007- אדרא רבא – שיעור 7 (נח-ס) למתקדמים

 

תיקון חמישי– רעווא דמצחא+ תיקון שישי- פקיחו דעיניין

מאמר רעווא דמצחא – תיקון החמישי

מבחינתינו כאן זה התיקון  החמישי- למדנו על ג' התיקונים הראשונים- שהם בפנימיות ראש דא"א, שהם נקראים: גלגלתא ,מו"ס  וקרומא דאוירא, או מוחא דאוירא בגדלות.

לאחר מכן, למדנו על עמר נקי, דהיינו מה שיש בחיצוניות ראש דא"א שהוא בא כשערות ריישא. ועכשיו אנו מדברים על התיקון חמישי גם מבחוץ לראש- שהוא נקרא רעווא דרעווין- רצון דמצחא.1.25

 

אות ל"ד

המצח שבגלגלת דא"א נקרא רצון (למה הוא נקרא רצון?) כי רצון הרצונות נגלה במצח ההוא כנגד זה למטה כתוב, והיה על מצחו תמיד לרצון (אז רצון בא בבחינת המצח )וגו ומצח הזה שנקרא רצון הוא מקום הגילוי האורות של כל הראש והגלגלתא ולכן עליו להיות מגולה ללא שערות המתכסים בארבע מאות ועשר עולמות, (אז המצח הוא המקום לגילוי הרצון- ולכן הוא צריך להיות גם לא מכוסה בשערות )

פירוש: הגולגלתא מתחלק לב' ראשים גולגלתא ואוירא (אוירא הכוונה למוחא דאוירא ) ( למה את המספר לי את זה? הרי עכשיו אנו מדברים על מה שיש בחיצוניות א"א" וגלגלתא זה בכלל פנימי- אלא שזה כן מענין אותנו- מכיוון שהתיקונים החיצוניים של א"א  בבחינת השערות-  שנתן עתיק בא"א- הם מתחלקים כמו הפנימיים, אז הוא מספר לנו על הפנימיים- רק כדי להתאים לנו איך החלוקה בפנים, והלהקיש את זה גם על מה שקורה בחוץ.)

מה שיש בחיצוניות א"א, ולמרות שגלגלתא זו בחינה פנימית, ויש קשר מפני שהתיקונים החיצוניים בבחינת השערות שנתן עתיק בא"א מתחלקים כמו הפנימיים, ומכן נקיש על החוץ

שה"ס ם' (גלגלתא ) ל' דצלם ( מוחא דאוירא) אני מתעקש לומר מוחא דאוירא ולא אוירא- כדי להבדיל את זה מאוירא סתם- מכיוון שלגלגלתא לא פעם הוא קורא אוירא, כי גלגלתא הוא בחסדים מכוסים, ולכן כאן היה אולי יותר טוב לומר: מוחא דאוירא, או קרומא דאוירא בקטנות) דהיינו בחינת או"א וישסו"ת שבאות ם' דצלם אין י' יוצאת מאויר לעולם כמו באו"א (אז זה או"א של ראש דא"א- זה לא או"א הכלליים )וה"ס ראש הנק' גלגלתא, ( הוא אזוק בעזקא דכייא והי' לא יוצא מהאויר שלו) ובמוחא דאוירא שהוא ראש ב' וסוד ל' דצלם שהיא בחינת ישסו"ת בו יוצא י' מאויר בשעת גדלות(כלומר שאם הי' יוצא מהאויר אז אפשר לקבל חכמה- אז א"כ בפנימיות א"א

עדיין מדברים- יש ג' ראשים, אבל האוזן עצמה – הבינה מתחלקת ל-2 :לג"ר דבינה וז"ת דבינה

• ג"ר דבינה- ם דצלם_ גלגלתא
• ז"ת דבינה- ל' דצלם- מוחא דאוירא שבה כבר יכול להתקבל האור, למה יכול? כי יוצא הי' מהאויר

וכנגדם: וזה מה שחשוב:

מתחלקים ג"כ הכלים בחיצוניות – ראש דא"א ל-ם' ו-ל' דצלם.

• בחינת ה-ם'דצלם ' שבחיצוניות הראש– הוא מקום השערות, איזה שערות? רישא שנקרא עמר נקי. ומי זה ם' בפנימיות הראש? גלגלתא. מקום השערות הוא מקרומא דאוירא- דהיינו ר"ל שמקורם מצ"ב שעשה עתיק לצורך אצילות- אז קורמא דאוירא זה המסך דצ"ב- דהיינו י' שנכנסה באור, וכיון שהי' אינה יוצאת עוד משם, מאיפה? מהם' דצלם- מגלגלתא, ולכן נקבע שם מקום השערות בקביעות, שזה הענין שלנו  פה- שזה בחיצוניות הראש.
• ול'– דצלם -וממצח דא"א ולמטה8.11

) וכנגדם מתחלקים ג"כ הכלים בחיצוניות ראש דא"א לם' ול' אשר בחינת ם' שבחיצוניות הראש הוא מקום השערות שמקורם מקרומא דאוירא מצמצום ב' שעשה עתיק לצורך אצילות דהיינו י שנכנסה באור וכיון שי' אינה יוצאת עוד משם ע"כ נקבע שם מקום השערות בקביעות שהיוד יוצאת מהאוויר ב ל דצלם ויכולה להתגלות חוכמה ואין צורך בשערות שהם כלים המראים שאי אפשר לקבל, וכשיש תיקון שכן ניתן לקבל חוכמה, בחוץ זה יתבטא במקום שאין בו שערות

ובחינת ל' שבחיצוניות הראש הוא ממצח דא"א ולמטה כי מחמת י 'יוצאת שם מאויר אין שם מקום לצמיחת שערות בקביעות, (אז זו הנקודה העיקרית שסביבה נסתובב:

מה הנקודה?

• שהי' יוצאת מהאויר בל' דצלם- כלומר שיכולה להתגלות חכמה- אז כבר לא צריכים להיות שם שערות. הרי מה מראות השערות? על כלים שמראים שאי אפשר היה לקבל את האור. אז האור הסתלק- והכלים דאור חוזר יצאו בסוד שערות. אז אם יש לי תיקון שאני כן יכול לקבל חכמה בפנים, אז בחוץ זה יתבטא כמקום שאין בו שערות (9.16)
• אלא בשעה שאין עת רצון, נמצאים שערות הגלגלתא יורדים ומכסים המצח
• ובעת רצון מסתלקים השערות מלכסות המצח והמצח מתגלה ( אם המצח מגולה זה מראה שמתגלה אור- ואם זה בא"א הוא נקרא עליון, אז יש רצון מצד העליון.)ואז מתגלים שם האורות המכוסים בם' דצלם שה"ס הגלגלתא (כלומר בגלגלתא עצמה הרי לא יכולים להתגלות האורות- כי משם הי' לא יוצאת מהאויר, אבל זה מתגלה במקום הזה שהתחלק מהגלגלתא- שנקרא ל' דצלם )

וז"ש והוא מצחא דאקרי רצון הוא גילוי כל רישא וגלגלתא כי כל האורות מכוסים בגלגלתא שה"ס ם' דצלם מתגלים במצח שה"ס ל' דצלם (אז איפה הגילוי? לא בגלגלתא ממש, אלא בל' דצלם, ובגלגלתא יש שערות בקביעות- לא כמו על המצח- שלעיתים יש ולעיתים אין.

עד  לכאן הבנו מה זה התיקון הזה- שנקרא  רעווא דרעווין או רעווא דמצחא. רצון של המצח- התיקן הוא שהמצח הוא מגולה משערות. 11.28

)ואין הגלוי בגלגלתא אלא בו יש שערות בקביעות ולא כפי המצח בו יש שערות לעיתים

 

ומספר ארבע מאות ועשר רומז על סוד הכיסוי שסוד העשר העודפות על ארבע מאות ה"ס המלכות הבלתי ממותקת שהתערבה בבינה בסוד י' שנכנסה באור. וע"כ:

• יש חו"ב תו"מ עם מלכות ממותקת (עד לפה זה –  400 )
• ועשרה נוספות ממלכות (10 זה התוספת) הבלתי נמתקת ( ולכן זה
  • : 400 זה מהמלכות הממותקת, שזה חו"ב ת"ת ומלכות
  • ויש תוספת של 10  למלכות הבלתי ממותקת- שי' נכנסה לאור ונהיה אויר

וביחד זה 410 )

