015- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – מג-מה למתקדמים

מִּשְׁפָּטִים מג – מה

הַסַבָּא

מִכָּל מִקְרֶה יֵשׁ לְהוֹלִיד בֶּן, דֶהָיינוּ הֲבָנָה אֳמִּיתִּית.

כשאין ייבום, אותה נשמה שלא הולידה בן, דהיינו תובנה אמונית, עליו לחזור לעולם. צורה זכרית זו הופכת להיות צד נקבה, בעיה נפשית אינה פתורה שניתן לפתור אותה רק כשאח בא ומתקן גם את המקרים הקודמים.

קלז) משום שהיא בת כהן אלמנה או גרושה ובנים אין לה מעולם הנקבה, אינה אוכלת אותו אלא בלילה. שאז שליטת הנוקבא, המלכות, כמ"ש: וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר; וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים, כִּי לַחְמוֹ הוּא. כי קודש שהוא מעולם הזכר, אינו נאכל אלא ביום, שאז שליטת הזכר, ז"א, משום זה כתוב: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. ונקרא ראשית, כי התחלה עליונה של כל עולם הזכר הוא קודש, או"א עילאין, מוחין דז"א. ומה שעלה מהקודש הוא ישראל, ז"א. ומשום זה קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. היא אוכלת תרומה ויכולה להיזהר ולאכול רק בלילה אחר שהטהרה מפני שקדשים נאכלים ביום.

קלח) כשהרוחות פוקדים, בבית הקברות, משהחשיך עד חצות לילה זמן הדין, למתים בלא בנים, אינם פוקדים, כי אינם זוכים לעולם הקודש כמ"ש: וכל זר שלא הוליד בנים, שלא הגיע למדרגת חיה לא יאכל קודש. ואין לרוחות שלהם שפע להשפיע לגוף בבית הקברות. שאם היה מוליד בן שאומר קדיש, היה מועיל לו ואם לא זכה רוח ההוא להיתקן כראוי, כיוון שחזר בגלגול, אפילו בעולם הנקבה, אינו אוכל בתרומה, ונקרא זר אפילו לעולם התחתון, עולם הנקבה, ואינו אוכל בה. מי שחוזר בגלגול בלי שהיו לו, אז גם לעולם הנקבה, הוא זר.

קלט) אמר לעצמו: זקן זקן! כיוון שהתחלת לשוט בים הגדול, לך ברצונך לכל הצדדים של הים. עתה יש לגלות, כי אמרתי שגואל הזה, היבם, כשבא ונכנס אל הכלי, היבמה, הביא והדביק רוחו בכלי ההוא, ואין נאבד כלום אפילו הבל פה. אדם שמייבם מביא איתו את הרוח של המת בגלגול בצורה טובה. לעיתים אנשים מתייאשים ממצבים ולא מולידים מהם בן, לא עושים תשובה על דברים שקרו. אך אותם דברים שבהם לא מצליחים, לעיתים ישנם כוחות אחרים שלא בדיוק מתאימים למקרה המופיע לאדם, אך יש לו קשר שורשי איתם. לכן כשאדם נפגש במקרה עליו לתקנו, וכך גם מתקן מצבים קודמים הקיימים בתוכו.

כשיש לאדם אח, דהיינו מקרה המאוחה עם אותו מקרה ושיש ביניהם רציפות מצד השורש, ולאחד מהם לא נולד בן, הבנה בדרך קדושה, אך במקרה אחר אתו הוא נפגש, הוא מרגיש שיש להם קשר שורשי, יכול הוא לתקן בקשר החדש, לתקן גם את המקרה הקודם.

קמ) שאר האנשים שבעולם, הנפטרים ממנו, יודעים שרוחו עזב באישה שהייתה לו, ורוח הביא שם בביאה הראשונה. מה נעשה מרוח ההוא? ואם נישאת אישה ההיא, מה נעשה מהרוח שעזב בה בעלה הראשון, שהרי איש אחר בא עליה? לעיתים אדם מגלה התרגשות חיובית כשבא לתקן מקרה מסוים, אך קורה שההרגל משכיח ממנו את הראשוניות החיובית. לכן רוח ראשונית, אותה ביאה ראשונה שבא הנפטר על אשתו, משאירה רושם, אותו רוח.

קמא) להתקיים רוח עם רוח אי אפשר, שהרי זה שבא עליה עתה הבעל החדש, הכניס בה רוח, וכן הראשון שהסתלק הכניס בה רוח. הראשון שהסתלק היה לו בנים. וזה של עתה אינו גואל דהיינו לא הייבם, שיכול להיות מקרה של גרושה שנישאת מחדש. וע"כ רוח שעזב בה הראשון בכלי ההוא, ובא אחר הזה והביא בה רוח גם הוא, ודאי שאינם יכולים שניהם להתקיים יחד בגוף של האישה. אי אפשר שנאבד, כי שום דבר אינו נאבד, וא"כ מה נעשה ממנו? לכאורה נתן אפשרות לתשובה ופסל אותה. או שיש בכלי שתי רשימות כאשר הראשון פנימי והשני חיצוני, או שיש ביניהם מאבק, ואז השני מוציא את הראשון אך לא לגמרי, שם אותו כמעין תג, ואם הוא מסתלק חוזר הראשון.

