013- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא לז-לט למתקדמים

וַיִּקְרָא לז-לט

וְאִישׁ כִּי יִקַּח אֶת-אֲחֹתוֹ

השמן הוא כוח הבינה, אור חסדים עתיק, אור של אמונה. שמן לשון שמונה, נשמה הנותנת את הכוח אם הקב"ה, ע"י שמן זך = גמטריה זית. כפי שכותשים את הזית, כך זיווג דהכאה בא לביטול הגאווה, דהיינו בכל מפגש עם המציאות להכות את הרצון הרגיל ולפעול רצונות לפי רצון העליון.  

קג) כשמן הטוב על הראש. שמן הטוב, זהו שמן משחת קודש, הנמשך ויוצא מעתיק, כתר, שהשמן הזה, האורות דעתיק, נמצא בנהר העליון, בינה, היונק לַבָנים, זו"ן, להדליק הנרות, הספירות דזו"ן. ושמן שזו"ן יונקים מן הבינה, נמשך על ראש המלך, ג"ר דז"א, ומראשו לכבוד הדיקנא שלו, ומשם נמשך לכל לבושי הכבוד שהמלך מתלבש בהם, לכל הספירות דז"א  כמ"ש: שיורד על פי מידותיו ממש, שהם כתרי המלך, הספירות הנקראות מידות, ששמו הקדוש נמצא בהם.

קד) כל המשכה וכל שמחה שבעולמות אינן יורדות לברך העולם, אלא ע"י אלו הכתרים הקדושים, ספירות ז"א, שהם השם של מלך הקדוש, הויה שהוא חו"ב תו"ם. ומשום זה כתוב: שיורד על פי מידותיו  כמ"ש: על פי אהרון ובניו תהיה, ונמשך השפע לכל העולמות, שתמצאנה ברכות לכל. שמן הזה אינו נמצא עד זמן ההוא של העבודה למטה שהייתה עולה והיו נפגשים זה בזה  כמ"ש: שמן וקטורת ישמח לב. שמן, השפע שלמעלה וקטורת, העבודה שלמטה, שנפגשים זה בזה, ואז היא שמחת הכל. יש לעבוד את השם בשמחה, ולשם כך צריך גם את דיני הזכר ודיני הנקבה, ולאחד ביניהם. לכן מוסיף את המילה גם, שבת אחים גם יחד כדי לרבות גם את הנוקבא, דהיינו גם עבודה נפשית מלמטה למעלה. האחדות היא כשהמלכה יחד עם המלך, כנסת ישראל עם הקב"ה. עבודה שאינה בשמחה אינה רצויה אצל השם. האחדות מתאפשרת ע"י קורבן העולה המתקן את המחשבה, וקורבנות נוספים המתקנים את צד הגוף. ועיקר האחדות היא בין שם הויה לשם אלקים וגם האחדות בין ישראל המבטאים את שם הויה לאומות העולם עם שם אלקים.

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ

קה) רבי אחא פתח: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה- ובהמשך כתוב:  וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, מהו השינוי, שבאומות העולם כתוב: ויבוא אלקים, ולישראל לא כתוב: ויבוא אלקים? אלקים שבכאן הוא כוח ההוא, השר שממונה עליהם  כמ"ש: ויבוא אלקים אל בלעם לילה, שהוא כוח שנתמנה עליו. איך יכול להיות שיבוא אלקים אל אומות העולם, שהם צד הרשע ולעם ישראל לא, אלא אלקים לא בא אליהם אלא לשר שלהם דהיינו לכוח העליון הפנימי, וכמובן שלא שם הויה בא אליהם, אלא כוח מצד הטבע שהוא שם אלקים.

קו) ויאמר אליו האלקים בחלום, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ  מֵחֲטוֹ-לִי;  כשכתוב: מחטו לי, הוא בהכרח הקב"ה? אלא ודאי שהוא רק השר שלו. כמ"ש גם אנוכי ידעתי. כתוב גם לרבות, אע"פ שלמעלה ממני ידוע, גם אנוכי ידעתי. ואחשוך גם אנוכי. המילה גם הוא לרבות, אע"פ שמנעוךָ מלמעלה גם אנוכי מנעתי אותך. אותך מחטו לי, מחטו, הוא חסר א', שצריך לומר מחטוא. מה הוא אומר, הלוא החטא אינו אל השר אלא להקב"ה ולמה אמר מֵחֲטוֹ-לִי? אלא שם הויה גבוה משם אלקים וכולל אותו, לכן אומר גם אנוכי מנעתי אותך.

קז) אלא בעוונותיהם של העם שלמטה, נפגם למעלה התחתון פוגם בעליון ע"י כך שבא התחתון, הגוף ומבקש, ולא תמיד יקבל את ההטבה שעלולה להזיק, ומאלצים את התחתון להתיישר. בעוונות העם שלמטה, נעבר השר שלהם למעלה מממשלתו  כמ"ש: וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ  אע"פ שלמעלה ממני תלוי הדבר. ואחשוך גם אנוכי, לרבות את עצמו, שגם הוא מנע אותו. מחטו לי, כדי שחטאיך לא ימצאו בי, כמחט הזו התקועה בבשר, שאתה לא תגרום לי בחטאך, להעביר אותי מממשלתי, ויקוצו בי כמחט הזו התקועה בבשר, שאתה לא תגרום כמ"ש: ואקוץ בם. כמו אלו הקוצים התחובים בבשר. מלמדנו, שחטאי בני אדם עושים פגם למעלה. הפגם, הוא כמ"ש: ובפשעיכם שולחה אימכם. וכן חטאי העמים פוגמים בשר שלהם, שהועברה מממשלתו.

קח) וע"כ, כיוון שחטאי התחתונים פוגמים למעלה, מקריבים קרבן. קרבן הוא זה, שכתוב: ובפשעיכם שולחה אימכם, אשר החטא גורם פירוד בין ז"א למלכות בפגם שלו, כי המלכות שולחה מחמת החטא. והקרבן שמקריבים, מקרב עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, מלכות. ונעשה הכל אחד.