הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 30 | מתקדמים| פח-צ

זוהר חדש יתרו פח - צ ​​ שיעור 30

מרכבת יחזקאל

המרכבה היא הכלי בעזרתו ניתן להתחבר לעליונים. האמונה היא המאפשרת חיבור, וכאשר האדם מחוסר אמונה, הוא נמצא מבחינה נפשית בגלות.

תפקיד הלבנה להאיר את אור השמש, והיא בחינת האמונה באדם, כאשר מתחילת החודש ועד ט"ו בו היא הולכת ומתמלאת באור, באמונה ויורדת במחצית השניה של החודש. הסימן שהלילה מואר הוא שיש לאדם אמונה.

אדם הרוצה למצוא את מקור כל בעיותיו, יבדוק בחוסר אמונה, וכאשר יבקש ברכה, יחפש שלום, השלמות היא הכלי המחזיק ברכה.

שיב רבי שמעון ורבי אלעזר ורבי אבא היו יושבים. א"ר אלעזר אם טוב לפני אבי, יאמר דבר אחד במעשה מרכבה. אמר לו, והרי למדנו ולא במרכבה ביחיד, אמר לו האם דעתו של אבי, שאומר דבר שלמדתי ממנו. אמר לו ר שמעון לר' אבא, אתה בלבדך תתקן השולחן, כלומר שתלמוד בפני עצמך, ואלעזר יהיה עמי. יצא רבי אבא.

שיג פתח ר"א ואמר, ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. מקרא זה לא נאמר מי אמרו, אם יחזקאל היר כתוב אחריו, היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ומקרא הזה היה צריך לכתוב לפניו, כי הכתוב הזה מדבר ברשות שנתן לו הקב"ה לדבר דברי נבואה, ואח"כ היה צריך לכתוב ויהי בשלושים

שיד ומשיב אלא יחזקאל אמר את המקרא, וברשותו של הקב"ה אמר כל מה שאמר, וגילה כל מה שגילה. ומקרא זה העמידוהו החברים. אבל נבואה זו היתה בזמן שהשכינה ירדה עם ישראל לגלות, והכבוד העליון שהוא בינה, היה נוצץ לסתום ההסתכלות של אותו האור שנק זהר השכינה, שמאותו הזהר היא נזונת, והבינה סתמה אותו שלא יאיר. ושכיה העליונה היינו בינה הסתלקה מעל הבנים שהם ז"א ומלכות, שאינה מאירה להם. וניתנה רשות לע' שנים אחרים של מלכות בבל לשלוט. היינו ע' מלכות הס"א שהם כנגד ע שנים שבמלכות דקדושה היינו ז"ס שלה שכל אחת כלולה מעשר. כל הנבואה הייתה בראשות ה' והזמן אותו ציין יחזקאל, נאמר בזמן שירדה השכינה לגלות עם העם

שטו בתוך כך ירדה אש למעלה וסיבבה אותם, והיו שומעים קול מחנות המלאכים שלמעלה מתוך האש. ​​ קיבל רבי שמעון סימן מלמעלה שמותר לרבי אלעזר לגלות שמח ר שמעון אמר לו פתח פיך ויאירו דבריך.

שטז פו"א בריעי זהו דוד המלך היינו מלכות שהוא סומך הרביעי לכסא העליון שהוא כנגד חסד גבורה ת"ת האבות, והרגל הרביעית כנגד מלכות, דוד, עם אלו שלשת סומכים העליונים, היינו חג"ת שהם סוד שלושים שנה, שכל אחת מאלו ג כלולה מעשר, והן ששים. וסומך רביעי זה מלכות הוא עמהם עם החג"ת בחבור אחד, ומשום שהוא עמהם בחבור אחד בלי פירוד, נאמר ברביעי. כי יש בחינה ב במלכות שהיא מחוברת ביסוד ואז היא שביעית ולא רביעית. בחמשה לחדש אלו הם המדרגות שלמטה, היינו ה ספירות חג"ת נ"ה של המלכות בעת שהוא למטה, בסוד שביעי, היינו שמחוברת ביסוד, שהם תקון הלבנה, היינו המלכות להתחבר בהם, כי מתחברת בת"ת בסוד רביעי וכן מתתקנת תחת היסוד בסוד שביעי. כך שיש למלכות שני תיקונים

שיז ולכל המדרגות האלו אין להן נחת ואור בעת שהשכינה העליונה שהיא בינה, מסתלקת מעל הבנים, שהם ז"א ומלכות. כי בזמן הגלות הסתלקה הבינה מזו"ן ואז לבשו שמים קדרות ושק אשים כסותם. ואז כתוב ואני בתוך הגולה, כי השכינה ירדה לגלות, ונתגלה עליה כבוד העליון שהוא בינה לתמכה והשמש נחשך.

שיח ומפרש יותר, וכמו שבעת הזאת בעת הגלות אנו דורשים את המקרא הזה בצער, כך בזמן אחר, בעת שאור ההוא עומד להאיר והכסאות שהם בינה ומלכות, נשלמים באור זה מזה. כי כסא העליון הקדוש היינו בינה מאיר אור באבות תחילה שהם חג"ת וכשהם מאירי מאור העליון ההוא הכל מאיר. שהם משפיעים אל המלכות והמלכות לכל העולמות. ז"ש ויהי בשלושים וגו שהן חג"ת שכל אחת מהן כלולה מעשר, ויהי פירושו מקודם לכן.

שיט וכך למדנו ויהי אור, והיה אור לא נאמר, אלא ויהי אור, כי פירושו אור שכבר היה אף כאן ויהי בשלשים שנה והיה לא נאמר אלא ויהי כי כבר היה. וזה סוד שכתוב על נהר כבר, היינו על האור שכבר היה נהר הוא אור, כבר, שהמילה כבר אומרת שהיה כבר קודם. ברביעי זהו דוד המלך כמו שאמרנו, והוא עומד בארבע עשר לחדש להאיר. היינו בסוד הלבנה המאירה בי"ד בחדש, שאז עוד אינה במלואה, והוא רביעי ודאי, היינו רביעי לאבות שהוא המלכות שלאחר חג"ת. בחמשה זהו שלמה המלך שהוא בסוד הלבנה בט"ו לחדש המאירה במילואה כי הוא משלים את הכסא, שהוא המלכות שכתוב וישב שלמה על כסא ה' למלך.

שכ עד כאן האיר האור בכל השלמות, מכאן ולהלאה אחר שלמה המלך שה"ס ט"ו בחדש, התחיל האור להתכסות שכתוב, ואני בתוך הגולה שהוא סוד, ואני שהוא המלכות הנק אני קרבה להיות נחשכת. שכתוב בתוך הגולה, ולא כתוב בגולה, להורות שהיתה מתקרבת לגולה, היינו שנחשכה והלכה עד שנחשכה כולה והאור התכסה, היינו ע"ד הלבנה שמט"ו ולהלאה הולכת ונחשכת עד שנחשכה כולה. יש מנהג חסידי לא להתחתן אחרי ט"ו לחודש כשהלבנה הולכת ומתמעטת.

שכא למה התכסה האור, חזר ואמר על נהר כבר. שפירושו על האור שכבר היה ​​ ועתה הסתלק ונפרש ממנה, ומשום שהאור ההוא שכבר היה, נפרש ממנה, שהוא אור הראשון שהוא חסד, נפתחו השמים שמשום זה שהאור נפרש נפתחו השמים ודאי.

שכב ומפרש כי בתחילה נמצא חבור אחד בכלל אחד שנכללו קו ימין בקו שמאל והשמאל בימין ונעשו ממנו שמים שהוא ז"א, הכולל את שניהם, וכיוון שהימין חזר לאחור, שכתוב, השיב אחור ימינו ונשאר קו שמאל בלי ימין הטומאה יונקת משמאל בלי ימין, אז ודאי נפתחו השמים מהחיבור הקודם, ואז אין הארה בלי ימין מאותו חיבור השלם שהיה בהם בתחילה, שנשאר שמאל בלי ימין, והתכסה אותו המקום בחשך, שכתוב, אלביש שמים ז"א קדרות מפני שלקח את האמונה, אור הלבנה שהולך ויורד.

לכן רואים שבחגי האמונה, תשרי, ניסן הם הרגלים, סוכות ופסח נמצאים בהארת אמונה גדולה. חג שבועות, מתן תורה ב וו לחודש ולא בט"ו מפני שעם מתן תורה צריך האדם להתעלות ולהתחזק באמונה עד כמה שכוחו משיג. וו הוא באמצע העליה של החודש/האמונה בחינת קו אמצעי, ובגמר תיקון אותה תורה תבוא לידי ביטוי בבחינת פשיטת רגלים, ואז קו אמצעי כבר לא יהיה קצר. אמונה מחייבת התחדשות ותחזוקה. היכולת של אדם שמקבל הארה חדשה בשעור, תלויה באמונה כדי שיבוא התיקון לידי מעשה. תחזוקה אומר להשאיר את הלבנה, את האמונה הפנימית במילואה, בחינת ט"ו.

כי הארת השמאל בלי ימין הוא חשך, משום שחסר מהם נהר כר היינו האור ההוא שהוא אור הראשון, חסד, שכבר היה, ועתה כביכול נמצא פירוק בין ימין לשמאל.

שכג הסוד הוא כי אברהם שהוא חסד לא ידענו, וכיוון שאברהם לא ידענו ואינו מאיר לנו, אז ישראל שהוא ז"א וקו אמצעי לא יכירנו כי נפתחו השמים, שנפתח הקשר של ימין ושמאל שהיה בשמים שהוא קו איצעי, וחבור ימין ושמאל אינו נמצא, ע"כ האור נאבד כי נעשה חשך. הכל תלוי באמונה. חוסר אמונה זורק את האדם לגלות.