028- אדרא רבא – שיעור 28 (קכא-קכג) השקפה

028- אדרא רבא – שיעור 28 (קכא-קכג) השקפה

נָשֹׂא  קכא – קכג

שערות ראש דז"א

אין דבר יותר מתקן ויותר ממתיק מתענוג של קדושה.

העיקר שאתה נהנה מזה היא תפיסה שגויה, ישנה הנאה הבאה לרעה.

בצד שמאל של המוח ישנם דינים מפני שכאן ישנה חלוקה לפרטים שיכולים להפוך לפירוד. כאשר אדם נתון לקו שמאל קשה לו לראות דברים חיוביים בזולת, הוא הגאוותן שלא מתכופף לראות את הכלל. תמיד יחפש את הפגמים שלדעתו ימצא באחרים. כדי לקבל החלטה נכונה, צריך האדם לעזוב את השכל ולפעול יותר עם הרגש הזולת. צד מוח זה מתגלה בבחינה שנקראת מצח הגולגולת, והם עזי מצח כשאינם פועלים כראוי.

ישנה השגחה נוספת בבחינת העיניים.

כאשר מרגיש אדם שלמות, זהו סימן שכל האור בא לפרטיות שלו, ואינו מרגיש שהוא פרט, חלק מתוך הכלל השם שהוא הקב"ה. לכן אדם כזה לא מסוגל להתחבר עם הכלל.

כאשר אדם מרגיש שאינו יכול להתגבר על הרצונות שלו, עליו לבוא בענווה וביטול, ולבחון מהי הסיבה שהוא מבקש לעצמו, אחרת הוא בבחינת רשע, שרשעים בחייהם נק מתים.

למחשבה יש השראה חזקה על הלב, הוא משכן התאוות, כאשר בהכרה העליונה המחשבה ישרה. החיבור לתת המודע האמיתי הזה, מאפשר שכל הדינים נשקטים, וזו הנקודה הפנימית אליה יש להגיע.

כשניתן אור גדול בעולם, ישנה בדיקה והשגחה מי רשע שרץ אחרי התענוג הגדול לעצמו, או מיהו החזק ומתגבר. כאן יכול האדם לבחון עצמו האם יש לו מסך שיאפשר לו לבוא במגע עם המציאות ולפעול באופן הראוי.

נָשֹׂא  קכא – קכג

עיני ז"א

יש ללמוד ולפתח הסתכלות רוחנית.

על האדם ללמוד לראות נכון ולפרש נכון את המציאות. אין מדובר פקיחת עינים בגשמיות, אלא בכוח ההשפעה וההבנה שישנה השגחה עליונה של הקב"ה שהוא טוב ומטיב. יש להסתכל בעין טובה, בחסדים.

ע"י מחשבה נכונה, המבוססת על התת מודע האמיתי לייצר את הצורות הנכונות בנפש. וכשבא לבנות את המחשבה המודעת, עליו להיות קשור לתת המודע הנפשי. תפקיד העינים לגלות את הנקודה הפנימית דרכה יכול האדם להתעורר. האדם בשינה כשהמודעות הרוחנית שלו נעלמת, כפי שבשינה הגשמית אין קליטה למודעות הגשמית. על האדם להתעורר לרוחניות כדי לפתח את המחשבה הנכונה ולהתחבר לכלל.

לפני שמגיעים לראיה נכונה, ישנה הגנה בבחינת הגבות. כאשר העפעפיים סגורות, באים למנוע קבלת אור לפרטיות ולפעול בהשפעה בלבד, וגם זאת בלהשפיע על מנת להשפיע. יוצא שפקיחת העינים באה לחלק בין הרצון להשפיע לבין הרצון לקבל. השאיפה למילוי הרצון השלם לא אפשרית לפני שמתכופפים בהכנעה לעליון. בשלב ראשון דוחים את האור ואז מקבלים חוכמה דרך החסדים וההשפעה.

עד כה לימד ישנה השגחה מהמצח שבה הרשעים לוקחים לעצמם האור ומתים, וכאן מביא השגחה נוספת, העיניים. אין אנו מבקשים שלא תהיה השגחה, אלא השגחה ברחמים שבאה מהמקום העמוק של תת המודע.