018- אדרא רבא – שיעור 18 (צא-צג) שיעור השקפה
נָשֹׂא צא – צג
תקון רביעי דיגת"ד
הדרך להשקיט רוגז, הוא ע"י חיבור המקרה לאמונה.
יש ליהודי את הפוטנציאל לעצור את הרוגז. המקרה החיצוני בא לאמן את האדם, וכאן התיקון הוא מתן פירוש נכון למציאות. בתיקון זה נקרא לשארית נחלתו, מתחיל האדם להתמודד עם הפער בין הרצוי למצוי, ועלול למצוא עצמו ברוגז על כך. התיקון לכך נק לא החזיק לעד אפו, כלומר שיכול להגיע לעיתים הרוגז, ויש לתקנו ע"י חיבורו לאמונה, לראייה רחבה וכוללת והבנה שבמצב קנטות לא ניתן לקבל כל מה שרוצים, וכן לתקן את הרוגז הנובע ממה שכן מקבלים, וזה לא בדיוק עומד ברצונות העצמיים. תיקון זה מתחיל בהכרה העליונה, בפירוש הנכון של המציאות, ומכאן שואבים כוח ליישם תובנות אלו הלכה למעשה. רצון שלא מתחבר לאמונה מביא רוגז.
לכן כשבאים להוליד דבר חדש, יש להולידו קודם בהרהור, במחשבה העליונה, הרהור לשון הריון. מי שמוליד דבר חדש בלי בחינת ההרהור העליון, לא יצליח. לכן על האדם הנתקל במציאות מסוימת, עליו לצאת מהמודע החיצוני, מרצונות הגוף ולפעול מנקודת השקפה גבוהה יותר, ע"י כניסה לתת המודע. בסופו של דבר שצריך להביא כל לימוד לבחינה העצמית כדי לתת ביטוי לחלקו של כל אחד בפאזל הכללי כדי למלא תפקידו. כאן עליו לעצב עצמו, את התודעה של צד הבהמה, ולאחר שעולה למקום העליון, לתת מודע, יוכל לפעול בחיצוניות לפי חוקי העליון.