אדם צריך להכניס משמעות לחלק המודע שלו, יותר מהתת מודע, כך שגם גירסא דינקותא שמאד משמעותית קיימת בנפש, וככול שיחשיב את הדברים החדשים תוך מהילה של הזיכרונות הישנים, יכול להשפיע על התת מודע ולהעלימם אך לא עד סופם בזמן תיקון. מעטים כמו בעל הסולם הצליחו למשל לתקן את חטא אדם ראשון שטמון בנפש כל אחד, והגיע לגמר תיקון בחייו. וכך אישה צריכה להחשיב מאד את הבעל החדש שהוא חלק מהביאה הראשונה. כך אצל בת שבע שנישאה קודם לאוריה, שלמרות שלא הייתה שם ביאה היו קידושין, ודוד המלך ראה שזה חלק מהתיקון שצריכה הייתה להתקן קודם שלאחר מכן יוכל הוא להביא לתיקון סופי. כלומר יש לנקות את השלילה מהמקרה הראשון, להשאיר את החיובי ואיתו להתכלל.

קמב) אף כן, אם היא לא נישאת, מה נעשה מהרוח שעזב בה בעלה? הרי לא נאבד שאין העדר ברוחני. כל זה צריך לגלות עתה. אמר לעצמו זקן זקן! ראה מה עשית במה הכנסת עצמך, קום הרם את דגלך והשפל עצמך לפני אדונך. פוחד לומר שמא הרשעים ישתמשו במידע הנשגב, ואם לא יאמר יאבדו הדברים מהצדיקים.

קמג) פתח: יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי; וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי. דוד המלך אמר זה, משום שהיה מלך עליון, ושליט על כל המלכים העליונים, ועל השליטים שיש ממזרח עד מערב, שהיו מפחדים מגבורתו, ולא עלה על ליבו לסור מן הדרך, ותמיד השפיל ליבו לפני אדונו. וכשהיה עוסק בתורה, היה מתגבר כארי, ועיניו תמיד היו מושפלות לארץ מפחד אדונו. וכשהיה הולך בין העם, לא היה בו גסות הרוח כלל. לכאורה דוד שהיה גיבור, אפשר היה לחשוב שיפול בגאווה, אך לא הוא. בגבורה הצליח בהעלאת האח"פ ולהתגבר, ולמרות שהרצון הפרטי שלו עלה, לא שכח את אדונו, והבין שהוא רק פרט מתוך הכלל ובטל בפניו.

בני האדם כלפי הבורא הם כגוף כלפי הנשמה, לכן תפקיד האדם לבטא את האמונה והרצון האלוקי.

גסות גורמת לעוביות שגורמת לנפרדות. לכן גסי הרוח חושבים רק על עצמם, לא רואים את האחר. עדיף להיות גס רוח בחיצוניות ועדין מבפנים ולא ההפך, וכמובן שהטוב ביותר להיות עדין בפנים וחוץ.

קמד) וע"ז כתוב: לֹא גָבַהּ לִבִּי, אע"פ שאני מלך ושליט על כל שאר מלכי העולם יודע שהוא עבד השם ולא נפל למצב של עבד כי ימלוך. וְלֹא רָמוּ עֵינַי, בזמן שאני עומד לפניך עוסק בתורה כשמשפיל עיניו לארץ, מחפש כל הזמן מה העליון רוצה ממני. ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני, בשעה שאני הולך בין העם. ואם דוד המלך ענק שבענקים אמר כן ששלט על שאר רצונותיו שליטה מוחלטת אפילו במודעות בזמן השינה, שאר בני העולם על אחת כמה וכמה. ואני כמה אני שפל לב ומשפיל עיניו לפני מלך הקדוש, וחלילה לי שבדברים הקדושים של התורה ירום לבי. ישנם גאוותנים שרמו עיניהם, ומבקרים חלקים מהתורה תוך ביקורת מה מתאים ומה לא. הקב"ה שלם, התורה שלמה ועל האדם ליישר עצמו לפי החוקים העליונים.

קמה) אמר לעצמו: זקן בלי כוח,  כמה יפות הן הדמעות שעל זקנך, כמו שהיה יפה השמן הטוב כשהיה יורד על זקנו של אהרון, הזקן הטוב. שאר אנשים שנפטרו מהעולם, ועזבו רוח בכלי שהיו משתמשים בו, בנשיהם, ונישאת ובא אחר, והכניס בכלי ההוא רוח אחר. מה נעשה מרוח הראשון? מדבר כאן על אשה שנשאת לאדם לאחר שמהראשון היו לה בנים שאז רוחו פוגש ברוח, ברושם שהשאיר הראשון. מלמד שבזמן תיקון נמצאים במציאות של חטא ולא ניתן לראות את הדברים גבוה בשורשם.

קמו) כמה גבוהות הגבורות, שעושה המלך הקדוש, ומי יכול לספור אותם. כשהבעל השני הזה בא ומכניס רוח בכלי ההוא, באישה, רוח הראשון של הבעל הראשון, מקטרג ברוח הזה שנכנס, ואינם מתיישבים יחד. איזו צורה תהיה בכלי, מה עליה ליישם בעולם, לפי איזה רושם שבה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים מג-מה
1. מדוע מי שהיא מעולם הנקבא יכול לאכול מן הקדשים רק לאחר שבא השמש?
2. מה קורה לאותו רוח שלא הוליד בנים וגם לא זכה ביבום?
3. מה הן האזהרות שאומר הסבא לעצמו לפני שמתחיל לענות על שאלתו?
4. מהי השאלה, הקושיה, שמעלה הסבא והיכן אנו מוצאים אותה בחיינו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams