027- אדרא רבא – שיעור 27 (קיח-קכ) השקפה
נָשֹׂא קיח – קכ
שערות ראש דז"א
בתהליך בניית העולמות ראו שלא ניתן בלא זיכוך לתקן ולבוא לקבלת החוכמה/השפע. התיקון הוא שבמקום שהתקדמות תהיה רק בדרך מטרתית, תהיה גם על דרך השלילה, דהיינו סערות נפש ורגשות שליליים שבאים כחומר גלם לתיקון שדרכם מתקדמים כחלק ממערכת הנפשית שלנו. יוצא שסערות הנפש הם אמצעים כדי לבוא לתיקון. את הרגשות השליליים יש להמיר בהיותם חומר גלם לעבודה הנפשית. וכשישנה סערת נפש יש לעשות תנועה חיצונית כדי להפעים את הפנימיות.
שערות הזקן מאפשרות קבלת אור בצורה נכונה ומאורגנת. מבחן האדם הוא ממה קשה לו, האם מזה שאינו מקבל את האור לפרטיות, או שקשה לו לפעול את היחד, למען הכלל. ועליו לדעת מה מותר לו לקבל ומה עליו לדחות.
במעבר מהמחשבה שבתת מודע, אל המחשבה המודעת, שהיא בבחינת זעיר אנפין, בהכרה הגבוה נסמכים על אמונה בלבד. כל מחשבה חייבת לנבוע ממקור אמוני, ומקור זה נקרא ם מהצלם.
בתוך ל מצלם ישנה חלוקה שבאות ל שנק ל"ב נתיבות החכמה והשמאל הוא נון שערי בינה, כאן באה חלוקה לפרטים. הדעת המחברת אותם עם ההשראה האלוקית דרך ל"ב השבילים בסדר מדיוק של חמישים שערי הבינה בסדר מדויק.
