006- אדרא רבא – שיעור 6 (נה-נז) למתקדמים

 

 

נָשֹׂא  נה – נז

עמר נקי – צמר נקי

שערות הראש הם בחינת סערות הנפש, שמקורם אור חוזר שיצא מהמדרגה מפני שנדחה, ואז נשארו הכלים שלו ריקים והם יוצאים בבחינת שיער. יש להשתמש באנרגיה זו להתלהבות לפעול דברים אחרים, אשר כן מותרים, במקום הרצונות שנדחו מפני שאסור היה לקבל לפרטיות. כן מותר לקבל דרך הבחינה הנק שיער הזקן.

מכאן מגיע אור של רחמים בתנאי שאת סערות הנפש יש לנהל אותה נכון. כאשר משהו לא מוצא חן בעיניך, ישנם גבולות בהן מותר בכלל לבדוק עצמך. השאלה תמיד היא מהי מטרת השאלה, החיפוש. אם השאלה באה כדי להגיע לקרבה ולדבקות אז היא ראויה. דומה הדבר שאדם דתי ישאל האם כדאי לשמור שבת או לא, השאלה הראויה היא כיצד ע" י שמירת השבת אתחזק באמונה.

אלו הם שערות, לבושים של אור חוזר של ע"ב במגולא. בצמצום ב אינו ע"ב המגולה יכול להישאר במדרגה ואלו לבושים שנשארו, מעין מקיף.

 

מאמר עמר נקי- תיקון הרביעי

עמר זה צמר. צמר נקי.

לאחר שראינו את ג' התיקונים הראשונים שיש בא"א- שעתיק פועל בו, שהם גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס, שהם כנגד חסד גבורה ות"ת של עתיק. ואלו ג' הראשים הראשונים של א"א, עכשיו צריכים לתת לו עוד תיקונים- יש שבעה תיקונים שעתיק עושה בראש דא"א. אז עתיק- זה התקיון שנקרא התיקון הרביעי, ויש מקומות שהוא נקרא תיקון החמישי, כי הוא התיקון של רעווא דרעווין רצון הרצונות- מגיעים יחד. אז יכול להיות שבחלק מהכתבים נראה את עמק נקי קודם" ואת רעווא דרעווין לאחר מכן, ואפילו בתע"ס בחלק י"ג זה מופיע פעם כך ופעם כך. אז מבחינתינו זה התיקון הרביעי..

2.27

מהו עמר נקי? ולמה זה שמו?

מה זה עמר נקי? עמר זה צמר וזה נקרא שערות. זה ע"ס דשערות- שהם נקראים הלבושים- שזה אור חוזר- של ע"ב המגולה. שהרי בצ"ב ע"ב המגולה לא יכול להישאר במדרגה, אז האור יוצא מהמדרגה, ונשארו בראש הלבושים האלה אחרי ההסתלקות- מבחינת מקיף חוזר. וגם הם השערות עצמם קבלו תיקון של םל"צ כמו הכלים הפנימיים דא"א.. הם' כמו שלמדנו שזה כמו הגלגלתא- אותו דבר פה –

• צד הם' יצא על הגלגלתא כשערות רישא.- נקרא עמר נקי
• וצד ה-ל"צ שבאו"ח הזה שיצא מהראש- שלא נשאר בראש- נהיה לשערות הזקן

השערות רישא האלה נקראו עמר נקי. כלומר צמר נקי. למה? מכיוון שעמר שהוא או"ח (אור חוזר)  שיצא- צד הם' דצלם שלו בא מבחינת גלגלתא- ששום צמצום לא שולט על גלגלתא- שום דין. כי הוא כגנד ג"ר דבינה, והיות שהוא כנגד ג"ר דבינה- אז הוא נקרא נקי לגמרי- כי שום דין ושום צמצום לא יכול לשלוט עליון. 4.33

כמו שראינו שהם' דצלם נקרא אוירא דכיא- אורי נקי- שזה חסדים מכוסים, שאין שם שום נגיעה לדינים, והיה בראש הראש שהיה התיקון הראשון- ונקרא ם' דצלם, נקרא גלגלתא" שנקרא אמונה שלמה, שנקרא אפילו עתיק של  א"א- שנעתק מהשגה, אז כמו שהיה בפנימיות ככה, ככה גם באור חוזר (או"ח) שיוצא מהראש_ יש גם את הבחינה הזו- והיא נקרא עמר נקי.5.22

 אות כ"ד

כד,תאנא בגלגלתא דרישא וכו– למדנו בגלגלתא של הראש דהיינו  בכתר דא"א תלויות אלף אלפים רבא ושבעת אלפים וחמש מאות קבוצות שערות. לבן ונקי כמו צמר הזה שהוא נקי ( אז כמו שבחינת הגלגלתא נקרא אוירא דכיא- כן השערות האלה של הראש נקראות עמק נקי)שאינן מסובכות זו בזה שלא להראות עירוב בתקוניו, אלא הכל הוא על מכונו שאינה יוצאת נימא ושערה משערה. (לכל אחד יש את הנימה שלה- שנימה זה כמו הכלי הפרטי שלה. ) (6.31 )

השערות ה"ס דינים מלשון סערות (כמו סערת נפש ) ומקום שה"ס כלים ואו"ח שהיו מלבישים לג"ר דחכמה (דהיינו לאור של ג"ר  דחכמה שהיה מלובש במדרגה ) ובתקון קרומא דאוירא ( דהיינו) של מסך דצמצום ב (שבצ"ב לא יכול להאיר הג"ר דחכמה להאיר, אז הוא יוצא מהמדרגה, אז הסתלקו ג"ר דחכמה- ושם כשהאיר האור היה או"ח שמלביש אותו _

• הרי בקדושה שיש אור חכמה- יש או"ח שמלביש אותו–
• אז אם האור הסתלק אז גם האו"ח הסתלק- אז האו"ח שהלבישם יצא מהראש, ויצא בסוד שערות ופסולת)

 

 

(בצ"ב) לא יכול הג"ר להאיר הסתלקו הג"ר דחכמה והאו"ח שהלבישם יצאו מראש בסוד סערות ופסולת.(7.36 )

אמנם דינים אלו הם הכנה לכל האורות והמוחין של בי"ע (איזה אורות? איזה דינים? אותם בחינות שערות שיצאו מהראש. והטעם הוא: )משום שהם באים ונמשכים מקרומא דאוירא (דהיינו ) מסך דצמצום ב( של עתיק) שהוא גרם יציאתן מראש שה"ס הפרסא שבראש עתיק, שפירושה עירוב המלכות בבינה, ואח"כ בסוד התקונים מקבלת המלכות צורת בינה באופן שדינים דמלכות נמתקים ויוצאים כמו מבינה, ( זה שמלכות עלתה לבינה, לכאורה זה עושה מיעוט,  וזה לא מאפשר קבלת  אור חכמה. אז איך אתה אומר שמזה יש את כל התיקונים?  ויש אורות לבי"ע?

תשובה: מכיון שמלכות עלתה לבינה- אז היא קבלה מיתוק, ועכשיו אפשר להשתמש במיתוק הזה של בינה שמלכות קבלה מבינה. ואפשר להסתכל על זה כדין, שמלכות עשתה שם הפסק, ואפשר להסתכל על זה כמיתוק גדול שקבלה מבינה.8.56

)ומי שמקבל דינים ההם, נמשכת לו הקטנות מבינה ואחר שמשיג הקטנות מבינה ראוי הוא לקבל גם הגדלות מבינה (והיא הגדלות מאפשרת תיקונים גדולים היות ובאה מבינה (/ולולא הקטנות דבינה (דהיינו שמלכות עלתה לבינה, אז לא היינו יכולים לקבל את הגדלות ואת התיקונים שיש שם, כי הרי בקטנות היה עירוב שמלכות עלתה לבינה, הבא מעירוב הזה שבפרסא לא היו זו"ן דאצילות וכל המדרגות שבבי"ע ראוים לקבל מאור העליון למה? כי הם מתחת לפרסא, ומתחת לפרסא יש דין, אבל אם כבר הפרסא מעורבת עם בינה אז אפשר לתת להם חסדים ) וז"ס שאמרו, בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תלייא מילתא(מי זה המזלא הזה? בנים חיים ומזונות תלויים בהם ) שה"ס שערות דיקנא המכונים מזלא ( הרי אתה מדבר עכשיו על שערות רישא- אבל )גם שערות דיקנא יצאו משם כתוצאה מכוח עליית מלכות לבינה- מדבר איתך באופן הכללי על הכח הזה שנוצר כתוצאה מזה שמלכות עלתה לבינה(- (10.49 )

ושערות הראש ושערות דיקנא הם מדרגה אחת (איזה מדרגה אחת? ) של אור חוזר שיצא מהפרצוף בעקבות צמצום ב, ( אז אם יצאה מהפרצוף זו מדרגה אחת של אותו או"ח) אלא שהמדרגה נבקעת ע"י כח הקרומא דאוירא שהוא מקורה אשר כתר וחכמה וחצי בינה נשאר במדרגה וחצי בינה ותו"מ נופלים ממנה ויוצאים לבר מראש ונדבקים בלחי התחתון בסוד שערות דיקנא (ומה קרה עם הגו"ע ונקבי עיניים? שקורא להם פה- כתר חכמה וחצי הבינה? מה קרה איתם? הם נעשו שערות רישא) ולפי שנפלו ממדרגת שערות ראש ע"כ יש בהם יותר דינים בסוד שערות דיקנא קשישי וכל זה הוא בבחינת הכלים של השערות, (אז מי זה הכלים של השערות? בא מהאו"ח הזה, ) אבל האורות שבהם נמשכים מחכמה סתימאה ( מראש דנקבה)כי להיות נסתמת בקרום הזה דאוירא ע"כ בשעת גדלות שהקרום הזדכך הארתה בוקעת בקרומא דאוירא וממנה באה לשערות ודרך השערות באה הארתה לפרצופים התחתונים, (אנו נלמד את התהליך הזה איך זה קורה ) וע"י אורות( איזה אורות? האורות שנמשכים מחכמה סתימאה (מו"ס). מתי הם נמשכים? בגדלות. בגדלות אז יגיעו אורות ממו"ס לשערות, ודרך שהשערות יבואו לפרצופים) אלו נעשו י"ג נימים דשערי כלומר שמתחלקים להארת חכמה בינה דעת כמ"ש לפנינו, אמנם הכלים הם ( מהשפעת קורמא דאוירא )מקרומא דאוירא (שגרמה לצ"ב ואו"ח )ובהם ג' כלים שהם מחצית מדרגה העליונה דשערות שנקראת שערות ראש דהיינו כתר וחכמה וחצי בינה( שהם נקראים עמר נקי). (14.27

וז"ש בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפים וחמש מאות קוצי שדערי, כי ספירות הכתר דשערות ( ם' דצלם דשערות)מתחברות כל כך בגלגלתא עד שהם כמספר הספירות דגלגלתא( ולמדנו בגלגלתא בתיקון  הראשון הפנימי שהם אלף אלפים- ) שהיא אלף אלפים מה שאין כן החכמה דשערות כבר נפלה הרבה ממדרגות הגלגלתא (למה? ) כי עליה שולטת קרומא דאוירא שממעטה מג"ר (החכמה הכוונה למו"ס )  ועל כן אינה אלא ז' אלפים בחוסר ג' ראשונות והם מכונים אלפים כי ספירות החכמה היא במספר אלפים. (15.42 )

הבינה דשערות אינה אלא ה' מאות דהינו רק ה' ספירות חג"ת נ"ה כי בינה עד הוד התפשטה ולא יותר( הכוונה לספירות חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד- שזה 5 ספירות) וספירותיה הן במספר מאות ומה שאומר אלף אלפין רבוא היא מטעם התכללות שבהם ממלכות דמנעולא שהארתה למעלה היא בסוד רבוא (וזה הארה שהיא נותנת לבינה). ( 16.21)

ואע"פ שאמרנו שהשערות הם דינים הנמשכים מפרסא, היי בהתפשטותם לפרצופים התחתונים, ( מצד הדין שמלכות עלתה לבינה) אבל בהיותם נשרשים כאן (אחרי התיקונים )הן כולן חסדים ורחמים מטעם כי כאן אינן נמצאות השערות בפעולת הדינים שבהן אלא הן כאן בבחינות התוצאות של פעולת הדינים שלמטה שהתוצאות שלהם הן בני חיי ומזוני ( בנים חיים ומזונות) (למה? כי דרכם ניתנים האורות, ואם האורות ניתנים דרכם, זה כבר רואים בהם דברים חיוביים -)וכל המוחין הגדולים ואלו התוצאות נדבקות כאן בגלגלתא דא"א ( ואיך הם נקראים? שערות רישא- ובשפה של התיקונים הם נקראים עמר נקי) ומבחינה זו מכנים אותן שערות( והיות והם יצאו מצד הדינים, ובאו למצב  של רחמים והשפעה- אז  הם וע"כ נבחנות שהן לבנות ונקיות, וז"ש חוור ונקי כהאי עמרא כך איהו נקי דלא אסתבך דא בדא ( כי לא מתערב זה בזה). ( 18.14)

כי ד' מיני דינים יש בשערות אלו שהם באים מתוך העירוב של בינה ומלכות זו בזו (שבינה מתערבת במלכות יש 4 אפשרויות- שנובעות מהעירוב של השניים- איזה? )והן

• בחינות בינה, ומלכות בבינה
• ובחינות בינה, ומלכות במלכות

אשר ג' בחינות הראשונות (דהיינו בינה ומלכות דבינה ובינה ) הן ממותקות ברחמים (כי יש בהם צד הבינה ) וד' שהיא מלכות שמלכות היא בחינת מלכות דמדת הדין שלא נמתקה(19.30 )

 

. ואומר הזהר שד' מיני דינים אלו אע"פ שהתערבו הם מסתדרים כאן כל אחת למינה ואינם מסתבכים אחת בחברתה, ולמשל אם היתה מתגלה המלכות דמדת הדין בעת שליטת מלכות הממותקת היו כל האורות מסתלקים (אז לא היה אפשר לתקן , לא היה אפשר לחיות כלום. למה? כי  מלכות הדין הקשה היתה מסלקת את כל האורות וכל התיקונים_ אז נתנו לנו את ההפרדה בכדי שנוכל לתקן באופן חלקי )שמחמת ערבוביא הזו ( אם הם היו מתערבבים) היו מסתלקים האורות וכן אע"פ שמלכות הבלתי נמתקת היא מקור של כל המלכויות הנמתקות מ"מ לא ניכר זה, אלא דלא נפיק (לא יוצא )נימא מנימא ושערא משערא וכל אחת שולטת בפני עצמה בלי שום קשר עם חברתה(וזה מאפשר שאם אחת מהן היא בדין היא לא משפיעה על חברתה) לכן עם אחת בדין אין השפעה על האחרים, שכל אחד עומד בכלי נפרד,  ואם יש לי משהו  מקולקל בתוך התבשיל- אז עלול לקלקל את הכל, אבל אם כל אחד עומד בכלי נפרד- אז הוא לא מקלקל את האחרים וגם  המקולקל לא מתקלקל.  כלומר שאין המקולקל משפיע על האחרים – אז זה נכון שיש צד שעדיין הוא לא מתוקן- ובאמת, צ"א- מלכות דמלכות לא מתוקן, אבל כל שהאר יכול להיות  מתוקן. ( 21.11)

 

(נקבי השיער הכוונה לנקבי השער שבראש   שבגלגלתא- לא מדובר על שערות גוף (על העור ואחרים ) אלא רק על שערות הראש" ושערות הזקן שגם הוא חלק מהראש.  לא מדובר על הגוף עצמו רק על הראש. וגלגלתא כרגע (21.45)

22.17

 

אות כ"ה

 ועל קוצא וקוצא וכו כל קבוצה וקבוצה של השערות יש בו ארבע מאה ועשר אגודות של שערות (מאיפה המספר 410? )כחשבון קדוש( קדוש זה בגימטריה 410) וכל נימא ונימא לוהטת בת"י עולמות כחשבון קדוש, שכל עולם ועולם סתום וגנוז ואין מי שידע אותו, חוץ הוא עצמו (מי זה הוא עצמו? אותה שערה ששולטת או שמשפיעה למקום הזה )ולוהט לארבע מאה ועשרה עיבר כחשבון קדוש ואלו הם סוד ג' קדושות שאומרים קדוש, קדוש, קדוש (23.17 )

 

סוד ג' קדושות שאומרים קדוש, קדוש, קדוש

 

( מי אלה שלוש הקדושות?

• א. אז יש 410 אגודות של שערות- זה אחד
• ב. כל נימא ונימא שלוהטת בעולמות בת"י עולמות דהיינו עולמות- זה קדוש שני.
• ג. ומה שהוא לוהט ל-410 מקומות- זה הקדוש השלישי- ואולי זה כנגד ג' הבחינות הראשונות של השערות.

24.00

. פירוש: שכל אחת מן קבוצות השערות כלולה מד' אותיות שהם חו"ב תו"מ והמלכות שבהם כלולה משתים (מאיזה שתיים? הרי מלכות עלתה לבינה ) הממותקת והבלתי ממותקת, ( המלכות שעלתה לבינה ומלכות מצד עצמה)

• ואלו חו"ב תו"מ להיותן מבינה ה"ס ארבע מאות שספירות הבינה הן במספר מאות.
• והמלכות הבלתי נמתקת מתווספת עליהם שהיא בחשבון עשרה  ( כי היא ביחידות )

ע"כ הם ארבע מאות ועשרה נימים היוצאות מכל קוץ וקוץ וחושב כאן ג' בחינות שהם

• א. ת"י ( 410) נימים
• ב. ות"י (410 ) עלמין
• ג. ות"י (410 ) עיברים

שהם כנגד ג' פעמים קדוש שיש באו"א וישסו"ת וזו"ן

( דברים מאד לא מבוארים ומאד מאד קצרים.- אח"כ נעשה סיכום)

אות כ"ו

כו) ובכל נימא ונימא יש מבוע היוצא ממוחא סתימאה (שממו"ס מגיעים האורות שמשפיעים דרך השערות למדרגות שבזו"ן דאצילות ובבי"ע ) שהם ראש הג' דא"א (שלמד נו שי שג' ראשים: גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס ) ומאיר ונמשך מנימים אלו לנימים דז"א ומאלו ממתקן מוחו של ז"א כלומר שמקבל ג"ר ואז נמשך מוח ז"א לל"ב שבילי החכמה, ( שהם גם ל"ב שבילי או נתיבי האהבה- שבילים זה כאשר זה בחכמה, וכאשר החכמה הזו מתפשטת דרך בינה- זה נקרא ל"ב נתינות.) (28.23 )

פירוש: עצם השערות דהיינו בחינת הכלים נמשכות מקרומא דאוירא, (צמצום ב' שנעשה בראש שגרם ליציאת האור חוזר  (או"ח) מהמדרגה) אמנם האור שבהם מקבלים ממו"ס שבהיותו מוקף וסתום בקרומא דאוירא הוא כנ"ל, הנה בעת גדלות שהקרום מזדכך בוקע אור חכמה סתימא דרך הקרומא דאוירא וממלא השערות מאורו( זה צריך להבין את  התהליך הזה לזכור שככה זה קורה: (29.05 )

ומאיר דרך שערות דיקנא, ומהם נמשך ג"ר ל"א דרך שערותיו ומהאי מתקן מוחיה

איך זה קורה? יש הארה במוחא סתימאה וההארה הזו לא יכולה להינתן לתחתון בגיןשזה מו"ס היא סותמת את האור- יש שם מסך אבל המסך הזה בקטנות, ובעת הגדלות הקרומא דאווירא נפתח, אבל האור כבר הסתלק מהמדרגה- אז איך הוא מאיר? לא יכול להאיר בפנימיות אז הוא מאיר דרך השערות, אז דרך השערות ודרך התיקונים שבשערות- דרך השערות דיקנא מאיר ההארה.

אז כל מה שאנו מדברים פה- זה דוקא משערות רישא – עמר נקי- אז מה זה מענין אותנו כל  מה שהוא אומר לנו כאן?  על אותה הארה שבאה דרך מו"ס דרך שערות דיקנא לזו"ן?,  ומשם  זה ניתן גם לעולמות בי"ע-  אז זה מעניין אותנו רק בגלל התהליך הכללי, שמדבר פה על שערות. 30.04

 

. אות כז

כז) וכל קוץ וקוץ היי בכל קבוצה וקבוצה של השערות מתלהטות ותלויות ומתתקנות בתקון נאה בתיקון יפה ומכסות על הגלגלתא (אז איך מסתרקים? עושים שביל באמצע- שיער לפה ושיער לפה- )וקבוצות של נימים מתתקנות בצד זה ומצד זה על הגלגלתא דהיינו  בימין ושמאל ואמצע, ולמדנו כל אגודה ואגודה של השערות היא המשכה של מבועים הסתומים היוצאים ממוחא סתימאה (ר"ל ההארה שיש שם )שהוא ראש ג' דא"א כנ"ל. (אז יש כח בשערות ) ( 31.27)

 אות כח

כח) ולמדנו, משערותיו של אדם ניכר מה הוא (סערות הנפש שלו, אולי גם משערות רגילות שרואים, אבל כמובן שצריך  לפרש את זה בפנימיות ) אם הוא דין או רחמים והוא אחר שעברו עליו ארבעים שנה ואפילו כשהוא צעיר ( ניכר ג"כ )בשערותיו ובצורתו ובגבות עיניו(אפשר לראות מי הוא האדם ) ( 32.31)

  

אות כט

כט) קבוצות השער תלויות בתקונן עד כתפיו נקיות כצמר נקי. (שהשיער משתפל מהצדדים עד הכתפיים. והוא שואל: ) היעלה על דעתך עד כתפיו, (ממש עד הכתפיים? הכתפיים הכוונה שיורד גם על השכמות? אומר: לא! ) אלא עד ראשי כתפיו ( הכוונה עד שמסתיר את העורף- שלא נראה העורף)שלא נראה העורף משום שכתוב כי פנו אלי עורף (הכוונה לא הלכו בדרכי ) ולא פנים, והשערות עולות מאחורי האזנים כדי שלא לכסות האזנים שכתוב להיות אזניך פקוחות ( 34.38)

פירוש:. בעת שישראל חוטאים וגורמים פירוד בין ימין לשמאל של מעלה, אז נבחן שהחזירו עורף שלהם לקב"ה מפני שגורמים גם למעלה שלא יאיר להם הפנים אלא העורף (שהרי הם מפנים את העורף- עם קשה עורף- Uולא מפנים את צד הפנים- את הצד החשוב- כאשר הקב"ה מדבר איתם ואומר להם את מצוותיו, והם לא שומעים את מצוותיו נקרא שמפנים לא עורף –שמראים שמה שאומר זה לא הצד החשוב)שהוא בחינת אחורים ודינים ונמצאים יונקים מהעורף שלמעלה ( אז כמו שפועלים למטה ככה   פועל גם למעלה- במקום לינוק מהפנים של למעלה- המדרגה למעלה מפנה להם עורף.)שע"יז מגבירים השמאל על הימין, (35.35 )

וע"י השפעת השערות דא"א מתכסה העורף באופן שגם מהעורף לא יכלו לינק

 זהו תיקון עצום, ( למה? . אומרים להם: אתם רוצים קשר? ,אז קשר יכול להיות קשר של אהבה, (אז  בחינת פנים זה קשר של אהבה וחסד העליון המתפשט לתחתון, אך אם מפנה עורף , אז יש קשר אבל של כעס וחימה. אולם יש תיקון מלמעלה שאם העורף מכוסה, אזי מרגישים שאין קשר בכלל

אלא לא יהיה קשר, כאן אין התייחסות אפילו של העליונים– וזה גורם לחזור בתשובה, ועל זה אנו אומרים שאם הקב"ה בכלל לא מתייחס אלינו- אם יתייחס עלינו בכעס וכועס עלינו- זה לא טוב ואנו לא משחים מזה, לפחות אנו מרגישים שיש קשר, אבל אם בכלל לא מתייחס אלינו אז אין שום קשר, ואז מוכרחים לחזור בתשובה ולהמשיך הפנים, וקבלת התפלה של התחתונים מכונה אזנים וז"ש ושהשער הסתלק אחרי האוזניים (שהשערות עולים אחרי האוזניים ) כדי שהדינים שבשערות לא יעכבו קבלת התפלה (מדובר כמובן על עליון שבעליון- כך התיקון) שז"ס להיות אזנך פקוחות, וענין הסתלקות השער לאחורי האזנים בספרא דצניאותא  דף יט ד"ה תיקון( 38.52)

 אות ל' 

 שערא דנפיק מבתר : השערות היוצאות לאחרי אזניו כולן הן בשוה אינן יוצאות זה מזה(כלומר אין אחת עליונה על אחרת, אלא כולן שוות, כי אם שערה היתה יוצאת משערה, אז הם היו כמו עץ- הגזע יותר חשוב מהענפים, וענפי ענפים פחות חשובים מהענפים הראשיים – אבל זה לא קורה כך-  כל אחד יוצא מצד עצמו- והם שוים) והוא תקון שלם, תקון נאה תקון יפה נחמד למראה. התשוקה והשמחה של הצדיקים שהם בז"א הוא לראות ולהתדבק בתקוניו של עתיק הסתום מכל שהוא א"א (ר"ל גלגלתא דא"א-כי זה התיקון שרוצים להדבק בו, כי בעתיק  אי אפשר להדבק- אז אומר לנו פה ומפרש, א"א- ומתכוון לגלגלתא דאריך. ) (40.29 )

 אות ל"א

 י"ג נימים דהיינו אגודות שערות עומדות מצד זה ומצד זה של הגלגלת שהוא הכתר דא"א כנגד פניו ובהן מתחילות השערות להתחלק. אין בחינת שמאל (הבאה לידי גילוי)   בעתיק הסתום הזה שהוא א"א הוא כלו ימין ("לית שמאלא בהאי עתיקא"- כך כתוב: שואל בעה"ס: האם באמת אין שמאל? האם יש רק ימין?..אצל הקב"ה יש רק ימין, רק השפעה.!.. אין דבר כזה שאין שמאל. אז מסביר שם באריכות, שגם בעתיק וגם בא"א שכתוב "לית שמאלא בהאי עתיקא"- אומר שיש שמאל, רק שלא בא לידי גילוי.  ובתחתונים הוא בא לידי גילוי. שיש  שם פנים ואחור אבל אין ימין ושמאל, ובאו"א מתחיל ענין ימין ושמאל, אבל כמובן שיש שם שמאל, אין דבר כזה מדרגה בלי רצון לקבל) נראה ואינו נראה סתום ואינו סתום וזה הוא בתקוניו כל שכן בו עצמו. ( 42.41)

פירוש:  

• כמו שיש י"ג חוורתא שהם בחינות גלגלתא, ( תיקון הראשון)
• כן יש י"ג נימים שערות שהן (נובעות מקרומא דאוירא אז אומר שהן ) בחינות קרומא דאווירא

ועניינם שווה זה לזה (קראנו להם עמר נקי כנגד הגלגלת )שה"ס או"א וישסו"ת בימין ושמאל של הפנים שה"ס ב הויות במילוי ע"ב ס"ג ובחינת ז"א באמצעם מאחוריהם שה"ס והיה דמ"ה והם בחינת ג קווים ועם המלכות המקבלתם הם י"ג. (אומר שלמעלה בעתיק שכאן קורא לו א"א- יש את י"ג חוורתא שהם בחינות גלגלתא וגם בשערות המתפשטות יש גם את הבחינות האלה, והוא לוקח את זה עוד צעד קדימה, דהיינו בהתפשטות שלהם למטה שהם כנגד או"א ישסו"ת וז"א.(44.02)

 

שאלה תלמיד: למדנו שתפקיד השערות מצד אחד- שמתמלא אור במדרגה, הם מעבירים אור הלאה- שערות רישא דרך שערות דיקנא,  ומצד שני למדנו שמכסות עורף- והשערות שם מסתירות קשר- אז מה בעצם תפקיד שלהם?

 

הרב: הם  (השערות ) לא מסתירות, הם מאפשרות לאור לעבור בנתיבים אחרים/ נתיבים מיוחדים, לא כמו שהיה מקודם בצ"א- אלא בצ"ב עם תיקונים" לכן נעשה פה תיקון, שלא נכנס בפנימיות, אלא בא דרך מקור חיצוני, כי בפנימיות לא היה כח לקבל. (45.06 )

 אות ל"ב

ועליו חשקו בני ישראל לצרף ולהבחין בלבם שכתוב היש ה' בקרבנו אם אין, ( בעצם היתה להם שאלה על מציאות הבורא) דהיינו בין ז"א שנקרא ה' ובין א"א שנקרא אין. (

שואלים: האם יש ז"א בקרבנו? או א"א?

אז הם שאלו, לכאורה שאלה לגיטימית, אז למה נענשו על זה?

הם באו לשאול שאלה ולבדוק=- אם אנו רואים ש"לית שמאלא בהאי עתיקא"- ואין את השמאל הזה, אז הם שואלים – האם המציאות העליונה הזאת- היא תהיי בליבנו? או שז"א- שזה הקב"ה- בליבנו? אז הוא שואל: למה נענשו?) א"כ למה נענשו, ומשיב משום שלא עשו זה מתוך אהבה אלא בניסיון שכתוב ועל נסותם את ה) וכשיש אמונה ואהבה אין צורך בניסיונות(לאמור היש ה' בקרבנו אם אין., ( זה כמו שבנאדם בא ואומר:אני רוצה לראות אם אתה אוהב אותי או לא, אז בוא ותתן לי עשרת אלפים שקל.הוא אומר…רגע…אני רציתי לגלות אהבה….אז משיב לו: לא רצית לגלות אהבה, אלא רצית לנסות את האהבה! אם אתה מאמין  בי אתה לא צריך לנסות אותי, אם אני אוהב אותך או לא.

אז אומר, אם אתם מנסים את הקב"ה- ואומרים: אולי יש בנו ואולי אין בנו- בוא ננסה אותך- אז על זה אתם נענשים (47.20)

פירוש:  שכתוב ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' וגו, משמע שמלבד הריב שהיה להם עם משה על המים שמטעם זה נקרא המקום מריבה, חטאו עוד על נסותם את ה' לאמור: "היש ה' בקרבנו אם אין " שמטעם זה נענשו במלחמת עמלק.

 

שהחטא היה שבני ישראל רצו לדעת אם מדרגת ז"א) הנקרא השם( שוכן בלבבם או מדרגת א"א (הנק' אין( ולכן שאלו היש ה'(ז"א) בקרבנו, אם אין (אולי א"א נמצא בקרבנו?)אז מה החטא כאן? הם רוצים לבדוק את ליבם. ),( והחטא היה מפני שניסו את ה' ולא היה מטעם אהבתם את ה' וההבדל ביניהם דק מאד כי סוף סוף הוא אותו הדבר, אלא ההבדל הוא במטרה שגורמת לזה.

• אם להרבות האהבה היתה המטרה
• או לנסות לדעת היא המטרה.

( האם אתה מחוייב למטרה ואתה אומר: אני הולך כדי לבנות" או שאתה בכלל בודק אותה עם היא קיימת?

האם אשתך באה ואומרת לך, אבני בכלל רוצה לבדוק אם אנו מתאימים? או שהיא אומרת בוא נפעל כדי לבטא את ההתאמה הזו) (49.28 )

יש להסביר זה בדרך משל, באדם המסתכל ביופי של אשה לאחר שהיא אשתו או מטרם שנשאה, כי לאחר הנשואין אינו מסתכל בה להבחין אם לקרבה או לרחקה, אלא כדי להרבות אהבה, וע"כ אין הסתכלותו עליה לטרח ואדרבה נהנית מאד מזה. (לא מסתכל כדי לבדוק אותה  אם לקרבה או לא לקרבה, אלא מסתכל עליה ודאי לקרבה ) משא"כ מטרם שנשאה אם מסתכל עליה אז היא אינה סובלת ומצטערת מהסתכלותו(למה? כי היא בבדיקה, אז זה אומר שאין את הברית הזו שודאי אנו יחד ) משום שחוששת אולי יתדמה לו איזה חיסרון וידחה אותה, ( אז אין בטחון בקשר)וע"כ מרגשת הסתכלותו לגסות ולא תוכל לסבול ודו"ק. ( היא יכולה להגיד לו, אם לא החלטת, אז לא צריך- להתראות. מסתכל עליה ובודק אותה אם בכלל רוצה אותה או לא. זה גורם לאי בטחון אצל הצד השני,  ולא בבדיקה אם כדאי לי חבר שלך  או לא. אבל אם ההסתכלות היא שודאי אני רוצה אותך- ודאי שאני רוצה להיות חבר שלך-..בוא נמצא את הנתיבים לעשות את זה. אבל אני חבר שלך, יש ברית!   אז פה אומר שהם ניסו את ה'- הם ניסו לראות אם בכלל כדאי לנו הברית או לא- האם יש ה' בקרבנו אם אין? האם בכל אנו מרגישים את הרצון לקרבה אל ה' או לא. תלוי מה יתן לנו . תלוי המ יצא לנו מזה. וע"כ הם נענשו. (51.34)

 

)אות לג

בהתחלקות השער שעל הגלגלתא לימין ושמאל הולך ביניהם דרך אחד( אם  מחלק את השיער לימין ושמאל  בא"א- למעלה, אז הולך בינהם דרך אחד המאיר ל270- עולמות) המאיר לר"ע עולמות וממנו מאיר האורח ( השביל)שבמקום התחלקות השער שעל גלגלתא דז"א שהצדיקים מאירים ממנו לעולם הבא, ז"ש ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום (עד לעתיד לבוא- עד שיהיה הכל בבחינת יום), ומאורח הזה שבז"א מתחלק לשש מאות ולשלשה עשר דרכים (613 דרכים שהם גם תרי"ג מצוות )של התורה המתחלקים בז"א דהיינו תרי"ג מצות שכתוב בו כל ארחות ה' חסד ואמת. (53.45 )

 

פירוש: השערות הם דינים  כנ"ל

(למה השערות הם דינים? הם מבטאים את זה שהם לא יכלו להישאר בראש בסוד אור חוזר,  ויצאו  מהראש. כי היה צ"ב ואי אפשר כבר לקבל את האור, וכשהאור הסתלק לא היה מה לעשות עם הכלים הללו, הם  נקראים מותרי מוחא ויצאו מהראש)  . (54.22 )

 

 והדינים מתחלקים לימין ושמאל,

• שהדינים דנוקבא ) אלו דינים שנקראים גבורות דנקובא שלא מאפשרים לקבל את האור( הבאים מכח הצמצום והמסך שבמלכות הם בחינות ימין
• והדינים דדוכרא הנמשכים מקו שמאל הם בחינות שמאל

 

 ואלו ב' מיני דינים הם שורשים לכל מיני דינים ועונשים שבעולם, (למה? זה נקרא דינים דנקובא ודינים דדכורא, והדינים דדכורא הם הרבה יותר קשים מהדינים דנקובא)

 והצדיקים מסתכלים באלו הדינים יודעים ומכירים הדרך שהוא באמצעם באפן שההולך בו אינו נכשל לא בדינים דשמאל ולא הדינים דימין (אז צריך לחפש מה יש בין הדינים האלה.

• אפשר לראות את זה בצורה של כעס שהוא דיני הזכר
• ויכול להיות דכאון שזה דיני נקבה.

אז אני לא רוצה להיות פסיבי ואפאטי לחלוטין, ולא רוצה להיות נרעש או נסער מכל דבר,. צריך למצוא את הדרך באמצע,  והדרך הזו באמצע- לשלב בין הימין לשמאל- למזג בינהם- ומי שהולך בו אינו נכשל. .

  באופן שהולך בו אינו נכשל, לא בדינים בימין ולא בדינים דשמאל ודרך זה נקרא אורחא דפלגותא דשערי  –שביל החוצה את השער( זהו שביל באמצע השער) וכבר ידעת שאלו השערות דא"א אינם דינים ( למה? כי שערות דא"א הם שערות לבנות רק כשמגיעים לז"א שהוא עדיין  בחור שערותיו שחורות- שהם רק דינים,) כי (שערות א"א) אינם דינים (אלא)  רק בז"א ולא בא"א שהוא כולו רחמים וכולו ימין. אמנם שם הם תוצאות הנפעלות בסוף הכל מאותם הדינים בסו"ה לא ידח ממנו נדח, (57.17 )

 

לפיכך כיון שהם תוצאות האורות הנפעלות משערות דז"א הן מאירות וממתיקות את השערות דז"א וז"ש ומניה נהיר ארחא דז"א( מהם מאיר השביל הזה של ז"א) ואע"פ שהאורח בין ימין ושמאל דשערות דז"א אינו נקי כל כך כמו בא"א ( כי אם הוא היה נקי ודאי הה מאיר רחמים, היה בדרך טובה- אבל בז"א הוא לא כ"כ נקי)מ"מ הוא מקבל ( ההארה, וההארה הזו ודאי מתקנת אותו )הארתו(מתקנת אותו ) מאורחא דפלגותא דשערי דא"א (שהוא ודאי נקי מאד וכולו רחמים וכלו השפעה טהורה-  ימין בלי שמאל "לית שמאלא בהאי עתיקא- הכוונה בגלגלתא דא"א )שבו בא"א מאיר אורח הזה למאתן ושבעין עולמות ומרמז כאן לאותיות רע שהם מספר מאתים שבעים (270 זה תיקון של החכמה )כלומר שכל הרע הנמצא בעולמות מתמתקים ומקבלים תקונם מאורח דפלגותא דשערי שבא"א וענין ארחות דפלגותא דשערי דז"א. וסוד הכתוב  כל ארחות ה' חסד ואמת נתבאר לעיל בספרא דצניעותא (דף יט ד"ה  תיקון הג' ע"ש) ( 59.01)

 

אז כל זה מה דברנו נקרא עמר נקי. שזה התיקון הרביעי.

הסבר שרטוט(60.48)

למדנו שכאשר יוצא צ"ב-

עתיק הוא הראש המקשר בין כל עולם א"ק- לעולמות שלמטה מטבור שהם אצילות , בריאה יצירה ועשייה.

א"א הוא בריח התיכון של עולם אצילות- והוא צריך עכשו לתקן את הראש שלו- איך מתקנים את הראש שלו? אומר שיש תיקונים מהאוזן.

והאוזן הזה מתחלק ל-2:

• א. מהחלק העליון של האוזן- יוצא גלגלתא דאריך
• ב. מהחלק התחתון שלו יוצא- מוחא דאוירא
• ג. ומהחוטם פה- יוצא מוחא סתימאה (מו"ס)

אלו ג' ראשים שיוצאים

האוזן הזה , בגלל שהאח"פ יצאו למטה מראש- אז  הם נקראים גוף, ובגלל שהם גוף הם נקראים  גם חסד, גבורה ות"ת. נקראים חג"ת- ולא כנגד אח"פ ממש-

• החסד הוא זה שמשפיע לגלגלתא
• והגבורה למו"ס
• והת"ת לקרומא דאוירא בהתחלה ואח"כ למוחא דאוירא

(  אז תמיד תראו שאם מדברים דרך  אח"פ- אז זה אח"פ האלה שירדו למטה, וצריך לדעת שהחג"ת בדיוק כמו האח"פ האלו.

אז ז ה היה ג' התיקונים הראושנים שלמדנו

• גלגלתא- תיקון 1
• מוחא סתימאה- תיקון 2
• |מוחא דאוירא- תיקון 3

וזה מה שלמדנו עד כה.

 

עכשיו הוא בא ומלמד אותנו תיקון 4. וכבר הזכרנו שבאחד המקומות בתע"ס זה נקרא תיקןן 5. באחד המקומות  נקרא תיקון רביעי- שנקרא עמר נקי.63.1

( )

ויש תיקון שנקרא רעווא דרעווין- רצון הרצונות שהוא התיקון החמישי.

אז כרגע אנו מתייחסים אליו כתיקון רביעי- כמו שמופיע פה באדרא רבא

 

מה התיקון המיוחד שלמדנו היום?

אנו אומרים שכאשר עתיק רוצה לתת הארה למוח הזה שנקרא א"א- שא"א כל זה זה בחינת הראש שלו. כדי לתת כח לראש= תמיד העליון עושה זווג בשביל הראש.

 

שרטוט64.10- ענין לבושי מוחין

למשל: כאשר פרצוף- גלגלתא רצה  להוליד את פרצוף ע"ב

אז הוא עשה זווג דהכאה בראש (בשרטוט: ע"ב פנימי ג)- ואז נתן את הכח הזה של הזווג דהכאה לתחתון (בשרטוט: ע"ב חיצון ג). למציאות הזו מה שהוא נתן לו קוראים לבושי מוחין.

לבושי מוחין זה אומר: שרוצה גלגלתא לתת מוחין לע"ב-

זאת אומרת שהעליון רוצה לתת  מוחין לתחתון– אז הוא צריך להלביש את המוחין האלה בלבושים, וללבושים האלה קוראים- אור חוזר או נה"י

הנה"י האלה זה מלכות, מלכות זה אור חוזר- אז ללבושים האלה קוראים נה"י.

אז יוצא, לחג"ת האלה (שהם אח"פ דעתיק)שרוצים לתת דרכו אור, אז חוץ מזה שהוא נותן לו ממקום ההלבשה לראש דא"א- חוץ ממקום ההלבשה של אח"פ הוא נותן לו גם  נה"י- מה זה הנה"י האלה שהוא נותן לו?

הנה"י האלה  זה כמו אור חוזר שהעליון עושה בשביל התחתון, שהם נקראים לבושי מוחין

בלבושי מוחין האלה- אומר שהם יצאו בסוד שערות. מדוע? כי הם אור חוזר, והרי אור חוזר לא היה יכול להישאר במדרגה. הוא יצא מהמדרגה, ומכיוון שהוא יצא מהמדרגה, והוא נובע מאותה מדרגה שבה היה תיקון של םל"צ

אז אותו דבר בשערות היה לנו תיקון של םל"צ.

ואז הנה"י האלה (הלבושי מוחין)- שהם לא הנה"י הרגילים שיצאו  לגוף , זה נה"י שהם לבושי מוחין שעולים למעלה, אז הם מתחלקים גם לםל"צ. ואז השערות רישא ושערות דיקנא הם כנגד ם' ול"צ

• שערות רישא- כנגד ם' (גו"ע)
• שערות דיקנא כנגד ל"צ (אח"פ)

או גו"ע ואח"פ

כל מה שאנו מדברים- אנו מדברים על השערות רישא האלה (ם דצלם) שהם נקראים עמר נקי.

מה זה עמר נקי? עמר זה צמר.

אם הוא נובע- העמר נקי– ממסך של צ"ב– אז יש בו שני צדדים:

1. צד אחד של תיקון
2. וצד אחד שהוא לא מתוקן. למה? כי זה דין, שערות זה סערות נפש, הוא סוער שהוא לא יכול לקבל את האור אז יש לו צד של דין.

אבל מצד שני יש לו רחמים גדולים מאד– כי זה מלכות שהתכללה בבינה, ובבינה יש כח שמאפשר תיקון.

היות והשערות האלה נמצאים על ראש דאריך, אז הם נותנים תיקון מאד גדול- למדנו את כל התיקונים שיש- ובררנו הרבה שמות והרבה מספרים, והרבה צורות. 67.32

אבל עיקר הדברים שהוא רצה להראות- שיש פה ענין מאד מיוחד.

• שכל שערה ושערה יוצאת מנימה מאד מיוחדת– יש לה מלכות מיוחדת משלה והכח הזה מאפשר לה שאם יש כאלה שערות שהם לא בסדר- אז אפשר שלא להתכלל בהם.

 

• והשערות האלה יש להם ימין ושמאל– בתוך השערות האלה יש בהם קו אמצעי, והקו האמצעי בשערות האלה- הוא זה שמשפיע את כל האפשרות לעשות תשובה.  והשערות האלה (של קו האמצעי) מתחלקים לימין שמאל ואמצע- וימין שמאל- או"א  וישסו"ת  וז"א(אמצעי?).אז השערות שמשפיעות  מאחורי העורף- שזה השערות דז"א, של א"א הם מכסות את העורף עד הכתפיים. וזה תיקון גדל של רחמים מלמעלה. וזה מאפשר לעשות תשובה.

 

כי כאשר מפנים עורף לעליון ובודקים אותו אם הוא בסדר או לא בסדר, כפי שעשו בני ישראל-

שעל מה הם בודקים אותו? היש  ה' בקרבנו אם אין? זה כמו שתלמיד בודק את רבו. האם הוא דבר נכון או דבר לא נכון. שואל אם בודקים את התורה האם היא אמרה נכון או  אמרה לא נכון, ועל זה אתם נענשים! למה? כי הפנתם עורף?

אז מה צריך לבדוק? אומר שזה תלוי איך אתה בודק? האם אתה בודק את האישה כשהיא אשתך או כשהיא אישה זרה לך. אם זרה  לך והיא עושה לא אשתך- אז  אתה בודק אותה אם לקרה אותה או לו.

אבל אם היא אשתך._ברור שאתה מסתכל עליה רק כדי לקרב אותה.

אז אומר: איך אתה מסתכל על הקב"ה? האם להתקרב אליו? או שאתה מסתכל עליו, כדי לבדוק אם הוא צודק או לא צודק. 69.48

 

ואומר שהשערות העורף הם מאפשרות לכסות את הצד הזה שאתה מפנה עורף, ואז  ההארה שבאה לך מלמעלה היא לא הארת העורף הקשה, ואז אין לך שום הארה, אפילו לא כועסים עליך, ואז אין לך בררה, זה מאפשר לך לעשות תשובה.

התיקון הרביעי שלנו הוא שערות שבאים על הראש- שהם נקיים לגמרי מדינים, ויש להם כח גדול להם לנו הארה של חסד עצום וגדול. אמנם מהם לא נקבלך אלא משערות דיקנא, אבל הם נותנים איזה שליטה מלמעלה- של  איזה שקט ורוגע שיכול לבוא מלמעלה.

 

כד) בגלגלת של הראש היי בכתר דא"א תלויות אלף אלפים רבא ושבעת אלפים וחמש מאות קבוצות שערות. לבן ונקי כמו צמר הזה שהוא נקי שאינן מסובכות זו בזה שלא להראות עירוב בתקוניו, אלא הכל הוא על מכונו שאינה יוצאת נימא ושערה משערה.

השערות ה"ס דינים מלשון סערות ומקום שה"ס כלים ואו"ח שהיו מלבישים לג"ר דחכמה ובתקון קרומא דאוירא של מסך דצמצום ב בוא לא יכול הג"ר להאיר הסתלקו הג"ר דחכמה והאו"ח שהלבישם יצאו מראש בסוד סערות ופסולת.

אמנם דינים אלו הם הכנה לכל האורות והמוחין של בי"ע משום שהם באים ונמשכים מקרומא דאוירא מסך דצמצום ב שהוא גרם יציאתן מראש שה"ס הפרסא שבראש עתיק, שפירושה עירוב המלכות בבינה ואח"כ בסוד התקונים מקבלת המלכות צורת בינה באופן שדינים דמלכות נמתקים ויוצאים כמו מבינה ומי שמקבל דינים ההם, נמשכת לו הקטנות מבינה ואחר שמשיג הקטנות מבינה ראוי הוא לקבל גם הגדלות מבינה המאפשרת תיקונים גדולים היות ובאה מבינה ולולא הקטנות דבינה הבא מעירוב הזה שבפרסא לא היו זו"ן דאצילות וכל המדרגות שבבי"ע ראוים לקבל מאור העליון וז"ס שאמרו, בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תלייא מילתא שה"ס שערות דיקנא המכונים מזלא גם שערות דיקנא יצאו משם כתוצאה מכוח עליית מלכות לבינה ושערות הראש ושערות דיקנא הם מדרגה אחת של אור חוזר שיצא מהפרצוף בעקבות צמצום ב, אלא שהמדרגה נבקעת ע"י כח הקרומא דאוירא שהוא מקורה אשר כתר וחכמה וחצי בינה נשאר במדרגה וחצי בינה ותו"מ נופלים ממנה ויוצאים לבר מראש ונדבקים בלחי התחתון בסוד שערות דיקנא ולפי שנפלו ממדרגת שערות ראש ע"כ יש בהם יותר דינים בסוד ששערות דיקנא קשישי וכל זה הוא בבחינת הכלים של השערות, אבל האורות שבהם נמשכים מחכמה סתימאה כי להיות נסתמת בקרום הזה דאוירא ע"כ בשעת גדלות שהקרום הזדכך הארתה בוקעת בקרומא דאוירא וממנה באה לשערות ודרך השערות באה הארתה לפרצופים התחתונים, וע"י אורות אלו נעשו י"ג נימים דשערי כלומר שמתחלקים להארת חכמה בינה דעת כמ"ש לפנינו, אמנם הכלים הם מקרומא דאוירא ובהם ג כלים שהם מחצית מדרגה העליונה דשערות שנק שערות ראש היי כתר וחכמה וחצי בינה

וז"ש בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפים וחמש מאות קוצי שדערי, כי ספירות הכתר דשערות מתחברות כל כך בגלגלתא עד שהם כמספר הספירות דגלגלתא שהיא אלף אלפים מה שאין כן החכמה דשערות כבר נפלה הרבה ממדרגות הגלגלתא כי עליה שולטת קרומא דאוירא שממעטה מג"ר ועל כן אינה אלא ז אלפים בחוסר ג ראשונות והם מכונים אלפים כי ספירות החכמה היא במספר אלפים.

הבינה דשערות אינה אלא ה מאות היי רק ה ספירות חג"ת נ"ה כי בינה עד הוד התפשטה ולא יותר וספירותיה הן במספר מאות ומה שאומר אלף אלפין רבוא היא מטעם התכללות שבהם ממלכות דמנעולא שהארתה למעלה היא בסוד רבוא. ואע"פ שאמרנו שהשערות הם דינים הנמשכים מפרסא, היי בהתפשטותם לפרצופים התחתונים, אבל בהיותם נשרשים כאן הן כולן חסדים ורחמים מטעם כי כאן אינן נמצאות השערות בפעולת הדינים שבהן אלא הן כאן בבחינות התוצאות של פעולת הדינים שלמטה שהתוצאות שלהם הן בני חיי ומזוני וכל המוחין הגדולים ואלו התוצאות נדבקות כאן בגלגלתא דא"א ומבחינה זו מכנים אותן שערות וע"כ נבחנות שהן לבנות ונקיות, וז"ש חוור ונקי כהאי עמרא כך איהו נקי דלא אסתבך דא בדא כי ד מיני דינים יש בשערות אלו שהם באים מתוך העירוב של בינה ומלכות זו בזו והן בחינות בינה ומלכות בבינה ובחינות בינה ומלכות במלכות אשר ג בחינות הראשונות הן ממותקות ברחמים וד' שהיא מלכות שמלכות היא בחינת מלכות דמדת הדין שלא נמתקה. ואומר הזהר שד' מיני דינים אלו אע"פ שהתערבו הם מסתדרים כאן כל אחת למינה ואינם מסתבכים אחת בחברתה, ולמשל אם היתה מתגלה המלכות דמדת הדין בעת שליטת מלכות הממותקת היו כל האורות מסתלקים שמחמת ערבוביא הזו היו מסתלקים האורות וכן אע"פ שמלכות הבלתי נמתקת היא מקור של כל המלכויות המנתקות מ"מ לא ניכר זה אלא דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא וכל אחת שולטת בפני עצמה בלי שום קשר עם חברתה לכן עם אחת בדין אין השפעה על האחרים, שכל אחד עומד בכלי נפרד, ואין המקולקל משפיע על האחרים

כה) כל קבוצה וקבוצה של השערות יש בו ארבע מאה ועשר אגודות של שערות כחשבון קדוש וכל נימא ומימא לוהטת בת"י עולמות כחשבון קדוש, שכל עולם ועולם סתום וגנוז ואין מי שידע אותו חוץ הוא עצמו ולוהט לארבע מאה ועשרה עיבר כחשבון קדוש ואלו הם סוד ג קדושות שאומרים כל אחת מן קבוצות השערות כלולה מד' אותיות שהם חו"ב תו"מ והמלכות שבהם כלולה משתים הממותקת והבלתי ממותקת, ואלו חו"ב תו"מ להיותן מבינה ה"ס ארבע מאות שספירות הבינה הן במספר מאות. והמלכות הבלתי נמתקת מתווספת עליהם שהיא בחשבון עשרה ע"כ הם ארבע מאות ועשרה נימים היוצאות מכל קוץ וקוץ וחושב כאן ג בחינות שהם ת"י נימים ות"י עלמין ות"י עיברים שהם כנגד ג פעמים קדוש שיש באו"א וישסו"ת וזו"ן

כו) ובכל נימא ונימא יש מבוע היוצא ממוחא סתימאה ממנו מגיעים האורות שמשפיעים דרך השערות למדרגות שבזו"ן דאצילות ובבי"עשהוא ראש הג' דא"א ומאיר ונמשך מנימים אלו לנימים דז"א ומאלו ממתקן מוחו של ז"א כלומר שמקבל ג"ר ואז נמשך מוח ז"א לל"ב שבילי החכמה, עצם השערות היי בחינת הכלים נמשכות מקרומא דאוירא, צמצום ב שגרם ליציאת האור חוזר מהמדרגה אמנם האור שבהם מקבלים ממו"ס שבהיותו מוקף וסתום בקרומא דאוירא הוא כנ"ל, הנה בעת גדלות שהקרום מזדכך בוקע אור חכמה סתימא דרך הקרומא דאוירא וממלא השערות מאורו יש הארה במוחא סתימאה שלא יכולה להינתן לתחתון בגין המסך בקטנות ובגדלות הקרומא דאווירא נפתח, ומאיר דרך שערות דיקנא, ומהם נמשך ג"ר ל"א דרך שערותיו ומהאי מתקן מוחיה

כז) וכל קוץ וקוץ היי בכל קבוצה וקבוצה של השערות מתלהטות ותלויות ומתתקנות בתקון נאה בתיקון יפה ומכסות על הגלגלתא וקבוצות של נימים מתתקנות בצד זה ומצד זה על הגלגלתא היי בימין ושמאל ואמצע, ולמדנו כל אגודה ואגודה של השערות היא המשכה של מבועים הסתומים היוצאים ממוחא סתימאה שהוא ראש ג דא"א

כח) ולמדנו, משערותיו של אדם ניכר מה הוא אם הוא דין או רחמים והוא אחר שעברו עליו ארבעים שנה ואפילו כשהוא צעיר בשערותיו ובצורתו ובגבות עיניו

כט) קבוצות השער תלויות בתקונן עד כתפיו נקיות כצמר נקי. היעלה על דעתך עד כתפיו, אלא עד ראשי כתפיו שלא נראה העורף משום שכתוב כי פנו אלי עורף ולא פנים, והשערות עולות מאחורי האזנים כדי שלא לכסות האזנים שכתוב להיות אזניך פקוחות. בעת שישראל חוטאים וגורמים פירוד בין ימין לשמאל של מעלה, אז נבחן שהחזירו עורף שלהם לקב"ה מפני שגורמים גם למעלה שלא יאיר להם הפנים אלא העורף שהוא בחינת אחורים ודינים ונמצאים יונקים מהעורף שלמעלה שע"יז מגבירים השמאל על הימין, וע"י השפעת השערות דא"א מתכסה העורף באופן שגם מהעורף לא יכלו לינק זהו תיקון עצום, מפני שקשר יכול להיות רק קשר של אהבה וזו בחינת פנים וחסד העליון המפשט לתחתון, אך אם מפנה עורף יש קשר אבל של כעס. יש תיקון מלמעלה שאם העורף מכוסה, אזי מרגישים שאין קשר בכלל שאפילו הארת העורף מכוסה. כאן אין התייחסות אפילו של העליונים, ואז מוכרחים לחזור בתשובה ולהמשיך הפנים וקבלת התפלה של התחתונים מכונה אזנים וז"ש ושהשער הסתלק אחרי האוזניים כדי שהדינים שבשערות לא יעכבו קבלת התפלה שז"ס להיות אזנך פקוחות, וענין הסתלקות השער לאחורי האזנים בספרא דצניאותא

ל) השערות היוצאות לאחרי אזניו כולן הן בשוה אינן יוצאות זה מזה והוא תקון שלם, תקון נאה תקון יפה נחמד למראה. התשוקה והשמחה של הצדיקים שהם בז"א הוא לראות ולהתדבק בתקוניו של עתיק הסתום מכל שהוא גלגלתא של א"א

לא) י"ג נימים היי אגודות שערות עומדות מצד זה ומצד זה של הגלגלת שהוא הכתר דא"א כנגד פניו ובהן מתחילות השערות להתחלק. אין בחינת שמאל הבאה לידי גילוי בעתיק הסתום הזה שהוא א"א הוא כלו ימין נראה ואינו נראה סתום ואינו סתום וזה הוא בתקוניו כל שכן בו עצמו, כמו שיש י"ג חוורתא שהם בחינות גלגלתא, כן יש י"ג נימים שערות שהן בחינות קרומא דאווירא ועניינם שווה זה לזה שה"ס או"א וישסו"ת בימין ושמאל של הפנים שה"ס ב הויות במילוי ע"ב ס"ג ובחינת ז"א באמצעם מאחוריהם שה"ס והיה דמ"ה והם בחינת ג קווים ועם המלכות המקבלתם הם י"ג

לב) ועליו חשקו בני ישראל לצרף ולהבחין בלבם שכתוב היש ה' בקרבנו אם אין, היי בין ז"א שנקרא ה' ובין א"א שנקרא אין. א"כ למה נענשו, ומשיב משום שלא עשו זה מתוך אהבה אלא בניסיון שכתוב ועל נסותם את ה' וכשיש אמונה ואהבה אין צורך בניסיונות לאמור היש ה' בקרבנו אם אין שכתוב, ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' וגו, משמע שמלבד הריב שהיה להם עם משה על המים שמטעם זה נק המקום מריבה, חטאו עוד על נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם אין שמטעם זה נענשו במלחמת עמלק. שהחטא היה שבני ישראל רצו לדעת אם מדרגת ז"א הנק השם שוכן בלבבם או מדרגת א"א הנק אין, והחטא היה מפני שניסו את ה' ולא היה מטעם אהבתם את ה' וההבדל ביניהם דק מאד כי סוף סוף הוא אותו הדבר, אלא ההבדל הוא במטרה שגורמת לזה. אם להרבות האהבה היתה המטרה או לנסות לדעת היא המטרה. ויש להסביר זה בדרך משל, באדם המסתכל ביופי של אשה לאחר שהיא אשתו או מטרם שנשאה, כי לאחר הנשואין אינו מסתכל בה להבחין אם לקרבה או לרחקה, אלא כדי להרבות אהבה, וע"כ אין הסתכלותו עליה לטרח ואדרבה נהנית מאד מזה. משא"כ מטרם שנשאה אם מסתכל עליה אז היא אינה סובלת ומצטערת מהסתכלותו משום שחוששת אולי יתדמה לו איזה חיסרון וידחה אותה, וע"כ מרגשת הסתכלותו לגסות ולא תוכל לסבול

לג) בהתחלקות השער שעל הגלגלתא לימין ושמאל הולך ביניהם דרך אחד המאיר לר"ע עולמות וממנו מאיר הארח שבמקום התחלקות השער שעל גלגלתא דז"א שהצדיקים מאירים ממנו לעולם הבא, ז"ש ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום לעתיד לבוא, ומארח הזה שבז"א מתחלק לשש מאות ולשלשה עשר דרכים של התורה המתחלקים בז"א היי תרי"ג מצות שכתוב בו כל ארחות ה' חסד ואמת. השערות הם דינים מאחר והם מבטאים את זה שהם לא יכלו להישאר בראש בסוד אור חוזר, וכשהאור הסתלק לא היה מה לעשות עם הכלים הללו, הם מותרי מוחא  כנ"ל והדינים מתחלקים לימין ושמאל שהדינים דנוקבא גבורות לא מאפשרים לקבל את האור הבאים מכח הצמצום והמסך שבמלכות הם בחינות ימין והדינים דדוכרא הנמשכים מקו שמאל הם בחינות שמאל ואלו ב מיני דינים הם שורשים לכל מיני דינים ועונשים שבעולם, והצדיקים מסתכלים באלו הדינים יודעים ומכירים הדרך שהוא באמצעם באפן שההולך בו אינו נכשל לא בדינים דשמאל ולא הדינים דימין כעין סוג של כעס שהוא דיני הזכר ודכאון של דיני הנקבה. ודרך זה נק אורחא דפלגותא דשערי שביל החוצה את השער וכבר ידעת שאלו השערות דא"א אינם דינים כי אינם דינים רק בז"א ולא בא"א שהוא כולו רחמים וכולו ימין. אמנם שם הם תוצאות הנפעלות בסוף הכל מאותם הדינים בסו"ה לא ידח ממנו נדח, לפיכך כיון שהם תוצאות האורות הנפעלות משערות דז"א הן מאירות וממתיקות את השערות דז"א וז"ש ומניה נהיר ארחא דז"א ואע"פ שהארח בין ימין ושמאל דשערות דז"א אינו נקי כל כך כמו בא"א מ"מ מקבל הארתו מאורחא דפלגותא דשערי דא"א שבו בא"א מאיר אורח הזה למאתן ושבעין עולמות ומרמז כאן לאותיות רע שהם מספר מאתים שבעים כלומר שכל הרע הנמצא בעולמות מתמתקים ומקבלים תקונם מאורח דפלגותא דשערי שבא"א וענין אורחות הק חסד ואמת נתבאר בספרא דצניעותא