004- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא י-יב שיעור השקפה

וַיִּקְרָא י-יב

בָּאתִי לְגַנִּי

בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי; אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. מי שמזמין אחר לאכול, הוא בעת כשהמזון מונח לפניו, אבל אחַר שכבר אכל, איך יזמין אחר לאכול עימו? וכאן כתוב: אכלתי יערי, וכן שתיתי חלבי, הרי שכבר אכל?

אלא אשרי הם ישראל, שהקב"ה רצה לטהר אותם, ובחר בהם מכל שאר העמים. ביום שהוקם המשכן למטה, באותו יום הוקם עימו משכן אחר למעלה. ויום ההוא היה שמחתו של הקב"ה. זו שמחה מפני שזהו המקום שמקשר בין ישראל לקב"ה, כאן שורה השכינה. את השמחה יש להשתית על עניין הקורבנות, וזו הסעודה המשותפת, הרוחניות שבקרבן, דהיינו שאדם מוכן למסור את עצמו להשם.

מלמד כאן שהאכילה והשתייה הם רוחניים, כלומר קודם מכוון המקריב את עצמו להיות מסוגל לברך ולהודות להשם, ורק לאחר היגיעה הראויה יוכל לקחת חלק בסעודה דהיינו קשר עם הקב"ה.