הדף היומי בזוהר הסולם – תצוה – טז-יח למתקדמים I תגיות: קורבן ראוי
׳©׳™׳¢׳•׳¨ ׳©׳׳¢:
׳׳”׳•׳¨׳“׳” Mp3
וְאַתָּה תְּצַוֶּה טז-יח
לח) לא שימש משה, השמש, בהלבנה, המלכות, עד שנכלל בכל הצדדים בכל המרחב אשר באות ו', באהרון ובלויים, הימין והשמאל. כתוב: מתוך בני ישראל לכהנוֹ לי. לכהנו לי, עם ו' יתירה, שפירושו לשימוש של אות הו', ת"ת, לי, שהוא אות ה', מלכות. כלומר, להכניס ולשמש ו' בה', שיהיה הכל אחד. אשרי הם ישראל, שנכנסו בסודות התורה ויצאו, ויודעים בסודות דרכי התורה, ללכת בדרך האמת
לט) כתוב, מתוך בני ישראל, משום שהכל אינו נקרא אחד, להיות אחד כראוי, אלא מתוך בני ישראל. כי בני ישראל עומדים למטה לפתוח דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק הנרות, שהם ספירות העליונות הנשמות, ולקרב הכל ממטה למעלה, שיהיה הכל אחד. ומשום זה כתוב, ואתם הדבקים בה'. התפקיד המיוחד של בני ישראל לבנות את כלי האהבה בעולם. לפתוח דרכים ושבילים, דהיינו חוכמה בעבודת חסדים ממטה למעלה באמונה שלמה. וכך כל יהודי צריך לפעול מתוך צד כלל בני ישראל שבנפשו.
מ) ואתה הַקרֵב אליך. הכל הוא נקרב ע"י מי שיודע לייחד הייחוד ולעבוד לאדונו. שהרי בזמן שנמצא הקרבן כראוי, אז נתקרב הכל יחד, הצדדים ימין ושמאל והארת הפָנים של הקב"ה נמצא בעולם בבית המקדש, והס"א נכנע ונסתר, וצד הקדושה שולט באורה ושמחה. וכשהקרבן לא נמצא כראוי דהיינו מקריב בלי רצון, או הייחוד לא היה כראוי מעשה בלי הכוונה הנכונה, אז הפנים עצובות ואור אינו נמצא, והלבנה, המלכות, נסתרת, והס"א שולט בעולם, משום שאין מי שיודע לייחד השם הקדוש כראוי. כיום הקורבן הוא בחינת התפילה, או היכולת לוותר על הרצונות, כלומר שאור מגיע והאדם מוכן לוותר על התענוג האישי, בזה הוא מקריב קורבן. אך אם עושה זאת מטעם דיאטה או מטעם רצונו להיות רוחני כדי שלו כפרט יהיה טוב יותר, אין קורבן זה מועיל. בזאת נבחן האדם, האם הוא מבין שהוא כפרט קטן מול הבורא, לא בא לקבל אלא לעשות נחת רוח לבוראו.
מא) הקב"ה לא ניסה את איוב, ולא בא עימו בניסיון, כניסיון שאר הצדיקים, שהרי לא כתוב בו, והאלקים ניסה את איוב, כמו שכתוב באברהם, והאלקים ניסה את אברהם. שהוא בידו הקריב בן יחידו אליו. ולאיוב לא נתן ולא מסר כלום, ולא נאמר לו שיתן, אבל נמסר ביד המקטרג בדינו של הקב"ה, שהוא עורר עליו את המקטרג, מה שהוא לא ביקש. כי תמיד בא המקטרג להתעורר על בני אדם. וכאן הקב"ה עורר את המקטרג עליו, שכתוב, הֲשׂמת ליבך על עבדִי איוב. אברהם התבקש בניסיון לעשות מעשה, איוב לא התבקש לעשות מעשה ונבחן על כוונותיו, האם יצדיק את הבורא ויקבל הכל בשמחה. בהשגחה נותנים לאדם מלמעלה את מה שנכון לו לבנות ולתקן, לא כפי שהוא רוצה. ב' מדרגות בנפש היהודי, חסיד אומות העולם שבאדם והצדיק שבנפש. בשלב ראשון נבחן רק בכוונה ואל לו לבוא בטענות על מה שמקבל, זהו ניסיון הכוונה, לברך על מה שמקבל. בניסיון המעשה, על האדם כבר להסכים להחזיר הכל ולפעול כמשפיע.
מב) ויהי מִקץ ימים, ויבֵא קין מפרי האדמה מינחה להשם. מקץ ימים שהוא טומאה. ומקץ ימין הוא קדושה. אמר הקב"ה לדניאל, ואתה לך לקץ. אמר לו דניאל, לאיזה קץ, לקץ הימים או לקץ הימין? עד שאמר לו, לקץ הימין. קץ זו מלכות, השאלה האם המלכות מצד ימין או שמאל.
מג) וע"ז פחד דוד, שכתוב, הודיעני ה' קיצי: אם לקץ הימים או לקץ הימין. וכאן בקין כתוב, ויהי מקץ ימים ולא מקץ ימין. ומשום זה לא נתקבל קרבנו, כי מס"א היה הכל. כלומר שבא להקריב להשם, אך לא עשה זאת בכוונת הייחוד.
מד) כתוב: והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו, ומחֶלְבֵהן. גם הוא, לרבות שגם בקרבן הבל היה חלק לס"א כמו מים אחרונים וגם בקרבן קין היה חלק לקדושה. אלא הבל, כל הקרבן שלו ועיקרו היה להקב"ה, ונתן חלק לס"א, כמ"ש: ומחֶלְבֵהן, שהחֵלב והטוב היה להקב"ה. וקין, עיקרו עשה לקץ הימים, ס"א, ונתן רק חלק אל הקב"ה. וע"כ נדחה הוא וקרבנו. קין היה מוכן לתת להשם את מה שהוא לא צריך. השאלה מאיזה צד אתה נותן להשם, מימין או משמאל.
לתת חלק לס"א [למיהב חולקא לסטרא אחרא]
מה) באיוב כתוב, והלכו בניו ועשו משתה. וכתוב, ויהי כי הקיפו ימי המשתה. וכתוב, ושלחו וקראו לשלושת אחיותיהם, לאכול ולשתות עימהם. שזה עיקר, שיתן לס"א, ואח"כ אחרי שנתן את העיקר לעצמו, לצד הנקבה שבו, שזה לקץ הימים הקריב עולות, ועולָה הוא זכר ולא נקבה, ועולֶה כולו למעלה, ולא הקריב קרבן שיכלול אותו כראוי, שיתן גם חלק לס"א.
מו) אם היה נותן חלק לכל, גם לס"א, לא היה יכול לו המקטרג אח"כ. ולמה הרע לו הקב"ה על שלא נתן חלק לס"א? משום שגרם לכַסות האור ולהסתירו, שלא הקריב קרבן אחר לזון בו הס"א, שיש לה חלק בקרבנות. אלא הקריב עולָה לבד, שעולֶה למעלה ואין לס"א חלק בו. וע"כ כתוב, ככה יעשה איוב כל הימים, שלא נתן חלק לס"א. שאם הס"א היה ניזון בחלק, היה נעבר מעל המקדש, והיה מסתלק ממנו. וצד הקדושה היה עולה למעלה למעלה. יש לתת קצת גם לס"א, מפני שכל זמן התיקון משתמשים גם ביצר הרע לעבודת השם, בכל לבבך, בשני ייצרך. זה הרצון לקבל שהוא חומר גלם לעבודת האדם.
מז) אבל הוא לא רצה שיהנה הס"א מקרבנו, והסיר את עצמו ממנו. שהסיר עצמו מן הרע, שלא לתת לו שום חלק. וע"כ הקריב תמיד עולָה, כי מן עולָה אין הס"א נהנה ממנו לעולם. ומשום זה כל מה שלקח הס"א אח"כ מאיוב, משלו לקח. וע"כ גרם איוב לכסות עורלה על ברית קודש, שלא הייתה סרה מברית קודש. ומשום זה עורר עליו הקב"ה אותו המקטרג. שכתוב, הֲשמת ליבך על עבדִי איוב.
כי בניו של איוב חטאו באכילה ושתייה, ששתו לשוכרה, שע"י זה נמשכה עורלה על ברית קודש, שהס"א סָתם האורות המושפעים מן היסוד אל העולם. שזה עיקר שיתן לס"א. ואיוב היה בידו למחות ולא מיחה לא רצה לראות את השלילה, אלא שהקריב בשבילם קרבן עולָה. ואם היה מקריב קרבן חטאת, אז היה נותן בזה חלק לס"א, והיה מפרידו מן הקדושה. אבל כיוון שהקריב עולָה שאין לס"א חלק בו, ע"כ לא נפרשה מן הקדושה. ונמצא שאיוב גרם בזה, שישאר העורלה על ברית קודש, מחמת חטאים של בניו, שלא מיחה בהם ולא תיקן אותם ע"י קרבן, וע"כ גרם איוב לכסות עורלה על ברית קודש, שלא הוסרה העורלה ע"י קרבן עולָה. אם יש לאדם הבנות שגויות, דהיינו בנים שחוטאים, אל לו להסכים שזה טוב, אלא יקריב קורבן לתקן.
שאלות לחזרה ושינון בזהר טו-יח
1. כיצד אנו רואים שמשה רבינו הקריב קרבן כראוי? אגב כך הסבר כיצד נכון להקריב קרבן?
2. מה קורה באדם ובעולמו כאשר הקרבן לא נמצא כראוי או שהייחוד לא היה כראוי ?
3. מה ההבדל בין ניסיון לישראל לעומת ניסיון של חסידי אומות העולם? הדגם דרך אברהם ואיוב ויסתייע בברכת שלום על התורה מאמר קכ.
4. מה ההבדל מקץ ימים לקץ ימין? הדגם דרך קין והבל.
5. מהיכן אנו לומדים שכאשר אנו מקריבים קרבן צריך לתת גם לס"א וכיצד אנו רואים שאיוב חטא דווקא בזה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams