022- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – סז-סט למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות לחזרה ושינון בשלח סז-סט
1. כיצד מתאר הזהר הקדוש באות רל את היחס בין אדה"ר לשאר הבריות
2. מה מספר לנו שבא בסדר של חנוך?
3. הראה את דעותיהם לגבי אדה"ר של רבי יצחק, רבי חייא ורבי יהודה?
4. במה הוסיף רבי אבא על קודמיו באות רל"ח?
5. על איזה מדרגה מדבר רבי יוסי עד כדי שאומר שיש אהבה שאיננה פוסקת? על איזה מדרגה מדובר?
בְּשַׁלַּח סז-סט
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ
זהו שבח לבורא
או"א נמצאים ברצון אחדותי תדיר ולא פסיק, אך העולם צריך גם אהבת דודים, של עולה ויורד.
עז – אור מטרת הבריאה, זמרה – זמיר עריצים שחותך המדרגה, יה – או"א עילעין, זיווג תדיר
אדם הראשון הוא כלל הבריאה, ושאר האנושות פרטים בו. א.ק הוא פרצוף ראשון שיצא בעולמות, ומחשבת אדם קדמון יצאה עול לפני יציאת העיגולים ושאר הבריאה.
ללמד לאדם כיום שהוא הכלל ובריאה היא פרט.
לא לאכול מעץ הדעת, דהיינו לא להשתמש בפרטיות, אם לא היה פוגם לא היה מת לעולם.
רל) רבי חייא אמר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקב"ה, כשברא העולם, הסתכל באדם, שיהיה מושל על הכל, והיה דומה לעליונים ותחתונים. הוריד אותו לעולם בדמות יקרה. וראו אותו הבריות, אז התקבצו והשתחוו לפניו, ואימה ופחד נפלה עליהם מיראתו כמ"ש: וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם (ראשיתו של האדם היא בריאה נעלה מאד, ומה שרואים היום אדם המפחד מהמחיות, זה משום שאיבד את הצלם אלוקים). היה יודע חוכמה עליונה יותר מכולם, ולאחר שחטא נסתמו ממנו מעיינות החוכמה.
רלא) הכניס אותו אל הגן שנטע לשומרו, להיות לו שמחה על שמחה, ולהשתעשע בו. עשה לו חופה מכוסה באבני יְקָר, ומלאכים העליונים שמחים לפניו. אח"כ ציווה אותו על אילן אחד, שלא יאכל ממנו, ולא עמד במצוות אדונו.
רלב) נמצא בספר של חנוך, שלאחר שהעלה את חנוך, והראה לו כל אוצרות המלך העליונים והתחתונים, הראה לו עה"ח, ואת העץ שנצטווה עליו אדם, והראה לו מקומו של אדם בגן עדן. וראה, שאם היה שומר אדם מצווה זו של עצה"ד, היה יכול לחיות תמיד, ולהיות תמיד שם. הוא לא שמר מצוות אדונו, יצא לדין ונענש.
רלג) אדם בשני פנים נברא. וכמ"ש: וייקח אחת מצלעותיו, ניסר אותו הקב"ה ונעשו שניים זכר ונקבה, ממזרח וממערב, אדם ממזרח וחוה ממערב כמ"ש: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי. אחור זה מערב, וקדם זה מזרח.
רלד) רבי חייא אמר: הקב"ה תיקן הנקבה, ושכלל יופיה (אור החוכמה, אור מטרת הבריאה) על כל, והביאה לאדם. כתוב: וייבן ה' אלקים את הצלע. וכתוב: וייקח אחת מצלעותיו. אחת כמ"ש: אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאִימהּ, שהיא המלכות השכינה הקדושה. מצלעותיו, מצדדיו כמ"ש: ולצלע המשכן. כי נלקחה מצד שמאל. חווה נלקחה מצד שמאל של אדם ראשון וממנה נבנתה.
רלה) רבי חייא אמר: הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, והכליל בה חכמה ותבונה לדעת הכל. רבי יצחק אמר: נתן בו נשמה ממקום ששאר הנשמות באות, מבינה, שאור הבינה נקרא נשמה. יש צד באדם, נשמה שהיא חלק אלוק ממעלה. האדם הוא רצון, והנשמה ניתנה בו.
רלו) רבי יהודה אמר: תוֹצֵא הארץ נפש חיה (ומהיכן הגיע דרגת חיה). מאותו מקום שהמקדש נמצא בו. כי הארץ היא מלכות, ומקום המקדש הוא בינה שבה. נפש חיה, זהו נפש של אדה"ר. אור הנפש הוא אור המלכות, אבל נמשך מבינה שבה. וע"כ אומר, שנמשך ממקום המקדש, שהיא בינה שבה. לכאורה אם אור החוכמה מתקבל למלכות היה נשבר, אך ניתן מעפר המקדש, מלכות שעלתה לבינה ומשם יכולה לקבל החוכמה.
רלז) רבי חייא אמר: אדם היה יודע חכמה עליונה יותר ממלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו, יותר מכל שאר בני העולם. אחר שחטא, נסתמו ממנו מעיינות החכמה כמ"ש: וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה. לאחר שחטא עליו לעבוד מחדש להעלות מלכות לבינה.
רלח) רבי אבא אמר: אדה"ר יצא מזכר ונקבה, זו"ן כמ"ש: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. וע"כ גם אדם נעשו זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה. והרי כתוב: לעבוד את האדמה אשר לוּקח משם, ולא מזו"ן העליונים. כן הוא ודאי, שנלקח מן האדמה, נוקבא דז"א, והקב"ה, ז"א, השתתף עימה. וזה זכר ונקבה שאמרנו. והכל הוא דבר אחד. שואלים כאן האם האדם נלקח מז"ון או מהאדמה – שניהם נכונים.
רלט) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, היינו אלו הכלולים זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה (אהבת רעים, שבסיסו נתינה), ולעולם הם באהבה, ברצון אחד, שהם או"א, הנקראים י"ה (גימטריה גאווה – ותיקון כאן הוא ביטול). שמשם נמצאים זרמי הנחלים והמעיינות, להספיק לכל, ולברך הכל, ואינם מכזבים מימי המעיינות האלו. וע"כ כתוב: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, שבשביל זה מושך המלך הקדוש ומנחיל למטה, והימין מתעורר לעשות נסים. אהבת רעים אינה פוסקת לעולם.
תגיות: בריאת האדם, נסירת חווה
