008- הדף היומי בזהר הסולם – צו כה-כז למתקדמים

צַו  כה- כז

נָרַ"נ שֶׁל חוֹל וֶנָרַ"נ שֶׁל שַׁבָּת

על האדם לשמור שצד נפש רוח ונשמה שבו הבאים מעולמות בי"ע שהם הנפש הבהמית , ישמשו את צד הנר"ן של הנפש האלקית, צד התלמיד חכם שבו.

סט) וצריך האדם להקריב בכל לילה קרבן של נר"ן הבהמיים לפני ה'. אדם צריך להקריב את נפשו בכל לילה, בעת קריאת שמע, בכל המיתות כדי לתקן את כל הבחינות ויתוודה בכמה מיני וידויים, ויעלה אותם במחשבתו בעת קריאת שמע, להוציא אותם לקרבן לפני ה'. שיכוון שיוציא את רוחו הדופק בעורקי הלב. והנפש יכוון בשריפתה, ובשחיטתה, ובנחירתה, כמו הכהנים שהיו נוחרים כמ"ש: וּמָלַק את ראשו ממול עורפו ולא יבדיל. והוא חנק. ויש כאן קבלת ג' מיתות: שריפה, ושחיטה שהם הרג, ונחירה שהיא חנק. וג' מיתות אלו הם כמָרָה אדומה, וכמָרָה ירוקה, וכמָרָה שחורה, שהם בכבד במָרָה ובטחול, והם כג' קליפות של אגוז. כי ד' מָרות, הן כנגד חו"ב תו"מ. וכן רֵיאה כבד מָרָה וטחול. וכן ד' קליפות של אגוז. ואומר, שג' מיתות שריפה הרג וחנק, הם כנגד ג' מרות, בינה ת"ת ומלכות. שהאדומה כנגד בינה. והירוקה כנגד ז"א. והשחורה כנגד מלכות. וכן מיתת שריפה כנגד מה שפגם בחכמה. ומיתת הרג כנגד מה שפגם בז"א. ומיתת חנק כנגד מה שפגם במלכות. מיתה היא ויתור על חיות, והיא מכפרת, ולהקריב הכל לעבודת השם.

ע) וקודם זה יתקן בחינת מזבח אבנים, שיכוון לעשותה סקילה, שיקבל עליו מיתת סקילה שיש לו אבנים, הם הבנות המתרוצצות במחשבותיו, שהיא ממָרָה הלבנה, כנגד חכמה, השולטת בכנפי רֵיאה, באלו הסְרָכות, הקליפות, המדביקות כנפי רֵיאה זו לזו ואינן יכולות לנשוב. שאלו הבהמות, נר"ן הבהמיות, נלכדות שם. ואז יורדת אש תכלת מהמלכות ומכלה אותם. ויהיו נר"ן הבהמיות שלו, בבחינת חיות ובהמות ועופות הטהורים, להקריבם לה' ולהשרות שמו עליהם. בזמן ההוא יתקיים בהם הכתוב: ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים. ויהיו כסוס שאדוניו רוכב עליו, מרכבה לה' כמ"ש: כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה. ובזמן ההוא, אדם ובהמה תושיע ה'. שהם נר"ן השכליים, הנקראים אדם, ונר"ן הבהמיים, הנקראים בהמה. אין מדובר על בהמות כפשוטם, אלא על בחינת הנפש הבהמית.

עא) ותלמיד חכם כשקורא קריאת שמע צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל בעלי תורה, וכך צריך לשקול את עצמו מצד התורה, מצד נר"ן השכליים. ומצד האיברים של הגוף, מצד נר"ן הבהמיים, צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל עמי הארץ כמ"ש: לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו. וע"כ יכוון בנפשו וברוחו ונשמתו לעשות אותם קרבנות עם כל בני העולם. והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. ובזה, אדם ובהמה תושיע ה'.

העולה היא תיקון המחשבה.

בכל לילה צריך להקריב קורבן מצד הנפש הבהמית לטובת צד האדם שבנפש, ולהסכים לקבל על עצמו ארבע מיתות בית דין כדי לכפר על מעשיו ומחשבותיו ועל הרצונות הגויים שבו. ובעת הווידוי בקריאת שמע לקבל על עצמו להקריב אותם כדי לגלות את צד האדם.  

ומאחר ויש באדם גם את הנפש רוח ונשמה מצד הבהמה וגם את הנר"ן מצד האדם שבו, יראה עצמו תמיד מחצה על מחצה. אל לו לאדם לחכות ולבוא לתקן את מעשיו הרעים, אלא כבר בשלב הרהור, עליו לשרוף את מחשבותיו הרעות. זוהי עבודה פנימית הנותנת את כוח היראה, שהיא הראשית לכניסה לעבודת השם

עב) אמר רבי חייא: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה זאת תורת, כנסת ישראל. העולה, מחשבה רעה, העולה ברצון בן האדם, להטותו מדרך האמת. היא העולה, העולה ומשׂטינה על האדם. וצריכים לשרוף אותה באש, שלא לתת לה רשות להשׂטין, ומשום זה, על המזבח כל הלילה. לילה זה כנסת ישראל, שנקראת בתחילת הכתוב: זאת, כדי לטהר האדם מן הרצון הזה שמתבטא ע"י המחשבה על הפרטיות, מחשבה כזו יש לשרוף דהיינו לתת להשם את כל האנוכיות שלו .

עג) עַל מוֹקְדָה, נהר דינור הוא מקום לשרוף, לכל אלו שאינם נמצאים כמו שצריכים להיות. ומביאים אותם באש שורף ההוא, ומעבירים ממשלתם מן העולם. וכדי שלא תשלוט, צריך על מוֹקְדָה כל הלילה, ונכנעת ואינה שולטת. כל הלילה, דהיינו בזמן ההסתרה צריך האדם לשרוף את המחשבות הזרות

שאלות חזרה בזוהר פרשת צו כה-כז
1. מה צריך לכוון בווידוי שאדם אומר בק"ש שעל המיטה?
2. באיזה מיתות צריך האדם להכחיד את מחשבותיו הרעות ולאילו מרות כל אחת ממיתות אלו שייכת?
3. מהו המצב שבו יכול לראות האדם את עצמו כאדון הרוכב על סוס כפי הכתוב "כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה"?
4. מה פירוש התוספתא על "זאת תורת העולה היא העולה על המזבח כל הלילה" ומה התיקון הנפשי שאתה לומד מכך?