019- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – נה-נז למתקדמים- מאמר הסבא...

019- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – נה-נז למתקדמים- מאמר הסבא |☆תגיות: אני אמיתי, אני שקרי

 

מִּשְׁפָּטִים נה – נז

הַסַבָּא

על האדם להמית את האני הכוזב ולהתגלגל לאני האמיתי

בשלב ראשון יפגוש האדם את האני הכוזב, את הרצון לפרטיות, ואז עליו להתגלגל עד שיסכים להמית את האני הכוזב ולפעול את האני האמתי דהיינו להיוולד מחדש.

הסבא הוא החלק הפנימי באדם, וכאשר נכנסים לחלק זה מתוך חקירה וחיפוש, או ע"י ייסורים והכוונה מלמעלה, כאן יש להתחיל להתנהג ולחיות בהתאם, מדרגה זו מחייבת שינוי, שהרי בריחה מכאן תביא לתסכול ודכאון, וקבלת האתגר ועבודה נכונה תביא לאושר עילאי.

הס"א מתדבקת באני הכוזב של האדם ונותנת בו חשיבות. על האדם לפעול את האני העצמי החזק שלו למען הכלל. משמעות האדם היא אינה מה אני רוצה, אלא מהי תרומתי לעולם. מי שמרגיש קשים ובעיות סימן שלא גילה את תפקידו ביחד, בתרומה לחיי הכלל.

כאשר יוצא אדם מחיי השגרה ונכנס לים הגדול, דהיינו להשתוקקות גדולה להבין מהי המשמעות בחיים, מהו תפקידו. בשלב זה כבר אין לו ברירה אלא להוציא את הדגים הגדולים, דהיינו את הדאגות ולהבין שיש לו תפקיד שלא ניתן לברוח ממנו, זהו סף כניסה למדרגה שמחייבת שינוי נפשי ראוי לאותה מדרגה רוחנית. הדג הגדול הוא אותו אני נפשי שמתחיל לבדוק בשביל מה אני חי כאן.

קעח) בכה זקן ההוא ואמר לעצמו: ולא אמרתי לך שנכנסת בים הגדול. עתה אתה הוא בתוך תהומות הגדולים, התתקן לעלות, אתה גרמת את זה כי אם היית שותק בתחילה היה יפה לך. אבל עתה אינך יכול ואין מי שיאחז בידך אלא אתה לבדך. קום זקן ועלה במעלה. אומר לעצמו כעת אחרי שנכנסת למקום, יש לך תפקיד לפרש. לעיתים אדם אינו יודע אם ראוי להיכנס למקומות גבוהים, אך לפעמים החיים מכניסים אותו לעניין, ואז עליו לגשת לדברים ולכתוב אותם, אי אפשר לברוח.

קעט) בנם של בועז ורות עובד זה ניתקן ויצא מתוך השדה הרע של בורות רעים גלגול של מחלון. בא ישי בנו והתקין ועדר האילן. עכ"ז עובד התקין האילן. כשבא דוד המלך, נשאר באילן התחתון של הנקבה, המלכות, והיה צריך לקבל חיים מאחר, כי מעצמו לא היה לו חיים  לכן קיבל 70 שנה מאדם ראשון. ואם זה שניתקן והתקין הכול, היה כך, הרי שאר בני העולם הבאים בגלגול, שאינם יכולים להיתקן כך, על אחת כמה וכמה. שהם צריכים חיים ממקור אחר, מפני שהם באים מצד הרע.

לצורך התיקון הנפשי, יש וצריך להקדים ולפלוט את הרע לפני שניתן בכלל לתקן, גם אם שלילה זו נזקפה לחובה בגלגול קודם.

קפ) בכל הצדדים הוא פונה לגלגול. פָרֶץ היה גלגול עֵר, בועז היה גלגול יהודה, עובד היה גלגול מַחלון. ובכולם יצא האילן מצד הרע והתדבק אח"כ בצד הטוב. בתחילה כתוב: ויהי ער בכור יהודה רע ששפך זרעו על הארץ ולא רצה להוליד עם תמר, פרץ בנם של יהודה שייבם את רות הוא גלגול של ער. מחלון ג"כ היה רע, ולא כל כך. אבל באלו התבער הרע, ויצא הטוב לאח"כ. כאן עמד אילן התחתון, המלכות, על תיקונו. ומָלך אלוקים על גויים.

קפא) בתחילת הכול, מעיקר ויסוד העליון, השתרשו המדרגות, ראובן שמעון לוי יהודה שלשה קווים, חג"ת ומלכות. כמ"ש: הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה  וכתוב: וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת כמ"ש: רוני עקרה לא ילדה. כי כשנולד יהודה, יצאה הנוקבא, המלכות, דבוקה בזכר, ז"א מחזה ומעלה, ולא היו על תיקונם פב"פ שלא ניתן לקבל שם חוכמה, ולא הייתה המלכות מוכשרת להוליד שנגנזה ברדלא, המלכות שמתחת לחזה היא רק של התכללות. כיוון שניסר אותה הקב"ה, שהפריד אותה מאחורי הזכר, והתקין אותה, אז נעשתה מוכשרת להתעבר ולהוליד שקבלה גדלות.

קפב) בספרו של חנוך כתוב: וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת, אין זה כתוב על לאה, נוקבא דז"א שלמעלה מחזה, אלא על רחל, שמבכה על בניה, שהשתרשה ביהודה שורש המלכות שעלתה לתפארת מחזה ולמעלה, נוקבא שלמטה מחזה, אותיות יה"ו ד"ה. ותעמוד מלדת, כי עוד לא ניתקנה ע"י ניסור, קבלת גדלות ע"י אור ע"ב ס"ג.

