הדף היומי בזוהר הסולם – תצוה –ד-ו למתקדמים I תגיות: סוד אותיות השם הקדוש
תְּצַוֶּה
וְאַתָּה תְּצַוֶּה ד-ו
אי אפשר להתענג ללא האמונה בעליון.
האמונה בעליון מאפשרת את אור החסדים, אשר הוא מאפשר את השימוש באור החוכמה דהינו בקבלת התענוג. החסדים הם הכלי הראוי לקבלת תענוג. בשם הויה, אין תפיסה באות יוד הראשונה כמו נקודת התחלה של כל דבר. זהו החיבור בין המציאות הנתפסת לבין המציאות שמעבר לתפיסה. חיבור זה הוא המחשבה, אשר מצד אחד מרגישים אותה ומצד שני לכאורה מקור המחשבה לא נתפס. החיבור אל מעבר לחומר הוא אמוני, וזו שאיפת הנשמה, להגיע לתפיסה של מעבר לנראה, מעבר למקרה. לכן כל חקירה במחשבה תחילתה מקור אמוני, מקום הקודם למציאות הנתפסת.
אדם רגיל אינו מבחין מה מפעיל אותו, מחשבה, או רגש כאשר המחשבות צצות בראשו ללא שליטה. במצב זה כיצד יישמר מהרהורי עבירה. את המחשבה ניתן לסדר רק כאשר היא נסמכת על אמונה, על הוודאי הראשון, כלומר האמונה היא הסומכת את המחשבה, ולולא האמונה תהיה שבירה או תפיסה מדעית המסתכמת על הספק. לכן יש לחשוב בדרך אמונית.
ח) העניין הראשון התחלת החומר הוא יוד דהויה, הנקודה הראשונה נקודה היא הגדרה של דבר קיים שאין לו שיעור בקטנותו, אין תפיסה בחומר זה, חכמה, העומדת על ט' עמודים הסומכים אותה. והם עומדים לד' רוחות העולם, דרום צפון מזרח מערב, שהם ג' קווים ומלכות, כמו שסוף המחשבה, הנקודה האחרונה, המלכות, עומדת לד' רוחות העולם, שהם דרום צפון ומזרח מערב, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. והן שוות זו לזו האות יוד והאות ה אחרונה שבחוכמה צד האור שולט וצד המלכות בטל כנר בפני אבוקה, חוץ מהנקודה העליונה, י' דהויה, זכר. ונקודה אחרונה, מלכות, נקבה. הנקודה העליונה, יוד היא זכר, השפעה ומשולה לאור, המלכות היא בחינת נקבה.
ט) וזהו הי', חכמה, עומדת בלי גוף מורגש, אין לה כלי, כי אין יותר מג' כלים, בינה ת"ת ומלכות מצד האור המתלבש בכלי, מפני שמה שנפרד מלהיות כלי זה בשר ועור, או לבוש והיכל. ומה שנשאר במדרגה כלים של כתר חוכמה ובינה. ולחכמה אין כלי, אלא שמתלבשת בפנימיות הבינה ות"ת ומלכות. וכשהיא נמצאת בלבוש, שנתלבשה בהם, היא עומדת על ט' עמודים, חב"ד חג"ת נה"י, כאות ם' בלי עיגול. ואע"פ שאות ס' היא עגולה ועומדת בעיגול, הי' היא ס' וה"ר היא ם' אות סמך היא אבא ואמא עילאין, ומם, חוכמה סתומה. אבל באותיות החקוקות בנקודות, באותיות הרומזות בחינת החכמה, המכונה נקודות, נבחן, שהאורות שלמעלה הן במרובע, ושלמטה הן בעיגול
המדובר מבחינת הארת החכמה, אשר ג"ר נחשבים המוחין בציור מרובע, שהיא ם', שהכוונה על ד' בחינות חו"ב חו"ג, שבג' קווים חב"ד העליונים דאו"א עילאין שהם נרמזים ביוד דהויה, שכל אחת כלולה מעשרה והם ם', במרובע. ונחשבים לם' סתומה, על היותם בחסדים נעלמים. שקו האמצעי, דעת, אינו מגלה בהם החכמה. וע"כ נחשב קו אמצעי לב' בחינות, חסד וגבורה. לכאורה ם סותמת את המדרגה, שיש שם טבעת שסוגרת. גם ישסו"ת נק' ם סתומה מפני שאין לה חסדים. באבא ואמא אילעין אין חוכמה מפני שאסור לקבל ג"ר במדרגה. מצד החוכמה יש ם ואות ס ויש מצד החסדים. כאשר מדברים על החוכמה אזי העליון הוא בחינת ם סתומה והתחתון ס וכאשר מדובר על חסדים העליון הוא ס והתחתון ם וכל זאת רק בצמצום ב' כאשר בצמצום א' נוהג אחרת.
