015- הדף היומי בזוהר הסולם – הקדמת ספר הזוהר – עמודים מא-מב (שיעור השקפה)

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "אותיות דרב המנונא סבא"

כהמשך למאמר האותיות, נעסוק עתה באותיות פ"י (נצח) ועי"ן (הוד).
תחילה נכנסה האות פ"י בטענה שבה ראוי לברוא את האני של האדם, זאת מאחר שיש בה היכולת של צמצום ב', דהיינו לערב את הרצון לאושר המייצג את הרגש הגופני (רות – מלכות) עם הרצון להשפיע המייצג את השכל הפראקטי של התובנה העליונה (נעמי – רחמים), שהוא האמת המוחלטת.
שלו יצוייר שהאני של האדם היה נבנה על בסיס הרצון לאושר המוחלט, היו מתרבים הפשעים, שתולדותם כאוס ואנדרלמוסייה נפשית.
לכן מאחר שסברתה של האות פ"י (כנגד בינה) היא, שהפדות והגאולה תלויים בה, אם כן בה ראוי לברוא את האני של האדם, אלא שאין כן הדבר שהרי האני של האדם לא יכול להתבסס על סמך פדות חלקית, שפירושה – המוכנות לוויתור ולמיעוט על מקומי, דהיינו קבלת החץ בי ולא בבני (חציית המדרגה של צמצום ב') ולא זו בלבד, אלא אף גילוי נכונות לשלם בעבור כך, כל זאת בכדי לגאול את האני, הנתון לרצונות הגופניים.
ומסביר הזוה"ק, שמאחר שפדות חלקית זו מאפשרת קבלת אור (אושר) חלקי, המבטא את המגבלות והחוקים של זמן תיקון, בדרך למימוש האושר המוחלט, לכן ישנה סבירות להווצרותם של פשעים וחטאים.
ונמצא שמפאת שראויה היא לזמן תיקון ולא לגמר תיקון, שבו תהיה הגאולה העתידה מתוך אהבה ולא מתוך כורח של חטא, לכן אין היא ראויה לברוא בה את האני של האדם.
מיד לאחריה מציגה האות עי"ן המתלווה לאות פ"י, את פשר הטענה, אשר בה ראוי לברוא את האני של האדם.
ומתרצת שמאחר שהיא מצייגת את הענווה והשכל הישר של ההכרה העליונה (מופשטות), ולכן בה ראוי לברוא את האני של האדם, אולם אין הדבר כן שמחמת שמתלווה לאות פ"י, אשר נפסלה מלהיות בסיס לבריאת האני של האדם, אם כן גם היא (האות עי"ן), נתונה לפגם, שעל אף שמצידה עצמה אין פגם כלל, שהרי היא מצייגת את השכל הישר והמופשט,
אולם מאחר שאין מופשטות בלי פראקטיקה, אין שכל בלא רגש. אם כן נמצא שהשכל הנתון לרגש שמבקש הפקרות, עלול הוא לשמש גם לפשעים, לכן אין ראוי לברוא בה את האני של האדם.