056- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – קסו-קסח למתקדמים |☆ תגיות: חדרי המשכן , אידרא דמשכנא, משכן
חדרי המשכן [אידרא דמשכנא]
הַזָּקֵן אֵצֶל הַיְּהוּדִי מֵאַחַד מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוּת ותָּחְתּוֹנוֹת.
ע"י איחוד זה ניתנת אפשרות להמשכת אור/תענוג אמיתי ממעלה למטה. השפע יורד לתחתונים דרך בחינה הנק' שערות הזקן. בבחינה הנק' מצח המלך, ובו בחסדים מכוסים, זהו מקום שמור מעין תיבת נוח פנימית השומרת על האדם מפני גילוי החוכמה/השפע מצד הטומאה. שמירה זו היא מהמים הזדונים שהם שאלות מי ומה שבאות להסיט את האדם מדבקות. "מי השם אשר אשמע בקולו" – גאווה, "ומה העבודה הזאת לכם" – אנוכיות. פירוש הדבר הוא שכאשר מגיע תענוג גדול, מי שמשכיל לפעול כראוי ולהסתתר בתוך "תיבת נוח" של החסדים, נשמר בדבקות בקב"ה.
מהרשעים מעלימים את אור החוכמה עם הלבושים שלו, כלומר כל מיני טובות הנאה שבאים לפרטיות הגורמות להם לסבל. הצדיקים רואים באור זה אתגר לאימון הבא להם מלמעלה בכדי לקדם אותם, ומתחזקים בכוח האמונה שהכל בא מהבורא יתברך לטובה.
המצח הוא המקור לאמונה והשמירה, אשר לרשעים זה עונש ולצדיקים שמירה. העיניים הם בחינה של השגחה לתת לחוכמה למי שראוי.
תקכ) הראש של המלך ניתקן בחו"ג. ג"ר, חב"ד, נקראים ראש. המלך, ז"א התיקון מתחיל בשורש דז"א ע"י אח"פ דעתיק שבצמצום ב' נפלו למקום ראש דא"א אשר תתקן ע"י חסד וגבורה. אח"פ שייכים לראש וכשיורדים לגוף נק' כמו גוף חג"ת. מוחין אלו הם שורש לז"א הנק' המלך. כיוון שחב"ד אינם בקביעות בז"א, אלא בשעת התפילה, במועדים ובשבתות, אינם נחשבים לחו"ב אלא לחו"ג, ו"ק. וזה הפרש הגדול בין א"א, שג"ר שלו בקביעות, שהם ג"ר ממש, כולו רחמים התפשטות האור ממעלה למטה, לבין ז"א, שג"ר שלו אינם בקביעות. וע"כ אפילו בזמן שיש לו ג"ר, חב"ד, נחשבים כמו חג"ת, ויש בהם דינים. ואין הזוהר מחשיב גם ת"ת, משום שאפילו בא"א אין הדעת מבחינת ראש, אלא שת"ת עלה לראש והכריע בין חו"ב, ונעשה משום זה בחינת ראש, וע"כ אין בו חידוש. לכן אין מחשיב את ת"ת מפני שדעת אינו חלק טבעי מהראש. בראש ההוא דז"א תלויים שערות, שערות על שערות, שהם כל ההמשכות, שעל ידיהן מתאחדות מדרגות עליונות ותחתונות. שעל ידיהן עולה מדרגה התחתונה לעליונה, ונעשות אחת. ומהשערות נמשכים אדוני האדונים, בעלי אמת, בעלי המשקל, בעלי אנחה, בעלי בכייה, בעלי דין, בעלי רחמים, טעמי תורה, סודות התורה, טהרות, וטומאות. כולם נקראים שערות המלך. כלומר, המשכות, הנמשכות ממלך הקדוש. והכול יורד מעתיקא סתימאה, א"א.
