011- הדף היומי בזוהר הסולם – יתרו – לא-לג השקפה | ☆תגיות: חכמת הפרצוף, סוד השפתיים, סוד האזניים)

ייתרוֹ לא-לג

וְוְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַשְּׂפָתַיִם.

שפה מחברת בין פנימי לחיצוני, וזהו מקום העבודה הנפשי. שפה דקה מידי מחברת באופן ישיר מדי בין הפנים לחוץ, ושפתיים עבות שומרות ומכסות על הפנים. שפתיים העומדות לרוחב מצביעות על השפעה והאמונה של האדם, לזה הם צריכים לשמש. השפתיים העבות באות להסתיר את הפנימיות, ומראה עבה שלהם מרמז על תאווה, ובעיקר כאשר צובעים אותם באדום.

שפה עליונה מראה על הדרך הרוחנית והתחתונה יותר מרמזת לקשר של הגוף.

שפתיים גדולות, זהו אדם המדבר לשון הרע,  אינו מתבייש ואינו מפחד. בעל מחלוקת ורכילות הוא בין זה לזה, בין אדם לחברו. ומשלח ריבים בין אחים, הוא אינו בעל סוד. וכשמשתדל בתורה הוא מכסה סוד. אבל בעל לשון הרע ואינו שם יראה בליבו.

שפתיים נובלות, צמוקותואינן קטנות. זהו אדם בעל כעס ביותר. בעל זדונות. אינו יכול לסבול דבר. בעל לשון הרע בגלוי לכל בלא בושה. לפעמים עוסק בליצנות. זהו אדם שצריכים להתרחק ממנו.

אם מתמלא זקנו בשׂיער, הוא לשון הרע, מורה עליו שמדבר בגלוי לכל, אין לו בושה. עוסק במחלוקת. מצליח בדברי העולם.

אַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַאוֹזְנָיִים

עַל הָאָדָם לְפַתֵּחַ שְׁמִיעָה פְּנִימִית וּפַחוֹת חִיצוֹנִית.

מי שאוזניו גדולות, הוא אוויל בליבו ושיגעון ברוחו. מי שאוזניו קטנות ועומדות על קיומן כראוי, בהתעוררותו הוא חכם לב ורוצה לעסוק בכל. על האדם לשמוע בצורה נקייה וכאשר האזניים גדולות מידי קשה לו לסנן כל מה שמגיע אליו, ושומע רק על גדלות עצמו, ודברים חיצוניים.