048- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים צז-צח למתקדמים
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שם המאמר: "דטעין חמרי"
גילוי מעלתו של הרצון הגדול שבבחינת גדלות ההשגה של משיח, הבולע לכל הרצונות, כנקודת ציון אותה על האדם להציב בראש מעיינותיו
בשיעור זה אנו ממשכים את מאמר "דטעין חמרי", בדבר חשיבותו של הרצון הגדול שבבחינת 'גדלות ההשגה של משיח' העולה על כל פרטי הרצונות הקיימים במציאות.
פותח הזוה"ק בדבריו של רב המנונא סבא, בהם מגלה לרבי אבא ורבי אלעזר שמקום מגורי אביו הוא בבחינת 'רצון אחד גדול אשר יש בו רב ויקר', והוא המסבב (בבחינת 'סיבה ותוצאה') לים הגדול, כלומר שמסבב לכל שאר מיני הרצונות מעבר אל עבר (מבחינת 'כתר עד מלכות').
אותו בחינת הרצון הגדול המדובר, הוא בבחינת 'הדג הגדול הבולע לכל המים', כלומר לכל אותם הדגים אשר בים, המייצגים את בחינת הרצונות הפרטיים הבלועים תוך אותו הרצון הגדול הנזכר.
מסביר הזוה"ק, שאותו הרצון הגדול הוא הכלל (בחינות 'אמונה' ו- 'אהבה') של גדלות ההשגה שבבחינת 'משיח', המייצגת אותה האמונה שמקום גניזתא הוא בעתיקא קדישא (רדל"א), להיותה נעתקת מההשגה, אשר כל שאר מיני רצונות הקיימים בטלים בפניה.
גדולתו של בחינת 'המחמר', המיוצג במאמר זה כבנו של רב המנונא סבא, שבבחינת 'רב האמונה', הוא בכך שיכול להוליד עבור נשמות הצדיקים, אותם הפרטים הבלועים בתוכו בחצי המדרגה (בבחינת 'מה שהתחתון הוא חצי מהעליון' – נעשה על-ידי פעולה של חציית המדרגה בבחינת צמצום ב'), כלומר בבחינת 'חיצוניות ופרטים', כך שאותה חיצוניות תוכל לחזור ולהתדבק בפנימיות ואותם הפרטים יחזרו להתדבק באותו הכלל (בחינות 'אמונה' ו- 'אהבה').
הזוה"ק מתאר את ביאתו של האדם אל הכלל דרך סדר עבודתו על בחינת הפרטים, כתרי"ג מצוות וז' מצוות דרבנן (גמרטייה 'כתר', המייצג את הכלל), להיות שכל תפישתו של התחתון היא מן הפרטים אל הכלל.
מסיים הזוה"ק בתמיהתם של רבי אבא ורבי אלעזר, המתארים את תמיהתו של האדם על אותו מעמד הגילוי, המעותד להגיע תוך התבטלות והתחברות לבחינת ה'מחמר', המבשר את גדולתו ומעלתו של בחינת 'מחמר' זה שבבחינת 'בנו של רב המנונא סבא', המייצג אותה ההבנה האמונית הנובעת ממשה רבינו (בחינת 'הדעת העליון'), המתלבש בפנימיות יעקב (בחינת 'תפארת').
ולנוכח גילוי זה משותמם אותו האדם, באומרו: "הכיצד מאור הקדוש הלזה, שהוא בנו של משה רבינו (בבחינת 'ההרהור האמוני הגנוז ברדל"א') מחמר אחרינו בפרטים קטנים כאלו?!"
לאחר שנתבשרו רבי אלעזר ורבי אבא בגילוי זה, ובכו, נשקו והלכו. מצד עבודת נפש האדם פירוש הדברים הוא, שכאשר אדם נוכח לגילוי מקום ההשגה, אליה יכול להגיע דרך פרטי המציאות הפוגשים בו, הוא מעלה ביקוש בבחינת 'בכייה', בכדי שיוכל לעשות בחינת 'זווג דהכאה' על אותה המדרגה המדוברת, שפירושה השגת המדרגה.
לאחר שהלכו רבי אלעזר ורבי אבא, חזרו שוב לאותו המקום, היות שכאשר האדם משיג אותה ההשראה העליונה הכרח הוא שיחזור למקום אותה השראה, כדי להשיג מדרגות היותר נעלות, כעין מה שביקשו רבי אלעזר ורבי אבא מבנו של רב המנונא סבא, שיגלה להם את בחינת 'מדרגת משיח'.
