021- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – סא-סג למתקדמים|☆ תגיות: אין עוד מלבדו, יהודה ותמר

מִּשְׁפָּטִים סא – סג

הַסַבָּא

כָּל הַתְּנוּעָה בָּעוֹלָם נוֹבָעַת מֶהָכּוֹח שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

בכל החומר בבריאה הוא רצון לקבל, דומם מת שאין בו שום כוח תנועה שאינו נובע מהבורא. מלבד הבורא יש את הרצון לקבל, ולחשוב שזהו כוח עצמי, זוהי התפיסה הגשמית, לכן כוח האמונה שאדם מעורר מפנימיותו יכול להתגבר על הכול.

יהודה מייצג את הבחינה הפנימית של האריה שכוחו בכך שבניו אינם מחליפים את הקב"ה. יהודה אביו של ער שהיה נשוי לתמר, ייבם בעצמו את תמר וכך נשארה בחינת האב גם בבן הנולד. לכן זרע דוד שומר על המקוריות של חיבור הרצון לקבל עם ההשפעה. כך אסור לאדם להחליף את אביו שבשמים, דהיינו הכוח שאין עוד מלמדו. כל הכוחות הנראים כמו דמיון וכוחות אחרים אינם, אלא נובעים מכוחו של השם. יהודה מייצג בכל יהודי את הכוח לשנות את הצורה ברצון לקבל, לרצון להשפיע.

קצח) אחיו של האדם, למה מייבם את אשתו? ועוד יהודה, שהוא אביו, למה ייבם את אשתו? ולמה לא אדם זר, שאינו קרוב? והרי הבא על אשת אחיו עובר על עריות, אלא ההוא שמכשכש במעיה של היבמה, הרוח שעזב בה בעלה המת בביאה ראשונה, רואה שמי שהוא שומר אותו, הקרוב שלו, מקטרג עליו קטרוגים בכל הצדדים. ואם היה אדם זר, היה דוחה אותו. אבל לקרובו אינו רוצה לדחותו. לכן רוצה לצאת משם. כיוון שיוצא מזמין את רוח האחר, העיקרי של המת, ובאים שניהם להיכנס במעי האישה כבתחילה, עד שהוא נבנה כבתחילה, שהתגלגל בטיפה הזרעית של היבם. שזה היה בכוח הקטרוג חזק, שקטרג על אחיו. שע"כ החליט לצאת ממנה בעקבות החליצה. ומשם ולהלאה מותרת לו אישה הזו. כי כבר יצא רוח המקטרג ממנה. וע"כ צריך הקרוב לייבם אותה, כי אדם זר שאינו קרוב, היה הרוח דוחה אותו. אדם המנסה לפתור בעיה של רושם נפשי חזק בנפשו, עליו לעורר דבר דומה שגרם לרושם זה. ביבום לוקחת האלמנה את האח, הדומה לנפטר ובכך להוציא את הרושם הקודם מבלי שרוח האח תדחה את היבם. בעיה נפשית פוטרים ע"י חוויה מתקנת, הדומה לחוויה הראשונה.

קצט) אשרי חלקו של יהודה. בתחילה היה גור, ואח"כ אריה, שהתגבר והתפשט בכוחו כאריה. וסיים בלביא. כל שאר בני העולם אינו כן. וע"כ יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. יהודה קם כארי להקים את זרח, וכלביא להקים את פרץ, ואלו שתי מדרגות שהיו ביהודה בזכות כוח הייבום – גור אריה לביא.