שמטעם המצא מלכות הזו בקביעות בם' דצלם ע"כ האורות דגלגלתא שהיא סוד ם' מכוסים ונעלמים וז"ש גילוייא דכל רישא וגלגלתא דמתכסייא בארבע מאות ועשר עולמות ( הגילוי של כל הראש והגלגלתא שמתכסים ב410- עולמות)שה"ס חו"ב תו"מ שכל אחת מאה (כי מדובר על בינה, שבינה נספרת במאות ) ומלכות הבלתי ממותקת הקבועה שמה שה"ס עשרה. אמנם במצח מתגלים ( מה הכוונה? (במקום של רעווא דרעוואין- רצון הרצונות- מתגלה האור. ) ( 14.00)

 

אות ל"ה

לה) וכשנתגלה המצח מתקבלות תפילות ישראל, מתי מתגלה, שתק ר"ש כדי שיענה מי מהחברים. שאל פעם שניה ולא ענו לו, א"ר שמעון לר' אלעזר בנו, מתי מתגלה המצח, אמר לו בשעת תפלת המנחה של שבת. אמר לו ר"ש מהו הטעם שמתגלה המצח בשעת תפלת מנחה של שבת, אמר לו ר"א משום שבשעה הזאת בימות החול ( לא בשבת) תלוי הדין למטה בז"א שעד שעה זו זורח אור החסד של הבוקר (כלומר ששם יש את בחינת התפילה שסדר יצחק שהוא בחינת דין מחצות היום ומחצה מתחיל הדין בעולם- כיוון שעד הצהרים יש את בחינת החסד  של אברהם שזורח Uמשם מתחיל לרדת-)כי יצחק שה"ס קו שמאל דז"א תקן תפלת המנחה ומהארת החכמה שבשמאל נמשכים הדינים, ( זה מה שקורה בתפילת מנחה) ובשבת הוא להיפך, ( למה?) כי (דוקא )מתגלה המצח דז"א שנקרא רצון (וכשהוא מתגלה )בשעה ההיא נשקט הרוגז ונמצא הרצון והתפילה מתקבלת. ( ובמיוחד בעת פתיחת ההיכל- שנפתחים השערים ומתגלה עת רצון) ז"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון זהו הזמן בו אדם יכול לבקש בקשות- קצת דומה לתפילת נעילה- זה עת רצון במנחה בשבת שזה זמן חשוב ביותר שאדם יכול לבקש שיתגלו לו כלים דהשפעה, כי עת רצון הוא מעתיק יומין לגלות המצח ומשום זה נתקן מקרא זה לאמרו בתפלת שבת. (כל זה אומר רבי אלעזר בתשובה לרבי שמעון )

 

אר"ש לר"א בנו ברוך תהיה בני לעתיק יומין ותמצא רצון המצח בשעה שתצטרך לו כשמוצאים את רצון  המצח (רצון הרצונות) להתחבר לאמונה שלמה, אז ניתן לאדם  כל מה שרוצה וכל מה שצריך עד כדי שקב"ה גוזר- אז מי שזוכה לרעווא דרעווין- אז הוא הופך להיות לצדיק.  וצדיק גוזר- וקב"ה מקיים. (18.47

תלמיד: איזה רוגז נשקט במנחה דשבת?

הרב: (נשקט) הרוגז שיש במנחה ביום חול.

ביום חול  במנחה יש רוגז , כי יש דינים, ובשבת למרות שזה מנחה, לכאורה צריך להיות גם  רוגז, אבל שבת דוקא לא.  אז דוקא מתגלה עתיק יומין- שזה מדרגת יחידה בשבת, שלמדנו שבשבת ישנם 3 עליות: בליל שבת למדרגת נשמה, במוסף דשבת למדרגת חיה, ובמנחה-  למדרגת יחידה של ז"א כמובן. ואז כשז"א עולה למדרגת יחידה, אז זה נקרא רצון הרצונות מעתיק יומין שמתגלה הרצון, ולכן כל הרוגז שבאופן טבעי יש במנחה מטעם הדין של יצחק הוא מתכסה.) ( 19.44)

 

תלמיד: מה העניין שהוא שואל פעמים ואף אחד לא עונה? למרות שרואים בסוף שכן יודעים את התשובה..לגבי רבי אלעזר

הרב:  בשאלה השנייה אף אחד לא רוצה לגלות- דבר שלא ניתנה לו רשות לגלות. כי אם הוא שואל וזה סוד- אף אחד לא מעיז לגלות סוד, כי למדנו שגילוי סוד שלמי שלא ראוי במקום שאינו רואיו- הוא מזיק. אבל אם הוא שאל- אבל לך אסור לגלות- כי איך אתה ידוע שאתה ראוי לגלות? לא רק משיהו שומע, אלא א"כ אמרו לך לגלות.

דומה לאדם שאומרים לו תעלה להיות שליח ציבור. בהתחלה צריך לסרב. צריך לחשוב: האם אנו רואים להיות שליח לציבור?  האם אני ראוי להיות כמו אח"פ דעליון שעומד  על העמוד שדרכו עוברות התפילות- וצריך לעלות את כל הגו"ע של כל הציבור, וזה אני  צריך להעלות למעלה בתור שליח ציבור? איך יש לי מקום כזה? אז צריך לסרב, ולחשוב שאינו ראוי, ואז אם מבקשים שוב, אז הוא עולה. ואותו דבר פה. (21.34)

אות ל"ו

לו) בשאר של מטה כשנגלה המצח נמצא עזות ז"ש ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם ( כשאדם , ברגע שמגלה את מצחו, מגלה את רצונו והוא ממאן להיכלם)וכאן בא"א כשנתגלה המצח נמצא האהבה והרצון השלם וכל מיני רוגז נשקטים ונכנעים לפניו יוצא שאם מגלים את הרצון זהו סוג של חוצפה שאנו כאן כאורחים, אלא אסור שהרצון יהיה בבחינת יצאנית אלא רצון ראוי שבא מטעם קשר עם העליון. לכן כדאי להסתיר רצונו עד שרואה שהשעה ראויה

(למשל: אני רוצה לאכול!-זו חוצפה..אתה אורח..חכה שיציעו לך.

למשל "ומצח אישה זונה"- היא מגלה את רצונה כלפי חוץ-  ומראה את רצונה בחוץ- אומר שזה עזות!. למה? למה לא לומר את הרצון שלי? כי אסר שהרצון יהיה בבחינת יצאנית- שהרצון הוא בחינת יצאנית- והוא לא בא מטעם  הקשר עם העליון, אלא רצון עצמי שיוצא החוצה- זה כמו דינה שיצאה החוצה- ואז היא פוגשת בדברים שאינם טובים. לכן אדם  לא פעם צריך להסתיר את רצונו ולא לומר אותו לחוץ- זה כאילו עדינות שיש לאדם- ומתי מותר לו לגלות את רצונו? רק כאשר רואה שהשעה ראויה. זמן רצוי. (24.00)

אות ל"ז

לז) ממצח הזה שלמטה מאירים ארבע מאות בתי דינים שה".ס חו"ב תו"מ הנמשכים מקו שמאל דאמא לז"א(קו שמאל זה דינים ) שכל אחת במספר מאה(ולכן זה 400 ) וכשנתגלה עת רצון הזה במצח א"א (שכמובן בא מהכח של עתיק יומין ) כולם נשקטים (אותם דינים) לפניו ז"ש דינא יתיב (שהדין יושב, כלומר נשאר במקומו – ואומרים לו: אם עכשיו עת רצון, אז "דבר השם" שהוא דין- ניצב בשמים ולא יורד אותו דין לארץ) שפירושו שנשאר במקומו והדין אינו נעשה שדבר השם שהוא הדין אינו יורד מלמעלה. ולמדנו שלא נמצא שערות במקום הזה במצח משום שמתגלה שיוצאת י' מאויר ואינו מתכסה כמו בגלגלתא המלאה שערות. הוא נתגלה כדי שיסתכלו בעלי הדין ויהיו נשקטים מהדינים לא יעשו(ודוקא אז אתה צריך להסתכל על הרצונות שלך- דוקא שם צריך לגלות את הרצון, וא"כ אנו רואים שבמקום הקדושה העליונה- יש  ענין לגלות את הרצון- הרצון גם מבטא  את האגו של אדם. האם מותר לגלות את האגו שלו- תלוי מתי? אם זה עת רצון- כן, ואם  זה לא עת רצון- אז לא!, אם זה בקדושה כמו בשבת כן. ואם לא זה יצא כדינים- כחוצפה. אבל אני רוצה!- רגע, קבלת רשות?!   עד שתקבל רשות אתה צריך להסתיר את הרצון, כי אחרת הרצון ילך לקליפות, ילך לחוצפה- לא מטעם יראה )וכאן במקום הקדושה העליונה צריך לגלות את הרצון, את האגו, כאמור בקדושה כמו בשבת. הצדיקים יודעים מתי לגלות רצונם, אשר ממילא אין להם רצון לפרטיות, אלא להשפעה. כאשר אדם מגלה רצון שלא בזמן הראוי, זו חוצפה עליה נאמר עז פנים לגיהינום, ובמקום קדושה, צריך לגלות כדי להשפיע (27.29 )

 

אות ל"ח

לח) מצח הזה התפשט במאתים ושבעים אלף אורות הנרות המאירים מעדן העליון  עדן פירושו חכמה, שלמדנו שיש עדן מאיר לעדן. (האם עדן מאיר לעצמו?  לא! יש עדן דא"א ויש עדן דז"א)

עדן עליון שהוא חכמה סתימאה דא"א אינו מתגלה והוא סתום בסתימא( למה? כי הוא עומד למטה מקרומא דאוירא שמקיף אותו ולא נותן לו להתגלות- כי הוא בצ"ב) דהיינו מקרומא דאוירא המקיפו ואינו מתחלק לדרכים כמו שאמרנו, שאין הארתו יוצא לחוץ ועדן הזה שלמטה שהוא בינה שחזרה לחכמה דהיינו ישסו"ת  מתפרש בשבילים שלו לל"ב שבילים של חוכמה ( כלומר המוחא סתימאה- למרות שיש שם חכמה- היא לא מתגלית לתחתונים- וישסו"ת כן מתגלה לתחתונים- וממנו יוצא ל"ב שבילים של חכמה מישסו"ת וזה גם נקרא ל"ב נתיבות החכמה)למרות שיש חוכמה במוחא סתימאה אינה מתגלית לתחתונים, אלא רק מישסו"ת דרך ל"ב נתיבות החכמה( 29.39)

 

אות ל"ט

לט) ואע"פ שעדן הזה שלמטה בינה ( דהיינו ישסו"ת) מתחלק בשבילים שלו לל"ב שבילי החכמה, אין מי שישיג אותו חוץ מז"א הזה ועדן שלמעלה אין מי שישיג אותו( ואת השבילים שלו ) חוץ מאותו א"א ז"ש אלקים הבין דרכה, (וידע את מקומה ) זהו עדן שלמטה דהיינו החכמה הנמשכת מישסו"ת שיודע אותה ז"א ולא אחר, אבל הוא משפיע אותה למלכות. והוא ידע מקומה, זהו עדן שלמעלה שהוא חכמה סתימאה דא"א שיודע אותה עתיק יומין הסתום מכל ואינו משפיע אותה למטה. ( כי הוא בצ"א) ומ"ש בז"א שאחר אינו יודע אותה דהיינו הבא לקבל חכמה ממנו עצמו אבל הבא לקבל מהמלכות יודע אותה (שז"א הוא  זה שיכול לקבל את החכמה מל' דצלם, הוא  לא נותן אותה ישירות לנשמות צדיקים, אלא רק כאשר יש זווג בינו לבין המלכות- והמלכות מקבלת את ההארה, רק אז היא נותנת לתחתונים, קצת מוקדם מלדבר על זה כאן, אבל כאשר דבר על התיקונים של ז"א- על י"ג  תיקונים של ז"א- אז נדבר על איך ז"א משפיע דרך הזווג עם המלכות לתחתונים.

כרגע מה שאותנו מעניין יותר" פה בתיקונים של א"T שאנו מתעסקים בשעורים: אנו מדברים כרגע על התיקון החמישי שהוא גילוי הרצון- וגילוי הרצון- אומר צריך להיות בעת רצון. מתי  עת רצון? במנחה דשבת. או שאדם מגיע למדרגה הזו- שהוא בעל אמונה שלמה ועליית עולמות- ואז את המגלה את הרצון.  אצל בהמות המצח מכוסה שער, לכן אם אדם מתנהג עם הנפש הבהמית בעיקר, מצחו מכוסה

סיפר לנו על כל מה שקורה בגלגלתא ומוחא דאוירא כדי להקביל לנו את  מה שקורה בחיצוניות הראש- למה שקורה בפנימיות הראש.

 וג' התקונים הראשונים היו בפנימיות הראש. ולמשל יש לנו ג' תיקונים בחיצוניות הראש_ כנגד הנה"י,  וכרגע דברנו על ב' התיקונים החיצוניים שהם

• השערות שמכסות את הראש שהם נקראים עמר נקי (כנגד ם' דצלם) שהם כנגד הגלגלתא-
• וכנגד ל' דצלם דברנו על רעווא דרעווין– על גילוי מצח הרצון, שצריך להיות פנוי משערות כפי שבפנימיות מתגלה החכמה- בל' דצלם_ ככה מבחוץ מתגלה הרצון במצח ולכן הוא צריך להראות כפנוי משערות. כי שערות מצביעות  דוקא על אי גילוי,
  • לכן במצח – במצב הקטנות– מתכסה המצח
  • ובעת רצון ( מצב גדלות) – יתגלה המצח

 

אל תשליכו את זה למצח של אדם שהתמיד הוא מגולה- כי נבראנו כאדם המתוקן, אבל תראו בבעלי חיים שהמצח- כן מכוסה. כלומר שאם אדם מתנהג כבהמה מצחו מכוסה. ואם אדם  מתנהג כאדם- אז מצחו מגולה ויכול לגלות את הרצון..

תיקון  6 – פקיחו דעיניים

אות מ'

מ) העינים של ראש הלבן, שהוא כתר דא"א הנקרא גלגלתא משתנות משאר עינים ( על העיניים שזה גילוי חכמה- אנו צריכים שיהיו חסדים שמכסים אותם- כי אם אין חסדים אז יהיה גילוי חכמה בלי חסדים לכאורה. אז   אומר שבא"א- אין כסות על העין-אין גבות על העין, וגבות הן חסדים- יש כאלה שרוצים להקטין את גבותיהם- והגבות זה חסדים.) אין כסות על העין (בא"א ) ואין גבות על העין ( למה? מה הטעם?) משום שכתוב הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, (אם הוא סוגר את העיניים וסגירת עיניים נקראת שינה– אבל הוא שומר עם עיניים פקוחות- תמיד ) שפירושו ששומר ישראל שלמעלה שהוא ז"א שעיניו דא"א שומרים אותו וכתוב אשר עיניך פקוחות בלי כסות(אז לא צריך שום גבות וריסים ) ולמדנו כל מה שבא ברחמים אין לו כסות על העין ואין לו גבות  על העין כל שכן הראש הלבן שאינו צריך כלום. 36.56

פירוש: כמ"ש לעיל (אות ל"ג)

• כמו שיש בפנימיות הראש דא"א -גלגלתא ומוחא דאוירא
• כן הוא בחיצוניות הראש

ממה יש לנו גלגלתא ומוחא דאוירא? מתוך ההתחלקות של בינה עצמה לג"ר דבינה וז"ת דבינה? אז כך גם בחיצוניות הראש ) וע"כ הוא מתחלק לב' חלקים

• למקום שערות, שה"ס ם' דצלם– שאין י' יוצאת מהאויר
• ומקום הפנים החלק (ח' ול' בפתח) משערות שה"ס ל' דצלם שבו יוצא י' מאויר שהוא שורש השערות(אז אם שורש השערות יצא- אז אין שם שערות במצח ובתפוחים (הלחיים ) וע"כ אין שם שערות.

אמנם גם החלק משערות שהוא ל' דצלם מתחלק לפי עצמו מ' ל' צ' אשר

(בתוך המוחא דאוירא (ל' דצלם) יש חלוקה ל-םל"צ

• ב' אוזנים ומצח ה"ס ם'–שה"ס חב"ד (הרי למדנו שגלגלתא זה ם'! אז למה אומר שהאודנין (אוזניים) הוא ם'? ( כי לא מדובר על הם' הכללית, אלא על ם' של ל' –ם' שבתוך מוחא דאווירא שהוא ל')
• ב' עיניים חוטם הם חג"ת,
• ב' שפתיים ולשון הם נה"י
• והפה הוא מלכות.

(ובזה יש לנו עשר ספירות- מצד הל' דצלם שמתחלקות ל-םל"צ ) (40.08)

 

 

חלוקת מוחא דאוירא (ל' דצלם) –ל– ם', ל',צ' (לעשר ספירות)

ל' דצלם מתחלק:

• ם' של ל'-  חב"ד– אוזניים + מצח(חכמה ובינה-אוזניים – מצח- דעת)
•  ל' של ל'- חג"ת– עיניים+ חוטם (עיניים-חסד וגבורה, חוטם- ת"ת)
• צ'  של ל'-  נה"י- שפתים + לשון (נצח- הוד שפתיים- לשון- יסוד)
• מלכות– פה

---

וז"ס שהעינים אע"פ שהם חכמה מכל מקום אינם מאירים בבחינת חו"ב אלא בבחינת חו"ג(חסדים וגבורות ) שהם ו"ק דחכמה (למה?)

• כי האוזנים הם חו"ב (-האוזניים הוא הם' של הל' )והם נכנסו בסוד ם' דצלם וע"כ לא נזכר תקון אוזנים בא"א
• באפן שב' עינים ה"ס ו"ק דחכמה. ונבחנים משום זה לחו"ג (חסד וגבורה ) דגלגלתא דא"א

והנה בהארת החכמה בז"א נוהג הופעת הדינים בסוד השמירה והכיסוי על הארת החכמה שלא ינקו ממנה החיצונים ( אז צריך לכסות אתם עם ריסים ועם גבות)

משא"כ בא"א ששם כולו רחמים(כולו חסדים- הוא כתר כלפי התחתונים ) וז"ש "לית כסותא על עינא" שאין פחד מפני יניקת החיצונים שאינם מגיעים ח"ו למקום גבוה הזה ואין גבינין (גבות) על העינים (הם יורים שיש דינים ולא שאין דינים,(הגבות) הם רחמים, הם כיסוי. אבל מתי צריך כיסוי? שיש דינים – וא"א הוא כולו רחמים) שהם יורים על דינים וא"א הוא כולו רחמים וז"ש כל מה דאתי ברחמי לית כסותא על עינא -)כל מה שבא ברחמים אין לו כיסוי על העינים, כי הכיסוי היא דינים המכסים הארת חכמה שאין זה נוהג במקום רחמים כ"ש ( כל שכן)רישא חוורא דלא בעא מידי (כל שכן הראש הלבן- ששמה ודאי אין דינים כי החיצוניים לא מגיעים עד שם )כי החיצונים לא יגיעו אליו מחמת גבהו ואין חשש מפני יניקתם ומה גם שהוא כולו רחמים ואין בו די ן(הם  גם לא יכולים להיתפס בלי הרחמים, ולכן אין שם גבות, ואין שם כיסוי  לעיניים- העיניים מאירים בו"ק והם יכולים להאיר- וזה פקיחו דעיניין- שיש שם הארה, שכשמגיעים למקום זה- יש שם הארה מתמדת בלי צורך לכסותה- מפני החיצוניים ) שהעיניים מאירים בו"ק ויש שם הארה מתמדת בלי צורך מכיסוי בפני החיצונים (43.30 )

מה רומז התיקון של פקיחו דעיניין?

אות מ"א

מא) אמר ר שמעון לר' אבא, למה זה רמוז, ( מה רומז התיקון הזה שנקרא פקיחו דעינין?) אמר לו

לדגת הים שאין להם כסות על העין

• ואין להם גבות עינים
• ואינם ישנים

ואינם צריכים שמירה על עיניהם מפני שנמשכים ברחמים

כל שכן עתיק מכל עתיק שאינו צריך שמירה

וכל שכן שהוא משגיח על הכל והכל נזונים בו ואינו ישן,

ז"ש הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ששומר ישראל של מעלה שהוא ז"א ( שעיניו של א"א אף פעם לא ישנות, הם תמיד פקוחות   ולכן שומרות את ז"א שהוא ישראל). (45.09)

זה מאמר מאד יפה פקיחו דעיניין.

 

שאלות חזרה:

1. מהו התיקון הנקרא רעווא דמצחא- רצון המצח או רצון הרצונות..
2. כיצד קשור תיקון זה לפנימיות ראש דאריך?
3. הסבר את הכתוב " ומצח אישה זונה היה לך מאנת היכלם"- וכיצד זה קשור לעבודת נפש של האדם.
4. מהו התיקון של פקיחו דעיניין? איזה התיקון זה?(שישי)
5. מהו הטעם- שאין גבות על עיני א"א? בעוד שעל עיני ז"א כן ישנם.
6. מה עונה רבי אבא לרבי שמעון על השאלה על מה מרמז תיקון פקיחו דעיניין?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams