לתרץ את חוסר יכולתו כביכול לעשות את התיקון הנדרש ממנו, מסיבה שנולד במזל מסוים או במשפחה מסוימת, מפני שבהשגחה העליונה דואגים לתנאים הנכונים עבור כל נשמה, לבוא בגלגול כפי מה שצריכה עדיין לתקן.

היינו שמתייסרים ביסורים כדי להמשיך עליהם הרוחות דשמבאתי ולינק מג"ר דחכמה דשמאל, מחמת היסורים של הדינים משמאל, הוא חוץ אם עושים תשובה ומתדבקים בתורה ובקב"ה שהוא קו אמצעי, שזו הדרך לעבור מהטומאה לקדושה, היינו שזכות אבותיו עומדת ו שהיא כח הדין החזק דמנעולא שמנצח אותו ודוחה את החכמה ממנו. שכח הדין של הענף בזכות כח המנעולא שהוא צבע השחור משבתאי, יש לו כוח בתת המודע שלו, בזכות אבות, לדחות את התענוג הגדול.

אע"פ שמתחילה ב' הרוחות שולטים בו עכ"ז הוא מתגבר לבסוף ושולט עליהם ומבטל החכמה מהם ואז ניצל האדם מהיסורים של שבתאי, כי בהתבטל ממנו, אמנם הוא נופל לקטנות משום זה. יש כוח שלילי שניתן לינק ממנו ג"ר, כח הנובע מדיכאון. לכן צריך אדם למכור את התייחסותו למקרה, אלו קורות ביתו, ולקנות את כח הנעילה של הרצון הגדול לקבל לפרטיות. המקרים הם צד הדין שיש לדעת כיצד לדחות אותם, ולהסכים לפעול בקטנות שבאה בגין השימוש הנכון במנעולא.

לפיכך הוא צריך לתקן עוד כי מאחר שהענף של שבתאי נצח ודחה החכמה , אז נפלו ב הרוחות לקטנות, אמנם לא רצו לקבל לתוכם הקטנות מחמת הדין דמנעולא, ע"כ התפשטו מהענף שבו כח המנעולא ובאו לנקב הסלע שהוא סוד הקטנות דמפתחא, כי סלע ה"ס מלכות ממותקת בבינה לעומת צור שהוא בחינת מלכות, אותו צריך להכות ולא לדבר, אך בסלע שהוא מלכות שהתכללה בבינה אפשר לקבל הארה, ונק שבו הוא הדינים דקטנות. והרוויחו בזה כי הקטנות הבאה מחמת מנעולא, אינה ראויה לשוב לגדלות, אבל קטנות דמפתחא ראויה תמיד לקבל גדלות. לפחות כאן יכול להיות בנקב הסלע, כלומר בחיסרון של קו אמצעי כדי לינוק חכמה של קו אמצעי כאשר יגיעו למפתחא.

נשמה עירומה ממצוות היינו נשמה מבחינת ז"ס דאחורים דמלכות שיש בה ניצוצי ג"ר דחכמה והאדם שהמשיכה לא תקן אותה בקו אמצעי, וע"כ כשנפטרת מהעולם אינה יכולה לבוא לפרגוד המלך שהוא קו אמצעי, וכל הרוחות והנשמות העירומות האלו מתקבצות לאותו נקב הסלע ביום השבת. נשמות אלו רוצות לחזור בגלגול כדי לתקן

כי להיותם מז"ס דאחורים שהם חכמה בלי לבוש מחסדים. והאדם שהמשיכה היה צריך לתקן אותה ולהמשיך לה לבוש החסדים ע"י קו אמצעי ולא תקן אותה. כי להיותה ערומה מלבוש החסדים, אין לה מקום בעולם הבא, וע"כ הן יוצאות מעולם ההוא ובאות ומשוטטות בעולם הזה, למצוא איזה איש לשכון בתוכו ולהתלבש בו שעל ידו הן ממשיכות ניצוצי חכמה בסוד מראות הלילה, כי כשהן מתלבשות באיזה אדם, הן נעשות שכנות לנשמת האדם עצמו, ונבחן, כמו שנשמת אותו האדם שהשיגה לעצמה שכנה, השוכנת עמה ביחד בגוף האדם מעין דיבוק. כדי להימנע מדיבוק יש להתחבר לקו אמצעי.

שאז נעברים כל כוחות הדין והאחורים מהעולם. יש לשאול, כיון שהן נמשכות מאחורים ובהן ניצוצי ג"ר דחכמה דשמאל, מה נעשה מהן ביום השבת. ומשיב שנכנסים אדם שלא עשה לבושים של תורה ומצוות, מגיע בגלגול עם לבושים של עלי תאנה, אשר מתוך שלא לשמה יגיע ללשמה.

כי מאחורי המלכות הנק גן, יש שם בסלע שבהרים החיצונים נקב אחד, שה"ס דינים דמסך של המלכות, שכל כוחות השמאל נדחפים לאותו נקב, הממעט כל חכמה וכל ג"ר דשמאל, ובזה הם נכבלים שלא יוכלו להמשיך ולעורר בכל יום השבת, איזו הארה מאורות השמאל והדינים שבהם. וגם הנשמות הערטילאות נכנסות שם ביום השבת ומתמטעות. שלאחר השבת משתחררים מכבליהם, ושוב נעשו ראוים להמשיך מג"ר דשמאל כמקודם לכן. וע"כ חוזרים ומשוטטים בעולם למצוא איש להתלבש בו, היינו שמתלבשים באנשים שעל ידיהם ממשיכים ניצוצי חכמה הנק מראות הלילה ומודיעים להם.

ובמשך יום השבת נמצאים ב רוחות אלו של שבתאי מתדבקים בנשמות ערטילאות להיותם עמהן במדור אחד, ומשתחררים מכבליהם וניצוצי החכמה חוזרים להאיר בהם היינו כמו שהתחברו יחד בנקב הסלע ביום השבת. כך יצאו מחוברים במוצאי שבת, ואז שאלו ב רוחות של שבתאי המחוברים עם נשמה העטילאה, שהיא נשמת אדם שמשכנ מע' מדרגות דאחורים של המלכות שבאו עם קלקול מגלגול קודם או בגלגול זה, כי ז ספירות שבאחורים של המלכות שכל אחת מהן כלולה מעשר, הן ע מדרגתו דאחורים. וב' הרוחות ואותה הנשמה באות ושארן על ההוא בר נש, ששורות על האדם שנולד בשליטת ענף של שבתאי, שמתלבשים בו רוח אחר רוח, עם הנשמה הערטילאית, שמודיעים לו דברים שבעולם, כלומר דברים שהם בהעלם היינו חכמה. והוא רוצה כוח זה של ידיעה. אלו רשעים שמנסים לקחת כוחות שלא בדרך מסודרת, וסימן מובהק לכך, שאינם שומרים תורה ומצוות.

ויש לדעת שע"י התחברות הנשמה הערטילאית עם ב רוחות דשבתאי התבטלו מהנשמה הערטילאית ניצוצי ג"ר דחכמה דשמאל שמהם כל היסורים והדינים, ונשארה רק בו"ק דחכמה דשמאל. ונבחן שהנשמה הזו מצאה לה מנוחה מהיסורים והדינים שהתגברה על ג"ר דשמאל, ע"י חיבורה עם ב הרוחות מפני שמשתמשת עם השמרים כדי להגבר על דיני השמאל. הוא רואה שבשבת הם לא יוכלו להשתמש בג"ר דשמאל, היו הנקב של המפתחא, וכעת רוצה לקחת כוח כזה. והטעם הוא כי בתוך ב הרוחות היו השמרים דדיני המנעולא מעורבים בהם, ובעיקר ברוח הנק שמרירו"ן ואע"פ שב' הרוחות לא היו מקפידים על השמרים ההם כדרך הקליפות, עכ"ז הנשמה להיותה מקודשה, היא מקפדת על השמרים, ומתמעטת על ידיהם מג"ר דכחמה דשמאל, ונמצא שהנשמה מצאה מנוחה ע"י חיבורה עם ב הרוחין.

שחלק מניצוצי החכמה שהאדם מקבל מהנשמה הערטילאית היא אמת, היינו על דרך הקדושה שהיא ו"ק דחכמה, כי הנשמה כבר מצאה מנוחה ע"י חיבורה עם ב רוחות, ואינה ממשיכה אלא ו"ק דחכמה שהיא המשכה אמיתית.

כי הם מעורבים עם שמרי הדינים ועכ"ז הם מתעלמים מהם וממשיכים החכמה, כי גן דרך הקליפות, שגם הן אינן ממשיכות אלא ו"ק דחכמה דשמאל. אבל זהו לזמן קרוב ולאחר זמן חוזרים לדרכם. עושים לפעמים קצת אמת ואחר כך חוזרים לסורם

שנשמה ערטילאית זו לא מצאה פדות מז' מדרגות האחורים שהיא נמשכת מהם, עד שכוכב שבתאי המשיך את ב הרוחות שלו לעולם הזה, שיתחברו עם הנשמה הערטילאית, ואז מצאה הנשמה פדות ומנוחה מהדינים דאחורים שבה.

אמנם יש לשאול, כיון שהאיש כבר נוצח על יגי הענף דשבתאי ונתאחד עם כח המנעולא שבו, שעי"ז נדחה האדם מהחכמה דשמאל, ונפטר ונח מהדינים הבאים עמה, וא"כ איך אפשר שיוכל לקבל עתה חכמה מהרוחות ומהנשמה, הרי כח המנעולא שבו דוחה החכמה, והעניין הוא כי כמו שב' רוחות יש להם כח לשלוט על הענף ולהשקיט כח המנעולא שבו, לפיכך גם יש להם כח להשקיט כח המנעולא שבאדם ולעורר בו החכמה דשמאל.

אבל יש לשאול, כיון שהאדם אחר שנוצח על ידי מנעולא כבר נח מהדינים והיסורים שהיו לו, א"כ למה לא פחד ולא נזדעזע מחזרת היסורים, ובא להתדבק שוב בחכמה דשמאל של ב הרוחות, בשביל הנשמה הערטילאית הבאה ביחד עם ב הרוחות, שבשביל הנשמה הערטילאית שכבר מצאה מנוחה ע"י דבקותה בב' רוחות האדם אינו מפחד מב' רוחות, אולי יחזור שוב לדינים ויסורים על ידיהם כמקודם, כי הוא מתדבק עתה בנשמה המחוברת בב' הרוחות, שהיא במנוחה מדינים מחמת שמקבלת רק ו"ק דחכמה, ואז מובטח גם האדם להיות במנוחה, וע"כ אינו מפחד עתה מפני הארת החכמה דשמאל שברוחות.

ישראל אוכלים דגים בשבת, יש להם הארת ג"ר במלכות שנקראת שבת, ובכך שולטים על שבתאי ומכניעים אותו ע"י הפעולה בקו אמצעי ודבקות בתורה. לכן יש לישראל מנוחה בשבת שהם סומכים על השם, ולאומות העולם אין.

כח שבתאי הוא כוח המנעולא, ועל האדם ללמוד ולהיזהר מהדברים הקשים שזורקים אותו לניסיון קבלת אורות שאינו ראוי לקבל. בכוח השבת יכול לתת יגיעה נכונה ולהצליח.

רצט אם החוטם עקום והעקמומיות נוטה לצד ימין, זה הוא אדם הרשום באות ה ולפעמים באות ר ואינן מתחברות יחד, זה אדם המדבר רכות.

ש אם יש במצחו קו אחד גדול וד' קוים קטנים ודקים ולא כל כך, והם מתהפכים למראה אדום. שערותיו תלויות וחלקות מעט. שלשלת גדולה היה לו היינו צדיק גדול אחד היה בין אבותיו כלומר גלגולים קודמים שלו, ותלוי בו, יש לו עזרה הוא נאמן ומצליח במעשיו. זה יש לו פגם ממום שהוא סריס חמה, היינו סריס מלידתו או מעי אחד תלוי לו בכיס אשכיו ואינו מוציא זרע כראוי להיות. ביד שמאלו יש לו אצבע קטנה קמוטה ואינה מתפשטת.