קפג) בתחילה בלידת ד' הבנים הראשונים, בז"א שלאה נחשבת כז"א הצורה שלמעלה הייתה הכול, שאפילו רחל עלתה והייתה למעלה מחזה. ראובן גלגול של קין אותיות אור בן. זהו שכתוב: ויאמר אלוקים יהי אור, שהוא ימין, חסד דז"א. שמעון, שמאל, אור עם פסולת של זהב, כי שמעון אותיות שם עון, שמאל, גבורה דז"א. לוי, חיבור שני הצדדים, קו האמצעי, ת"ת דז"א. אחר שיצאו חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, יצאה הנוקבא רחל. ויהודה, הנוקבא, מתדבקת בזכר, חג"ת דז"א. יה"ו זכר, חג"ת, ד"ה זו היא הנוקבא, רחל, שהייתה עם הזכר. שלולא הייתה בונה עצמה ע"י עלייתה לת"ת בצמצום ב' הייתה נשארת גנוזא ברדלא. לכן המאבק הגדול בהמשך בין יוסף ליהודה.

קפד) למה הנוקבא מרומזת באותיות ד"ה? ד' נקראת הנוקבא, בעת שדבקות הרע עימה, שהיא בשמאל בלבד, דבוקה באחורי הזכר. דל"ת פירושו שהיא ענייה וצריכה לשוב בגלגול, הגלגולים מיהודה עד דוד המלך, לבער רע, ולבלות בעפר, ולצמוח אח"כ בצד הטוב, ע"י בניין או"א מחדש, כמ"ש: וייבן ה' אלוקים את הצלע הצד, המלכות, ולצאת מעניות לעשירות. ואז נקראת אות וע"כ יהודה אותיות יה"ו ד"ה, יה"ו חג"ת דזכר, ד' ה' הם הנוקבא בשני מצבים שלה, המתחברת עם הזכר.

קפה) אמר לעצמו זקן, צא מתוך התהומות, לא תפחד. כמה אוניות מזומנות לך, בשעה שתשוט בים, כדי לנוח בהם. בכה כבתחילה ואמר: ריבון העולם, פן יאמרו מחנות העליונים שאני זקן ובוכה כילד. גלוי וידוע לפניך שעל כבודך אני עושה, ואיני עושה על כבודי, כי בתחילה היה לי להשמר מלהיכנס בים  הגדול, ועתה כיון שאני בו, יש לי לשוט בכל הצדדים ולצאת ממנו.

קפו) יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ. שאנו אומרים, ברוך אתה, הוא ברוך, כשיסוד דז"א משפיע חסדים למלכות, הוא נקרא, ברוך, והמלכות נקראת אתה. כי השם אתה רומז על חסדים. לכל הבנים לא אמר יעקב, אתה, אלא למקום שצריך. כי המלכות נמשכת מצד שמאל, ששם מאירה החכמה בלי חסדים, והיא צריכה לשם, אתה, חסדים, להלביש בו החכמה. כי בלי חסדים אין החכמה מאירה והיא חושך. זהו שאמר לו ליהודה, אתה.

קפז) יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. כולם יודו לך על שם הזה, ודאי, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, על שם הזה הסתלק ונכנע צד האחר. כי כשנזכר השם יהודה, יוצאת הס"א עימה בד' של יהודה, הרומזת על מצב הראשון שלה, שנמשכת משמאל לבד, ששם יונקת הס"א, מחמת החיסרון של חסדים שבימין. כיוון שאומרים, אתה, המשכת החסדים מימין, אז יש לה ממשלה וגדולה, וס"א נכנעת, ואינה נראית שם. ודאי בשם הזה נרשמת ונבררת מן הס"א, כי כשמתלבשת בחסדים, מתרחקת הס"א ממנה. וזהו ההתעלות והממשלה של המלכות, ושבירה ורע לצד האחר. כיוון שיודוך אחיך על שם, אתה, אז יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, מיד הס"א נכנע לך. ושם הזה גרם. השם אתה – שם הוא סוג של חיסרון, שמו גימטריה רצון.

כאשר היסוד משפיע חסדים למלכות, אז נק' הוא – ברוך, והמלכות נק' אתה. ביהוד יש תיקון של חסדים שמלכות לא תישאר בחושך.

עליו להסכים שצד הנקבה קשור לחסדים, כלומר כאשר מרגיש את הפרטיות, עליו להתחבר לאות ה והופך את "את" ל-"אתה" אז ההשתוקקות תהפוך לחושך. לכאורה צריך לוותר על האגו, אך הנכון הוא להשתמש באגו, בהשתוקקות להשפעה, ליחד.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים נה-נז
1. עפ"י איזה חוק מתגלה האמת בתחילה במישהו שצריך להתגלגל אח"כ ולגלות את הטוב, כפי שראינו בישי, בועז, פרץ ובדוד המלך?
2. לאיזה ספירות מיוחסים ראובן, שמעון, לוי ויהודה? בעיקר הסבר את הבחינה המיוחדת של יהודה במצב זה כשהוא נולד.
3. על מי נאמר "ותעמוד מלדת" עפ"י ספרו של חנוך (אות קפ"ב)?
4. כיצד מחולק השם יהודה לזכר ונקבא וכיצד אנו רואים ב' סוגי נקבא בשמו?
5. על מה מרמז שאמר יעקב על יהודה "אתה – יודוך אחיך" וכן "אתה ידך בעורף אויבך"?
6. איזה רצון באדם מכניע את הס"א?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams