הדף היומי בזוהר הסולם – תצוה – כה-כז למתקדמים I תגיות: מצוות ספירת העומר

וְאַתָּה תְּצַוֶּה כה-כז

מצות וספירת העומר

על האדם לפעול בהתאם למדרגה אליה הוא מכוון. עמידה היא בחינת גדלות וישיבה קטנות. נשים פטורות מספירת העומר מפני שלא צריכות את תיקון הגדלות של הזכר המשפיע, ולכן עליו לספור בעמידה. הזכר הוא צד הבורא שבנברא והמחויבות מצד הבינה. לנקבה אין מחויבות בטבעה אלא לעשות כרצונו.

סה) וע"ז אנו עושים חשבון, שסופרים ספירת העומר בעמידה על רגליים. משום שאלו הימים שאנו סופרים, הם ימים העליונים, הספירות דז"א, דכר. וכן בכל זמן שאדם נכנס באלו ימים עליונים דז"א, בין בתפילה ובין בשבח, צריך האדם לעמוד על רגליו, שהירכיים והגוף משמשים שם בז"א בשווה יחד. והירכיים והגוף צריכים לעמוד כזכר העומד בכוחו, ולא כנקבה, שדרכה לשבת. ועוד, משום השבח של עולם העליון צריכים לעמוד.

אור הזכר המאיר מלמעלה למטה, הוא בחינת ג"ר. וע"כ כל הרת"ס שלו, חב"ד חג"ת נה"י, צריכים לשמש בהלבשת האור שאם חסר מבחינת האורות, חסרים גם בחינות הכלים. וע"כ צריך גם האדם בתפילה או בשבח לז"א, שהוא דכר, לעמוד על רגליו, שגם נה"י שלו, שנקראים רגליים, יהיו בשימוש. אבל אור הנקבה המאיר מלמטה למעלה, הוא בחינת ו"ק וחסר ג"ר. ע"כ אינם צריכים אלא רק ראש ותוך, חב"ד חג"ת דכלים, שילבישו האורות דרוח נפש. ונמצאים הנה"י, הרגליים, פנויים בלי אור, ואינם משמשים כלום, כמו היושב בכיסא, שהרגליים הם בלי שימוש. וע"כ כשהאדם בשבחות או בתפילה אל המלכות, שהיא נקבה, צריך גם האדם להיות בישיבה, ולא ישמש ברגליו. שיש ערך ההפכי בין כלים לאורות, שהחסר נה"י דכלים הוא חסר ג"ר באורות.

סו) ומשום שספירת עומר, הוא הזכר, שממשיכים ספירות העליונים דז"א, הנשים פטורות מספירה זו ואינן מחויבות לספור אלא הזכרים בלבד, להתקשר כל אחד כראוי, כעין זה, יֵרָאה כל זכורך, שהזכרים מחויבים להראות ולא נשים. משום שהברית הוא בזכר ולא בנקבה, ומשום שלמעלה הוא בזכר, בז"א, נשים אינן מחויבות.

סז) בכל שבעת ימים מאלו ימים העליונים, דז"א, מקבל קדושה יום אחד מאלו התחתונים, של המלכות. ויום תחתון הזה של המלכות נקרא שבוע, משום שנתקדש משבעה ימי העליונים. וכן בכל שבעה ושבעה מאלו חמישים ימים העליונים, עד יום החמישים ולא עד בכלל. כלומר, שיום החמישים אינם בכלל המתקנים לימים תחתונים. וכשנמצא מ"ט ימים עליונים, נמצאים למטה במלכות, שנתקדשו שבעה ימים שלה. כי כל יום נתתקן ע"י שבעה ימים העליונים, שע"י חג"ת נהי"מ דחסד דז"א, מתתקן חסד דמלכות. וע"י חג"ת נהי"מ דגבורה דז"א, מתתקנת גבורה דמלכות. ועד"ז, כל אחד שנתקן במלכות, נקרא שבוע, משום שנכנס באלו שבעה ימים העליונים. וע"כ כתוב, שבע שבתות תמימות תהיינה, שמורה על ז' ימים התחתונים, חג"ת נהי"מ דמלכות, שכל אחד נקרא שבוע. ומשום שהם נקבות, להיותם ז"ס דמלכות, לשון נקבה נאמר, שבתות תמימות תהיינה. שבת היא צד הנקבה של השבוע מצד התכלית, לכן אומר בספירת העומר שבע שבתות תהיינה

סח) וכשז"ס דמלכות נתקדשו במ"ט ספירות העליונות, והבית, ז"ס דמלכות שלא קיבלו תיקונים בלילה הא' של פסח, נתתקן להתחבר אישה בבעלה, שתתחבר המלכות עם ז"א, אז נקרא חג השבועות. על שם אלו הנוקבות, ז"ס דמלכות, הנקראים ז' שבועות, ששורים עליהם אלו ימים העליונים, מ"ט ימים דז"א, שנתקדשו בהם. ומשום זה כתוב, בשָבועותיכם, שהמשמעות שהם שלכם. ולא כתוב, בשבועות, משום שכמו שנתקדשו ז"ס דמלכות, שנקראים שבועות, נתקדשו ג"כ ישראל למטה עימהם. כי ישראל למטה תלויים בקדושת המלכות, שממנה הם מקבלים, וע"כ נאמר בשבועותיכם. לכאורה במקום חג השבועות יכול היה לומר חג השבתות, אך התיקון הוא מצד הנוקבא שאצלה הפירוט נצרך לתיקון. זה גם מצד זה שאתם קידשתם וגם מצד המלכות, שנשמות הצדיקים הושפעו וניתן לקבל את ההטבה.

סט) וע"כ כשמגיעים למ"ט ימים, יום ההוא העליון שעליהם, יום החמישים, בינה, שולט על מ"ט ימים, מ"ט ספירות דז"א, כלל התורה, שז"א נקרא התורה, שיש בה מ"ט פנים. אז יום ההוא העליון, יום החמישים, בינה, ע"י התעוררות התחתונים, הוציא התורה, ז"א, המוחין דג"ר שלו, כלל מ"ט פנים, שנתקנו ע"י ספירת מ"ט ימים.

יש קשר בין פסח, יציאה מהכעס לבין קבלת התורה. וכפי שכתוב וכיפר בעדו ובעד ביתו, עליו לקדש את הבחינות ע"י המלכות.

גם ציפור מצאה בית

התורה יוצרת חירות ולא מגבלות.

אדם הלומד את תורתו דרך הבינה, דרך ההשפעה, אזי נק' חירות. אך אם לומד דרך המלכות דהיינו הפרטיות שלו, אז נק' תורתו עבדות. חירות אמיתית יש למי שיודע ומיישם את תפקידו, כלומר בא להשפיע נחת רוח לבורא וכאשר לצורך זה לומד תורה, זוכה לחירות, ולא כאשר לומד לצורך מילוי מאווייו ומצוקותיו הפרטיים.

ע) רבי אלעזר פתח: גם ציפור מצאה בית ודרור קֵן לה אשר שָׁתָה אפרוחיה. גם ציפור מצאה בית, אלו הם ציפורי השמים, שיש מהם שעושים קֵן שלהם בחוץ. ויש מהם שעושים קן שלהם בבית דירתו של אדם. כמו דרור, עוף השם קינו בבית כל אדם, ואינו מפחד, משום שהכל קוראים אותו דרור, חירות. כי מיום שעושה קן בבית ומוציא בנים, הוא דר בבית חמישים יום. ואח"כ נפרדים אלו מאלו. וזהו עוף שנקרא דרור, שפירושו חירות, הרומז לבינה. והמלכות נקראת ציפור. ציפור מצאה בית זה ז"א וקן לה זו המלכות והקדושה שעליה להגיע היא הבינה. דרור גימטרייה קדוש, שבלי להגיע לבינה אין אפשרות לקבל את אור הגדלות. לכן כשהמלכות במקומה נק' ציפור וכשמתכללת בבינה נק' דרור. והתורה היוצאת מבינה נק' חירות.

עא) כתוב, וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ. שנת החמישים הוא בינה, שמכאן יוצאת חירות לכל. ומשום שיוצאת ממנו חירות, התורה היוצאת מבינה, נקרא חירות. וע"כ כתוב, חָרוּת על הלוחות, אל תקרי חָרוּת, אלא חירות. שזה הוא התורה, הנקראת חירות. כי מה שיום זה העליון, בינה, מוציא, נקרא חירות. והוא חירות לכל. ויום ההוא הוא חירות עליון. משום שיש חירות תחתון וחירות עליון, ה' עליונה, בינה, וה' תחתונה, מלכות. שמיטה, מלכות. ויובֵל, בינה. הם כאחד, שמלבישים זה את זה, ואז הבינה נקראת חירות עליון והמלכות חירות תחתון.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תצוה כה-כז
1. מדוע סופרים את ספרית העומר בעמידה ולא בישיבה?
2. מדוע רק הזכרים סופרים ולא הנשים?
3. מה היחס בין ז"א למלכות שבגינו צריך לספור 49 יום עד החמישים?
4. מדוע כתוב שבע שבתות תמימות תהיינה ולא שבע שבועות?
5. מדוע ביום החמישים הוציא את התורה שהוא ז"א?
6. הסבר הפסוק "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה" מהו ציפור ומהו דרור?
7. מדוע התורה היוצאת מבינה נקראת חירות? אגב כך הסבר מה ההבדל בין לחירות עליון לחירות תחתון?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams