001- הדף היומי בזהר הסולם – צו א-ג שיעור השקפה

צַו  א – ג

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה

כשמתעוררת השתוקקות, יש חומר גלם לעבודה נפשית.

יש כאן הזדמנות לתיקון, אך כאן גם נקודת הסכנה לנפילה.  לכן כשמתעורר רוח הצפון הנ' שמאלו תחת לראשי, יש להכפיף אותו לצד האמונה, בימין. כך רוכשים הגיון אמוני, המאפשר חיבור וזיווג ראויים. השירה שבאה מצד שמאל, מעוררת את ההשתוקקות ולכן נאמר קול באשה ערווה, כלומר שקו שמאל מעורר השתוקקות, היא החומר גלם לעבודת הנפש, לתקן באמונה ע"י קו אמצעי.

כאשר באים למקום הפנימי ופועלים על סדר הקדושה, אז האישה שותפה מלאה ליחד, לכלל.

לאדם "המודרני" קשה לתפוס את כל עניין הקורבנות, אך כן מבינים שלא ניתן להגיע לתוצאות ללא השקעה והקרבה. השקעה עצמית זו מאפשרת לאדם לעבור ממצבו הרגיל השואף למנוחה, ולהיכנס לתנועה פנימית דרכה יוכל להתקשר לבורא. קורבן העולה מסיר מאתנו את כל הספקות מפני שאנחנו מקבלים את מלכותו יתברך באופן מלא.

אין שיירים בהשקפה שצריכה להיות מלאה לגמרי.

במעשה יכול להיות שיריים, בגוף יכול להיות שיורים. כשהמחשבה היא גופנית, אז וודאי שיש שיירים שעל האדם לסלק, וכן מגופו ולפלוט אותם ממנו החוצה.

וכאשר זוכים לעלות בסולם ולקבל גם בלב את מחשבת רבותינו, אז יודעים שהכל נכון, ואין כאן מה להוציא, שהרי כאן, הכל נכון.

בכדי להתקדם על האדם להקריב גם את צד הבהמה שבנפש.

אבל חייב גם לקיים את מעשה המצוות, שהרי המעשה מסוגל להחזיק את ההרהור, ולכוון להגיע לאהבת השם, שהרי בצד האדם שבנו, אנחנו רוצים לבוא לשיתוף באהבת השם, דהיינו לתת את כל רצונותינו אליו יתברך. ולא מספיק המעשה. צריך את כוונת הלב.

התיקון הוא שכל צד ינהג את הצד שכנגדו, יתגבר ויפעל הפוך מטבעו. השמאל יתנהג כמו הימין, יפעל ממטה למעלה בחסדים, והימין בהתפשטות. לכן אומרים לנשים לא ללבוש אדום, כי מה שמייצג את האמונה אסור שבו ישמש אדום. זהו צבע שיש בו עזות, וכשרוצים לשמור על הצניעות, שזה צד האישה, אז לא משתמשים באדום.

כפי שהמחשבה צריכה להיות שלמה, כך ההשקפה צריכה להיות שלמה, מפני שעליה להיות אמונית. לכן אנחנו מקבלים את עיקרי האמונה בלי שום חיסרון. חיסרון באמונה הופך את כל האמונה לקלוקלת. צריך האדם להתגבר ולהיכנע, לתת כל כולו להשם.