מדרגה הראשונה, שבה עלתה ה"ת לנ"ע, וסיימה שם המדרגה, ואח"פ נפלו ממנה למדרגה שמתחתיה, שהוא צ"ב, היא מדרגת ראש הס"ג דא"ק הראש דס"ג הוא המייצג את א"ק כלפי התחתונים לכן בו נעשה לראשונה הזיווג דצמצום ב' לצורך התחתונים. לצורך עצמו נשאר בצמצום א. אמנם בראש הס"ג עצמו לא נעשה שום שינוי משהו, אלא שיצאה מדרגה חדשה של ע"ס, שנתלו בע"ס של ראש הס"ג דא"ק הנק' ענפי ס"ג. והיא מכונה פרצוף השערות של ראש הס"ג, אשר החלק שנשאר במדרגה, שהם ג"ע ונ"ע, מכונים שערות ראש אלו סערות נפש שאומר מדוע אין אני מדרגה שלמה, והחלק שיצא ממדרגת ראש דס"ג, שהם אח"פ, שנפלו למדרגה שמתחתיה, לג"ר דנקודים, הם מכונים שערות דיקנא של ראש הס"ג. כל זה קרה בעולם הנקודים שרובו התבטל, לאחריו בא עולם אצילות הנק' עולם התיקון, ובעולם התיקון נתלה פרצוף השערות בראש א"א דאצילות כאשר המקור לכך התואם את ס"ג הוא עתיק שהתחיל את צמצום ב' אך אינו מחשיב את עתיק שהוא המקשר בין עולם א"ק לאצילות, ומשמש קישור לגדלות של אח"פ דעליה וכולל את שני הצמצומים, אשר אח"פ שלו, שהם שערות דיקנא, נפלו למדרגה שמתחתיו, או"א, ומלובשים שם בעת קטנות. ולעת גדלות, שנעשה זיווג דע"ב ס"ג דא"ק, ומוריד ה"ת מפאתי הראש דס"ג דא"ק לסיום הדיקנא, והדיקנא דס"ג עולה ומתחבר בשערות הראש למדרגה אחת, אז יורדת ג"כ ה"ת מפאתי הראש דא"א לסיום הדיקנא שלו. ואז חוזר הדיקנא דא"א ועולה לשערות ראש דא"א, ומתחבר עימו למדרגה אחת.
ובשעת חזרתו הוא מעלה עימו גם או"א לראש א"א, ומקבלים שם מחו"ס דא"א בסוד אחים בכורים. ואחרי עליית הדיקנא עם או"א לראש א"א, נמשכות אחריהם כל חצאי מדרגות שלמטה מהם, שנפלו למדרגות שמתחתיהן, ועולות בחזרה למדרגתן, שע"י זה גם כל מדרגה תחתונה, שבעת קטנות הייתה לה האח"פ מעליונה, עולה גם היא עם אח"פ אלו לעליונה. שכן ישסו"ת עולים לאו"א, ע"י אח"פ דאו"א שהיו בהם בקטנות. וכן זו"ן עולים לישסו"ת, ע"י אח"פ דישסו"ת שהיו בהם בקטנות. וכן נשמות הצדיקים עולים לזו"ן, ע"י אח"פ דזו"ן, שהיו בהם בעת קטנות. הרי שכל עליית התחתון לעליון להתאחד עימו לאחד, נעשה ע"י שערות דיקנא דא"א, שהעלו את או"א לראש דא"א. שאחריה נמשכות עליית כל תחתון לעליון.
השערות הן כל ההמשכה שעל ידיהן מתאחדות מדרגות העליונות והתחתונות לאחת. כי על ידיהן עולה כל מדרגה תחתונה לעליונה שלה, שאו"א עולים לא"א, וישסו"ת לאו"א, וזו"ן לישסו"ת, ונשמות הצדיקים לזו"ן.
וכל המוחין דאצילות ובי"ע, הקטנות והגדלות, יוצאים מפרצוף השערות שבראש א"א, ומפרצוף השערות שעל ראש ז"א, נמשכות המדרגות של נשמות הצדיקים. שנמשכים מהם אדוני האדונים, מדרגת ג"ר דג"ר, חכמה. ובעלי אמת, בינה. ובעלי המשקל, דעת, קו האמצעי, השוקל הארת ימין ושמאל שיוכלו להאיר יחד. בעלי אנחה ובעלי בכייה, שבשליטת קו השמאל בלי ימין, נמשכים ממנו דינים קשים. וכל הדבוק בו, מייבב ומיילל. ומכונים בעלי אנחה ובעלי בכייה. וכן מכונים בעלי דין. וכשקו האמצעי מייחד השמאל עם הימין, יוצא מקו אמצעי בעלי הרחמים. וכן, טעמי תורה, כמ"ש: טעמו וראו כי טוב ה'. וסודות התורה. ובעת הגדלות נמשכת מהם טהרה. ובעת הקטנות נמשכת מהם טומאה. כולם נקראים שערות המלך. המשכות, הנמשכות ממלך הקדוש. שכל מיני המשכות מז"א באים מהשערות שלו. שערות ראש דא"א הן שורש לשערות ראש ז"א.
תקכא) המצח דז"א, פקידה של הרשעים. כשמעשיהם נפקדים, והתגלה עוונותיהם, אז נקרא מצח המלך. הגבורה מתגברת בדיניה ומתפשטת בצד שלה. וזה השתנה ממצח עתיקא קדישא, שנקרא רצון. ב' אוזניים, או"א עילאין, ג"ר דבינה. המצח הוא הדעת, המזווג לאו"א. כי שם ניתקן המסך מן הי', מלכות, שעלתה לאור הדבינה, ומיעטה אותה לאויר, אור החסדים שבא על הרצון להשפיע. ועל המסך הזה של י', שבתוך המצח, מזדווגים או"א עילאין, בזיווג גדול ונפלא מאוד, להשפיע אור החסדים לכל העולמות. וזיווג הזה אינו נפסק מאחר ואינו תלוי במעשי התחתונים ואין דוגמתו במדרגה אחרת הוא התיבת נח שלנו, שאפילו יבוא המים הזדונים, שום דבר לא ישפיע על התיבה, מכאן נמשך אברהם אבינו וכל היהדות. ולפיכך, אין הי' יורדת מאויר דאו"א לעולם. כי אם הייתה יורדת, היה נפסק הזיווג הגדול והנפלא הזה.
וכמ"ש: כי חפץ חסד הוא שמשמשת בתפקיד השפעה כזכר. כי הוא, הבינה, חפץ בזיווג הגדול להשפיע חסדים, ואינה חפצה שהי' תרד מאויר שלה, ולהשפיע אור החכמה. וזהו אשר מצח דא"א, נקרא מצח הרצון, כי הדינים שבי' שעלתה שם, ניתקנו למסך המזווג את או"א עילאין מחמת הרצון, להשפיע לעולמות מאור החסדים, הנמשך מזיווג שאינו נפסק של או"א עילאין. אמנם המצח של ז"א, בשעה שאינו מקבל ממצח דא"א, אין שם הזיווג הגדול דאו"א עילאין על הדינים של הי' שנכנסה באור הבינה, ונמצא שמסך הזה של י', משמש רק להעניש את הרשעים שחטאו, שלא ייהנו מאור החכמה. וע"כ נכנסה באור ומיעטה אותו לאויר.
בשעה שנגלו עוונות התחתונים ואינם ראויים לקבל אור החכמה, אז משמש המצח של המלך, להעלים מהם אור הזה, מכוח הי' שעלתה לאור אשר שם, ומיעטה אותו לאויר. הגבורה מתגברת בדיניה לדון הרשעים, ומתפשטת בצד שלה, שהדין התפשט להעלים האור מהרשעים, ולהענישם דהיינו לתקנם, וזה טוב עבורם מפני שאם ישארו במקום זה יקלקלו יותר. במצח דעתיקא, שהוא א"א, ניתקן המסך הזה במצח שלו, כדי לזווג או"א עילאין בזיווג שאינו נפסק, וע"כ הי' שעלתה באור אשר שם, ונעשתה למסך, הוא לרצון גדול, שהרי עליה נעשה הזיווג הגדול דאו"א עילאין, וע"כ נקרא מצח הרצון.
תקכב) העיניים של המלך, ההשגחה על כל, ההשגחה על עליונים ועל תחתונים. וכל אלו בעלי ההשגחה של המלך, נקראים עיניים. בעיניים מתאחדים צבעים לבן אדום ירוק. ובאלו הצבעים נקראים כל בעלי ההשגחה של המלך, כל אחד לפי דרכו, וכולם נקראים צבעי העין. כמו שמתראה ההשגחה של המלך, כך מתעוררים הצבעים. השגחה של חסד לבן, דין אדום, רחמים ירוק. השגחה היא חכמה, כי השגחה מאור החכמה, כמ"ש: כולם בחכמה עשית. עיניים היא ההשגחה, חכמה. וג' גווני עיניים, ג' קווים, שאין החכמה מתגלה זולת על כולם יחד. ע"כ כל גוון הוא השגחה מיוחדת, להיותו חלק מחכמה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קסו-קסח
1. מיהו המלך ומהו ראשו? מדוע ת"ת לא נכלל בראש זה?
2. היות וז"א דאצילות הוא שורש לבחינת האדם, כיצד נלמד על ראש האדם ביחס לראש המלך? ובעיקר עפ"י זה מהי הדעת שבאדם?
3. במה שערות ראשה נבדלים משערות דיקנא ומהי החשיבות הגדולה מאד של שערות דיקנא ומדוע עפ"י זה חשוב סימן זה של היהודי?
4. מהו בחינת המצח ומהו הזיווג המיוחד שנעשה במצח זה עד כדי שממנו גם מחיים את כל העולמות וגם מענישים את הרשעים? מהו בסיפורי התורה ומהו בנפש האדם?
5. מה תפקיד העיניים? למה הם משולים ועל מה מצביעים הצבעים שבעיניים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