אבל למטה, בחב"ד דישסו"ת, ה"ר דהויה, הם בעיגול, ל' דצלם, עיגול. כי קו האמצעי שבהם, להיותו מיחד את ב' הקווים ומגלה החכמה, נתיחדו החסד וגבורה שבקו אמצעי לבחינה אחת. והם רק ג' בחינות חכמה בינה דעת, שבכל אחת ע"ס, ל', עגולה. מה שכתוב, שה"ר הוא ם' סתומה והי' היא ס', מדובר הוא למציאות הארת החסדים, שהם באו"א עילאין בזיווג ללא הפסק, שזה נוהג בחב"ד חג"ת דבינה. וע"כ הם ס', ו' ספירות שבכל אחת עשר. וישסו"ת, שהם ה"ר דהויה, הם ד' ספירות נהי"מ דאו"א, שהיא ם' סתומה, שלהיותם חכמה בלי חסדים, היא נסתמת ואינה יכולה להאיר.
י) ריבוע הזה עומד בשיעור של שלוש נקודות, שלוש שלוש לכל צד. והם בשיעור החשבון שמונה נקודות, והם תשע נקודות. הם העומדים ויוצאים מהמאור, בינה דא"א, וכתר די', שהיא או"א במרובע, ם' בט' עמודים לאות י', נקודה אחת מהם, חב"ד חג"ת נה"י, הם תשע. והם שמונה, אות ם' במרובע ג' ג' לכל צד, כשאין חושבים את הי' עצמה, בינה דעת חג"ת נה"י. כשיש דעת החסדים קיימים. כאן מדבר על חוכמה לכן כשאין דעת החסד והגבורה נפרדים ואין החוכמה באה לידי ביטוי והיא נעלמת מצד ה ם
יא) אות י' היא נקודה אחת. ואע"פ שהיא נקודה אחת, ראשה למעלה, קוץ העליון של הי'. וקוץ למטה. ועצם הנקודה. וע"כ השיעור שלה היא ג' נקודות כעין , ימין ושמאל ואמצע, ג' קווים. וע"כ ההתפשטות לארבעה צדדים ג' ג' לכל צד, היא תשע עם הי', והיא שמונה בלי הי' עצמה.
יש באות י', רת"ס, שהם קוץ העליון וקוץ התחתון והנקודה עצמה, שהם ג' קווים שבה. כי ראש ותוך שלה הם ב' קווים ימין ושמאל, והסוף שלה, הוא קו האמצעי. והם כלולים זה מזה, ונמצא שיש בראש היוד ג' קווים, ובתוך הי' ג' קווים, ובסוף שלה ג' קווים, וג' קווים שבראש הם חב"ד, וג' קווים שבתוך הם חג"ת, וג' קווים שבסוף הם נה"י. וכולם הם במרובע ם' דצל"ם, שקו האמצעי שבראש ושבתוך ושבסוף מתחלק לחסד ולגבורה, לז"א ומלכות. באופן, שבכל ג' קווים יש ארבע רוחות. ב' קווים ימין ושמאל הם דרום צפון. ב' הבחינות שבקו האמצעי הם מזרח מערב. כי ז"א מזרח והמלכות מערב. וכשכתוב, שנתפשטו ב' הנקודות ונעשו ג', הוא שנתפשטו ב' קווים ימין ושמאל, ונעשו ג' קווים, ימין ושמאל ואמצע. והאחד, הקו האמצעי, נעשה שניים, ז"א ומלכות, מזרח מערב.
ומה שנאמר, שההתפשטות
לארבעה צדדים ג' ג' לכל צד, היא תשע עם הי', והיא שמונה בלי הי' עצמה, הוא משום שג' הקווים מתפשטים לארבע רוחות, דרום צפון מזרח מערב, בסוד ם'. ונמצא שיש ביוד ג' ממין ם' בראש, שהם ג' קווים חב"ד, ם' בתוך, שהם ג' קווים חג"ת, ום' בסוף שהם ג' קווים נה"י. שהם ג' ג' לכל צד, לג' צדדים שבי', יש בכל אחת מהם ג' ג'. וצד, פירושו, בחינה בהרבה מקומות בזוהר. והם תשע, עם עצם בחינת הי', חכמה. והם שמונה, בלי הי'.
יב) ואלו השמונה נקודות הן עמודים היוצאים מהמאור, מבינה דא"א וכתר דאו"א, להיות סומכים לאות י'. כי הי' מתלבשת באלו ח' נקודות, שהן בינה דעת חג"ת נה"י. והן נקראות מרכבה שלה. ואינם נקראים בשם, אלא רק בט' נקודות שבתורה: קמץ פתח צירי, הם ג"ר. סגול שווא חולם, הם חג"ת. חיריק קובוץ שורוק מלאפום, הם נה"י. כי ספירות החכמה נקראות נקודות. חוכמה נק' נקודה, לכן את הנקודות מחלק בחכמה
יג) בסוד בספרו של אדם, נחלקו אלו ט' שהן ח', בצירופי האותיות של השם הקדוש. כי הבינה והדעת מאירים לה"ר דהויה. וחג"ת נה"י מאירים לו' דהויה. ועטרת יסוד מאירה לה"ת דהויה. כדי לצרף אותם ולייחדם בכל אלו האופנים. כי כשאלו הח' שהן ט' נוסעות הארה העוברת ממדרגה למדרגה, הן מאירות הארתן בדרך ג' קווים בזה אחר זה, מאירות בהארת אות ם' במרובע, ומוציאים שמונה אורות הנראות כתשעה, ומתחלקים למטה בין הספירות בינה ז"א ומלכות. עד כדי לשאת כל המשכן, מלכות. כי החכמה אשר בי' דהויה מתגלה רק במלכות. וע"כ צריכות הח' נקודות להתפשט עד המלכות, הנקראת משכן, ששם מתגלה החכמה ולא יכולות להתגלות למעלה אלא להתפשט.
יד) והן הצירוף של השם הקדוש בע"ב אותיות חקוקות, היוצאות מג' גוונים, ימין ושמאל ואמצע, חג"ת דז"א. והכל הוא מג' נקודות, שהן השיעור של אות י', רת"ס שלה. שהיא מאירה לארבע רוחות באות ם' דצלם. והן שמונה נקודות, זולת החכמה, והן ט' נקודות עם החכמה, שכל אחת מג' נקודות של רת"ס של הי' כלולה משלושתן. והן ט', שהן חב"ד חג"ת נה"י. לשיטת רש"י תיבה יכולה להיות בנויה משתי אותיות כשורש, התיבות המצטרפות לשלוש נותנות את ההוראה של השורש. פרצוף שלם מכיל שלוש אותיות, ראש תוך וסוף
והן י"ב נקודות עליונות, ג' ג' לכל צד. כי להיותה מאירה בם', שיש בה ד' רוחות, דרום צפון מזרח מערב, שהוא משום שקו האמצעי נחלק לב', ז"א ומלכות. וא"כ יש ד' אורות בראש של הי', חב"ד, וד' אורות בתוך של הי', חג"ת, וד' אורות בסוף של הי', נה"י. כי הדעת והת"ת והיסוד נחלקים כל אחד לב' אורות, ויורדים למטה בי"ב לו"ק. וכשי"ב אלו נחקקו בו"ק דז"א, הם ע"ב שמות. כי ו' פעמים י"ב, הם ע"ב, שהם השם הקדוש דע"ב, היוצא מי"ב נקודות די' דהויה.
טו) והכל הוא עולה ברצון לסמוך את המחשבה, החכמה, באלו הסומכים של אות י'. שכל אלו הצירופים של השם ע"ב, הם כדי לגלות החכמה שבי' דהויה, שנקראת מחשבה. וע"כ באים האותיות בצירופיהם בשם ע"ב, ג' ג' אותיות בכל צירוף שבו, כדי לעלות
ברצון של אות הי' דהויה, שיש בה ג' נקודות, רת"ס. וע"כ אינו עולה בעליית הצירוף, אלא מעיקר ושורש של סוד אלו הסומכים, הסומכים לאות י', באות ם' בריבוע, ג' נקודות רת"ס, שהם עיקר ושורש כל הסומכים, המשתלשלים ממנה, שהם, ט' נקודות, ח' נקודות, י"ב נקודות, ע"ב נקודות.
נמצא, שכל השם הקדוש עומד באות י', והכל המשכת החכמה. ועומד במאור, בינה דא"א, הכתר של י' הזאת, שהיא או"א, לעשות סְמִיכָה לכל אות ואות של השם הויה. ואלו הסומכים הט' והח' והי"ב והע"ב, הם המרכבה של כל אות ואות של שם הויה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תצוה ד-ו
1. מדוע מתאר הזה"ק את האות י' בצורה של נקודות ולא של אותיות?
2. מה אתה למד מכך שהאותיות בנויות על בסיס של נקודה?
3. מתי אנו אומרים שהחכמה היא מבחינת 8? מתי מבחינת 9? מתי י"ב ומתי ע"ב?
4. מתי העליון הוא בבחינת מ' והתח' הוא ס' ומתי הפוך? ואיזה מהם נוהג בלימוד ה-י' בשם הוי"ה בצ"ב ומדוע?
5. מדוע בכל תיבה ישנן ג' נקודות ו-ג' אותיות?
6. מיהו הסומך את המחשבה שהיא חכמה ומה זה מלמד אותנו על תיקון המשבה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