ר) ראובן, שמעון, לוי, הם חג"ת. יהודה, מלכות, התחבר עימהם. יששכר, זבולון, שתי ירכיים, נו"ה, המקום שיונקים ממנו נביאי אמת. יששכר ירך ימין נצח. כמ"ש: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר, יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, שהנצח ממשיך אור הבינה אל המלכות, הנקראת עיתים. וכתוב: שְׂמח זבולון בצאתך, שההוד הוא סיום חג"ת נ"ה שהיסוד הוא רק תוספת, שהוא שיעור התפשטות אור הבינה עד הוד, שממנו ולמטה נבחן ליציאה מהמדרגות. ובשיעור גדול, יש ז"ס חג"ת נהי"מ. ואז כתוב: זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, כלומר עד המלכות, הנקראת ים, ונקראת אונייה. שוכן עד המלכות משום הכתוב: וְיַרְכָתוֹ עַלהצִידֹן, ששיעור הירך שלו, הוד, מתפשט עד המלכות, שנקראת צידון. מלשון צד, כמו המלכות שנלקחה מצלע, מצד אדם הראשון.

רא) בנימין, יסוד, נשאר למעלה בין הירכיים. ואע"פ שיוסף יסוד, יוסף היה צורתו בארץ, מלכות, ולהשתמש בעוה"ז, המלכות, ועימו השתמש משה, כמ"ש: וייקח משה את עצמות יוסף עימו. בנימין התעלה למעלה ביסוד דז"א, ובנימין צדיק העולם, יסוד.

רב) מהברכיים למטה יש עוד ב' פרקים שנצח והוד מתחלקים כל אחד ל – ג' פרקים, דן ונפתלי, גד ואשר. ביָרך השמאלית: דן בפרק האמצעי של הרגל, נפתלי בפרק התחתון של הרגל. משום זה נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה, שהוא קל ברגליו. בירך הימין: גד פרק האמצעי, וְהוּא, יָגֻד עָקֵב, עד הפרק של העקב, אשר פרק התחתון בפרק העקב כמ"ש: וטובל בשמן רגלו. וכתוב: ברזל ונחושת מִנְעָליך. באופן שבג' פרקים של ירך הימין: יששכר פרק העליון, גד אמצעי, אשר תחתון. בג' פרקים של ירך השמאל: זבולון פרק העליון, דן אמצעי, נפתלי תחתון.

כל אלו י"ב השבטים הם צורות עליונות בצורה שלמעלה. ומשום שהיו בריות ממש בעוה"ז, ניתקן בהם השכינה, באלו י"ב פרקים, י"ב המשכות, שנמשכו מישראל ממש, ז"א, כמ"ש: כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. ההמשכות של ישראל נקראים אל"ה, להתפשט בהם השם מ"י, שיהיה הבניין כראוי, שיהיה ישראל בכלל השם אלוקים: אל"ה ישראל בכלל, מ"י מחבר עימו אל"ה, ויהיה הבניין שלם על תיקונו, שם אחד ממש.

נודע שבעת השפעת הקטנות, עולה המלכות למקום בינה שבכל מדרגה, שאז נבקעת כל מדרגה לשתיים, כי המלכות שעלתה למקום בינה, סיימה שם המדרגה מתחת לחכמה, ולא נשאר בכל מדרגה אלא ב"ס כו"ח, וג"ס, בינה ותו"מ שבכל מדרגה, נפלו למדרגה שמתחתיה. ה"ס כח"ב תו"מ, חמש אותיות של שם אלוקים, שב' אותיות מ"י של אלוקים, כו"ח, נשארו במדרגה, וג' אותיות אל"ה, בינה ותו"מ, נפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. באופן, שב' אותיות מ"י נשארו בבינה, וג' אותיות אל"ה נפלו למדרגה שמתחתיה, לזו"ן. וכן בזו"ן נשארו ב' אותיות מ"י של מדרגתם, וג' אותיות אל"ה נפלו למדרגה שמתחתיהם, לנשמות הצדיקים. מעלים אותם רק כאשר מחברים אותם עם האמונה, שבלי מידת ההשפעה זו ע.ז

