032- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – ק-קב למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות לחזרה ושינון בשלח ק-קב
1. מהו ויאמר בכתוב "ויאמר אם שמוע" מי אמר ולמי? וממה לומדים זאת? הן לפי רבי חזקיה והן לפי רבי יוסי.
2. מדוע אומר רבי אבא שכאשר פועל מילה ופריעה זוכה גם ב-ב' החלקים של נצח והוד?
3. כיצד שמירה על בחינת המילה והפריעה מביאה את האדם עד למלך הקדוש?
4. כנגד אילו ד' יש שמירה למלך הקדוש, דהיינו לברית?
5. מדוע ומהו שאסור לקרב אל אשה בנדת טומאתה לגלות ערותה?
6. מהם ב' הפירושים ל"חגור חרבך על ירך"?
7. כיצד קשור רפואה של כל מחלות במצרים לשמירה על הברית?
8. מהיכן אנו למדים שהקרבה של ישראל להר סיני תלויה בשמירה על הברית?
"
בְּשַׁלַּח ק-קב
וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה
שְׁמִיעָה לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַכָּוונָּה לֶשׁמִּירָת הַבְּרִית.
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה – ולא בעינך. וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר – לא לומר אני חי את הרגע, אלא לחיות את הנצח, את התכלית בכל רגע. בשמירת הברית אין הכוונה סתם לשבת בשיעור ולשמוע את הדברים מבחוץ, אלא לתת יגיעה בכדי להגיע לשמירת המחויבות והמסגרת ברצון רציף לדבקות. הסגולה לחיבור זה מחייבת אמונה בכלל העליון המשפיע דרך היסוד שזוכה מנצח והוד.
אדם השומר על הברית מילה ופריעה, יכול להגיע לקשר עד המלך הקדוש. לשם כך צריך הוא לנהוג בזהירות באיזה רצון מותר לו להשתמש ובאילו רצונות אוסרת התורה לפעול. וגם כאן עליו להתגבר בכבישת היצר, לזרז עצמו בתחבולות כדי לתת את היגיעה הדרושה, שהרי כל עבודה אחרת היא זרה. הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ – עליך לעשות את העבודה ובעצמך חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, הרי לא ילבישו אותך מבחוץ.
ואם תשמור כך את הברית תוכל לזכות ל: אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ. ה' ירפה אותך מהרצון לקבל לעצמך.
שנ) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. מי אמר, אם שמוע תשמע? הקב"ה אמר כמ"ש: ואל משה אמר עלה אל ה', המלכות. אם היה אומר הקב"ה, היה צריך לומר, עלה אלי. אף כאן פירושו המלכות. יש לעלות למלכות, לשכינה הקדושה, דהיינו למקום הנפשי המשותף.
שנא) משמע משכתוב מקודם לכן: וַיִּצְעַק אֶל-יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ. מכאן שפירושו של ויאמר, שהקב"ה אמר מילה זו. וכתוב: לקול ה' אלקיך. הלוא לקולי היה צריך לומר? פירושו לקול הזה שנכנסו בו ע"י המילה, שהוא קול המלכות, וע"כ לא נאמר לקולי. קול זה צורה דהיינו ז"א. קול של המלכות זו המילה, הוצאת העורלה.
שנב) אחר שנגלה בישראל רושם הקדוש, נכנסו בב' חלקים הקדושים, יסוד ומלכות. ע"י מילה זכו למלכות, וע"י פריעה ליסוד. וכיוון שנכנסו באלו השניים, נכנסו גם בנו"ה, כי כשיתעלו בנו"ה, יתחברו ביסוד ומלכות. ולא ימנעו ברכות, שיסוד ישפיע למלכות. ומשום זה יגיעו באלו עד המלך הקדוש, ז"א בחינת חג"ת, וכאן צריכים תמיכה של ב' רגלים.
שנג) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע. ויאמר, זה המלך הקדוש. ומהו אמר, אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך. כי ה' אלקיך אש אוכְלה הוא, כנ"י, המלכות. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, זהו צדיק, שנקרא ישר. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, זהו נצח. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, זהו הוד. כיוון שנכנסו באלו מלכות ויסוד ונו"ה. הרי הגיעו למלך הקדוש, ת"ת, שמקומו אחר נצח. וע"כ אח"כ כתוב: כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ. כי אני ה', זהו המלך הקדוש, ת"ת.
שנד) נשמע, שכל מי ששומר הרושם הקדוש הזה, מילה, עולה ממנו עד המלך הקדוש העליון (תפארת). משמע, שנו"ה, שמתקבץ בהם הזרע לברכה, ושמן משחת קודש שיורים אותו בפי האַמה, יסוד, התקשרו יחד. והמלך העליון, ת"ת, עליהם, ונקשרו בו. ועל כך מי שנכנס ביסוד ומלכות ע"י מילה ופריעה, ושומר אותם, נקשר בנו"ה, ונכנס בהם, ואז מגיע למלך קדוש, ת"ת. צריך להיקשר לדעת שזו בחינת משה שהוא הפנמיות ליעקב ת"ת, ויוסף היסוד לתת לבחינת המלכות.
שנה) ודאי מי שזכה בצדיק, יסוד, זכה בנו"ה, מפני שיסוד כולל בתוכו נו"ה. והם שלושה שהתברכה בהם כנ"י, מלכות. ומי שזכה בהם, זכה במלך הקדוש, ת"ת, ונכנס בכל הארבע ספירות, נצח הוד יסוד מלכות.