ולעת גדלות, חוזרת המלכות ויורדת ממקום בינה למקומה עצמה, והתבטל מסך המלכות שבקע כל מדרגה, ואז עולות בחזרה, כל חצאי מדרגות התחתונות שנפלו ממדרגתם, ומתחברות עם העליונות עד מקום עליית הביקוש, כלומר שחוזרות למדרגתם. ואותיות אל"ה דבינה, שנפלו לזו"ן, חוזרות ועולות לבינה, ומתחברות לאחת עם ב' אותיות מ"י שנשארו בה. ונשלם השם אלוקים, בחמישה כלים כח"ב תו"מ, עם חמישה אורות נרנח"י. וכיוון שאותיות אל"ה דבינה היו בזו"ן, כשעולות, לוקחות עימהן גם זו"ן, שהיו מלובשות שם. וזו"ן מקבלים שם מוחין דבינה. ועד"ז כשעולות אל"ה דזו"ן, שהיו נפולות בנשמות הצדיקים, ומתחברות בב' אותיות מ"י דזו"ן, ונשלם בהם השם אלוקים, לוקחות עימהם גם נשמות הצדיקים, שהיו לבושות בהן, והנשמות מקבלות שם המוחין דזו"ן. כאשר האח"פ עולה, מעלה הוא איתו את מי שהיה מאוחה איתו, כך השבטים עלו עם "אלה" ונשלמות עם העליון ולאחר מכן יורדים למקומם.

ויש בזה ב' בניינים: בניין א', חזרת אל"ה למ"י שנשלם בזה השם אלוקים, שורוק. בניין ב', עליית קו אמצעי למ"ן במסך שבו, הממעט הג"ר דג"ר ומלביש החכמה בחסדים, חיריק.

סוד הייבום הוא בסוד אותם פולים ביום השלג. ה' הוריד משם אלקים את אותיות אלה בצורה של תורה, ואם ישראל מתדבקים בה, אז יוכלו להעלות עצמם ואת כולם מהגשמיות למקום הרוחני, ע"י התורה. אלה=36 בחינת ל"ו צדיקים המחזיקים את העולם.

רג) ממונה של עשיו אמר ליעקב, כי שָׂריתָ עם אלוקים, למעלה, שעלה עם אותיות אל"ה דזו"ן ונכלל בשם אלוקים, אשר התחבר ונשלם שם, בתיקון הראשון בבניין הראשון, בבניין של נקודת השורוק השלמת כלים. כי התחברות מ"י באל"ה נעשה בניין. כל זמן שישראל בגאולה, שם אלוקים מלא, וכאשר הם בגלות, נפרד מ"י מ-"אלה" דהיינו כל הרצונות שלהם נתונים לגויים ועליהם להעלותם.

רד) וע"כ אין כלָיה לישראל לעולם ולעולמי עולמים. וחס ושלום, אם היו כָּלים, שם הזה אלוקים, לא היה, כי ג' אותיות אל"ה מאלוקים מלובשות בנשמות ישראל. כמ"ש: וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ; וּמַה תַּעֲשֵׂה, לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. שם גדול הזה, בניין הראשון, שם הראשון, אלוקים. שהיה נחסר מאותיות אל"ה, המלובשות בנשמות ישראל, ועתה שישראל בגלות, כביכול, כל הבניין נפל, שחסרים אותיות אל"ה מבניין השם. לעת"ל, כשיגאל הקב"ה את בניו מן הגלות, מ"י ואל"ה, שהיו בפירוד בגלות, יתחברו יחד, והשם אלוקים יהיה שלם על תיקונו. והעולם יתבשם. כמ"ש: מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם. שכל אחד חוזר למקומו

תגיות: אין עוד מלבדו

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים סא-סג
1. מדוע האח מייבם ולא איש זר?
2. כיצד מחולקים השבטים לחג"ת נה"י?
3. כיצד ישראל קיבלו את האחריות להחזיק את השם אלוקים בעולם ולהשאיר את האדם לבחינת גדלות שלא ירד חס ושלום למדרגת בהמה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams